איש מבין חובבי המד"ב אינו יכול שלא לזכור את פרי שיתוף הפעולה בין ארתור סי. קלארק וסטנלי קובריק – “שנת 2001: אודיסיאה בחלל”, ששמו המקורי צריך היה להיות “מסע מעבר לכוכבים”. יוצרי הסרט התקשרו באחד השלבים עם קרל סאגאן (מדען בעל שם עולמי, שהתפרסם בעבודותיו בנושאי מקור החיים ומציאות חיים על פני כוכבי לכת אחרים) כדי להיוועץ בו, וזה הביע את מורת רוחו מן השם בו בחרו יוצרי הסרט באומרו, שלפי מיטב ידיעתו אין מקום כזה אשר נמצא מעבר לכוכבים, וסרט אשר אמור לתאר מקום שכזה יהיה בהכרח שעתיים תמימות של מסך שחור משחור. לא ברור אם הערה זו היתה הקש ששבר את גבם של יוצרי הסרט, אך התוצאה, בכל אופן, ידועה לכל.

“אודיסיאה בחלל” זכה להצלחה גם במזרח ארופה, שם מפותחת מאוד תודעת המד“ב. ראו הרוסים כי טוב והעלו על מסך הקולנוע, בתור “התשובה הרוסית לאודיסיאה בחלל”, את הסרט “סולאריס”, על פי ספרו של הסופר הפולני הנודע סטניסלב לם. אמנם הסרט אינו משתווה לאודיסיאה בחלל מבחינת האפקטים הויזואליים שלו, אך עדיין שמור לו מקום של כבוד בין סרטי המד”ב הטובים יותר שנעשו עד כה. הסרט זוכה להצלחה לא מבוטלת גם במערב, ומוקרן כבר שנים ברציפות במועדוני הקולנוע בלונדון, ניו־יורק ועוד. נצפה לנס אשר יאפשר גם לנו, הצופים בארץ, לצפות בסרט על המסכים המקומיים.

*

היתה זו כפי הנראה הצלחתו של “סולאריס” אשר גררה בעקבותיה עליה עצומה בפופולריותו של סטניסלב לם. לם, סופר מצליח ואיש רוח מפורסם, זכה להישג שלא נתכבד בו אף סופר מד“ב עד כה – מאמר ביקורת גדול בעמוד השער של ה”ניו־יורק טיימס בוק רביו“, אחד משבועוני הספרות המכובדים בעולם. השבועון, אשר התעלם בקביעות מספרות המד”ב, פרסם מאמר ובו סקירה מקיפה על שישה מספריו של לם, אשר יצאו לאור בתרגום אנגלי, ואף לא ניסה להסוות את עצם היותו של לם סופר מד“ב מוצהר (כפי שכבר ארע בעבר לא אחת). כפי שכבר צוין במדורנו בעבר – בעתיד הלא רחוק נוכל לקרוא מבחר מיצירותיו של לם בתרגום עברי של מ. הנדלזלץ, העומדות לצאת לאור בסדרת המד”ב של הוצאת שוקן.

*

סרט מפורסם אחר של סטנלי קובריק, הלא הוא “התפוז המכני”, נעשה על פי ספרו של אנתוני בורג’ס. ספריו של בורג’ס אינם נעדרים סממני מד“ב, אף כי הסופר מעדיף להתרחק מתווית זו הנחשבת, משום מה, לבלתי מכובדת בעיני חלק מהממסד הספרותי. לאחרונה פרסם א. בורג’ס ספר חדש בשם “1985” (הפרשנות על השם – מיותרת…) שנתקבל דווקא בבקורות פושרות למדי. המבקר של ה”ניו־יורק רוויו אוף בוקס" טוען למשל, שחלק ניכר מרעיונותיו הלא־כל־כך מקוריים של בורג’ס פותחו ביתר הצלחה ע“י סופרי מד”ב מובהקים כמו פול וקורנבלוט, ורוברט היינליין. אין לדעת אם כוונת המבקר היתה יותר לפגוע בבורג’ס או להחמיא לסופרי המד"ב…

*

מספר ספרים חדשים העומדים לצאת במשך החודשים ינואר־מרץ: “אדון האור” מאת רוז’ר זילוני ו“על־אנושי” מאת תיאודור סטרג’ן בהוצאת “עם־עובד”.

ספרים חדשים בהוצאת “מסדה” – “האדונים” של היינלין, “קיסרות האדמה” מאת ארתור סי. קלארק, ובהוצאת “זמורה־ביתן־מודן” – מסע בין כוכבים" מאת ג’יימס בליש.

*

לא מכבר נפרדה קהיליית סופרי המד“ב וחובביו משני סופרי מד”ב ידועי שם שהלכו לעולמם – לי ברקט ואריק פרנק רוסל. יש בכך משום עדות נוספת להיותה של ספרות־המד“ב ספרות ממוסדת, והוכחה ניצחה לכך שלא היה זה רק גל אופנתי שסחף מספר מצומצם של משוגעים לדבר בשנות ה־30 או ה־40, כי אם ענף ספרותי, אשר יצר לעצמו את דור ההמשך שלו. לי ברקט (ילידת 1915) החלה את דרכה כסופרת מד”ב כבר מעל דפי כתבי עת זולים, שם התבלטו סיפוריה המרתקים והאינטליגנטיים. ספרה הראשון פורסם בשנת 1943, ובשנת 1963 זכתה בפרס ז’ול וורן לפנטסיה עבור ספרה “לך בעקבות הרוח”. בין השאר עסקה לי ברקט גם בכתיבת תסריטים, לאו דווקא בשטח המד"ב, כגון – “ריו ברבו”, “אלדורדו” ועוד. נקווה לארח את אחד מסיפורייה של הסופרת באחת החוברות הבאות של “פנטסיה 2000” ולאפשר לקורא הישראלי לערוך היכרות עם סגנון כתיבתה המיוחד.

*

בענף המד“ב המקומי ניכרת עליה עצומה בפופולריותו של הראיות לכך היא ההצלחה בה זכה לאחרונה התקליט הכפול בו קורא השחקן ריצ’רד ברטון קטעים מ”מלחמת העולמות" של ה. ג'. וולס בלווית מוסיקה “חללית”. לתקליט מצורפת חוברת מהודרת המכילה את הטקסט בשלמותו. לאור הצלחה זו אולי תאמצנה חברות התקליטים את האופנה המתפשטת בארה“ב – תקליטים שעל גביהם מוקלטים קטעים מספרי מד”ב מפורסמים, המוקראים על ידי מחברהם. עד כה יצאו לשוק תקליטים של אסימוב (קורא קטעים מן הטרילוגיה שלו “מוסד”, “מוסד וקיסרות” ו“המוסד השמימי”), פרנק הרברט (קורא קטעים מספרו “חולית”), אורסולה לה־גווין וטולקין.

*

התבשרנו בימים האחרונים שבארצנו הקטנטונת קמה לה קבוצת אנשים, המנסה (וגם מצליחה) להקים אגודה לחובבי מד“ב. תופעה זו מוכרת מזה זמן רב בחו”ל, וכעת הגיעה גם לישראל. אגודה שכזו מנסה ליצור קשר בין חובבי מד“ב בכל המדינה, להחליף מידע ולנסות לקדם את נושא המד”ב. נושאי הדגל בענין זה הם שלדון טייטלבאום וניר פלג.

*

קרל סאגאן, מלבד היותו “יועץ של קובריק”, יזם שגורה של לוחית אלומיניום מצופה בזהב, אשר הושתלה על סיפונה של פיוניר 10, ששוגרה לחלל בחודש מרץ 1972. בצידם של סימנים האמורים לרמז על מיקומו של כדור הארץ שלנו במערכת השמש ובגלקסיה ושאר פרטים חיוניים כגון אלה, מצוירות דמויותיהם של גבר ואשה עירומים (הדמויות, דרך אגב, צוירו בידי אשתו הציירת של קרל סאגאן – לינדה). צילומי הלוחית אשר פורסמו ברחבי העולם גררו שרשרת תגובות זועמות או משועשעות, בעיקר בנוגע לסממנים ה“פורנוגראפיים” שנתגלו בלוחית.

*

הספר “לטוס לירח ולמקומות אחרים” יצא לאור בהוצאת ספרית הפועלים. זהו סיפורו האישי של מייקל קולינס, מאנשי “אפולו 11”, המספר על דרכו עד לטיסה ההיסטורית, ועל שאיפותיו לעתיד.

*

גם ספרי מד“ב אינם מקופחים במסגרת הגל הגואה של ההתעניינות בנושא. בסקרים החודשיים הנערכים במסגרת תכנית הרדיו של גלי צה”ל “רב מכר”, בעריכת דניאל כהן שגיא, ואשר מתפרסמת גם במוסף הספרותי של “ידיעות אחרונות”, תופסת לאחרונה ספרות המד"ב מקום של כבוד. בסקר אשר סיכם את היקף המכירות של חודש ספטמבר האחרון תפס ספרו של אלפרד בסטר (“פני מועדות אל הכוכבים”, הוצאת עם עובד) את המקום השביעי ברשימת ספרי הפרוזה. בחודש אוקטובר, לעומת זאת, הגיע ספרו של פרנק הרברט (“חולית”, הוצאת עם עובד) למקום הרביעי, וחודש לאחר מכן עלה אל המקום השלישי כשלפניו עומדים כל ספרי בשביס־זינגר ביחד. אמנם על מהימנות הסקרים (שאינם נערכים על ידי חנוך סמית…) חלוקות הדעות, אך גם אם לא נתייחס אליהם כאל נתון סטטיסטי מהימן, די בכך כדי לרמז לאיזה כיוון נושבת הרוח.

*

נימוק משכנע להמשך הקצאת המשאבים לצרך חקר החלל אפשר למצוא בדבריו של צ’רלס רדמונט, דובר מחלקת מידע לציבור במרכז החלל ע"ש ג’ונסון אשר ביוסטון, טקסס. לדברי הדובר, תהיה ההתעלסות בחלל לא רק אפשרית, אלא גם מענגת ביותר(!) לדעתו, אפשר יהיה לנסות כל תנוחה למשך כל פרק זמן רצוי, מבלי לאמץ את שרירי הגוף. חקירת הנושא, לדבריו, נמצאת בעיצומה. צעד גדול לאנושות…!

*

סממן אחר להתבססותן ולהתמסדותו של המד“ב, הינה השלמת הכרך השני של האנציקלופדיה עבת־הכרס למד”ב ופנטסיה, אשר ראה אור בשבועות האחרונים בהוצאת אדבנט. הכרך הבודד נמכר בחנויות הספרים ברחבי ארצות הברית במחיר לא־כל־כך שווה לכל נפש – 25 דולר טבין ותקילין. את הכרך השלישי מבטיחה ההוצאה להוציא לאור בשנת 1979–80. שני הכרכים הראשונים מוקדשים לביוגרפיות וביבליוגרפיות של כל המי ומי בשטח המד“ב והפנטסיה ואילו הכרך השלישי יוקדש למושגים, שמות מאגאזינים וכיו”ב.

*

והרי מבלי להזכיר את מיודענו אסימוב במדור זה אי אפשר – בימים אלה ימלאו למדורו המדעי של אסימוב, המופיע בירחון האמריקאי “פנטסי אנד סיינס פיקשן”, 20 שנה. נאחל לו מזל טוב ועד מאה ועשרים, ונקווה שנזכה גם אנחנו לחגוג את יובל ה־20 למהדורה העברית של המדור – “אסימוב על…” המופיעה מעל דפי “פנטסיה 2000”.