לאחרונה גברה במידה ניכרת ההתעניינות הצבורית בנושאי עצמים בלתי מזוהים, קיום אינטליגנציות על פני כוכבי לכת אחרים וכל הכרוך בכך, שהגיעה לשיאה אחרי כל הדיווחים על עב“מ שנראו באוסטרליה, ניו זילנד, וגם בירושלים. התעניינות זו מצאה הד בכל אמצעי התקשורת וביטויה הבולט הינו סדרת תכניות שגלי צה”ל מצאו לנכון להקדיש לנושא, תחת הכותרת “אנחנו לא לבד”. התכניות משודרות מדי שבוע בשבת בבוקר, ועורכן הינו אורי ירדני, בן 27, שיש לו עניין אישי רב בנושא, ושהנו גם חובב מד"ב מושבע. במדור זה אנו מביאים את תקציר התכנית הראשונה בסדרה.
* * *
בסדרה “אנחנו לא לבד”, המשודרת בגלי צה"ל, אין אני מתיימר להביא מסקנות מדעיות מוחלטות, אלא רק כיווני מחשבה, לאפשרות המטרידה, שאין אנו היצורים החיים היחידים ביקום. באפשרות שכזאת עוסקים עשרות סופרים ומאות־אלפי חובבים של המד''ב. עצם השם ‘מדע בדיוני’ מעורר אצלי מורת רוח, שכן יש בו, בשם, ריח של קביעה שלילית מוחלטת, בעוד שכולנו למעשה מגששים באפלת המידע והידע.
בגישתי אינני פוסל אפשרויות, הנם שאינני ממהר להתלהב יתר על המידה. הנושא הראשון בסדרת התכניות הוא סיפורו של ‘משולש ברמודה’. בשלושים השנים האחרונות מרחף בחלל העולם המושג ‘משולש ברמודה’, ויש המוסיפים לו כינויים נוספים כמו ‘משולש המוות’ הכוונה היא לקטע הים באוקינוס האטלנטי, הגובל בשלוש נקודות, היוצרות מעין משולש. קודקודי המשולש הם ברמודה, פלורידה ונקודה ימית בין איי באהמה ופורטו־ריקו.
עשרות פרסומים יצאו לאור (ידוע על 40 ספרים), וכולם מספרים כי באזור זה נעלמו עד היום יותר ממאה אוניות, ספינות ומטוסים, מבלי להשאיר עיקבות, ובתוכם למעלה מאלף בני אדם מבלי שתתגלה אף גוויה או שריד.
מתוך אותם הפרסומים עולה השאלה: מה גורם לאותן העלמויות מוחלטות? קיימות כמה אסכולות, המעלות תשובות מתשובות שונות. אחת מהן דוגלות ברעיון, שאזור זה הוא אזור ‘דגימה’ – בו נלקחים או נחטפים תושבי כדור־הארץ ע"י אורחים מן החלל החיצון לצורך בדיקות או מחקר.
כחיזוק לטענתם, מביאים בפנינו בעלי אסכולה זו עובדות מוזרות ומפתיעות: רוב ההעלמויות ארעו במזג אוויר נוח ובשעות היום. כל הטייסים והקברניטים היו בעלי נסיון עשיר. מרבית המטוסים והספינות כללו ציוד הצלה משוכלל, וציוד רדיו – אך לא נקלטו כל קריאות־חרום. המקרה היחידי, שבו היה קשר רדיו בטרם ארעה ההעלמות. הוא המקרה המפורסם בו נעלמה טייסת שלמה תוך כדי טיסת אימון שגרתית. סיפור הטייסת. הכולל את סטנוגרמת ערוץ הרדיו, משוחזר בספרו של צ’ארלס ברליץ, שהופיע לאחרונה גם במהדורה עברית (שוקן). מתוך הסטנוגרמה מתקבל הרושם. כי בחמשת מטוסי הטייסת חדלו המצפנים מלתפקד (גם מצפן הג’ירו וגם המגנטי). וכל הציוד האלקטרוני הושבת. אחד הטייסים נשמע כמי שאומר: “אנו עוברים מעל אזור מים לבנים. אנחנו לגמרי אבודים” לאחר מכך נותק הקשר הטייסת נעלמה ולא הותירה כל עיקבות.
העיתונאי ארט פורד גילה בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לנושא, כי קיבל דיווח מחובב רדיו, שהאזין לרשת הטייסת, כי המשפט האחרון שנשמע ממפקד הטייסת היה: “אל תבואו בעיקבותי… הם נראים כאילו הם מעולם אחר.”
פרוטוקול של ועדת החקירה מטעם חיל הים אישר. כי ברשת הרדיו נקלטו המילים: “אל תבואו בעיקבותי…” לדברי ארט פורד, מחזק הפרוטוקול את דברי חובב הרדיו, ויש לתת על כך את הדעת.
לא רק מטוסים נעלמו באזור, גם ספינות ואוניות שהגדולה שבהן היתה אניטה בת 20,000 טון. בחלק מהעלמויות הספינות התגלה היבט מעניין. הספינות נתגלו לאחר זמן מה, כשהן שלמות ומסודרות. אך ללא נוסעיהן. בחלקן נמצאו בעלי חיים – כלבים, חתולים וציפורים כנריות. “זה מאד בלתי רגיל, שבמקרים שהצוות נוטש את הספינה, לא יקח עימו את בעלי החיים המשמשים לו לחברה או כקמע מביא מזל.”
אך הנשק המוחץ של בעלי ‘תיזה־דגימה’ הוא עדויותיהם של אלה, שעברו את ‘חווית ברמודה’ ונותרו בחיים. בעדויות אלה מספרים טייסים וספנים וותיקים ומנוסים. כיצד, לפתע, כדי מעבר באזור פסק המיכשור האלקטרוני מלתפקד, המצפנים השתוללו, המצברים כאילו התרוקנו וזוהר צבעוני בלתי רגיל הופיע וסינוור את העיניים. כלי השיט והטייס החלו לנוע באופן עצמאי לכיוונים שונים, כאילו איזה כוח טילטל ומשך אותם לכיוונים מנוגדים הלוך ושוב. לאחר זמן קצר, שנראה כיובלות, פסקה התופעה באופן פתאומי, והכל חזר לתיקנו.
לפני כשנתיים פתחה משלחת אמריקאית־סובייטית במחקר באזור ה־’משולש', אך לא העלתה כל הוכחה של ממש לתופעות על טבעיות.
לצורך התוכנית פנינו אל פרופסור גיורא שביב מאוניברסיטת ת"א, בכדי לקבל כמה תשובות מפי נציג ‘המדע־היבש’ על אפשרות קיומם של יצורים נוספים ביקום, והאפשרות שהם מזכים אותנו בביקוריהם.
“קרוב לוודאי קיימות ציויליזציות אחרות ביקום. הגם שאיני יכול לומר זאת בוודאות. אני מאמין, כי החיים נוצרים, כאשר התנאים הפיסיקליים והכימיים הם המתאימים. צריך שיהיה כוכב לכת כמו כדור־הארץ (במאסה ובאטמוספרה המתאימה). צריך שיהיה כוכב שבת כמו השמש, המפיקה אנרגיה (במרחק המתאים ובקרינה המתאימה). כוכבים שכאלה ישנם רבים בגלקסיה. רק שהם מרוחקים מאד האחד ממשנהו. כוכבים אלה הם מועמדים טובים להתפתחות חיים עליהם”.
כקורא מושבע של ספרות מדע־בדיוני שאלתי את פרופסור שביב מה, לדעתך. עשוי להיות מראה פניהם וגופם של שכנינו ביקום?
“כפיסיקאי אני יכול לומר, שההסתברות שהחיים שם שונים היא קרוב לוודאי קטנה, לפחות מבחינה כימית.”
באשר ליכולת שלנו ליצור קשר עם תושבי הציליוזציות האחרים שייך פרופ' שביב לאסכולה השוללת אפשרות מעין זו: "הסיכויים לקיום קשר שכזה הם קשים… קשים… המרחק הממוצע בין שתי ציליוזציות יהיה כ־10,000 שנות אור, מה זה ליצור קשר עם ציליויזציה שכזו?… אנרגית אור השמש שלנו (1033 ארג לשניה – שהוא כמות אדירה) לא מגיעה למרחק שכזה, אולי בקושי. אם תסתכל בעזרת טלסקופ משוכלל ביותר. אז אתה רוצה שנקים תחנת־שידור, שתשדר בהספק כללי שהוא חלק מהספק השמש למרחק 10,000 שנות אור? – על פני כדור הארץ סך כל האנרגיה שאתה יכול להפיק (כל תחנות־הכוח ביחד) לא יכולה להיות אלא אחוז מסויים מסך־כל אנרגית השמש הנופלת על כדור הארץ!
“בא ניקח את ‘ההצעה המטורפת’ הבאה. נשים שמיכה על השמש, ונאותת כמו בסמפור, קו… נקודה… קו… נקודה. בשביל ליצור איתות שכזה. אנחנו צריכים לרתום אנרגיה של כוכב! והשמיכה אסור שתהיה קרובה מידי שלא תשרף. ואם היא רחוקה, גודלה צריך להיות עצום. אני טוען שאי־אפשר לבצע זאת!”
והם…?
"גם הם (שכנינו בגלקסיה) אינם יכולים… זה כמעט וודאי! אז עכשיו, לאחר שאני מפקפק באפשרות שלנו לאותת בסמאפור, אתה שואל אם אנחנו מסוגלים לנסוע לשם?!… קודם כל, ברור שלאחר מרחק מסויים אותה רקטה (שנשלחה) לא תוכל יותר להתקשר אלינו. מי שעולה על הרקטה הזו, יודע שהוא נוסע לכיוון אחד: הלוך!
“אתה לעולם לא תגיע למהירות, שהיא חלק גדול ממהירות האור, כי כמות האנרגיה תהיה כה גדולה, שלא תוכל לעשות זאת… ואני לא מדבר על הבעיות האחרות הקשורות במסע… קרינת כוכבים… חורים שחורים… ועוד…”
לשאלתי האחרונה בנושא העדויות של עבמי"ם, שנתקראו ‘צלחות מעופפות’ וכו', אומר פרופסור שביב: “אותה ציויליזציה, העוברת מכוכב לכוכב. חייבת להיות מפותחת מהציליויזציה שלנו בכמה אלפי שנים טובות. מתברר, שהעדויות מדברות על צלחות מעופפות או גופים דמויי סיגאר, שהם כלי טייס פרימיטיביים ביותר… חסרי כל דמיון! לי עצמי קשה להאמין, רק מהבחינה של השתנות כלי הטייס מימי מונגולפיה, שטס בבלון אוויר חם, ועד ימינו – ימי הרקטה, שצורת כלי הטייס בעוד אלף שנה תהיה בדיוק אותו הדבר. לכן נראה לי פאראדוכסאלי, שהחברה האלה שבאו מהפלנטה החדשה. באים אלינו במה שמתואר בציליויזציה שלהם כ… עגלות… או כירכרות… או קורקינטים. אני הייתי מצפה למשהו, שאני בכלל לא מבין ולא למשהו שהילד שלי בעצם משחק איתו.”
הפרופסור שביב מייצג את אנשי המדע, השוקלים כל דבר על סמך עובדות או הסתברויות, מתוך הידוע להם. אך האם הם מרגיעים או מספקים אותנו? – אני מניח שלא!
כולנו נמשיך לכתוב, לקרוא ולהינות מספרות המד"ב, תוך תקווה כמוסה שיהיה לננו הכבוד לחזות בהתגשמות המסע הבין כוכבי, ובמפגשים מהסוג השלישי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.