המערכת הוצפה בזרם של מכתבי קוראים המברכים על הופעת הירחון. והמכילים שפע של תשבוחות, ביקורות, הצעות ובקשות שונות. תודתנו נתונה לכל הכותבים; הביקורות וההצעות הרבות יישקלו בכובד ראש. כן ייעשה מאמץ להשיב למירב הקוראים באופן אישי. להלן מבחר “סמלי” של קטעי מכתבים:

* * *

"בעקבות הראיון העצמי של אסימוב (בגליון מס' 1 של פנטסיה 2000) מטרידה אותי השאלה: עד כמה מגעת פתיחותו של אסימוב?

אסימוב אומר:

1. איני מאמין שבקרונו אורחים מעולמות אחרים.

2. לא ייתכן שיש להם ענין כלשהו בנו ולכן לא ייתכן שיחקרונו בלי שנבחין בהם.

3. ייתכן וקיימת מהירות לא מוכרת, חדשה, העולה על מהירות האור.

אני אומר:

1. אילו היה אסימוב פתוח דיו, היה מודה שלאור השערתו בדבר קיום מהירות העולה על מהירות האור אפשר שאכן זכינו לביקורי הצלחות המעופפות.

2. מי אומר שאופן חקירתם דומה לשלנו? ייתכן שהם בודקים אותנו בכלים אחרים לגמרי.

3. מי אומר שמערכת החשיבה והציפיות שלהם דומות לשלנו? ייתכן וסקרנותם מתבטאת באופן שונה, ובאפיק שונה לחלוטין מהמוכר לנו.

מסקנה פרטית מר אסימוב היקר, הכל אפשרי – הכל יכול להיות."

ברוך יוסף, תל אביב

תשובת המערכת:

ראשית, מערכת פנטסיה 2000 איננח מתיימרת להשיב בשמו של מר אסימוב ועל כן יש לראות בתשובה זו נסיון להבהיר את דבריו כפי שאנו מבינים אותם.

א. אסימוב אינו כופר במאמרו באפשרות קיומם של יצורים נבונים בעולמות אחרים, בעלי טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת להם לערוך מסעות ארוכי טווח בחלל. נהפוך הוא – בעיניו אפשרות זו סכירה בהחלט (ובקרוב יחזור אסימוב לנושא זה במדורו), הוא רק מטיל ספק באמינותן של כל אותן עדויות ראייה מפוקפקות, וכאיש מדע דורש הוא הוכחות מוצקות יותר. (מד"ב לחוד – ומדע לחוד…)

ב. טענותיו האחרות של מר ברוך הינן כמוכן אפשריות בהחלט – אך אין בכוחן להוכיח את קיומם של היצורים הנבונים בקרבתנו ואין הן אלא השערות נוספות על רבות אחרות.

ג. נראה לנו שיש לראות פתיחות דווקא בהודאתו של אסימוב שייתכן שההסבר לתופעות ה’עב"ם' הינו מדהים חדש עד כדי כך שאיש עוד לא העלה את הדבר על דעתו. עד כדי כך שמציאת ההסבר תביא לידי “קפיצה קוואנטית” בהתקדמות המדעית. שמא דווקא הסגידה האופנתית לקיומן של “הצלחות המעופפות” יש בה משום כבילה למסגרות וחוסר פתיחות?

ד. אנו מציעים למר ברוך לקבל את המלצתו של אסימוב ולהשתמש כדיון רציני במונח עב"מ ולא בכנוי “צלחות מעופפות”.

ה. המערכת מודה למר ברוך וליתר הקוראים שהגיבו בנושא.

*

"זה בדיוק מה שחיפשתי!

בשנות ה־60 קראו לזה עדיין מדע “דמיוני”; היום זה “בדיוני”. השיפור בכינוי מעיד על השינוי בתפישה. אולי בעתיד יקראו לזה מדע נבואי? בדיוק מה שחיפשתי. רעיונות פנטסטיים המבוטאים בסיפור קצר, מספר עמודים – שלא לדבר על איכות ההדפסה והעריכה. בהצלחה!"

שטיינבוק עזיאל, באר שבע

*

“…יש אולי הרבה מן האמת בדעה המובעת בספר “הלם־העתיד”, והיא שהמד”ב נועד להכין אותנו למפגש עם העתיד, והוא מחסן אותנו בפני ההלם שבמפגש זה. עלו והצליחו!"

רונן בס, תל־אביב

“לדעתי על העיתון לכלול יותר חומר מקורי־ישראלי, (בפרט במדור “עתידעת”), ולדוגמא: התייחסות לסרט מד”ב ישראלי שהוקרן לאחרונה בטלוויזיה.

הסיפורים שהופיעו בגליון הראשון היו פושרים למדי… באשר ל’מבזקים קוסמיים" – אין צורך, לדעתי, לספר בפרוטרוט מה חושב מר אסימוב, מה הוא אומר, עושה וכו' – למרות שאני מעריך אותו כסופר המד“ב הטוב ביותר…”

אורי רוזן, הרצליה

*

“…מתוך דאגה למהימנות העיתון ברצוני לתקן את האמור ב’מבזקים קוסמיים' באשר לזכייתו של קליפורד סימאק בפרס ‘הוגו’ על ספרו ‘עיר’, בשנת 1952. פרס הוגו מחולק רק משנת 1953 (כפי שאכן נכתב בתחילת אותו מבזק), אך בין השנים 1951–57 חולק פרס נוסף – ‘אינטרנשיונל פאנטאסי אווארד’, ובו זכה סימאק.”

איתן גת, חיפה

*

''ברצוני לתרום מידע נוסף לקוראים. בנושא תכניות טלוויזיה. זו הירדנית משדרת מדי יום ששי בשעה 17.30, בשני ערוציה, תכנית טובה בשם ‘מבצע עב"מ’ (‘פרוג’קט יו. אף. או.’). גיבורי הסדרה הם שני אנשי חיל האויר האמריקני הנשלחים לכל רחבי ארה“ב כדי לאסוף עדויות בדבר מפגשים עם עב”מ כשתפקידם רק לנסות ולהסביר את התופעות ולא לתמוך בעדויות או להפריכן."

ארז רוזנפלד, הרצליה

*

“הופתעתי לטובה מהחומר שבמגזין. יש להרבות בסיפורים, ופחות במדורים כ’עתידעת' ומדור טלוויזיה. הנני ממתין לגליון מס' 2 בקוצר רוח.”

אמיר ענני, אילת

*

"…מדוע השם פנטסיה? מדוע מגזין? אינני סנוב ואיני פרופסור ללשון העברית, אך אנו ישראלים ויש לנו בשפתנו מושגים זהים…

בכל זאת נהניתי גם נהניתי מהירחון שלכם! כבר מזמן היה צריך להיות דבר שכזה במדינת היהודים!

…היום אתם ‘פנטסיה’, מחר אתם עלולים לעמוד בפני מצב שבו השם לא יהיה מתאים עוד… בינתיים הקדישו רצינות יתר למדורים כמו ‘אסימוב על…’ ושמשו במה רצינית לדיונים אינטלקטואלים ערים בכל הנושאים הקיימים ושאינם מוסברים. "

שוורץ דב, לוד