חיפה, 25 במאי.

בימיו של אליהוּ הנביא נראתה מן הכרמל עננה קטנה, גוֹדלהּ כגודל כף־יד של אדם, והיא גדלה ונתעצמה עד שכיסתה את הרקיע כוּלוֹ. ייתכן מאוֹד כי התקרית הפוֹליטית, שארעה בימים אלה בחיפה, תיהפך גם היא לראשיתהּ של סוּפה ממין אחר – סוּפה דיפלוֹמטית הרת־אסוֹן. כשאנוּ בוֹחנים את דברי הימים וּמבקשים לגלוֹת את ראשיתם של כמה וכמה מהמאוֹרעוֹת הגדוֹלים ביוֹתר שהתרחשוּ בהם, מתקשים אנוּ מאוֹד לגלוֹת את מקוֹרם, משוּם שבראשיתם לא היוּ אלא זוּטוֹת. כשהאוירה הרגשית טעונה חשמל, אין צוֹרך אלא בניצוֹץ קטן כדי לחוֹלל התפוֹצצוּת גדוֹלה. לפיכך ייתכן מאוֹד כי עקירתן של אבנים אחדוֹת, על מדרוֹנוֹ השוֹמם של הר־הכרמל, עלוּלה לעוֹרר בעיה שהיקפה ורישוּמהּ יהיוּ גדוֹלים מאוֹד, שכן כרוּך בהּ היסוֹד המסוּכן ביותר שבכל סכסוּך – הקנאוּת הדתית. כידוּע לכוֹל, עוֹמד המנזר הכרמלי בקצהּ של אחת משלוּחוֹת הכרמל, ברוּם של כחמש־מאוֹת רגל מעל פני־הים. משם הוֹלך וּמתרוֹמם עד שהוּא מגיע לגוֹבה כשמונה־מאוֹת רגל מעל העיירה חיפה והמוֹשבה הגרמנית שבהּ. במקוֹם זה משתפל ההר אל רמה גבוֹהה ורחבת־ידיים, שאדמתהּ יפה מאוֹד למרעה ולגידוּל גפנים. זה שנים אחדוֹת שתביעת המנזר לבעלוּת על שטח זה שנוּיה במחלוֹקת, אך רק לאחרוֹנה הגיע העניין לידי סכסוּך גלוּי, כאשר נדרשוּ תוֹשבי העיירה לשלם מסים בעבוּר שטח־קרקע זה. הם טענוּ כמוּבן, כי לא חלה עליהם חוֹבת תשלוּם מסים בעבוּר קרקע אשר לא זוֹ בלבד שאינהּ עוֹמדת לרשוּתם אלא שאף הוּקפה גדר גבוֹהה על־ידי הנזירים, שביקשוּ לתחוֹם את אדמוֹתיהם. כדי לשׂים קץ לעניין יצאוּ מהעיירה כשלוֹשים מתיישבים גרמנים, וכמספר הזה תוֹשבים מוּסלמים, והלכוּ כאיש אחד להרוֹס את הגדר. בעוֹד הם עוֹשׂים במלאכה הוֹפיעוּ נזירים אחדים, שלא היו חמוּשים אלא בכלי־זין רוּחנים, ואחד מהם הרים אל־על את הצלב שלו והשמיע קללה נמרצת – תחילה בגרמנית ואחרי־כן בערבית. המנזר, העוֹמד תחת חסוּת ממשלת צרפת, שיגר תלוּנה רשמית נגד הגרמנים. אז הוּקמה משלחת בת שני חברים, המשנים לקונסולים של גרמניה ושל צרפת, שנשלחה מבירוּת לחיפה כדי לחקוֹר בעניין. בינתיים התערבה בעניין ממשלת תוּרכיה, לפי זכוּתהּ החוּקית, מאחר שנתינים עוֹתוֹמנים רבים השתתפוּ במעשׂה, והחליטה כי שאלת זכוּתוֹ של המנזר להקים גדר היא ענין לבית־משפט מקוֹמי. הוּא הדין גם בעניין תקפוּת טענתם של הנזירים לבעלוּת על שטח־המדינה. בינתיים ציווּ השלטוֹנוֹת המקוֹמיים כי עד אשר יחרוֹץ בית־המשפט את דינוֹ יש להחזיר את הקיר לקדמוּתוֹ; כלוֹמר: יש לבנוֹת אוֹתוֹ במקוֹם שעמד ובגוֹבה שהיה לפני שנהרס. הוֹראה זוֹ של בית־המשפט נוּצלה לרעה. הקיר נבנה מחדש, מוצק יותר וגבוה הרבה יוֹתר משהיה בתחילה. על זאת הוּדח המוֹשל המקוֹמי ממשׂרתוֹ, משוּם שהתרשל במילוּי תפקידוֹ ולא השגיח שצו בית־המשפט מנוּצל לרעה. בינתיים הגישה העיירה תביעה משפטית נגד המנזר ודרשה מהנזירים להוֹכיח את בעלוּתם החוּקית על האדמה.

שליש מאוּכלוּסייתה של חיפה מורכב ממוּסלמים וּמיהוּדים, ושני־שלישים הם נוצרים. כל הנוֹצרים נתוּנים להשפעתוֹ הישירה של המנזר, ורוּח הקנאוּת הדתית משתוֹללת בשני המחנוֹת גם יחד. משנמדד השטח שהמנזר טוֹען בעלוּת עליו, נמצא כי הוא מקיף שנים־עשר מיל־רבוע. לפי החוֹק התורכי צריך כל השטח הזה לעמוֹד לרשוּת תוֹשבי העיירה כנכס ציבוּרי, אלא־אם כן הסכימה מוֹעצת העיירה למכוֹר אוֹתוֹ כחוֹק בעבוּר תמוּרה נאוֹתה. מוֹעצת העיירה הכחישה בתוֹקף כי אי־פעם מכרה אדמה זוֹ והחלה מחפשׂת בקדחנוּת ברשוּמוֹתיה, שכן פעוּלה כזוֹ הייתה צריכה להירשם במסמכים. לעוּמתהּ, הציגוּ הנזירים מסמך חתוּם, המאשר את דבר המכירה, אוּלם לאחר חקירה וּבדיקה נסתבר שהוּא מזוּיף. הוּא לא הוּצא לפי הנהלים הקבוּעים לעניין זה, והחוֹתם נטבע עליו באוֹרח בלתי־חוקי תמורת בצע על ידי פקיד שאינוֹ מוּסמך לדבר. איש לא טען כי הנזירים שוּתפים למעשׂה בלתי־חוקי זה. כפי־הנראה נפלוּ באמת קרבן לתככיו של מתַוך שטיפל בעניין בזמנוֹ והטעה אוֹתם לחשוֹב כי יש בידיו שטר־מכר תקֵף. תגלית זו אילצה את בית־המשפט להוֹציא פסק דין נגדם. הם ערערוּ על כך לפני השלטוֹנוֹת המרכזיים בקונסטנטינופול, וכיוֹם קשה לחזוֹת מראש כיצד ייתכן ביטוּלוֹ של פסק־דין זה, מה־גם שהענין כרוּך באינטרסים מיוחדים במינם, המאפילים על ההיבט המשפטי של העניין.

מנזר הכרמליים

Farrar F. W.: The Life of Christ, London 1874.

יוּקרתוֹ של מסדר הכרמליים היחפים גדוֹלה בכל הארצוֹת הקתוֹליוֹת, ולכן יש להניח כי יפעילו לחצים אדירים לטוֹבת המסדר. מאמרים חריפים כבר הוֹפיעוּ בעניין זה בעיתוֹנוּת של אירופה, קיסר אוסטריה נתבקש להיחלץ לעזרה, ונוֹצרים רבים נרתמוּ למסע של הגנת ההר המקוּדש מפני ידם השלוּחה של הכוֹפרים. אך יש בסכסוּך זה עוֹד יסוֹד אחר, החוֹרג מגבוּלוֹת מאבק בין הצלב לבין חרמש־הירח והוּא זכוּיוֹתיהם של כשלוֹש מאוֹת מתיישבים גרמנים. הם חלק מאוּכלוּסייתהּ של חיפה, וּזכוּיוֹתיהם שווֹת לאלה של שאר תוֹשבי העיירה. ככל־הידוּע אין הנסיך ביסמרק ממין האנשים שיעמדוּ בשלוה מן הצד ויראוּ כיצד גוֹזלים זכוּיוֹתיהם של גרמנים וּמעניקים אוֹתן לנזירים. אמת הדבר כי זהוּ עניינה של ממשלת תוּרכיה לבדהּ וכי לא ברצוֹן תיאוֹת לגזול מידי נתיניה שנים־עשר מיל רבוּע מאדמת ההר, אך לחצן המשוּתף של ארצוֹת־אירוֹפה הקתוֹליוֹת גדול משתוּכל לעמוֹד בוֹ בעצמהּ. אילוּ התחילוּ אנשי המנזר לעבד את האדמה וּלהפיק ממנה יבוּלים כי אז לא הייתה זכוּתם על האדמה מוּטלת בספק. טענתם של תוֹשבי חיפה מסתמכת על העובדה שהנזירים אינם מעבדים את האדמה ואינם מרשים לזוּלתם לעבדהּ ואפילוּ לרעוֹת עדרים בה. הפקעת שטח זה וּמסירתוֹ לידי המנזר עלוּלה לשלוֹל מהמתיישבים הגרמנים אמצעי חשוב ביותר להצלחתהּ ולרַוחתהּ של מושבתם.

מסתוֹר וּמרגוֹע מחוּמוֹ הגדול של הקייץ הם בבחינת הכרח לבריאוּתם של המתיישבים הגרמנים. אם תנתן להם זכות־מעבר בשטח זה יוּכלוּ בנקל לסלוֹל דרך אל ראש־ההר ולהקים בית הבראה מעל מושבתם, כך ינצלוּ את אוירוֹ הקריר והנעים של המקוֹם, שהוּא גבוֹה תשע־מאוֹת רגל מעל פני־הים וּמרוּחק כמהלך חצי־שעה מבתיהם במוֹשבה. הכסף הדרוּש לבניית בית־הבראה זה נפל לידיהם באוֹרח בלתי־צפוּי וּמיוּחד במינו לפני שבוּעוֹת אחדים. יום אחד רכבתי על סוּסי מחוּץ לעיירה, בדרך לנצרת, ולהפתעתי פגשתי בגברת אחת זרה, שרכבה ללא בני־לויה זוּלת ערבי אחד. הייתה זוֹ תוֹפעה לא־רגילה בארץ הזאת. בעקבוֹתיה נסעה אלוּנקה שהייתה מכוּסה. כשחזרתי למוֹשבה כעבוֹר שעה, נסתבר לי כי באלוּנקה הוּבאה גוּפת בעלהּ של האישה שפגשתי. הוּא מת בדרך מנצרת שעוֹת אחדוֹת לפני שפגשתי את האלמנה המסכנה. היא הייתה בת חוּץ לארץ שלא ידעה מלה בלשוֹן הארץ והייתה המלַוה היחידה והבוֹדדה של גוּפת־בעלהּ. מצב־דברים מצער זו עוֹרר רחמים ואהדה בלב המתיישבים הגרמנים, והם טיפלו בה בחיבה ובלבביוּת רבה. טוּב־לבם ורוֹב־חסדם נגעוּ מאוֹד אל לב האלמנה, ולפני שנסעה לדרכהּ העניקה למוֹשבה המחאה על סך 7500 דולר. אנשים טוֹבים וּפשוטים אלה לא העלוּ בדעתם כי הם משפיעים רוֹב־טוֹבה על אלמנה בעלת נכסים גדוֹלים וכי עתידים הם לזכוֹת בגמוּל מפתיע כזה. בכסף זה מקוים הם לבנוֹת את בית־ההבראה שלהם.

מנזר הכרמליים

Geikie C.: The Holy Land and the Bible, London 1891