

לאבות ישורון
א. 🔗
בַּלַּיְלָה, בְּסוֹף חֹדֶשׁ
בְּתוֹךְ בִּצָּה שֶׁל חשֶׁךְ
צָעַקְתִּי אֶל מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס
צָעַקְתִּי לוֹ שֶׁרַק בִּתִּי.
כְּמוֹ חֲלוֹם זֶה הָיָה
דִּבַּרְתִּי הֲבָרוֹת שֶׁל לֵדָה
כְּאִלּוּ יָלַדְתִּי אֶת בִּתִּי עוֹד פַּעַם
וְהַשְּׁאָר לֹא הָיָה קַיָּם.
וְאִמָּא שֶׁלִּי וַאֲנִי יוֹמַיִם
לֹא מְדַבְּרוֹת. בּוֹכוֹת מֵאֲחוֹרֵי
מִשְׁקָפַיִם סְגוּרִים.
וּמִתּוֹךְ כָּךְ בָּא הַשִּׁיר
וּמִתּוֹךְ כָּךְ וְכָךְ נוֹלַד מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הַשַּׁחַר.
וּבַחוּץ צוֹבְעִים בְּרַעַשׁ גָּדוֹל, מַחֲרִישׁ־אָזְנַיִם
אֶת שְׂפַת־הַמִּדְרָכָה מִסָּבִיב לַבַּיִת
פַּסִּים־פַּסִּים אָדֹם וְלָבָן – לְאָסוּר
הַנֶּחָמָה בְּכָחֹל־לָבָן.
ב. 🔗
כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה. אָדָם בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה
הַגֶּשֶׁם הָיָה עַל הַפָּנִים וְהָעֵינַיִם זָרְמוּ וְהַיָּדַיִם
וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה מֵעַל לְרֹאשִׁי וּבְתוֹךְ לִבִּי
אַרְבָּעָה מַלְאָכִים שֶׁל רוּחַ
שִׂחֲקוּ בְּרַכּוּת וּבְתֹאַם מָלֵא, עָלוּ מִן הַיָּם וּמִן הָעֵמֶק
וּמִן הֶהָרִים וּמִן הַמִּדְבָּר הִתְגַּלְגְּלוּ קוֹלוֹת הַסֶּלַע
יִלְלוֹת רְעָמִים.
אֲנִי בְּגֹבַהּ הַחִטָּה. מְלֵאָה וּקְלוּעָה
חַלָּה שֶׁל זָהָב עִם קַרְנַיִם לְבָנוֹת
יַחַד עִם כָּל הַכְּבָשִׂים מֵימֵי־הַשֹּׁקֶת הַדְּלוּחִים
נִדְמוּ לִי לְמֵי־קֹדֶשׁ.
אֲבָנִים צְהֻבּוֹת וְגַג אָדֹם. שָׁמַיִם צְהֻבִּים לְתִקְרָה
בַּיִת גָּדוֹל וְנִבְדָּל.
בֵּית הַבַּד, בֵּית־הָעָם, בֵּית־מוֹקֵד, בֵּית־הִלּוּלוֹת וְזִמָּה
עַכְשָׁו עוֹשִׂים גָּזוֹז.
מַיִם שָׁטִים שֶׁלֹּא הֵרֵעוּ לְאִישׁ
מְכַוְּצִים אוֹתָם, מְכַוְּצִים, דּוֹחֲסִים, מְאַיְּמִים
עַד שִׁבְרֵי־שְׁבָרִים, טִפָּה שֶׁל דָּם
קוֹרְאִים לָזֶה גָּזוֹז.
בַּכָּתֵף הַקָּשָׁה מִיָּמִין לָהָר (מִפֶּתַח בֵּית־הַחֲרשֶׁת)
הֶעֱלוּ לָאֲדָמָה עוֹד כִּבְשֵׂי־אָדָם
מַשָּׂאִיּוֹת־מַשָּׂאִיּוֹת פָּרְקוּ אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִדְבָּרִית
פִּזְּרוּ אוֹתָם בֵּינוֹת לַסֶּלַע, לְהִלָּחֵם בַּסֶּלַע.
אֲנִי אוֹחֶזֶת בִּנְיָרוֹת כְּמוֹ בְּקַרְנֵי־הַמִּזְבֵּחַ
לִישׁוּעָה.
מִי יַגִּיד לִי מָה וְלָמָּה
תָּקִיאִי אֶת עַצְמֵךְ.
שַׁחַר כָּחֹל עוֹלֶה מִתּוֹךְ רְצוּעוֹת הַתְּרִיס הַנָּעוּל
קוֹרֵעַ אוֹתִי לִגְזָרִים
אֶלֶף פָּנִים מְבַקְשִׁים עֵדוּת.
אֲנִי מְנַסָּה, רַבּוֹתַי, לֹא שָׁכַחְתִּי.
בֵּין אַרְבָּעִים־וָתֵשַׁע לְשִׁשִּׁים־וּשְׁתַּיִם
אָרַזְתִּי כַּהֲלָכָה, אִישׁ גַּג וָצֶבַע וּצְלִיל הָאַקּוֹרְדְּיוֹן –
אֲנִי מוֹסֶרֶת לְבִתִּי.
וְאִם לֹא אֶחְסֹךְ בַּמִּלִּים, תִּגָּמֵר לִי הַדֶּרֶךְ?
אוּלַי צָרִיךְ לַחֲסֹךְ בַּמִּלִּים – אֵין חָכָם
יֵשׁ תָּם. וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל וְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ
אוֹתָהּ צְעָקָה לִשְׁנֵיהֶם.
אֲנִי זוֹחֶלֶת עַל הָרִצְפָּה. הַגּוּף שֶׁזְּמַנּוֹ לִהְיוֹת
זָקוּף וְגֵאֶה, הָעֲצָמוֹת לֹא חוֹרְקוֹת.
אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהַסְּדָקִים יִתְרַחֲבוּ – יָשִׂימוּ כֶּתֶר
וְלֹא יִהְיֶה כֹּחַ לָשֵׂאת.
כֶּתֶר כָּבֵד. יַהֲלוֹמִים־יַהֲלוֹמִים בְּכָל הַצְּבָעִים
לְכַמָּה צְבָעִים מִתְרַסֶּקֶת הַשֶּׁמֶשׁ?
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי מְבִינָה מַה זֶּה קוֹלוֹת שֶׁל צִפּוֹר
וּכְנָפַיִם לְבָנוֹת.
בֵּין הַשְּׁכִינָה לַמִּשְׁכָּן נִגְרַרְנוּ עַל הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה
אוֹחֲזִים בִּקְרָעִים, אִישׁ בְּקִרְעֵי־רֵעֵהוּ
לִצְלֹחַ אֶת הַנָּהָר.
וַאֲנִי לֹא טוֹבָה לַאֲהוּבַי
וַאֲנִי לֹא טוֹבָה לְשׂוֹנְאַי
רָצִיתִי לִהְיוֹת הַטּוֹבָה מִכֻּלָּן
חָטָאתִי בְּחֵטְא הַגַַַּאֲוָה
מֵאֲחוֹרֵי צְרִיף־הַצַּעֲצוּעִים שֶׁל בַּנְצִ’יק (יַהֲלוֹם כְּסוּף־שֵׂעָר)
הִיא הִסְתּוֹבְבָה בְּתוֹךְ סוּגַר חָצוּב בְּתוֹךְ סַלְעֵי־הָהָר
בֶּגֶד אָדֹם עַל בֶּגֶד שָׁחוֹר עַל חוּם, מְנֻקָּד פִּרְחֵי־קוֹצִים
וְהַשְּׁאָגָה שֶׁלָּהּ הִכְּתָה בַּסֶּלַע מִסָּבִיב
לָשׁוּב וּלְהַכּוֹת בָּהּ וְשׁוּב הִיא צָרְחָה מִכְּאֵב.
הַמְכַשֵּׁפָה מֵאֲחוֹרֵי הַצְּרִיף שֶׁל בַּנְצִ’יק.
בְּתוֹךְ הַצְּרִיף, מַפָּח אָפֹר גַּלִּים־גַּלִּים שֶׁל יָם כָּסוּף
הָיוּ צַעֲצוּעִים מֶכָנִיִּים (אוּלַי אֶחָד עִם אוֹר)
וְגוּמִי לְתַחְתּוֹנִים וְלַחֲצָאִיּוֹת־הַנֶּשֶׁף
אִשָּׁה וְאִישׁ. אִישׁ רָזֶה לְיַד אִשָּׁה עִם מַפָּלִים
בְּתוֹךְ גּוּשֵׁי־הָאֶבֶן בַּמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹלִיכוֹת אֶל הַכְּבִישׁ
מָצַצְתִּי מַיִם לִנְשֹׁם.
אֶלֶף פְּעָמִים נִסִּיתִי וְלֹא עָלָה
עוֹד אֶלֶף פְּעָמִים לְנַסּוֹת?
וְאִם אַגִּיד – הַאִם יִשָּׁבֵר הַשָּׁרָב?
בְּתוֹךְ כְּלִי שָׁבוּר, חֲסַר־תַּחְתִּית, אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת לְחַבֵּר
רְגָעִים רָפִים, כָּל־כָּךְ חַלָּשִׁים, אֶחָד לְאֶחָד
רְסִיס לִרְסִיסִים, לִבְנוֹת מַחְסֶה צַר
לִבְנוֹת לִי שֵׁם לְהַחֲזִיק אוֹתִי בִּשְׁעוֹת־הַסְּעָרָה הָאֲיֻמָּה.
רֶגַע חִיַּכְתִּי. רֶגַע אֶחָד.
כַּמָּה נוֹרָא וְיָפֶה הַמַּרְאֶה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות