כדי שעולים יבואו וייקלטו נחוצים, כמובן, כל הדברים שנמנו בסדרת רשימות זו וכן תיקונים ושיפורים אחרים בחיינו בכלל ובאורח שאנו קולטים בו עולים בפרט. כל תיקון קל, כל שיפור פעוט, עוזר במידת־מה, אולם הצרכים הם גדולים והשינוי ההכרחי לנו הוא לא רק “במידת מה”.
נחוץ איפוא לבנות את חברתנו כולה לפי צרכיו ויכולתו של עמנו. לקראת סוף המאה העשרים העם היהודי הוא, במידה רבה ובמידה גדלה והולכת, עם של אקדמאים. דוד בן־גוריון ראה זאת לפני האחרים. כשהוא הטיל לחלל עולמנו הציבורי את הסיסמה “עם עובד אקדמאי”, זכה במשיכת כתף. התייחסו לזאת כאל פראזה, כפי שהתייחסו לדבריו על “עם סגולה” כתנאי לקיומנו. שני דברים אלה היו נכונים כשנאמרו והדבר בולט עוד יותר עכשיו. כדי שלישראל יהיה כוח למשוך אליה יהודים מהעולם הפתוח, יהודים שגדלו בחברת שפע וחיים חיי שפע חומרי, היא מוכרחה לפתח בתוכה חברה של “עם סגולה”. נכון שאין בכוחנו לעשות זאת לבדנו. חייבת איפוא לצאת קריאה ליהודים בישראל ובתפוצות לעשות זאת יחד, כפי שנאמר במאמר הקודם, ובמאמר: חידוש “העליה השניה”. יוזמה זו יכולה לצאת גם מישראל, אם כי מתקבל יותר על הדעת שתצא מהיהדות השבעה, הרוצה לברוא ישראל שתיתן סיפוק לאידיאלים לאומיים וחברתיים. לשם כך נחוץ לשנות את המציאות בישראל. עולים לישראל אינם מהגרים, שחובתם היא אך ורק להיקלט. הם רשאים להשפיע מיד עם עלייתם.
עולים אלה מוכרחים גם להתפרנס. יש צורך לקבוע יעדים כלכליים, יעדים לבניין כלכלתה של ישראל לפי כוח העבודה שיש בעם היהודי. אופיו של כוח העבודה הקיים בחברה לאומית נתונה קובע את אפשרויות תכנונה לא פחות מאשר תנאים פיזיים, אוצרות טבע וכד'.
לעובדות אלה יש משמעות בבניין חקלאותנו. אכן, היא נעשית ממוכנת יותר ויותר. יש להן משמעות בבנין תעשייתנו. דרושה לנו יותר ויותר תעשיה עתירת־מדע. זה לא הכל, אולי זה אפילו לא העיקר. היהודים שאנו חייבים לקלוט הם לא רק מהנדסים, הם גם רופאים וגם אנשי אוניברסיטה – מורים וחוקרים. תכנוננו לעתיד ישראל חייב לכלול את הפיכתה למרכז רפואי עולמי. לשם כך יהיו נחוצים לנו כל הרופאים שאין אנו קולטים אותם עכשיו ( בני הארץ וגם עולים חדשים). המדובר בבתי חולים ברמה הגבוהה ביותר בעולם שיבואו אליהם חולים מכל העולם. יש רופאים יהודים שבכוחם לעשות זאת. עלינו לבנות ולפתח מרכז רפואי השולח צוותים למשימות רפואיות בארצות שונות. אם המשימות לתקופת זמן ארוכה יש מקום לחילופי הרופאים באותה תכנית בארץ הזרה. יצא כל רופא לשנים אחדות, ישוב ובמקומו יצא אחר.
יש לפתח את רשת האוניברסיטאות שלנו, להוראה ולמחקר, בשביל העם היהודי כולו, ודווקא בלשון העברית. יהיו יותר ויותר יהודים שירצו שבן או בת שלהם ילמדו, לפחות חלק מלימודיהם האקדמאיים בישראל – כדי שידעו עברית, כדי שישארו יהודים. באוניברסיטאות האלה יש לפתח מכוני מחקר, שגם הם ימכרו ידע במקצועות שונים לכל קצות תבל. נרחיב את האוניברסיטאות הקיימות כאן ונבנה חדשות. אגב אורחא יכולה תכנית זו להביא לפתרון בעייתה של צפת. אווירתה השקטה ונופיה יפים ללימוד. והיא יכולה להיות עיר אוניברסיטאית למופת. לא שורטטו כאן פרטי תכנית אלא רק קווים כלליים מאוד, וגם הם ודאי יעוררו חיוך סלחני אצל אלה שהמעשיות הקטנה היא קו האופי העיקרי שלהם. ודאי, לשם הגשמתם של דברים אלה נחוצים גם חזון ואמונה וגם כושר ביצוע מעולה. כל אלה יש לנו, מה שחסר לנו זוהי האפשרות שלא לעשות זאת. אין לנו ברירה. עלינו לעשות את מה שדרוש, כדי שיעלו לישראל הרבה מאוד יהודים. אנו מוכרחים לעשות זאת לא פחות משהיינו מוכרחים לנצח במלחמותינו.
“דבר”, יום ג‘, ג’ בתמוז ה’תש"ם 17.6.1980
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.