בראש השנה נוהגים לסכם את השנה שעברה ולהעריך את השנה המתחילה. מסכמים דברים ידועים, ומה שאינו זכור מן הסתם אינו החשוב ביותר. הערכות לעתיד בנויות, אמנם, על הסתברויות הגיוניות, ובזאת הן שונות מסתם מעשה ניחוש, אבל – כידוע – המציאות אינה הגיונית כל כך. לכן ההערכות מתבדות לעתים, כמעט כמו משאלות.
הבה נתיר לעצמנו, לכבוד החג, לעסוק במשאלות. כל ימות השנה זה מסוכן, כי הדבר עלול להסיט אותנו מן המציאות, מעמידה על הקרקע. לכן – רק בחג.
יש לנו משאלות לאומיות לרוב. כל אחד יכול למנות אותן והרשימה ארוכה. אם אנו רוצים לרתום את דרך החשיבה ההגיונית גם לעניין זה של משאלות, עלינו לקבוע עדיפויות וקדימויות – מה רצוי לנו יותר. הגשמת איזו משאלה דחופה יותר.
אני מציע לכל בית ישראל לתת עדיפות וקדימה לנושא אחד: עליה גדולה, אין שום פתרון מדיני לישראל בלי הכפלה אחרי הכפלה באוכלוסייתנו ובזמן קצר. אין שום פתרון כלכלי למתרחש במשקנו בלי עליה גדולה, הכוללת יהודים בעלי תושיה, שידעו לשנות דברים בארץ הזאת. אין שום פתרון לבעיותינו החברתיות בלי “דם חדש” בחברתנו הלאומית.
המשאלה היא שתקום תנועה בקרב יהודי אמריקה (וקיבוצים יהודיים קטנים יותר) שתאמר: “אני הוּא המכבי”, שלא תשאל האם אנו רצויים בישראל, האם הישראלים רוצים בנו, אלא תאמר – הדגל הציוני הולך ונשמט מן הידיים בישראל; אנו באים לחזקו, להאדירו, לחדש את נעוריו.
נחוצה תנועה שתצמח מתוך החברות היהודיות בניו־יורק ובלוס אנג’לס בשיקגו ובפילדלפיה, וכן בצרפת ובקנדה, באנגליה ובארגנטינה – תנועה שתהיה תופעה חברתית־רעיונית המתאימה לדורנו, כפי שהיתה העליה השניה בדורה.
אין לומר שהמשבר הרוחני שאנו נתונים בו כמוהו כמשברה של העליה הראשונה, שרובה היתה אוגנדיסטית, ורק במעטים בתוכה יקדה האש שהביאה אותם לארץ־ישראל כעשרים שנה לפני כן.
הסיכוי הגדול להתנערותה של ישראל הוּא בבניה, שעדיין אינם אזרחיה. דרושה עליה גדולה, עליה חלוצית שלא באה כתוצאה מהדרכה מן הארץ דווקא, אלא של הבאים לבנות ולהקים ארץ ואומה, משק וחברה, לתקן מה שדורש תיקון אצלנו, להוסיף ולבנות על יסודות איתנים על יסודות בריאים.
האם יש סיכוי להגשמתה של משאלה זו? אין לדעת מתי “ייפתחו השמים”. אבל כאשר ייפתחו – חשוב שנדע מה לבקש.
“דבר”, יום שישי, כ“ט אלול ה’תשמ”ב (ערב ראש השנה) 17.9.1982
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.