אגודת הסופרים והעתונאים היהודים בוורשה הוציאה בדפוס את תזכירה להסתדרות העולמית של קלובי הפא“ן. התזכיר נדפס בשלש שפות – יידיש, צרפתית וגרמנית. אגודת הסופרים בוורשה לא ראתה, כמובן, כל חובה לעצמה לתת את דבריה אלה בשפה הרביעית – בשפה העברית – אשר גם לה יד ושארית בכל הכתוב באותו התזכיר. אגודת הסופרים הכבודה בעיר ואם בישראל אשר בפולין המדינה אינה מתכחשת, חלילה לספרות העברית, כי סוף־סוף גם הסופר והעתונאי העברי בתוכה. אבל שימו עיניכם באותו התזכיר ותמצאו, כי האגודה, בבואה להמליץ על עצמה להיותה ראויה לבוא במנינם של סופרי אומות־העולם ומשורריהן, באה להכריז על שלשלת היוחסין הארוכה ובה מתלכדים חוליות חוליות, – התנ”ך, הנביאים, שירת ישראל בספרד בימי הביניים ובאיטליה בימי הרנסנס, ההשכלה וכו‘, ומתנוססים הדר שמות האנשים, הבאים בזה כסדרם: ר’ יוסף פינטו, ר' משה חיים לוצאטו, שלמה לוינזון, שלום הכהן, אד“ם הכהן, מיכ”ל, א. ב. גוטלובר, יוסף האפרתי, נפתלי הירץ ויזל, מנדיל לעפין, יצחק ארטר, יוסף פרל, ר' נחמן קרוכמל, ר' שלמה יהודה רפפורט, אברהם מאפו, יהודה ליב גורדון, פרץ סמולנסקין, מ. ל. לילינבלום, מנדלי מוכר ספרים, ח. נ. ביאליק, מ. צ. מאנה, מ. מ. דוליצקי, מ.ז. פייארברג, י. ח. ברנר, ג. שופמן, א.נ. גנסין, ז. שניאור, יעקב שטיינברג, יעקב כהן, ד. פרישמן, מ. י. ברדיצ’בסקי, יהודה שטיינברג, שאול טשרניחובסקי, אורי צבי גרינברג, אהרן צייטלין, דוד שמעונוביץ, יעקב פיכמן, אביגדור המאירי, יצחק קצנלסן, אברהם שלונסקי, יצחק למדן, ש. בן־ציון, ש"י עגנון, ח. הזז, א. שטיינמן, א. ראובני, ד. קמחי, י. בורלא, אשר ברש, יעקב רבינוביץ, ראובן בריינין.

אלה חמשים איש ואיש אשר זיקה להם, כידוע, לשפת עבר, – יפים הם לה לאגודת הסופרים והעתונאים היהודים בורשה, כדי להתקשט ביקרת־נוצותיהם ולהתימר בעשירות רבה בפני שליטי־הקולמוס ונעימי זמירות שבכל אומה ולשון, אולם שפתם אינה ראויה לכך, שיהא נכתב בה התזכיר הדולג ומתהדר בשמותיהם.

ואתה, סופר עברי שבאגודה הורשאית – איך?

[ז' תמוז, תרפ"ז]