הקושי הגדול לקיים ערנות בדעת הקהל, העולמית וזו שלנו, בעניינם של יהודי ברית־המועצות הוא בכך שהעניין ישן, וידוע כי מה שאין בו חידוש אינו מעניין את הקהל, גם אם הוא חשוב פי כמה מהדברים החדשים. נחוץ להמציא כל פעם משהו שיחדש את ההתעניינות בגורלם של היהודים, אבל העוסקים בכך בנאמנות – לבם אינו נוטה ל“גימיק” כלשהו, שהוא בעצם אחיזת עיניים, והמומחים היהודים ל“גימיקים” אינם מגלים עניין מיוחד בגורל אחיהם הלא מוכרים להם, אלה שהמשטר שהם נתונים לחסדיו מנתק אותם מהיהודים בעולם החופשי. זהו גם גורלם של אסירי־ציון. אפילו אידה נודל, אותה אשה בודדה שאינה מוותרת על מאבקה, אינה מעוררת עוד את הגירוי הדרוש לדעת הקהל.

לפני שנים קבענו את חג הפסח כמועד שאנו מציינים בו את תביעתנו מהשלטון שבקרמלין לשחרר לעליה את היהודים שהוא מפלה לרעה בתחומיו, משום שחג זה קשור בתביעת משה רבנו מפרעה: “שלח את עמי”. יהודי רוסיה עצמם מרכזים כידוע, את מאבקם בחג אחר, שמחת תורה.

ראוי להדגיש כי אף־על־פי שיש לנו דעה לא מחמיאה על השלטון בברית־המועצות ואהדה לא מעטה ללוחמי חירויות האדם בתוכה, הקרויים “דיסידנטים”, עלינו לזכור תמיד שאסור לנו לערבב מאבק יהודי במאבק הכללי. את רוסיה לא נשנה – לא היהודים יביאו לדמוקרטיזציה של ארץ שהאנטישמיות דבקה בעמה¹, ואם נתערב במאבקם של הדיסידנטים, אנו עלולים לפגוע קשה במאבקנו אנו לחרות היציאה. למאבק היהודי יש ייחוד ברור. היהודים מופלים לרעה בברית־המועצות. אמנם אפליה זו אינה רשומה בחוק, אולם היא קיימת וחורשת תלמים עמוקים על גבם של יהודים בארץ זו, לא נותנים להם הזדמנויות שוות להתקדמות, ולעתים קרובות לא נותנים להם כל הזדמנות. הם חייבים להישאר יהודים, אך ללמוד את לשונם ואת תרבותם – אוסרים עליהם.

המאבק היהודי שונה באופיו מזה של ה“דיסדנטים” גם בכך שאתנו קל יותר להתפשר, לנו קל יותר לוותר. אם יתנו ליהודים לצאת, לא יתערער המשטר והשליטים לא יודחו מהשלטון, ואין דבר המפחיד את השלטונות יותר מאשר מהפיכה דמוקרטית שתדיחם מהשלטון. לא מן הנמנע שהם יבינו כי הוצאת היהודים מארצם לא רק שאינה מחלישה אותם אלא היא גם משחררת אותם מלחץ מסויים. אף־על־פי שהיהודים בברית־המועצות מופלים לרעה, הרי שהאנטישמיות העממית פועלת לרעת השלטון מכיוון שהוא אינו מכיר בה רשמית. השנאה של רוב האוכלוסיה למיעוט היהודי מפריעה. אמנם אין הפרעה זו חמורה, אבל אולי אפשר יהיה לשכנע את השליטים שמוטב להם בלעדיה. אנו אומרים להם: “אתם אינכם אוהבים את היהודים, תנו להם לבוא אלינו, אנו רוצים בהם. הם אחינו”! קשר עם מאבק שמגמתו היא לערער את שלטונם עלול לגרום נזק חמור מאוד למאבק היהודי, ואילו למאבק הכללי הוא יביא תועלת מועטה בלבד, וגם זו מתקזזת בנזק שהופעת יהודים בשורות הראשונות של המאבק הדמוקרטי הכללי עלולה לגרום בגלל האנטישמיות העממית. נחוץ אפוא להרים קול גדול בעד חירות היציאה מברית־המועצות לישראל, ושקול זה יישמע ברור וצלול, נפרד לגמרי מקולות אחרים הבאים לבקר את המשטר הרודני בברית־המועצות.

דבר“, יום ב', י”ט בניסן ה’תשמ"ו 28.4.1986