ריקי אופיר, ילידת 1971. מתגוררת בתל אביב. פירסמה משיריה בכתב העת “אֵב” ובעיתון “הארץ”. ערכה והגישה תכניות רדיו ותסכיתים בגלי צה"ל. בימים אלה מסיימת לכתוב את עבודת התֵּזה שלה לתואר שני בתחומי הספרות העברית והיידית.
ד"ר רחל אלבק־גדרון, ילידת ירושלים. מרצה לספרות עברית באוניברסיטת בר־אילן. ספרה “המאה של המונאדות: המטפיזיקה של לייבניץ והמודרניות של המאה העשרים” רואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן. משלימה עתה ספר על יצירתו של יואל הופמן. מאמריה נדפסו בעיתונות ספרותית ואקדמית (“מחקרי ירושלים בספרות עברית”, “מכאן”, “ביקורת ופרשנות”, “צפון” ועוד).
סיון בסקין, ילידת ליטא, 1976. מתגוררת בתל אביב. כלכלנית בוגרת הטכניון. עובדת למחייתה בתחום מערכות המידע. אחדים משיריה ראו אור בכתבי עת שונים (“דג אנונימי”, “הליקון”, ו“הגדה השמאלית”). מרבה להופיע בקריאה פומבית של שיריה במסגרות שונות. בימים אלה משלימה את תרגומה ל“סיפורה של סוניצ’קה” מאת מרינה צווטאייבה.
אורי הולנדר, יליד ישראל, 1979. מתגורר בתל אביב. משמש עורך בהוצאת קשב לשירה, שבה ראו אור ב־2003 ספר מסותיו, “מרשומות יריד הקסמים”, וקובץ תרגומיו לשירת א"א קאמינגס. זכה בשנה האחרונה בפרס דב סדן ובפרס פסטיבל השירה במטולה. יצירותיו בכתובים: “כוכב השחר בלב הענן”, נובלה; “אבן עובר הדרכים”, ספר מסות; וכן מבחר תרגומים מיצירות המשוררים הצרפתים מקס זָ’קוֹבּ (יחד עם אמוץ גלעדי) ואֶזֵ’ן גִּיֶבִיק.
אנה הרמן, ילידת ירושלים, 1973. שיריה ראו אור ב־1994 בכתב העת “אֵב”, ולאחר מכן במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ”. פירסמה עד כה שני ספרי שירה: “חד־קרן” (הקיבוץ המאוחד, 2002) ו“אלפא ואומגה”, לִברית שכָּתבה עם דורי מנור (הקיבוץ המאוחד, 2001). תירגמה את “היומנים של סילביה פלאת, 1950–1962” (ידיעות אחרונות, 2002). בשנת 2004 זכתה בפרס ורטהיים לשירה מטעם אוניברסיטת בר־אילן. ספר שיריה השני יראה אור בשנה הקרובה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
רועי חן, יליד ישראל, 1980. מתגורר בתל אביב. עבד כמתרגם, כעורך וכמגיה בהוצאת ספרית מעריב. תרגומיו מרוסית: “אני אוהב לשבור לאנשים את הפרצוף” מאת דניאיל חארמְס (ספרית מעריב, 2003); “סיפורי קוֹלִימָה” מאת וארלאם שלאמוֹב (יראה אור בקרוב בהוצאת ידיעות אחרונות) ו“עומר ח’יאם”, מחזה מאת טימור זולפיקרוב (עבור בית הספר לתיאטרון בית צבי). מתרגם גם מצרפתית ומאנגלית. עיבד ותירגם יצירות לתיאטרון, ובהן “הזר” מאת אלבר קאמי (תיאטרון תמונע, 2004); “הזקנה ועושה הנִסים”, מחזה על פי כתביו של דניאיל חארמס (תיאטרון תמונע, 2003), ומחזות מאת מיכאיל בולגאקוב ואלכסנדר וולודין (עבור בית הספר לתיאטרון בית צבי). מחזהו “ריקוד לבן” הועלה בפסטיבל עכו ובפסטיבל תיאטרון רחוב בבת־ים. בקרוב יראה אור רומן הביכורים שלו, “הַחווירו!”, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
דורית ירושלמי היא חוקרת תיאטרון. חיבור הדוקטורט שכתבה, “התיאטרון של הזרם המרכזי ב(ארץ) ישראל מבעד לסיפורי במאים ולדפוסי בימוי”, מציג באופן ביקורתי את תרבות התיאטרון העברית למן התיישבות “הבימה” בפלשתינה ב־1931 ואילך, ובוחן את אנשי התיאטרון הבולטים שכוננו אותה. היא מלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. פירסמה מאמרים בכתבי העת “תיאטרון”, “מותר” ו“אסף”. ביימה בתיאטרון החאן, בתיאטרון הקהילתי בבית שמש ובבתי ספר למשחק. מנחה סדנאות תיאטרון. בארבע השנים האחרונות מנהלת פרויקט לסטודנטים למשחק, המתקיים בבתי ספר יהודיים וערביים ביפו.
אפרת מישורי, ילידת ישראל, 1964. מתגוררת בתל אביב. כותבת עבודת דוקטורט בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, שנושאה הוא “תל אביב – מציאות או המצאה? תל אביב כאובייקט־מַעבר של המשורר”. הִנחתה סדנאות כתיבה ושירה במוסדות שונים וכתבה ביקורות אמנות ושירה בעיתונים ובמגזינים. ספריה: “ספר החלומות”, ספר ילדים (הוצאת חורב, 1980); “אפרת מישורי, שירים 1990–1994” (הוצאה עצמית, 1994); “ממרחקי אפרת”, שירים (הקיבוץ המאוחד, 1996); “נשיכות של דגים קטנים”, שירים וציורים (אבן חושן, 1999), ו“הפה הפיזי”, שירים (הקיבוץ המאוחד, 2002). השירים המתפרסמים בגיליון זה לקוחים מתוך ספר בכתובים, “אֲנך ואנחה”. זכתה בפרסים שונים, ובהם פרס רון אדלר לספר ביכורים (1994), פרס קרן יהושע רבינוביץ לשירה (2000) ופרס היצירה לסופרים עבריים מטעם קרן ראש הממשלה (2001).
דורי מנור, יליד תל אביב, 1971. פירסם עד כה שני ספרי שירה: “מיעוט”, קובץ שירים ותרגומי שירה (הקיבוץ המאוחד, 2001), ו“אלפא ואומגה”, לִברית שכָּתב עם אנה הרמן לאופרה, שהועלתה על במת האופרה הישראלית בחורף 2001 (הקיבוץ המאוחד, 2001). בין תרגומיו: “פרחי הרע” מאת שארל בודלר (הקיבוץ המאוחד, 1997); “הגיונות מטפיזיים” מאת רנה דקארט (ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג, 2002); “הסְפְּלין של פריז, שירים קטנים בפרוזה” מאת שארל בודלר (ידיעות אחרונות, 1997); “חזיון התעתועים של דוקטור אוֹקס” מאת ז’ול ורן (אחוזת בית, 2004); “מכתבים ללואיז קולֶה” מאת גוסטב פלובר (המעורר, 1998) ו“גני העדן המלאכותיים, על היין, החשיש והאופיום” מאת שארל בודלר (ידיעות אחרונות, 2003). ב־1993 נמנה עם מייסדיו של כתב העת הספרותי “אֵב” והשתתף בעריכתו. מתגורר בפריז ומלמד ספרות עברית.
בני מר, יליד תל אביב, 1971. מתגורר בתל אביב. פירסם את סיפוריו הראשונים בכתב העת “אֵב” ב־1993. מאמרי ביקורת פרי עטו ראו אור במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ” ובבמות אחרות. ספרו “רוב הלילות”, הכולל נובלה ושני סיפורים קצרים, ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד 2002. תירגם מצרפתית את “זכרונותיו של מטורף” מאת גוסטב פלובר (כרמל, 2001). תרגומיו מיידיש: 'עירם של האנשים הקטנים“, קובץ סיפורים מאת שלום עליכם (יראה אור השנה בהוצאת ידיעות אחרונות) ו”היומן של גטו וילנה" מאת הרמן קרוק (יראה אור בהוצאת יד ושם).
רוִיאל נץ, יליד תל אביב, 1968. פרופסור ללימודים קלסיים ולפילוסופיה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. פירסם את ספר השירה “עדיין בחוץ” (שופרא, 1999), וכן ספרים העוסקים בצדדים שונים של ההיסטוריה התרבותית, שרובם ראו אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. מאמריו תורגמו לגרמנית, לצרפתית, לאיטלקית, לרוסית וליפנית.
רונן סוניס, יליד ישראל, 1972. מתגורר בפתח תקוה. ערך את הגיליון העברי של כתב העת הישראלי־רוסי “מפתח הלב” (הוצאת בסדר בסיוע הקיבוץ המאוחד, 2001). פירסם תרגומי שירה ומאמרים בכתבי העת “כרמל”, “קשת החדשה” ועוד. תירגם מרוסית את הרומן “הגנת לוז’ין” מאת ולדימיר נבוקוב, שיראה אור בהוצאת עם עובד ב־2005.
משה סקאל, יליד תל אביב, 1976. מתגורר בפריז. פירסם קובץ סיפורים קצרים, “התרחיש”, שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב־1997, ורומן, “האי אני”, שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות ב־2001, שזכה בפרס משרד המדע, התרבות והספורט. פירסם שירים ותרגומי שירה במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ”. הפרק המתפרסם בגיליון זה נטול מרומן חדש פרי עטו: “אחייך אלייך, אחייך”.
מאיה ערד. ילידת ישראל, 1971. מתגוררת בסטנפורד שבקליפורניה. עוסקת בבלשנות. ספרה “מקום אחר ועיר זרה”, רומן בחרוזים (חרגול, 2003), זכה בפרס הביכורים של משרד החינוך.
ד"ר נורית פלד אלחנן, ילידת ישראל. מרצה לחינוך לשוני באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. חוקרת את שיח החינוך, ומתרגמת מאנגלית ומצרפתית (בין השאר מיצירותיהם של ז’ול רנאר, מרגריט דיראס, אלבר מֶמי וז’אן פולאן). ב־2001 זכתה עם הסופר הפלסטיני עיזאת גזאווי בפרס סחרוב לזכויות האדם ולחופש המחשבה. אם לארבעה ילדים.
יהושע קנז, יליד פתח תקוה, 1937. מתגורר בתל אביב. ספריו: “אחרי החגים”, רומן (הספריה לעם, עם
עובד, 1964); “האישה הגדולה מן החלומות”, רומן (דביר, 1973; סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד, 1986;
הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד, 2000); “מומנט מוסיקלי”, קובץ סיפורים (ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד, 1980; הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד, 1995); “התגנבות יחידים”, רומן (הספריה לעם, עם עובד, 1986); “בדרך אל החתולים”, רומן (הספריה לעם, עם עובד, 1991); “מחזיר אהבות קודמות”, רומן )הספריה לעם, עם עובד, 1997), ו“נוף עם שלושה עצים”, רומן ונובלה (הספריה לעם, עם עובד, 2001).
עמית רופא, יליד פתח תקוה, 1975. מתגורר בפריז. פירסם משיריו במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ”.
עמיחי שטרן, יליד חיפה, 1978. מתגורר בתל אביב. שיריו המופיעים בגיליון זה הם לו פרסומו הראשון. משלים כתיבת מחקר, שכותרתו: “ניתנה לְשוטים, על הקשר בין האקסטזה הנבואית לאקסטזה המינית”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.