גם הרחוק מרגיש, כי הפטירה הזאת הניחה בכל שדה בשדות העשייה המרוּבּים חלל כמשמעו. דומה נשמטו כתפי־אטלס מתחת כדור־גורלם של מפעל ומפעלות. גם הרחוק יבכה את המעשה, היזמה, המחשבה שנתייתמוּ מאב, ממחולל, מפועל רב־עלילה. אך הקרוב יודע, כי החלל הגדול היא האישיות, זו הפּוליכרומיה הקוסמת במשחק־ניגוּדים מפליא, ושהוא ידע לרותמם ליסוד המסדיר, לרצונו, ושהיתה גדולה מכל מפעליה והגיוניה, עד שכל ביטוייה נראוּ כצילה. שכן הקרוב ידע, כי כל שברק הכסף של השיבה בטרם־עת העמיק יותר, אף פסיפס הנפש המיוחד נתחטב יותר והזריח יותר את האור הגנוז של הבינה המפוּיסת. שער לך – היה ש"י עגנון אומר – את ברל בן־שמונים, איזה זקן חכם, איזה זקן נחמד.
בשיחה לפני שבועים ומחצה בקצה ירושלים ושנמשכה, כרגיל, עד לאחר חצות לילה, היה המדוּבּר, כרגיל, על מריבי־דורות. לאחריה באה חליפת מכתבים ובה גם הדיבור על היחידים שהם חלק אוֹרגאני של ההוויה שלנו, גידולם גידולה, עד שאין יכולת לוותר עליהם, מבלי למוטט את ההוויה הזאת. כתבתי: כל עוד ההשגחה מקיימתם. ובאותה שיחה, באכסדרה הפתוחה, כשנשמע פתאום רשרוּש בגן הסמוּך, קם, כנבהל, צימצם עיניו ותהה לתוך האפילה. אמרתי דרך צחוק: אל נפסיק פינו מגירסה, ירשרש לו באילני־הבוסתן. חייך, נגע, כדרכו, בשפמו ואמר: אבל הוא חכם יותר.
שיחה אחרונה.
[כ“ד אב תש”ד]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.