גם אתה יכול לזכות ב־1000 לירות סטרלינג פטורות ממס, אותן מתחייבת להעניק חברת הוויסקי הבריטית ‘קוטי סארק’ לזוכה בתחרות הנערכת בחסותה. את הפרס המובטח יקבל זה אשר יחבר מאמר או חיבור מדעי שיתרום ככל האפשר להבנת התופעה של העב“מ. תהיה השקפתך אשר תהיה, ובלבד שתצליח להביעה בצורה ברורה ומשכנעת, היא תיבדק על ידי צוות בראשותו של ד”ר ברנרד דיקסון (עורכו של המגזין ‘ניו־סיינטיסט’), ובהשתתפות האסטרונום הנודע פטריק מור. היה אם תימצא ראוי לפרס, תזכה גם לפרסום מעל דפי ‘ניו־סיינטיסט.’ אורכו המקסימלי של החיבור, לפי דרישת המארגנים – 3000 מילה, ומועד ההגשה האחרון – 30 ליוני 1979. כמו כן מציינים המארגנים שתנאי להשתתפות בתחרות הוא הרשמה מוקדמת על גבי טפסים מיוחדים שאותם ניתן להשיג בפניה אל: ‘Scientific Paper Competition’, Cutty Sark Ltd., 42 Albemarle st., Mayfair, London W1X3FE, UK.
בהצלחה!!
במסגרת הויכוחים האינסופיים בנושא מהו מדע בדיוני? והאם ניתן לסווג יצירה זו או אחרת תחת הכותרת מד“ב, ראוי לציין את דעתו של הסופר ריי ברדבורי (‘פרנהייט 451’, ‘רשימות מן המאדים’), המצביע לעיתים קרובות על המחזמר האמריקאי משנות העשרים ‘שיר אשיר בגשם’ כעל מחזמר מד”ב. טוען ברדבורי: “המחזמר מספר את סיפורה של אמצאה חדשנית ובלתי אפשרית לכאורה – אמצאת הקול – הגורמת למהפכה באומנות הראינוע והופכת אותו לקולנוע. אילו הייתי סופר מד”ב בשנת 1920 והייתי מנסה למכור לכם סיפור כזה, הייתם דוחים אותו כלאחר יד. והנה, ביום בהיר אחד, באמת החלו הסרטים לדבר. האם זה לא מד“ב? דבר בלתי אפשרי, ההופך לאפשרי הודות לטכנולוגיה…”
אין להניח שריי ברדבורי מצטער על שלא היה סופר מד“ב בשנות ה־20, אם לשפוט לפי התלהבותו מתקופתנו: “אנו בני־מזל בחיותנו בתקופה זו,” אומר ברדבורי. “להיות שותפים לנחיתה על הירח. האם יתכן יום חשוב מזה? היום בו עזבנו את כדור הארץ ושמנו פעמינו אל החלל החיצון – היום בו פסקנו מלהיות זחלים והפכנו לפרפרים. אנו עומדים להמשיך וליישב את הירח; אנו עומדים ליישב את המאדים. נמשיך ונכתוב מד”ב על כך. ואחר כך עומדים אנו לבנות חלליות בינכוכביות – אל אלוהים, כמה זה מלהיב! מפגשינו עם עולמות אחרים יהיו אינסופיים, כי היקום הוא אינסופי. זה יכול להימשך במשך מיליון השנים הבאות!”
ומה הלאה…?
בעתיד הנראה לעין נזכה ככל הנראה לחזות בסרט המד“ב שרבים מאיתנו ציפו לו בכליון עיניים – סרט המבוסס על אחת מיצירותיו של אסימוב, ולא סתם אחת כי אם ‘אנוכי הרובוט.’ במשך למעלה מ־10 שנים החזיקו אנשי תעשיית הקולנוע את הזכויות להסרטת גרסה קולנועית לספר, ולא נמצא מי שיטול על עצמו את מלאכת כתיבת התסריט. מה גם שהספר אינו אלא קובץ של סיפורים, הנעדר לכאורה חולייה המקשרת את כולם. את היוזמה נטל לידיו הרלן אליסון, אחד מסופרי הז’אנר של ימינו (המגדיר עצמו, אגב, יותר כסופר פנטסיה מאשר מד"ב). אחר עבודה מאומצת שנמשכה למעלה משנה הוציא אליסון מתחת ידו תסריט שהדמות המרכזית בו הינה הרובופסיכולוגית סוזאן קלווין, שהיא הדמות החוזרת בסיפורי הרובוטים של אסימוב. אליסון מעריך את תקציב הסרט בכ־30 מי־ ליון דולר, ולדבריו הוא ‘שבר את הראש’ כדי ליצור סיפור עם רגישות אנושית מחד גיסא ואמינות מדעית נוסח אסימוב מאידך, וזאת בניגוד לזבל מהסוג של ‘מפגשים מהסוג השלישי’ ו’מלחמות כוכבים'…” כעת מנהל אליסון מאבק איתנים נגד מפיקי הסרט המבקשים להכניס שינויים בתסריט. אנו מקווים שידו תהיה על העליונה…
לחסידיו של אריק פון דניקן והתאוריות בדבר ביקורי ‘אסטרונאוטים’ מכוכבים אחרים בעולמנו בימי קדם נוסף לאחרונה ממצא חדש. "אגודת האסטרונאוט הקדום' (כן, יש דבר כזה…) הציגה לא מכבר מין תכשיט עתיק שנתגלה בקולומביה (גילו כ־1000 שנים), ושצורתו מזכירה מטוס, ולאחדים היא מזכירה אפילו את מעבורת החלל… אמנם הארכיאולוגים סבורים שאין זו אלא צורת חרק מסוגננת, אך אנשי ‘האגודה’ דוחים סברה זו בביטול. “האם מישהו שמע אי פעם,” מקשים חסידי האסטרונאוטים הקדמונים, “על חיפושית בעלת כניפי דלתה וזנב של שלושה חלקים?”
אלברט איינשטיין, שתורתו גרמה למהפכה במדע הפיסיקה, סיפק אתגר גם לביולוגים, וזאת לא בתיאוריה ביולוגית מהפכנית שהגה במוחו, אלא במוחו שלו עצמו. מוחו של אינשטיין צף לו עד עצם היום הזה בתוך צנצנת עם פורמאלדהיד, במעבדה הביולוגית בעיר ווצ’יטה, קנזס, ארה"ב. (השמועות מספררת שהצנצנת מוחזקת בארגז הבירה של אחד ממדעני המעבדה, תומאס הרווי…) כל הניתוחים והבדיקות שנעשו עד כה במוחו של הגאון לא העלו הסבר ביולוגי כלשהו לגאוניותו. כשלון דומה נחלו בשעתו הביולוגים שניתחו את מוחו של אחד מגדולי המתמטיקאים, קארל פרידריך גאוס, כשהתברר שאין כל ממצא מיוחד במוחו. ללמדנו, שגם אנחנו יכולים…
*
יש דור המשך לחובבי המד“ב בארץ! קראנו בהנאה את גליונו הראשון של עיתון מד”ב לילדים, בשם ‘מד"ב צעיר,’ שאותו מוציאים לאור באופן עצמאי לחלוטין (משוכפל מסטנסיל) אילן גרייצר, אסף ציפור ועודד סטן מת“א. העורכים הצעירים (תלמידי כיתה ו') מכריזים במאמר המערכת שלהם: “עיתון זה נועד לכל אלה שרוצים לקרוא מדע בדיוני ‘קל,’ וכן לאלה שרוצים לכתוב סיפורי מד”ב. העיתון כולל את המדורים: א. מהעורכים לקוראים; ב. סיפורים של ילדים; ג. עתיד”ב (עתיד, דעת, מד"ב). ד. בדיחות, חידות, קריקטורות ותשבצים. העיתון יעלה כ־3 ל“י לכיסוי ההוצאות ולא לרווחים פרטיים.” בשמונת עמודיו של הגליון הראשון מצויים סיפורים מקוריים פרי עטם של הילדים, כמו ‘מלחמת המטאורים – הכוכבים הפנימיים’ מאת רויאל נץ, ‘חטיפה בחלל,’ מאת אסף ציפור, וכמובן פרק ראשון של סיפור בהמשכים, ‘אלור 7־ד’ שבסיומו שורה המודגשת בין שני קווים שחורים – זועקת: “לאן לוקחים אותו? מה יעשו בו? איפה הוא? מיהו היצור שלקח אותו? האם להלחם בהם או להצטרף אליהם?” לאחר שורה שכזו אין להניח שמישהו יעיז להחמיץ את הגליון הבא…
שוב אנו שמחים להשתתף עם אסימוב בחגיגות יובל זה או אחר, והפעם – הוצאתו לאור של ספרו ה־200 במספר. המאורע החגיגי חל עם הוצאתם לאור של שני ספרים חדשים פרי עטו, אמנם מצער הדבר שאין אלה יצירות מד"ב חדשות, אך הרי כוחו עוד במותניו…
אחד הספרים החדשים, ‘אופוס 200’ הוא אוסף מיצירותיו המאוחרות יותר של הסופר הפורה, והשני – אוטוביוגרפיה בת כ־1500 עמודים (2 כרכים) הקרויה ‘עדיין טרי בזכרון.’ הפעם, מסיבות מובנות, לא נוכל לסיים בברכה המסורתית ‘עד 120.’
*
לפני חודשים אחדים יצא לאור ספרו החדש של ארתור סי. קלארק, ‘מזרקות גן־העדן,’ שעלילתו מתרחשת הפעם במקום מגוריו של קלארק, האי סרי־לנקה (לשעבר ציילון). נושאו המרכזי של הספר הוא עימות בין מסורת דתית לבין קידמה מדעית, על רקע תכנית־חלל המתבצעת על פסגת הר המקודש לנזירים בודהיסטיים. העלילה מסתבכת לאחר שנוצר מגע עם חללית־רובוט של ציוויליזציה מתקדמת מעולם אחר, ציוויליזציה המתייחסת אל האמונה בבורא העולם כאל נוירוזה שמקורה בשיטה האנושית המוזרה של ריבוי מיני… בצד ההשקפות הפילוסופיות שבספר, משתמש קלארק, כדרכו, ברקע מדעי טכני עשיר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.