אכן, כזה הוא האמן הגדול: אתה מרגיש בו גם את האדם הגדול. בשיחה הפשוטה והצנועה מתגלה גודל־הרוח ואהבת־האמת. כה הוא האורח אַנדרֶה סֶגוֹביָה אמן־הגיטרה. גם האמנות שלו יש לה אותו הנוסח. כלי־זמר עממי וצנוע, בלי ליווּי ובלי רמקול, ותוכנית לא “מבריקּה”. אבל כמה זה מדבר אל הלב!
זה חמש־עשרה שנה, שהגיטריסט העולמי יצא ממולדתו, היא ספרד. באוירה של משטר פרנקו אין הוא יכול לחיות ולעבוד. הוא התישב באמריקה “הספרדית”, הדרומית, רכש לו בית קטן במונטוידיאו, ומשם הוא יוצא מפעם לפעם, אחרי הכנה רבה, לסדרה של קונצרטים. הוא החליט, עוד בשבתו בעירו, ברצלונה, כי הגיטרה איננה כלי “זול”. רק הביצוע נעשה “זול” בדורות האחרונים. אולם היו זמנים והגיטרה – בת־משפחתו של הכינור, לפי דעתו – תפסה מקום מכובד בין כלי־הנגינה. יוהן סבסטיאן בך ותלמידיו כתבו יצירות לגיטרה. גדולי המוסיקאים העריכו אותה. והוא, סגוביה, מבלה זמן רב בארכיונים ומגלה בהם יצירות שנשכחו, כתובות במיוחד לכלי עדין זה. עתה, בדור שלנו, שוב כותבים קומפוזיטורים גדולי־עולם יצירות מיוחדות לגיטרה. אולם, הוא, סגוביה, אינו מסַפּר (זאת אנו יודעים ממקור אחר), כי הם התחילו להתעניין בגיטרה לאחר שהוא החזיר לה את כבודה.
האמן מסַפּר, כי החויה הגדולה ביותר בחייו היתה לו במכסיקו. ליד ביתו של ידיד אחד, בערב, החלה האדמה לשנות את צורתה. נוצרו בה קיפולים, היא התרוממה. האיכרים שהיו חורשים באדמה היו נדהמים: כל חריש עמוק היה מעלה אדים מתוך האדמה… במשך שנים אחדות התרומם שם הר, והוא עתה מן הגדולים בהרי־הגעש של מכסיקו, כ־4000 רגל גבהו. “ובכן, אומר האמן־האורח, זכיתי לראות איך משתנים סדרי־בראשית. ראיתי בהיוָלד הר־געש. עתה, בבואי למדינת ישראל, אני רוצה לחזות, בהיוָלד אומה”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.