את הסיפור על גדול העשירים מלפני אַלפּים שנה, ר' אליעזר בן חרסום, “שהיו לו אלף ספינות בים”, אפשר לקרוא ב"ספר האגדה". אכן, הדבר נראה כאגדה רחוקה. ואף־על־פי־כן,הסיפור שלפניכם הוא מציאותי, והאיש – בן דורנו.

לראשונה שמעתי את השם הצנוע הזה, אַנוסיס, שם רגיל בין היוָנים, בשיחה של אנשי הספנות בחיפה. דיברו על המצב במסחר העולמי. הנה, נפסק כמעט כליל המסחר בין המערב לבין המזרח, וההובלה הימית נמצאת בשפל. ומאז אפריל או מאי 1952, כלומר זה למעלה משנה, הרבה אניות מחכות ללקוח, ממש כמו מכוניות־המשא המחכות ברחוב הנמל… והנה, אנחנו בתוך־תוכו של משבר ימי. אולם הספנות בכלל חיה ממשבר למשבר. כך אומרים גדולי צי־הסוחר העולמי. ואחרי שתים־שלוש שנות גאוּת בספנות באות חמש־שש שנות רזון. כך סבור גם אַנוֹסיס, והוא יודע!

אם כן, מי הוא אַנוֹסיס זה, שהוא יודע, ושדבריו כל־כך נשמעים?

הקשרים הימיים שלנו מקרבים אלינו את העולם, וקודם־כל, כמובן, את חופי ים־התיכון. פה, על שפת ימה של חיפה, אתה יכול להיוָדע על הנעשה בפמגוּסטה ובמרסייל, בגינואה וביזרטה, באתונה ובגיברלטר. דומה, יחד עם גלי הים מגיעות הידיעות האחרונות, כמו רכילוּת־של־שכנות המגיעה עם פתיחת החלון. אפשר לקבל כאן ידיעות ושמועות על פירמה פלונית, שפשטה את הרגל בבירות, ועל הקלות־מכס בצרפת, ומה קרה למבריחי־סמים בכרתים, ואיך עונת התיירות בסיציליה. ומה נשמע במונטה־קרלו? שם העסקים בירידה! אין תיירים, אין אורחים עשירים, המשחקים המפורסמים הצטמצמו עד לאפס, ואת בנין הקזינו המפורסם קנו (בזיל הזול!), ולשם יעברו משרדי האדון אַנוֹסיס.

שוב אנוסיס! אבל כל הקשורים במסחר הימי יודעים, כי אנוסיס נמצא גם בכרתים וביוָן ובצרפת ובפנמה ובניו־יורק ובסטמבול.

מי אינו יודע, כי אניה נמדדת ב"נפח" שלה. הנפח של האניות הרגילות בנמל חיפה הוא 3 אלפים, 5 אלפים, עד 10 אלפים טונה. כל הצי המסחרי של ישראל, והוא גדול מצייהן של הארצות הערביות – מגיע השנה בערך למאה וחמישים אלף טונה. עתוני הספנות העולמית מציינים, כי זהו הישג חשוב, הנותן כבוד למדינה הים־תיכונית הצעירה.

אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה זה מיליון ורבע המיליון טונה של נפח אניות? צי כזה הוא חלום ממש, לא בשבילנו. כמות כזאת אין גם למדינות־הים הותיקות – לא לספרד ופורטוגל, לא לתורכיה ויוגוסלביה, לא לארגנטינה ולא לבלגיה. צי כזה, ¼1 מיליון טונה יש למר אנוסיס!

אילו היה אנוסיס מקיים דגל מיוחד שלו על תרנה של כל אניה שלו, היה נחשב כ"מעצמה" ימית, והיה נכנס לרשימה של 10–11 המדינות העשירות ביותר בממלכת הצי המסחרי. הוא כבר עבר את הנפח של דניה ושל יוָן (1200 אלף טונה כל אחת), ומתקרב אל הישגיה של ברית־המועצות, בעלת הצי המסחרי של 1 מיליון טונה. בכל העולם כולו יש אניות מסחריות בנפח של 80 מיליון טונה. למר אנוסיס שייכים יותר מ־15 אחוז של הצי העולמי.

הכמות העצומה הזאת מהלכת בכל הימים, תחת דגלי מדינות שונות – פנמה ובריטניה, יוָן וליבריה, ארצות־הברית וצרפת. בין אלו – אניות־משא, אניות נוסעים ותיירים, מיכלים צפים של נפט. עתה בונה מר אנוסיס, לפי הידיעות, את אניות־הנפט הגדולות בעולם – 4 אניות בנות 45 אלף טונה כל אחת.

ואחד האישים המכובדים בחיפה, בעל קשרים רבים בחוגי הספנות העולמית, סיפר לי, כי “מלך הצי” של ימינו, המולטי־מיליונר החולש על ימים, אנוסיס, היה פליט בין הפליטים, אשר הועברו מתורכיה ליוָן בימי ה"טרנספר" הגדול אחרי מלחמת־העולם הראשונה. אנוסיס עבד אז כמלצר באחת המסעדות. מקצועו, כנראה, לא נשא חן בעיניו, והוא החליט לנסות את מזלו על הים.

והמזל, כנראה חיכה לו – בין הגלים של הגאוּת והשפל, בין משבר למשבר נתגלתה לו הדרך אל הריביירה של מונטה־קרלו, אל הארמון של “מלך הים”.