כבר נעשה הדבר חולין – לערוך מסיבה. ואילו זו עברה כולה בחרדת־קודש: מסיבת קבלת פנים לעולי ברגן־בלזן באולם “ביתנו”. להזמנתה של המפלגה באו מאות מעולי הונגריה והחבלים הגובלים אתה – מטרנסילבניה וקרפטו־רוס, מסלובקיה ומרמורוש, ותיקים מושרשים בהוי הארץ, ועולים חדשים שעדיין לא סיגלו לעצמם את השפה העברית.
והעולים – הם הביאו ברכת־שלום מן המקומות ההם ומן הימים ההם, שעברו ולא חלפו, ועדיין הם עומדים בטעמם בשביל עשרות אלפים יהודים נטולי־בית וצמאי־עתיד, וכן סיפרו על פעולות התנועה בימים אלה.
ובכל היו מאוחדים סביב כינוס זה של סניף המפלגה, ואותו הצליל רעד בדברי הנואמים של בא־כוח הקהילה – והוא איש מפלגה אחרת; והפרופסור המפורסם מן הטכניון העברי; והחבר הותיק מכפר־יחזקאל; ואיש רמת־יוחנן – בשם מועצת פועלי חיפה; וכל העינים היו נשואות לשם.
והח' ד"ר זאב אנגל, מבאי ברגן־בלזן, מסר (בעברית יפה!) מה הן דרישות השרידים, שעדיין לא זכו להגיע אל החופים שלנו.
אחריו דיבר הח' הלל דאנציג, זה אשר עמד באלה השנים במערכת־ההצלה, ונאומיו וכתביו נעשו ביטוי לרחשי הלב של היהדות ההונגרית במאבקה לחיים. הוא לא דיבר רכות וחלקות. הוא מנה בנו – בכולנו – את גורל העבדות. אלה שהיו שם, מעבר לחומות, היו עבדים לעבדים, כפופים לעול־פרעה וחייהם תלויים להם מנגד ואלה שחסו בצל הדמוקרטיות, יהודי העולם ה"חפשי" – נשתעבדו קשה בשעבוד מלכויות, עבדים לפוליטיקה המלחמתית של בנות־הברית, זו אשר ראתה את חזות הכל בהכנת הנצחון הצבאי והתיחסה בהבלגה לכליונו של ישראל באירופה. עבדים להלך־רוח של אזלת־יד ושל אדישות. רתומים במרכבה הגדולה של המלחמה, אשר התנהלה לקראת הנצחון של היטלר ופסחה על גורלו של זקן עמים. המהדורה החדשה והאיומה ביותר של “עבדות בתוך חירות”…
וקלעו הדברים אל כל הלבבות כאחד.
עם נעילה הושרה “התקוה”. ראיתי בשורה הראשונה, בין העולים הצעירים, אחד ד"ר הישיש, מראשוני התנועה הציונית בהונגריה, מחבריו של הרצל, והוא נרגש ונבוך, כששמע במקום “התקוה הנושנה, לשוב לארץ אבותינו” את הנוסח החדש, המקובל בארץ. ופליטים, שלא ידעו מהי הארץ בשבילם ובשביל עמם – והם שרים בקצב אחד עם הותיקים בציונות.
ונזכרתי בהצעתו של חבר: חדלו לכם מן ה"פליטים". זהו ביטוי מעליב. משעלה היהודי לדרך המובילה לציון, שוב אינו פליט, אלא עולה. וכולנו קהל עולים, ודורנו דור העליה.
8.10.1945
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.