סרט מד“ב חדש המוקרן ברחבי ארה”ב ועדיין לא ברור לנו אם יגיע ארצה, הינו סרטו של הבמאי רוברט אלטמן ‘קווינטט.’ עלילת הסרט מתרחשת בתקופה ובזמן בלתי ברורים – ככל הנראה בדור שאחרי תקופת קרח חדשה שפקדה את העולם, בתוך עיר השוכנת בתוך גושי קרח ובה שרידי האוכלוסיה שנותרו לפליטה. הסרט קרוי על שמו של משחק לו מכורים תושבי הכרך הגווע.

בתפקידים הראשיים מככבים פול ניומן, ברג’יט פוסיי, והשחקנית הידועה מסרטי ברגמן – ביבי אנדרסון. הסרט צולם בתפאורה האוטנטית של שרידי התערוכה העולמית ‘אקספו־67’ במונטריאל קנדה, וזכה לתשבוחות נדיבות דווקא מקהל חובבי המד"ב – דבר שהוא די נדיר, כידוע.

*

סדרות של ספרי מד“ב יש לנו כבר; גם מגזין מד”ב שבו רואים אור סיפורי מד“ב מקוריים; גם על הצגת מד”ב שמועלית על בימותינו כבר דיווחנו לכם (גליון מס' 3). השאלה הבלתי נמנעת היתה, אם כן, מתי יגיע תורו של הקולנוע המקומי להרים את תרומתו לביסוסה של תרבות המד“ב אצלנו. אמנם הופק כבר סרט קצר, ‘אישור נחיתה’, שהוקרן בטלוויזיה, אך הפעם אנו מתבשרים על סרט קולנוע באורך מלא אשר הרעיון להסריטו קורם בימים אלה עור וגידים. וכמובן לא אנו אנשי בשורה היום, כי אם המפיק־במאי הישראלי מנחם גולן, אשר הצהיר במסיבות העיתונאים שערך בפסטיבל הסרטים האחרון בקאן, שהסרט הבא אותו יפיק יהיה סרט מד”ב ושמו ‘רוכבי הרקיע’. מלאכת הליהוק טרם הסתיימה אמנם, אך כבר בשלב זה ידוע כי בסרט ייככבו קרולין מאנרו וג’אד המילטון.

*

לרגל העשור לנחיתה על הירח הקדשנו רשימה מיוחדת לנושא זה. חלק מהתמונות המלוות אותה לקוחות מספרו הקלאסי של ז’ול וורן ‘מהארץ אל הירח.’ עובדה מאלפת היא שעם כל השוני בין סיפור של וורן לבין מה שהתרחש במציאות כ־100 שנים מאוחר יותר, ניבא וורן בדייקנות מספר פרטים. ראשית, הוא לא טעה בחישובה המדוייק של מהירות המילוט מפני כדור הארץ (כ־40 אלף קמ"ש); הוא ניבא טיסת־ניסוי שבה ישוגרו בעלי חיים – בספרו היו אלה חתול וסנאי (הסנאי נאכל על ידי החתול במהלך הטיסה…); באופן מפתיע הוא בחר בפלורידה כמקום השיגור, וגם אצלו נופלת החללית־פגז אל תוך מימי האוקיאנוס הפציפי, בשובה אל כדור הארץ. בין הדברים שבהם טעה וורן בחיזויו היה הסיוע הרוסי הנכבד שהושג למבצע האמריקני שתואר בספרו…

*

חובבי המד"ב מעריציו של ארתור סי. קלארק עדיין לא נואשו מתקוותם לחזות בסרט חדש פרי יצירתו, בעקבות הצלחתו הבלתי נשכחת עם הבמאי סטנלי קובריק בסרט ‘2001: אודיסיאה בחלל’. מזה שנים מלחשים על כוונה להסריט את ‘קץ־הילדות’, הנחשב לאחד מספריו הטובים של קלארק. לאחרונה נפוצו שוב שמועות עקשניות בדבר הפקתו של סרט טלוויזיה על פי ספר זה באולפני חברת ‘יוניברסל.’ קלארק עצמו כבר התייאש מכל השמועות הללו, וכל מה שהוא מוכן לומר בוודאות הוא, שאכן מכר זכויות הסרטה של חמישה מספריו. אחד מהם, ‘אי־הדולפין,’ כבר נמצא סוף־סוף בתהליך הסרטה. כידוע נושא הדולפינים קרוב לליבו של קלארק, ככל נושא הים ומה שנמצא במעמקיו, והוא הקדיש לכך סיפורים לא מעטים.

*

ארתור סי. קלארק תפס כידוע שלווה אי־שם על חופי שוניות האלמוגים של האי סרי־לנקה (לשעבר ציילון), והוא מבלה שם להנאתו שנים רבות, מדי פעם מבצע גיחות לבריטניה ולארצות־הברית, גיחות שהוא משתדל לקצרן ככל האפשר. קלארק מספר שמה שהביאו אל סרי־לנקה היו שוניות האלמוגים הקסומות, ומה שהביאו אל אהבתו הגדולה – הצלילה – היה דווקא החלל… וזאת מדוע? “התחלתי להתעניין במחקר תת־ימי ובצלילה,” מספר קלארק, “כי זו היתה הדרך היחידה להתקרב במידת האפשר לתנאי חוסר המשקל השוררים בחלל…”

למרות הימנעותו מלצאת מתחומי האי, מודה קלארק שיש דבר אחד שהיה מפתה אותו בקלות לבוא לארה"ב – והוא כרטיס טיסה ב’מעבורת־החלל' האמורה להיות משוגרת לטיסתה המבצעית הראשונה כבר בסוף שנה זו.

*

בעקבות ‘עתידעת’ והסיפור ‘התיבה הקרה, הקרה’, העוסקים בחיי אלמוות, הקפאות עמוקות וכו', אי אפשר להימנע מאיזכור אי־אלו רכלויות וקוריוזים הכרוכים בנושאים מקפיאי־דם אלה. ובכן, עד כמה שהדבר נראה מאקברי ומוזר, עסקי ההקפאות פורחים ומכניסים רווחים נאים לבעליהם. מתקני ההקפאה הולכים ומתרבים ברחבי ארה"ב, ועם חסידי ההקפאות המסורים נמנים אנשים כמו המצחיקן־במאי־סופר וודי אלן, או הפיסיקאי הנודע ג’רלד פיינברג, אשר העלה בזמנו את רעיון החלקיק העל־אורי השנוי במחלוקת, הטאכיון.

כידוע מתרוצצות זה שנים שמועות עקשניות (שלא אושרו רשמית מעולם), הטוענות שוולט דיסני הוקפא וממתין לימים בהם מדע הרפואה יאפשר לו להקיץ ולהצטרף אל יציריו בני האלמוות, מיקי מאוס ודונלד דק.

לעומת זאת, אמיתי לחלוטין הוא המעשה בלונה, ביתו בת ה־16 של סופר המדע רוברט ווילסון, שנרצחה באכזריות ב־1976, ושביוזמת אביה הוקפא מוחה בחנקן נוזלי מייד אחרי מותה. ביום מן הימים, מקווה ווילסון, אפשר יהיה אולי לשחזר את אישיותה בדרך זו או אחרת.

*

מסתבר כי גם ביפן הרחוקה פופולרית ספרות המד“ב, וגם יתר ענפי המד”ב. כך, למשל, גילתה חבורת יפנים אוהבי מד“ב וקולנוע יוזמה ברוכה והסריטה סרט מצוייר המתאר את הרפתקאותיה של ספינת מלחמה הקרוייה ‘יאמאטו’ היוצאת לעבר הכוכב 'איסקנדר, המרוחק מכדור הארץ 148,000 שנות אור. מטרת הספינה, במסעה הלוך־חזור האמור להמשך שנה אחת בלבד, היא להביא מאותו כוכב את המתקן המשוכלל שנועד לטהר את הרדיואקטיביות בה ספוג כדורנו, ובכך להציל את האנושות המחופרת בינתיים בעריה התת־קרקעיות. ההרפתקאות הנ”ל מתרחשות כולן בשנת 2199, כך שאין צורך להיבהל לעת־עתה. את הסרט ביים יושיניבי נישיזקי וההנפשה היא פרי מכחולו של נוברו אישיגורי.

*

לאחר שהחלטנו להקדיש חלק מגליון זה לנושא האלמוות במד"ב ובמדע, התבשרנו במקרה על צאתה לאור של אנתולוגיה חדשה בשם ‘בני אלמוות’ בעריכת ג’ק דאן, ובה ארבע נובלות העוסקות כולן בנושא זה: ‘הרופא מאי־המוות’ מאת ג’ין וולף, ‘הלילה המקודש’ מאת ג’ורג' זברובסקי, ‘התחדשות’ מאת פמלה סרג’נט ו־’הזמר הנצחי' מאת תומאס דיש.

*

מסתבר שגל הנוסטלגיה לשנות העשרים לא פסח גם על מגזיני המד“ב. לאחרונה חודשה בארה”ב הוצאתם לאור של כתבי העת ה’עתיקים' – ‘סיפורים מדהימים’ (שנוסד בשנת 1926 על ידי הוגו גרנסבק המפורסם, ‘אבי’ המד"ב המודרני), וכן ‘סיפורים פנטסטיים.’ שני כתבי־העת יוצאים, כמובן, במתכונת דומה לאבותיהם של שנות העשרים – חגיגה לאספני המד"ב הלהוטים לחומר מסוג זה. השאלה היא, כמובן, מהי רמתם של הסיפורים בהם – וזאת איננו יודעים, עדיין…