טלסקופ.jpg

מבזקים_קוסמיים.jpg

לאחר שבנייתה של מעבורת־החלל האמריקנית התנהלה עד כה פחות או יותר על פי לוח הזמנים המתוכנן, התרחשו לאחרונה תקלות אחדות שלבסוף אילצו את סוכנות החלל האמריקנית להודיע על דחיית הטיסה המבצעית הנסיונית הראשונה של המעבורת (שתוכננה לתאריך 9 בנובמבר שנה זו). האופטימיסטים מבין מדעני נאס“א מקווים שהטיסה תתקיים בסביבות פברואר–מרץ 1980, הפסימיסטים מעריכים שהדבר יקרה מספר חודשים מאוחר יותר. בינתיים עושה נאס”א מאמצים מרובים להשיג תקציבים נוספים מהממשל האמריקני, שיאפשרו לה להשלים בהצלחה את המבצע שיפתח עידן חדש בחקר החלל.

*


40.1.jpg

בעוד שאצלנו בארץ כמות סרטי המד“ב שמגיעה אל בתי הקולנוע הינה דלה ביותר (וכמות סרטי המד"ב הטובים – ממש אפסית), קשה שלא לקנא בקהל חובבי המד”ב בחו“ל, למשל זה שבצרפת. בחודש מרץ השנה התקיים בפריס הפסטיבל השמיני לסרטי מד”ב ופנטסיה, ושבמהלכו נהנו כ־50,000 צופים ממבחר של סרטים מארצות שונות, שהוקרנו על בדו של בית הקולנוע הגדול והמפואר ביותר בפריס – קולנוע ‘רקס’.

“איש לא האמין שיימצא קהל רב לסוג זה של סרטים כאשר התחלתי לערוך את הפסטיבל בשנת 1972,” מספר אלן שלוקוף, יוזם הפסטיבל ומארגנו, “אך מספר האנשים שהפסטיבל משך הלך וגדל מדי שנה במידה בלתי רגילה.” על אף הצלחת הפסטיבל, מודע אלן שלוקוף לעובדה שקיים עדיין פער רחב בין קהל קוראי המד“ב שהוא ברובו רציני ומשכיל, ובין צופי הקולנוע שמרביתם לא קראו ספר מד”ב טוב מימיהם והנמשכים בעיקר לסרטי אימה ומפלצות למיניהן. ואכן, אלה הם הסרטים שנתנו את הטון בפסטיבל גם השנה – על פי דרישת הקהל. כך הוקרנה שם כמות לא מבוטלת של סרטי בלהות מסוג ג', בצד ווריאציות שונות על ‘מלחמת הכוכבים’, ומיעוט מבוטל של סרטי מד"ב ראויים לשמם.

*


40.2.jpg

מדע בדיוני? פנטסיה? מסתבר שלא. רעיון ממשי ביותר שהוגשם לאחרונה בכמה רשויות מקומיות במערב התיכון של ארצות הברית – התגברות על ערימות הפסולת שמייצרת האנושות בעידננו הטכנולוגי בעזרת זן שכיח למדי של תולעים.

בעקבות מחקר שנערך בפלורידה הסתבר כי תולעים שעד כה נחשבו כיעילות רק לצורכי פיטום דגים, יכולות גם לשמש לעיכול כל סוגי הפסולת ובמהירות שיא. תולעים במשקל של כמה מאות קילוגרמים חיסלו תוך יום אחד ערימות שהשתרעו על פני שטח של כמה דונמים והגיעו לגובה של שלושה סנטימטרים לערך. סוחר זריז כבר הקים חברה שתעסוק בהקמת חוות לגידול תולעים כאלה ובמסגרת מסע התעמולה שהוא עורך לעסקו החדש הוא מרגיע את החוששים מפני השתלטות תולעים אימתניות ומפוטמות בפסולת. לדבריו אין התולעים גדלות מעבר למימדיהן המקוריים כתוצאה מחיסול כמויות הפסולת האדירות ועל כן אין לצפות לכך שיקבלו מימדים מזעזעים.

*


40.3.jpg

מה לא עושים כדי לנצל עד תום את הצלחתה של הסדרה ‘מסע בין כוכבים’ בארה"ב? ובכן לאחרונה התבשרנו על הפקתו של תקליט ובו שירים ברוח הסדרה, המושרים בפיו של לא אחר מאשר ליאונרד (‘מר ספוק’) נימוי. שם התקליט "ליאונרד נימוי מציג את המוסיקה של מר ספוק מהחלל החיצון‘, ומצויים בו שירים כגון ‘אינני לבד’ ו’ביקור בכוכב הלכת העצוב.’

*


41.1.jpg

היה ברור לחלוטין שזה יקרה, הבעייה היתה רק מתי. הכוונה להסרטת הגירסה הקולנועית של סדרת הטלוויזיה המפורסמת ‘מסע בין כוכבים’, הנערכת מזה כתשעה חודשים באולפני חברת ‘פרמונט’. מרבית הצוות שמאחורי הסרט זהה לזה של הסדרה המקורית – החל במפיק־תסריטאי ג’ין רודנברי, וכלה בצוות החללית ‘אנטרפרייז’ – ובראש ובראשונה, כמובן וויליאם שטנר ולאונרד נימוי, הקשישים בכמה שנים טובות. “אנו משתדלים להיות נאמנים לרוחה של הסדרה הישנה, ועם זאת ליצור סרט עלילה שיוכל ליהנות ממנו קהל שמעולם לא שמע אודות קפטן קירק או מיסטר ספוק,” מציין רודנברי. הוא מבטיח גם מהפכה של ממש בכל הנוגע לפעלולים מיוחדים ואביזרים עתידניים – שהרי אלה המופיעים בסדרת הטלוויזיה נראים היום מיושנים במקצת. משימה זו הוטלה בעיקר על כתפיו של דוגלס טרמבול, האיש שמאחורי מרבית האפקטים החזותיים של ‘2001: אודיסיאה בחלל’ ו’מפגשים מן הסוג השלישי'.

*


שמועות עקשניות מתרוצצות מזה שנים אודות ניסויים סודיים הנערכים במעבדות מחקר אפופות מיסתורין של סוכנות הביון (סי. איי. אי.) ושל משרד ההגנה האמריקאי, בנושאים הקשורים בתע“ח (תפישה־על־חושית – טלפתיה, טלקינזיס, ראיית הנולד וכו'). הפעם אולי תצא סוף סוף האמת לאור בעקבות דרישתו של ציר הקונגרס הדמוקרטי צ’רלי רוס לקיים ועדת חקירה של הקונגרס שתשמע את עדויותיהם של הנוגעים בפרשה ותאשר שהסי.איי.אי. והפנטגון אכן הצליחו להוכיח את קיומם של כוחות תע”ח מסויימים ואת דרכי ניצולם למטרות ביון. רוס, אשר הינו יושב ראש תת־ועדה לעניני ביון, היה עד לאחרונה, לדבריו, למספר הדגמות מסווגות של ‘ראיה מרחוק’ שנערכו במכון המחקר של סטנפורד בשיתוף עם אנשי ביון ובהם הצליחו נסיינים ‘לראות’ אנשים ומקומות המרוחקים אלפי קילומטרים והמצויים במספר ארצות ‘מעוררות עניין’ (אצל גורמי הביון כמובן…)

אגב, כזכור גם האסטרונאוט אדגר מיטשל מצוות אפולו ערך ניסוי בהעברת תשדורות טלפתיות בין הירח וכדור הארץ, בעת שהותו על אדמת הלבנה.

*


41.2.jpg

התאוריה השנויה במחלוקת והמדהימה אודות האפשרות לנצל את הכוחות הגלומים ב’חורים השחורים' לשם מעבר מיידי בין אזורים מרוחקים בחלל, מבלי להפר את חוקי תורת היחסות הקובעים את ‘מחסום מהירות האור’, מצאה לאחרונה ביטוי מרשים על דפי ספר תיעודי חדש – ‘שמש הפלדה’, מאת סופר המדע הבריטי המכובד אדריאן ברי. ברי מתבסס בספרו על התאוריה של ‘חור שחור מסתובב’, שעל פיה אפשר להתקרב אל ‘חור שחור’ ולאו דווקא להימשך אליו ולהיבלע בו לנצח. ספרו הקודם של ברי ‘עשרת־אלפים השנים הבאות’ היה רב מכר ותפס את מקומו בקרב ‘הקלאסיקה’ של ספרי העתידנות. יש להניח ש’שמש הפלדה' יילך בעקבותיו.

*


41.3.jpg

במדורנו שבגליון מס' 6 בישרנו לקוראים כי ספרו של פרנק הרברט ‘חולית’ עומד לזכות בגירסה קולנועית. ובכן, על סמך מידע מעודכן יותר (לפחות בעת כתיבת שורות אלה…) צר לנו לבשר שהנסיון להפיק סרט על פי ספר מפורסם זה מוגדר כרגע ככשלון חרוץ, ועל כן הוקפא הפרוייקט עד להודעה חדשה. ככלל, מעניין לציין שבעיקר בסרטי מד"ב גדול הפער בין התכנון המקורי ובין הביצוע. על אחד ההסברים לכך עומד ג’ין רודנברי, תסריטאי ומפיק של ‘מסע בין כוכבים’: “אפשר לתכנן בקפדנות כל סצינה ובכל זאת זה לא יעבוד, משום שכל כך הרבה מרכיבים מעורבים בעניין. כל מה שצריך הוא רק לצאת עם קסדת־החלל החדשה ולהיווכח שהזכוכית שבחזיתה מחזירה אור ואינה מאפשרת צילום, והרי לך יום שלם אבוד. בסרט רגיל כל אחד יודע להשתמש בטלפון, להזמין מונית, וכדומה. אבל אנחנו הרי מתעסקים עם חליפות חלל שאינן מתאימות, כפפות חלל שאינן נסגרות, ומתקנים לדימוי מצב של חוסר משקל הנוטים להתקלקל כל רגע. ואז אין לך אלא להמתין יום שלם, שעולה לעתים מאות אלפי דולרים.”

*


מעל דפי העיתונות האמריקאנית הפנה הסופר ארתור סי. קלארק מכתב גלוי למיודענו מכופף הסכו"ם אורי גלר. בין היתר מספר קלארק לידידו גלר על כי ספרו ‘קץ הילדות’ נמצא כבר בשלבי הפקה ראשונים באולפני הקולנוע של הוליווד (אולי נזכה לראותו על מסכינו בעתיד הלא־רחוק). לפיכך, ולאור כישוריו הידועים של אורי גלר, מציע לו קלארק לבוא ולשמש כיועץ לענייני תפישה־על־חושית (תע"ח).

ואם בהצעה מפתה אחת לא די, מוסיף קלארק ומזמין את גלר לבוא ולהתארח אצלו בסרילנקה, שם יוכל להתוודע אל כמה קוסמים מקומיים עליהם אומר קלארק, “ראיתי אותם מבצעים ‘טריקים’ שאת פשרם אינני יכול אפילו להתחיל להסביר…”

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58416 יצירות מאת 3783 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!