רקע
שאול חנא קוק

יחרד לב כל חסידיך לידע ולהבין סודותיך

מדוע אם תשא אפך אשר בנך סר פקודיך.

בית בלתי מובן זה נמצא בפיוט לפרשת פרה לפיטן אליעזר די מורדו, שנתפרסם ע"י ש' ברנשטיין במחברתו: “פיוטים ופיטנים חדשים מהתקופה הביצנטינית” (עמ' 30 סי' טו).

הדברים בלתי מובנים והמו"ל לא פירש כלום. רק העיר, שבכתב־יד הנוסח “בנה”, והנוסח “בנך” הוא הגהת המו"ל.

לדעתי המלה “אם” שהמו"ל נקדה בחיריק יש לנקדה “אם” בצירה. וזה כינוי לפרה האדומה, ויש לקיים נוסח הכת"י “בנה” וזה כנוי למעשה העגל, ודברי הפיטן מיוסדים על דברי המדרש הידוע: “תבא אמו ותקנח… תבא פרה ותכפר על מעשה העגל” (במדבר רבה, יט, ח; תנחומא, חקת אות ח; פסיקתא, פרה (מ, ב), ועוד).

וכבר השתמש במדרש זה הקליר בקרובות לפרשת פרה: “יבא אפר פרה להלבין טנוף בן פרה”, וביתר אריכות ב"סלוק": “לטהר שמצת עגל תועבה. הם המירו כבוד בבן־פרה, וסדרו בו כפרה, תבא אמו אשר היא פרה, ותהיה לעם כפרה”.

ובהזדמנות זו כדאי להעיר על עצם הרעיון שפרה אדומה מכפרת על מעשה העגל. הרעיון נמצא במדרש הנזכר, ולדעת התוספות מועד קטן (כח, א, ד"ה מה) נרמז רעיון זה גם במאמר התלמודי (מו"ק שם) “מה פרה אדומה מכפרת”1. אבל כמה מהקדמונים פירשו מאמר זה באופן שאין כאן רמז לרעיון זה, עיין בשאילתות פרשת חקת, ובפירוש רבינו חננאל למועד קטן, שם, וגם בחידושי אגדות מהרש"א, שכיון לדעתם.

יש שהעירו על הסתירה שיש בין רעיון זה ובין הדעה המובאת ברש"י (שמות טו, כה), שפרה אדומה היא מהדברים שנצטוו ישראל כבר במרה, וזה היה לפני מעשה העגל. ה"ריב"א" (בבעלי התוספות על התורה) מעיר על זה ומתרץ בדוחק. בן אחי, הרב רפאל קוק, בהערותיו לתוספות הרא"ש למועד קטן (ירושלים תרצ"ז, עמ' פג הערה 5), נוטה לדעה שהדבר במחלוקת שנויה.

והנה כל מפרשי רש"י נלאו למצוא מקור לדברי רש"י שישראל נצטוו במרה על פרה אדומה. ויש לציין, שגם הקליר אומר: “ממרה חקה גזר”2. ומעתה ברור שלפני הקליר ורש"י היה מקור קדמון שנאבד.

ויש להסתפק אם הקליר, כשהזכיר שני מדרשים הסותרים זה את זה, השתדל ליישב את הסתירה באיזה אופן שהוא, או שלא חשש להזכיר מדרשים שונים הסותרים זה את זה.



  1. יש שהעירו על הסתירה למאמר זה מיומא (ב, א): ופרה לאו בת כפרה היא. עיין: הגהות ר' צבי הירש חיות ביומא שם; הגהות הרש"ש ביומא ובמועד קטן; ובהערות לתוספות הרא"ש הנ"ל.  ↩︎

  2. [ראה חלק א].  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 60035 יצירות מאת 3911 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!