אחרי ברכת “הרב את ריבנו” שמברכים אחרי קריאת המגילה, ברכה קדומה הנזכרת כבר בתלמוד (מגילה כא, ב; ירושלמי שם פ"ד ה"א; מסכת סופרים פי"ד ה"ו) נוהגים לאמר בליל פורים את הפיוט אשר הניא, פיוט יתום¹ שמחברו בלתי ידוע. הפיוט נוסד על־פי סדר א"ב, וסופו “תשועתם היית לנצח ותקותם בכל דור ודור”, ביום נוהגים לאמר רק אות ש' (שושנת יעקב) ואת ת' (תשועתם). לפיוט יש שני נספחים קצרים, ורבים אינם מבדילים בין עיקר הפיוט ובין הנספחים:

א. “להודיע שכל קויך לא יבשו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך”.

ב. “ארור המן אשר בקש לאבדי, ברוך מרדכי היהודי, ארורה זרש אשת מפחידי, ברוכה אסתר מגנה בעדי, וגם חרבונה זכור לטוב”.

נספח א. חלקו הראשון מיוסד על הכתוב: “וידעת כי אני ד' אשר לא יבשו קוי” (ישעיה מט, כג), וחלקו השני נמצא ב"זכרונות" לראש השנה: “ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך”.

במחזור ויטרי (עמ 214) נמצא בהמשך לקטע הנזכר, עוד קטע: “כי אתה מגן לצדיקים ומושיע לעמו ישראל בעת צרה”², ושני הקטעים נמצאים עוד פעם יחד במחזור ויטרי (עמ' 219) בסוף הפיוט: “מושיע ומגן לנו (צ"ל “לבו”) “חוסים” לר' מנחם ב”ר יקותיאל. ונראה שגם שם אין זה אלא נספח, והמקור הוא בפיוט בלתי ידוע לנו שהיה מסודר על־פי תשר"ק, ולפנינו נמצא רק אות ל' (להודיע) ואות כ' (כי אתה).

נספח ב, אינו אלא קיצור מפיוט יותר ארוך מסודר על־פי א"ב, והוא נמצא במחזור ויטרי (עמ' 217), והשווה אוצר השירה והפיוט לדוידזון (אות א 7559/60).

ודרך אגב, נעיר איזה הערות על הפיוט הארוך שבמחזור ויטרי: בין החרוז “ארור המן מולי שינן לשונו כחץ”, ובין החרוז “ארורה זרש סחה יעשו עץ” חסר חרוז “ברוך מרדכי” מיוסד על נ', וסופו לפי החרוז אות ץ'. ואולי אפשר להשלימו כך: “ברוך מרדכי נ[אמנה יע]ץ”.

ל"ארורה זרש קריאה קריאה" אין כל מובן, ואין זה מתאים לחרוז. ואולי צ"ל “קראה קינה”, וזה נגוד מתאים ל"ברוכה אסתר רננות רינה".

החרוז “ארורה זרש תימח שמה” אינו מתאים ליתר החרוזים שהם בהברת “בה”. ואולייש להשלים “תימח שמה [לחובה]”, וזה נגוד מתאים ל"ברוכה אסתר תיזכר לטובה".

נשוב לפיוט אשר הניא, ונשים לב לשאלת מחבר הפיוט. במחזור ויטרי (שם) רשום: “וזה הפיוט מיסוד אנשי כנסת הגדולה”. זאב יעבץ חושב את הפיוט לקדמון, עד שהוא משער כי לפנים היו פותחים אותו בברוך וחותמים בברוך (מקור הברכות עמ' 11). שי"ר מיחס פיוט זה לתקופת הגאונים (תולדות ר' אליעזר הקליר, הערה 20). הרב פישמן [מימון] שמח על הרשימה שמצא במחזור ויטרי (חגים ומועדים, עמ' קמ).

בהמשך דברינו יתברר על יסוד תעודות, שהפיוט אשר הניא, נתחבר בתקופת רש"י, ואם אין להתפלא על החוקרים שטעו, כי לא ידעו מהתעודות שנזכיר להלן, אבל יש לתמוה על בעל מחזור ויטרי, שהיה קרוב לתקופה ההיא. איך טעה לחשוב פיוט שנתחבר קרוב לזמנו שהוא נתחבר על־ידי אנשי כנסת הגדולה.

ונראה לי, שבעל מחזור ויטרי לא טעה, והרשימה הנזכרת שייכת לברכת “הרב את ריבנו”, שלפני זה, ולא לפיוט אשר הניא שלאחריה. ובעל הרשימה קרא גם לברכת הרב את ריבנו בשם פיוט. ויותר נראה שהמלה “פיוט” שברשימה, היא הוספת מעתיק שטעה לחשוב כי הרשימה שייכת לפיוט אשר הניא.

ובאמת, אין אשר הניא פיוט יתום. על־פי שתי תעודות שנמצאו בכתבי־יד ונתפרסמו בדפוס, נודע לנו שמחברו היה שמו ר' אשר הלוי (ואולי רמז את שמו במלה הראשונה של הפיוט “אשר”), ועל־ידי חקירת התעודות אפשר גם לקבוע את זמנו בדיוק.

בכתב־יד אוכספורד נמצאת רשימה קצרה שנתפרסמה בקטלוג נויבויר (מס' 1102): ר' אשר תיקן אשר הניא ואשר בגלל אבות ואתניה שבחיה, והיה יהודי ראשון שבא לגור בוורמשא ובא לשם מעיר ויטרי, וכתב יוחסין היה בידו עד הנשיאים ולוי היה.

תעודה שניה המטפלת במשפחתו של ר' אשר הלוי הנ"ל נתפרסמה ב"המזכיר" לשטינשניידר (כרך ט, עמ' 24), וגם שם נזכר ר' אשר בתור מחבר אשר הניא שאומרים בליל פורים.

והנני מעתיק כל התעודה כפי שנתפרסמה בהמזכיר³:

“סליק צואת זקני הר”ר אלעזר הלוי אשר היה מכונה בשמו להקרא דע"ר גו"ט רב"י זלמן, וקבלה בידי שכל אשר שמם אלעזר ומכנים זלמן הם בני משפחתנו, והוא הלך לעולמו בראש השנה קי"ח לפרט ביום ראשון ונקבר בשיני בק"ק מגנצא, וזה לשונו אשר היה כתוב באבן מציבתו, פה טמון וספון, אדם חסיד והגון, ומעשיו נאים ונעימים והגונים, כדרכי חסידים וענוים, המקובלים בעיני הש[וכן] מרומים, הח"ר אלעזר בן הח"ר שמואל הלוי.

וזה הלשון אשר העתקתי מכתיבת ידו. אלעזר בן הח"ר שמואל מכונה בונפנ"ט חזן ממגנצ"א בן הרב ר' יקר בן הר' רבי שמואל בר אברהם בן הר"ר יקר הזקן בר שמואל ומאור עינים היה בר יצחק בר אשר הלוים, ואותו ר' אשר מקובלנו שיסד אשר הניא שאומרים בליל פורים –

ורבי שמואל הנ"ל שהיה מאור עינים, היה בן בתו של הר"ר שמואל שיסד אל־היכם שכון בן רבינו יצחק סגל לויה זצ"ל.

העתקתי מכתב יד זקיני הרב ר' יקר שיחס עצמו ממנו עד הגדולים ההם, זכותם וצדקתם תעמד לנו לאחוז מעשיהם וצדקתם בידי[נו] ומהם לא נסור אנו וצאצ[אינו] אמן עכ"ל.

ואני אלעזר ב"ר יעקב ה"ה המכונה זלמן משוטיג"ווערא בעבור שאני ממשפחתו מוסיף עוד ייחוסו כאשר העתקתי מכתב יד של מהר"ר מנחם ציו"ן זצ"ל אשר ייחס את עצמו באותה המשפחה, וזה לשונו:

זקנתי אם אבא אדו' מרת יינטא בתו של מו"ר הר' רבי יקר בר שמואל הלוי מקלונייא, והיה לו ג' בנות ובן אחד, האחת זקינתי הנ"ל, והשניה הרבנית מרת פור"א אשת הר"ר יצחק מדורא אשר יסד השערים מדורא, והשלישית מרת ורמוט אשת מוה"ר ישעיה מוויל"א בנו של הר' משה הדרשן בן רבינו אלעזר הדרשן⁴ בן רבינו משה הדרשן שיסד אקרא מודע לבינה שחיטות יפות רבן (רבו?) של רש"י נר ישראל.

והר' ישעיה הנ"ל היו לו ב' בנים הר' אלעזר מוורד"א והשני הנ"ר וידי"ל מגרמייזא, ובת אחת שהיתה נשואה לה"ר משה הדרשן שתפס ישיבה בוויצבור"ק ושם קדש הש"י שנת קט"ל⁵ ובנו של זקיני הר' יקר הלוי הנזכר, היה שמו בונפנ"ט חזן ממגנצ"א איש חסיד עכ"ל מכתיבת יד של מה"ר מנחם ציו"ן – נמצא שהוא אותו אלעזר בן הח"ר שמואל המכונה בונפנ"ט בעל הצואה שכתבתי לעיל".

אחרי שנתברר לנו על־פי שתי התעודות, ששם מחבר אשר הניא היה ר' אשר הלוי, נשתדל גם לקבוע את זמנו.

בתעודה שב"המזכיר" הננו מוצאים שני תאריכים:

ר' אלעזר ב"ר שמואל המכונה בונפנ"ט, שלפי כתב היחס הנ"ל: 1. אשר, 2. יצחק, 3. שמואל מאור עינים, 4. יקר הזקן, 5. אברהם, 6. שמואל, 7. יקר, 8. שמואל בונפנ"ט, 9. אלעזר, היה הדור התשיעי לר' אשר הלוי. מת בראש השנה קי"ח. ור' משה הדרשן שתפס ישיבה בוירצבורק היה חתנו של ר' ישעיה מוויל"א ואשתו ורמוט שהיתה אחותו של ר' אלעזר הנ"ל, ולפי זה היה דור עשירי לר' אשר הלוי⁶, והוא נהרג בשנת ק"ט. כפי הנראה בעודנו צעיר.

לפי זה הדור התשיעי והעשירי לר' אשר הלוי חי בראשית המאה השניה לאלף הששי, ואת זמנו של ר' אשר הלוי ראש המשפחה עלינו לקבוע בסוף המאה התשיעית או תחלת המאה העשירית לאלף החמישי.

אך יש אפשרות לקבוע את זמנו של ר' אשר הלוי ביותר דיוק. לפי התעודה הנ"ל לקח ר' יצחק בנו של ר' אשר את בתו של ר' שמואל ב"ר יצחק סגן לויה. ור' שמואל זה הוא הנזכר בראבי"ה (חלק ב, 229) “ורבינו שמואל ברבי יצחק הלוי הנהיג בעיר ווירמיישא”. ועוד פעם (שם עמ' 538) “דהרב רבי שמואל הלוי עמד מאבילתו ערב יו”ט מבעוד יום… וכן העיד מפי אביו הגאון רבינו יצחק הלוי" וגם המעשה של אבילות היה בוורמישא כמפורש בראב"ן (דף פד, ע"ב), והוא הנזכר בשם “החבר ר' שמואל” בפרדס לרש"י (סי' קסא) ובמחזור ויטרי (עמ' 235). וידוע כי ר' יצחק סגן לויה היה רבו של רש"י, ולפי זה היה בנו ר' שמואל בן דורו של רש"י, וגם את זמנו של ר' אשר הלוי שהיה מחותנו של ר' שמואל הנ"ל יש לקבוע בדורו של רש"י.

והחשבון מתאשר גם על־פי התעודה שבכתב־יד אוכספורד, לפי תעודה זו היה ר' אשר הלוי “יהודי ראשון שבא לגור בוורמשא”, ואין ספק שהכוונה שבא לגור ראשון לוורמישא אחרי שנחרבה הקהלה בגזירת תתנ"ו. לפי הידיעות שנאספו בספר Germania Judaica (עמ' 441) מתברר, כי בשנת תתע"ב היינו שש עשרה שנה אחרי תתנ"ו כבר היה קיים ישוב יהודי בוורמישא, ולפי זה בא ר' אשר הלוי לגור בוורמישא בין תתנ"ו לתתע"ב, וזה מתאים לפי כל החשבונות הנ"ל.