חוקרי הפיוט נתקשו בדבר מחבר הפיוט “יציב פתגם” שהוא “רשות” לתרגום ההפטרה של יום שני דשבועות. בראשי החרוזים מרומז השם “יעקב ברבי מאיר”, וכפי המקובל הוא רבינו תם מבעלי התוספות. אבל בראשי החרוזים שאחרי השם הנזכר נמצא בנוסח הרגיל השם “לוי”. וידוע שרבינו תם לא היה לוי. גם השם “יהונתן” שבחרוז האחרון, לא ברור מי הוא. וכבר טפלו בזה חכמים שונים.
והנה ב"בית הכנסת" (שנה א, חוברת ה' עמ' 9) נתפרסמה השערה חדשה, שפיטן בשם “לוי בן יהונתן” חבר את החלק השני של פיוט יציב פתגם. כבר הזכרנו שהשם “לוי” נמצא בראשי החרוזים, והשם “יהונתן” בחרוז האחרון. ובעל ההשערה אומר, כי בין השם “לוי” והשם “יהונתן” חסרים חרוזים, שראשי החרוזים שלהם היו “בן” או “ברבי”.
לכאורה מתקבלת על הדעת השערה זו, אך נראה כי בעל ההשערה לא שם לב לכך: א. שהשם לוי רמוז בראשי החרוזים רק בצרוף הי' של יהונתן, ואם השם יהונתן הוא שם האב, חסר י' לשם לוי; ב. השם לוי מרומז רק בנוסח הרגיל, אבל בנוסח מחזור ויטרי (עמ 162), שהוא מדויק יותר אין כל רמז לשם לוי; ג. אם השם יהונתן הוא שם אבי הפיטן, אין כל טעם לחרוז: יהונתן גבר עניתן, בכן ליה נמטיה אפרין.
אך באמת יהונתן הנזכר כאן הוא יהונתן בן עוזיאל מתרגם הנביאים, וכבר פירש כן לנכון ר' מרדכי סלוצקי בעל “הידור זקן” על אזהרות של ר' אליהו הזקן (ורשה תר"ס, עמ' 74), אלא שסלוצקי אמר זה בדרך השערה. אך אי אפשר לחזק השערה זו בראיות ברורות.
במחזור ויטרי אנו מוצאים כמה רשויות לתרגום ההפטרה של יום ב דשבועות, וכמעט תמיד נזכר יונתן בן עוזיאל: כמא דפריש יונתן בר עוזיאל, וכדו הוה פריש ואמר (שם, סי' קסז); כתרגום יונתן רב רברבנייא, מפומיה דמלאכי חגי וזכריה (שם, סי' קסח); יהונתן גבר סוכלתן, עלי משכביה יהי שלמא (שם, סי' קעג); דנתרגם אפטרתא דאפרין נמטיין, נבייא פלגייא דחיזא חילמא חזיין, ויהונתן פירשה כקראי מקריין (שם סי' קעה); כמה דפריש יהונתן, דגליה לי מטמרין (שם, סי' קעו); וכד פרש בר עוזיאל וגלי מסתרתא, מפומיה דקודשא בריך הוא (שם, סי' קעז); כדן פריש יהונתן, קבל קהלה דקם קבלין (שם, סי קעט).
וכעת נביא את נוסח המחזור ויטרי ב"יציב פתגם": כקאימנא ותרגמינא, במילוי (צריך לומר: במילי) דבחיר ספרין יהונתן גבר ענותן. בכן ליה נמטיה אפרין" (שם, סי' קעד). היש לפקפק שיהונתן הנזכר הוא יהונתן בן עוזיאל המתרגם?
וראוי שבמחזורים שלנו יכניסו את החרוז: “כקאימנא ותרגמינא, במילי דבחיר ספרין”, כי הוא מקשר את החרוז האחרון לחרוזים שלפניו.
מעתה נוכל ליחס את כל הפיוט לרבינו תם, הוא רמז רק שמו ושם אביו. ביתר החרוזים אין כל רמז, והאותיות באו במקרה, וכן נהגו הרבה פיטנים וגם רבינו תם בפיוטיו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות