ב"ההד" שנה ו, חוב' ט, עמ' יח, שאל הרב ח"ה טשרנוטשפקה, הרב מגולין: “בפסקי תוספות, מנחות רלד: ר”י היה רגיל לתת סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב זד"ד יה"ז, ומביאין בכורים קורין בסדר הכתוב בחומש. – מה פירוש?"
הסימן זד"ד יה"ז מקורו במנחות צו, א. והשווה שיטה מקובצת הנדפס בגליון הש"ס (שם אות ח). ונעלם הדבר מעיני הרב ד"ר זליגר ז"ל (כל כתביו, עמ' תפט, ראה גם שם תצז) ופירש בדרך רחוקה.
ולהבנת יתר דברי פסקי תוספות, ראה דברי הגהות מיימוניות לנוסח הגדה של פסח (אות ב). ונראה כי דעת בעל פסקי תוספות והגהות מיימוניות, שמביאי בכורים קראו את הפרשה על הדרשות שעליה. ויש לשער שכן היה בוידוי מעשר (השווה מעשר שני פרק ה, מש' י–יד) וכן במשוח מלחמה (סוטה מב, א). ואם מביאי הבכורים קראו הפסוקים עם הדרשות, כמובן שהגיעו גם לענין י מכות. וכדי שיקראו כסדר הכתוב בחומש ולא בתהלים נתן ר' יהודה את הסימן דצ"ך עד"ש באח"ב. אמנם לרמב"ם בפירושו (מעשר שני שם) דעה אחרת בזה. אבל גם מסגנונו אפשר להכיר שהיו חכמים שחשבו אחרת (ראה גם כל כתבי הרב ד"ר זליגר ש"ל עמ' תקב).
לשאלה א של הרב מגולין, שם. טעות סופר בהקדמת רב נסים גאון לברכות וצ"ל: ואכילת השומן.
לשאלה ג. ראה הגהות מיימוניות, הלכות תפילין ומזוזה, פרק ו, אות ה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות