בירת הישוב בזמן ההוא [היתה] ראשון לציון, שהלא “החולש על גויים”1 אִוה למושב לו דוקא בראשון. פתח תקוה, הבכירה, כידוע ליודע הסטורית הישוב, נחרבה לגמרי מפני הקדחת שתקפה את המתישבים הראשונים,2 ועמדה בחורבנה כמה שנים. וכאשר נוסדה המושבה ראשון,3 אז התעורר שוב החשק בין מיסדי פתח תקוה. אחרי שנִתוַסף עליהם אלמנט חדש מיוצאי ביאליסטוק4 קנו חלקת אדמה מהכפר יהודיה, הידוע באקלימו הבריא, ובנו שם את יהודיה החדשה המֻבדלת מאדמת פתח תקוה כשעה הליכה.5 אחרי איזה שנים נמצאו אמיצי לב ששבו ובנו את חורבות פתח תקוה.6 ובין כה וכה שמה ראשון את עטרת הבירה על ראשה.
בהשתדלות רבה לפני הברון, לקח תחת חסותו עשרים ושמונה בתי האב בפתח תקוה, ובקצה אברותיו סכך כנף הנשר הגדול גם עליהם. הם נחשבו אז כעין סניף לראשון: הפקיד בלוך היה שליט גם עליהם. הגנן מר קוולן היה גם גננם, והרופא ד“ר מזי”א נסע פעמיים בשבוע לפתח תקוה לרפאות חוליהם.7 המותר היו חפשים מאפטרופסות.
גם מושבות בנות היו לה לראשון: מזכרת בתיה8 ובאר טוביה. גם בת חורגת אחת: גדרה9 שהיתה כולה ברשות “חובבי ציון”, אך ברופא ורפואות נִתנה גם להם רשות להשתמש בשעת הדחק. ואף אסופית עלובה אחת, ואדי אל חנין, התלבטה בין הרגלים ולפעמים השליכו גם לה עצם.
רחובות, נס ציונה ובאר יעקב טרם נולדו אז.
-
“אֵיךְ נפלת משמיח הֵילֵל בן־שחר, נגדעת לארץ חולש על גוים” (ישעיהו יד יב). זהו רמז לבלוך ולשלטון הפקידות. ↩
-
פתח תקוה הוקמה באלול תרל“ח (ספטמבר 1878) בידי בני ”היישוב הישן“ בירושלים, ובראשם יואל משה סלומון. אחרוני המתיישבים נטשו את פתח תקוה ב־1881, לקראת שנת השמיטה תרמ”ב, ראו לסקוב, המושבות, עמ' 367. ↩
-
המושבה ראשון ציון נוסדה באב תרמ"ב (יולי 1882), בידי עולים מרוסיה. ↩
-
ה“אלמנט” החדש היו חברי תנועת חובבי ציון מביאליסטוק שבאו לפתח תקוה ב־1883, ראו חשביה, פתח תקוה, עמ' 39–35. ↩
-
יהודיה החדשה הייתה כשבעה קילומטרים מפתח תקוה. המתיישבים חיו ביהודיה ועיבדו את אדמות פתח תקוה על פי עקרון העבודה העצמית, ראו שם. ↩
-
היו מהמתיישבים הראשונים ששבו לפתח תקוה עצמה כבר ב־1885, ראו שם, עמ‘ 39; לסקוב, המושבות, עמ’ 386–387. ↩
-
אהרון מאיר מזי"א, יליד מוהילב (1858), בעל השכלה רחבה מאוד, דתית וכללית. בעקבות שמועות על המחלות הטרופיות השוררות בארץ־ישראל למד רפואה, וקיבל נתינות טורקית ורישיון לעסוק ברפואה בכל הממלכה. בנובמבר 1888 הגיע לארץ בתור רופא מושבות הברון ביהודה. אחרי כעשרים שנות עבודה במושבות עבר לירושלים. היה פעיל מאוד בתחומים רבים. בשנותיו האחרונות חיבר מילון עברי ראשון למונחים רפואיים, שיצא לאור אחרי מותו, ראו תדהר, אנציקלופדיה, עמ‘ 805; שביט, גולדשטין ובאר, לקסיקון האישים, עמ’ 312. ↩
-
מזכרת בתיה, היא עקרון, נוסדה בנובמבר 1883 בהשתדלות הרב מוהליבר ובמימון הברון. המתיישבים היו איכרים מהמושבה היהודית פבלובקה בליטא, ראו אהרנסון, שלבים, עמ' 35–33. ↩
-
גדרה נוסדה בכסלו תרמ“ה (דצמבר 1884) בידי הבילו”יים, על אדמות קטרה שנקנו בעזרת יחיאל מיכל פינס, ראו אהרנסון, שם, עמ‘ 35; לסקוב, המושבות, עמ’ 390–389. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.