מעשה המבורג1 פקח לגמרי את עיני הברון וראה נכוחות עד כמה נפל בעסק ביש עם היקבים. מאידך גיסא האכרים חפשו עוגן הצלה, בידעם כי האסון בא אך ורק מידי הפקידים הביש־גדים שאינם סוחרים ולא ידעו לחזור אחרי שוָקים לייני ארץ ישראל בהדרגה, אלא חכו בשוְיון נפש עד שהיקבים גדשו ועברו, ואז מחויבים היו למכור את היין בלי מחיר.

המשא ומתן לקבל את היקבים בידי אגודת הכורמים עצמם התחיל. מועצת האכרים2 שלחה פריזה את מר גלוסקין, חבר ב“מנוחה ונחלה” שהיה לו איזה פריטנציה [יומרה] לסוחר,3 להציע לפני הברון למסור את עסקי היקבים לידי אגודת כורמים שבה ישתתפו ראשון לציון, זכרון יעקב, פתח תקוה, רחֹבות, גדרה ונס ציונה.4

הברון נלאה כבר מכל הענין הביש הזה, והרעיון מצא נתיב בלבו. אחרי משא ומתן עם המשלחת הסכים ליסוד אגודה של כורמים. אבל הברון יחיה, שוב כמו תמיד הלך לפי שִׁטתו, והמושכל הראשון – מצא גלוסקין את חינו בעיניו, והעמיד תנאי אם מר גלוסקין יעמוד בראש בתור מנהל התוצרת וממכר היין, זאת אומרת דן יחיד.

הטלגרמה שנתקבלה על דבר ההסכם הכביר, שימים ולילות ציפו וקִווּ לו, לא עשה את הרושם הרצוי. בראש מורד ברך איש את רעהו בשמחת חג חרותנו. והיו גם כאלה שאמרו: עשו עלינו ראש להשיבנו מצרימה.

ברחֹבות קם חבר של נחשונים, פרשו מן הצבור ובנו להם יקב בפני עצמם בזעיר אנפין, כי פחד המכונות הגדולות והמעשנה הגבוהה כעוג מלך הבשן נפל עליהם. כן בנה לו איש פרטי ברחֹבות במה בפני עצמו, ועשה יין ומכרו בהצלחה. גם בפתח תקוה נוסדה חבורה לתעשית יין על המקום, ובכל מקום שרר עבודה עצמית וחסכונית. ורק היקב הראשוני, המטופל בטפילים מוצצי דם התמצית, אין לו סכויים להיות בר קיָמא.

בכדי להבריא את המוסד הציע מר גלוסקין להִפטר מכל השִׁטה הקודמת, הן בארץ והן בהמבורג, ודרש בתקפה מאת המרכז שיסירו ממנו את הנגע של הפקידים בטרם יקח את המושכות בידו. פרשת הפיצויים החלה, והון עתק שהוציאו על הפִּצויים שקִבל כל פקיד ופקיד היה מספיק ליִסוּד מושבה חדשה ושכלולה. לכאורה חשבו שעל ידי כך תבוא החלמה לעסק, וזה סוף סוף שווה בנזק. אך גם פה היתה אכזבה, כי נגע הצרעת שהשתרשה ביקבים העמיקה את שרשיה יותר מדי, ועד הטִפה האחרונה של יין שתִמָצא ביקבים לא תִפָּסק פעולת הטפילים ששרצו במקום טמא זה, כעין שרשי הסרטן שאין להפטר מהם.5

מועצות שנבחרו מכל המושבות התלויות בתוצרת היין מתאספות מדי פעם, להתיַעֵץ על עִניָני התוצרת ושִׁווּקָה, לחדור בדרך המסחר, ולפקוח עין על הבזבוז המיותר שאין לו מקום על גוף חולה, ירושת העבר. ובִמקום, מבלים הנבחרים את זמנם בטענות ותביעות וחשדים, כל מושבה נגד חברתה, ושנאה וקנאה בכל המועצות. כל מושבה באספה הכללית שלה מפטמת את נבחריה הנמצאים במועצה חומר מן המוכן – ארגומנטים [טיעונים] להתנפלות על המְנהל ועל המושבות החברות באגודה. החשדים שהיחס בין המושבות לא שווה בעיני המנהל6 עוד הוסיפו שמן על המדורה.

אנשים קטנים ונמוכי תרבות מצאו פה מקום לצוד דגים במים עכורים, ועל ידי גנבת דעת וחנופה עלו לגדולה. המריבות והמדנים גזלו מהמנהל גם כן את כשרונו, וירד למ"ט שערי טומאה של הסביבה המקֶפת אותו. אפילו לוּא היה המנהל מלאך אלוהים, כי גם אז היה גורלו בין הנפילים,7 ועל אחת כמה וכמה שהיה רק בשר ודם ככל בני אדם.

למזלו או מזלנו השתרגו ובאו בימיו מכות מצרים על היישוב.



  1. “מעשה המבורג” הוא הכישלון הפיננסי של שיווק היין דרך מרכז השיווק שהוקם בהמבורג. נציין שכשניהול המושבות עבר ליק"א נשארו היקבים בבעלות הברון.  ↩

  2. נראה שהכוונה לאגודות האיכרים ולא לגוף שקם שנים אחר כך בשם “מועצת האכרים”.  ↩

  3. זאב גלוסקין, יליד רוסיה (1859), ממייסדי האגודות בני משה ומנוחה ונחלה, היה ממקימי חברת כרמל וכבר היה פעיל במשך שנים אחדות בשיווק יינות היקבים בחו"ל, ראו יודילוביץ, ראשון לציון, עמ‘ 277–272; שביט, גולדשטיין ובאר, לקסיקון האישים, עמ’ 132.  ↩

  4. בשנת 1905, אחרי דיונים ממושכים, נכתב ספר התקנות של “אגודת הכורמים”. בשנת 1906 נחתם כתב התקשרות בין אגודת הכורמים לבין הברון ויק"א, וניהול ענף הגפן, היקבים ושיווק היין עבר לאגודת הכורמים. גלוסקין היה מעורב במשא ומתן, ראו אליאב, ארץ־ישראל, עמ‘ 316; בן ארצי, התפתחות, עמ’ 160; יודילוביץ, שם, עמ' 284–281.  ↩

  5. בסופו של דבר, ערב מלחמת העולם הראשונה, הצליח גלוסקין להפוך את ענף היין בארץ לרווחי, ראו שביט, גולדשטיין ובאר, לקסיקון האישים, עמ' 132.  ↩

  6. החשדות שהמנהל אינו מתייחס אל המושבות השונות באופן שוויוני.  ↩

  7. רמז לענקים במיתולוגיה היוונית, שהופלו ממרום מעמדם בידי האלים.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58615 יצירות מאת 3788 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!