בכל תשעת הירחים לא זזו שני הצדדים אף שעל. החזית המפרדת: יפו, ראש אל עין, בן־שמן, ירושלים, יריחו. בחודש התשיעי1 הרגשנו שמתחולל איזה דבר מסתורי. בראשון סִדרו את הספקת המים על מגרשים רֵקים: סִדרו הרבה ברזים ואלפי נאדות נחושת, מִלאו מים בנאדות, ובנו מהם קיר גבוה באמצע רחוב ירושלים. ובלילה אחד באו שיירות שיירות גמלים, וטענו עליהם את הנאדות, בלי שאף אחד יוציא הגה מפיו, וככה נעלמו מהמושבה, מבלי שאיש ידע אנה נעלמו.
באותו הלילה אחרי חצות התחיל הנגף. אלפי פיות של תותחים פתחו לועם בבת אחת לכל אורך החזית. הצבא הפרשי [יחידות הפרשים] התקדם לפני התותחים ועמוד האש הלך לפניהם. הרוכבים הספיקו להפסיק [לנתק] את כל קשרי הטלגרף והטלפון שבין החיִיל הטורקי ובין השטאב הגרמני, שנמצא בשכם, בנצרת ובחיפה, והחזית נשברה מבלי שיספיקו למצוא ידיהם ורגליהם ולברוח. רוב הנקודות נפלו בשבי. כאסוף ביצים אספו את חיל הטורקים, רק הגנרלים לבד ברחו, בקושי גדול. ככה, בלי התנגדות, הגיעו במשך שלושה ימים עד דמשק ואחרי כן גם לבירוט.2
בא הסוף למלחמת הדמים, ונשתתקו קולות התותחים. הגליל התמזג עם יהודה, וכל הפליטים שנשארו בחיים שבו איש איש למקומו. ופתח תקוה, שהתרוקנה מבני אדם, מלאה בצאן אדם, ובכל המושבות התחיל לפכות עורק החיים. ארץ ישראל הסירה את צעיף אלמנותה ושמחה על בניה שהתאספו בחיקה מכל קצות הארץ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.