רקע
יחיאל מיכל פוחצ'בסקי
נסיונותינו על פי יזמת הברון אדמונד
איורים מאת: רות ארבל
עריכה/ההדרה: אסנת ארבל

1

אחרי עבודתי בארץ כחמישים ושתים שנה אך ורק בחקלאות, ארשה לעצמי כעת לתת רשימה מכל מיני הצמחים שעברו בכור הנסיון פה במושבתנו ראשון־לציון:


 

א. החושחש    🔗

פרדסי יפו נוטעו ע"י דליות: היינו, נטעו ענפי עץ הלימון המתוק, ואחרי שהשרישו אותם במשתלות כשנתים, הועברו למקום המטע, וכעבור עוד שנתים הורכבו. ועל פי האיניציטיבה [היזמה] של הברון, קִבלנו פקודה לעשות את הנסיון הראשון לסדר מִנבָּטָה מזרעוני חושחש, ואני בעצמי אספתי עגלה מלאה פרי תפוחי “חושחש” מפרדסו של הצרפתי פורטליס אשר בכפר סומל ליד הפרדס היהודי הראשון בארץ של משפחת המזריצים, פלמן, הידועה.

הפרדס במושבה ראשון־לציון הוא הוא הראשון הנטוע משתילים של חושחש והורכב בידי ממש.


 

ב. ולנסיה    🔗

נוסף לזה המין ולנסיה שהוכנס בראשונה בפרדס זה, ובזמנו עורר צחוק בין תושבי הארץ בחשבם שזה איזה מין צמח פראי מעין הבלדי, וכעת עלה ערכו ונחשב למיוחס גדול.


 

ג. תות. מוריס אלבה    🔗

היה זמן שהברון חפץ להעסיק את הנשים והילדים בגידול תולעת המשי מעין ענף עזר במשק, וכדי להבטיח את יציבות עץ התות, הביאו זרעוני תות פראי, מהרי הימליה אשר בהודו, ומהם עשינו משתלות בהצלחה מרובה, והורכבו במינים מוריס־אלבא, אשר עליהם גדולים וטעימים ועסיסיים, ומיוחדים הם במינם לגידול תולעת המשי; ועד היום, מי שיפגוש עץ תות פראי בראשון־לציון, ידע שמוצאו מהרי הימליה, והסנדק שלו הוא הברון.


 

ד. אקליפטוס    🔗

  1. תקופה נהדרה היתה בקבלנו אוסף (קולקציה) עשיר של זרעוני אקליפטוסים. חבל שאין לי כעת רשימתם, אבל לא כלם התאקלמו בארץ. ובראשון לציון סודרה משתלה־אם שגִדלה עצים בשביל כל המושבות, ואף הערבים נהנו ממנה לא מעט, ומפה נפוץ העץ על פני כל הארץ.

  2. מול בית־העם גִדלנו שני עצי אקליפטוס שהם היום בגודל ענקי, בגובה 30 מטר ובקוטר של 5 מטר.

  3. נסיון נועז מצדנו ומרץ לא מעט הקדשנו למלחמה נגד הגֵזל שחולות הים בִּצעו באופן מבהיל בכסותם את אדמות ראשון־לציון הפוריות והפכו אותן לשממת נצח. ראשית סדרנו בתוך החולות שממערב המושבה גדר של עץ ששנתה את התנודה; ונטענו אלפי עצי אקליפטוס, והזכות לנו להחליט: שחלק הגון מאדמות ראשון־לציון הצלנו מכליה. נסיוננו הוכתר בהצלחה.


 

ה. הקזרינה 2    🔗

בעונה זו גופה הוכנסה מאוסטרליה גם הקזרינה (עץ מחטי) לנסיון, והיא התאקלמה והתאזרחה בארצנו.


 

ו. אקציה פַרנֶיסיַנָה 3    🔗

משתלות לאלפים נסדרו בראשון־לציון בתורת מרכז של אקציה־פרניסינה בתורת צמחי גדר חי ומאות עגלות מכל המושבות הצטידו פה בצמח זה שקנה שביתה בזמן קט ברוב תועלתו כתריס בפני פורצי גדר.


 

ז. אקציות שונות    🔗

עם זה קִבלנו קולקציה מרובת מינים של מיני אקציות נוי, כמה עשרות מינים שחסר לי כעת הרשימה. ועמהם רוביניה [שיטה מזויפת],4 מיליה, ג’קרנדה, גרביליה ביגונויליה; ברושים למיניהם, אורנים, ועץ הפלאי פיטילקה5 שבתקופת תמוז טוב ונוח לשבת בצל העץ הזה, ספוג לחות ורטיבות.6


 

ח. פיקוס אלסטיקה הענקית    🔗

שני העצים הענקיים היחידים בארץ, פיקוסאלסטיקה, שתולים בתוך פרדס המושבה, גידלנום מזרעים, והיום חופפת עליהם הדרת הזקנה. צל הפיקוס סוכך שטח של כאלף מטר מרובע.


 

ט. הדקל    🔗

וגולת הכותרת, השדרות של דקלי קנריאנזיס שהכניסו נוי ויופי מיוחד בארצנו בכלל ובפרדס ראשון־לציון בפרט. קִבלנו את התמרים לזריעה על ידי הברון גופא, והתענינות מיוחדת מסר לענף הזה. זכורני כמה עמל, טִפול ולִטוף מסרנו לאורח זה שבא מאיי הקנריים לארצנו; ובימים ולילות שמרנו עליו, ולא ידענו אז שהוא כל כך מסוגל לאקלים ארצנו, ואשר בכל מקום שגרעין נטמן ממנו, יוצא עץ בלי אומנים ומפקחים.


 

י. האנונה – השסק (נֶפֶל יפוני)    🔗

גם השסק (בערבית אסקדיניה) והאנונה, מצאו את האכסניה שלהם בפרדס המושבה, ומפה העברו למושבות אחרות.


 

יא. הבמבוק    🔗

הבמבוק, קבלנו שרשים משני המינים לנטיעה: לבן ושחור. הלבן נשאר עד היום כאזרח רענן, והשחור לא האריך ימים.


 

יב. יבלית לחציר    🔗

באותו זמן קבלנו יבלית המשמשת מספוא או מרעה לבהמה סדרנו מנבטות והעברנון אל החולות ליד מעין שמשון – “עין הקורא”, ושם השתרשה היבלית היטב וקימת עד היום וסמניה: עלים שעירים.


 

יג. הסוּף    🔗

הקנה, הסוף או הגומא, הנמצא למכביר כעת בארץ. הובא לראשונה למושבתנו ראשון־לציון, בדמות תבות עם שרשים. וגם הם התאקלמו בארצנו וכעלוקות הם מוצצים את לשד אדמתנו, אבל תועלתם לא מעטה. לעתים יוצרים הם מגיני רוח, ועוצרים בעד שטפי מים.


 

יד. זמורות אמריקאיות    🔗

בין הנסיונות, יש להזכיר את ענבי אמריקה ממינים שונים ששלח לנו הברון, אחרי המקרה העגום ששרפו מטען אניה שלמה של זמורות אמריקאיות שהגיעה לנמל חיפה, מפני אי־ידיעה של פקידי הממשלה הטורקית, הצלחנו אחרי טִפול ומרץ לקבל מהם אלפי זמורות לנטיעה (בלי תותחים נצחנו את התורקים).


 

יה. 75 מינים גפנים    🔗

לא נם ולא ישן “נדיב ישראל”. בעמל לא מעט עלה בידו להמציא לנו בדרך פלא קולקציה של שבעים וחמשה מינים ממינים שונים של גפנים שהורכבו על ידי; עד היום נמצאת הרשימה בידי לזכרון, לאשר פעל האב הרחמן!


 

יו. עצי זית מורכבים    🔗

אוסף של עצי זית מורכבים שונים ומשובחים, קבלנו וטפלנו בהם זמן ידוע עד שמצאה ידנו להרכיב אלפי עצי זית במושבות שונות.


 

יז. השקד (פרינצס)    🔗

להשבחת המין השקדי קבלנו הרכבות מצרפת מהמין המשובח: פרינצס, ומפה התפשט בכל מושבות הדרום אך בא קצו על ידי המזיק “קפנודיס” שהכריעהו לטבח.


 

יח. צמחי בושם; ג’רניום    🔗

הברון לא נח ולא שקט והון רב פיזר על צמחי בושם וצמחי מסחר שונים, וכל מעייניו שם בהם בכדי להעשיר את ארצנו בצמחים מעין אלה. ובגורל ראשון־לציון עלה הג’רניום. עד שהגיע הצמח הזה לארצנו עדו הרפתקאות לא מעטות ומענינות בתולדות הישוב שאין כאן המקום לדבר עליהם, אבל סוף סוף הצלחנו והגענו לשטחים גדולים נטועים ג’רניום, וגם לקצירים פעמים אחדות בשנה, וגם לאלמביקים לזיקוק שעבדו יומם ולילה. ריח הבושם שכר את כל המושבה ולבקבוקי שמן־התורק, ארצ־ישראלי, יצאו מוניטין בעולם הגדול.


 

יט. כרכום (Croquis)    🔗

הכרכום־קרוקיס (זפרן). עשינו הכרה גם עמדו. גדלנו את הצמח ועלה יפה. אספנוהו, ויבשנו את פרחיו וריחו הנודף לא פג מאפי ימים רבים.


 

כ. הפשתה    🔗

הנסיון הראשון לזרוע פשתה נעשה בראשון־לציון על ידי האגרונום חיים כהן. הפשתה עשתה גבעולים מצוינים, ואחרי האסיף סידרתי ברכות מים על יד מעין עין־הקורא, בכדי לשרות את אניצי הפשתן והתוצאות היו מוצלחות.


 

כא. הכותון (Coton)    🔗

גם הצמח הזה הופיע כחלק הנסיונות בתוך פרדס המושבה ועלה יפה מאד. עשה פקועות של מוך. אך מחוסר ידיעה הגונה בטיפולו, ובטרם שהספקנו לאסוף את יבולו הבאיש וירום תולעים. והמוך התלכלך מריר הזוחלים ומצואתם.


 

כב. הבטנים. פיסטש די־טֶרה (פרי אדמה)    🔗

הבטנים לא חסרו גם הם בשדה נסיונותינו בראשון־לציון, ועקבנו בהתמדה אחרי טבע גידולם המשונה שבהרכינם ראש כעין שרשי אויר מלמעלה למטה, ובהחדירם לתוך בטן האדמה, מפתחים שם תרמילים מלאים בטנים.


 

כג. האספרגוס (Asperges)    🔗

האספרגוס בתור צמח מסחרי גידלנו אותו בהצלחה מרובה. אספרגוס שולחו מפה גם לירושלים ויפו וכל הקונסולים הזמינו את הצמח הזה.


 

כד. תות־השדה (Fraise)    🔗

לפני חמישים שנה בשנות השמונים למאה שעברה לא היה תות השדה מן הדברים השכיחים בארצנו. ראשון־לציון שלחה שי לשרים ולפקידי הממשלה הגבוהים מתוצרתה החכלילית והעסיסית הזאת המחיה נפשות.


 

כה. הפרג (Pavot. Mohn)    🔗

גם הפרג לא נעדר בין הנסיונות. הספקנו ללמוד את התורה איזה הדרך מקבלים את האופיום המשכר, והמביא לידי הזיה על ידי פציעת התרמיל באיזמל חד. מהפצע יצא שרף המתקרש וזהו אופיום.

* * *

ובמקום הזה רואה אני חובה לעצמי לא לקפח שכר האנשים הפרטיים שהכניסו עמל ומרץ בנסיונות נועזים על אדמת ראשון־לציון.


 

כו. השרדון (Chardon)    🔗

זהו צמח מסחרי ידוע המשמש כמכשיר בבתי אריגה של צמר לסרוק בו, כמו במברשות, את האריגים. השרדון שייך למרצו של בנימין פין שעמל בו והצליח לשלוח מטען הגון ממנו לאירופה.


 

כז. בטנים (פרי־עץ) פיסטציה וֶרָה7    🔗

זהו עץ הנפוץ בסוריה הצפונית. אליעזר שליט הקדיש לו כח ומרץ. נטעהו על שטח הגון. כהיום נשאר עץ יחידי לזכרון, בדרך לבית הקברות.


 

כח. מירטוס אוסטרלוס8    🔗

זהו גדר חי היחידי בארץ שהוכנס במרצו של יוסף כהנר מאפריקה הדרומית. הגודר את פרדס גרינברג. טבע הצמח לספוג לתוכו אבק דרכים, ובזה שומר הוא על מטעי תרבות מכליון, ובעצמו הוא מסתפק במועט. שרשיו אינם מנצלים כל כח של צמח שכן.

מיכל זלמן פוחצ’בסקי



  1. המאמר פורסם אצל יודילוביץ, ראשון לציון, עמ' 269–266  ↩

  2. העץ הנקרא בארץ קזוארינה נפוץ באזורים רבים. למשל, בשכונת בית הכרם בירושלים ישנה שדרת קזוארינות לאורך רחוב החלוץ שאותה נטעו ילדי הגן בט"ו בשבט, בשנותיה הראשונות של השכונה.  ↩

  3. לא מצאנו זן בשם אקציה פרניסינה, ייתכן שהכוונה היא: Acacia macracantha הנקראת גם French casha.  ↩

  4. “רוביניה” היא Robinia pseudoacacia  ↩
  5. “פיטילקה” היא כנראה Phitolacca  ↩
  6. הערת שוליים במאמר המקורי: “הערבים חוששים לישון בצהרים תחת עץ הפיטילקה לבל תאחזם צינה מסוכנת”.  ↩

  7. פיסטוק חלבי.  ↩
  8. הדס אוסטרלי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58626 יצירות מאת 3789 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!