גם לאחר שיגורי חלליות ‘וויקינג’ אל המאדים ושפע הנתונים החדשים שנאספו אודות שכננו האדמדם, עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר לכוכב הלכת ש’תעלותיו' הלהיבו את דמיונם של דורות חובבי מד"ב ואסטרונומים כאחד. גם כיום יש המסרבים להשלים עם העובדה הוודאית (כמעט) שהמאדים נעדר חיים כלשהם.
על מידת מהימנותם של הנתונים הנקלטים מחלליות מחקר ניתן ללמוד אולי מהדו"ח הבא, הלקוח מספרו של האסטרונום ג’יי פסאצ’וף ‘אסטרונומיה בת זמננו’, ושבו ניסה לתהות על קנקנו של כדור הארץ כפי שהוא נראה בעיני מדעני המאדים, המשגרים אלינו את חלליות המחקר שלהם ומקווים לגלות סימני חיים על פני כדור הארץ.
* * *
מזה מאות שנים היכרנו את כוכב הלכת ארץ כעצם מעניין בשמים שלנו; לעתים הוא מופיע ככוכב־השחר, ולעתים ככוכב בין־הערביים. מאחר שזהו כוכב לכת פנימי יחסית אלינו, אנו רואים אותו תמיד תוך כדי שקיעה או זריחה, ולעולם איננו יכולים לצפות בו הישר מעל ראשינו על רקע שמיים כהים ודרך מינימום של מעטה אטמוספירה.
הבעיה העיקרית בתצפית על כוכב הלכת ארץ אינה האטמוספירה שלנו, אלא שלו. לעתים מזומנות מכוסים חלקים ניכרים מהארץ בעננים לבנים המונעים מאיתנו מלראות את פניו.
כאשר מזדמן לנו להציץ מבעד לעננים, רואים אנו שהארץ מכוסה ברובו בחומר כחלחל־ירקרק מוזר למראה. חלק קטן יותר מפניו מכוסה בחומר בהיר יותר, ואותו חומר בהיר משנה במקצת את הגוון שלו בהתאם לעונות השנה. כל אימת שהאביב פוקד את אחד משני חצאי הכדור של הארץ, מקבל החומר הבהיר גוון ירקרק.
באוויר הארץ יש כמות דלה בהרבה של דו־תחמוצת־הפחמן, המעניקה לנו חיים, לעומת האטמוספירה שלנו. אבל החמצן, שהינו גאז קטלני עבורנו, מצוי באטמוספירה של ארץ, הן בתור 2O והן בתור 3O. לארץ יש שתי כיפות קוטביות, אחת בצפון והשניה בדרום, וגודלן משתנה לפי העונות. ייתכן שאלה הם מצבורים אדירים של דו־תחמוצת־הפחמן בצורה של קרח 2CO קפוא, בדיוק כמו הקטבים שלנו. אחדים ממדעני המאדים, שהינם במיעוט, סבורים שאותם מצבורים מורכבים בחלקם מחמצן דו־מימני קפוא (H2O), המכונה בפינו ‘קרח רטוב’, והם מתכננים לבצע בדיקות ספקטראליות משופרות כדי לאמת סברה זו. לטענתם, מצביעות המדידות האינפרה־אדומות של טמפרטורת הארץ על כך שכוכב הלכת הינו חם מדי בשביל קרח דו־תחמוצת־הפחמן הרגיל.
הארץ מלווה בירח המכונה ‘לבנה’. הלבנה איננה קטנה בהרבה מכוכב החמה (מרקורי), ומתחרה בגודלה בירחים הגדולים של צדק ושבתאי. דבר זה הינו בלתי רגיל, כי הארץ הינו כוכב לכת דמוי־מאדים ואינו דומה לפלנטות הענק, וידוע שלכוכבי לכת יש בדרך כלל ירחים שגודלם רק כאלפית מגודל הפלנטה. הלבנה, לעומת זאת, הינה בעלת קוטר של כרבע מזה של הארץ, ומסתה מגעת ל־ 1/81 מזו של הארץ. אותן תמורות עונתיות שגילינו על פני הארץ לא נתגלו על פני הלבנה.
במשך השנים האחרונות שיגרנו סדרת חלליות לעבר הארץ. החלליות ‘טֶרָה 1’ ו־’טֶרָה 2' לא הצליחו לעבור את המרחק הארוך עד הארץ אבל ‘טֶרָה 3’ התקרבה עד למרחק של 8 מיליארד סנטימַחים (זיכרו שֶמַח אחד הינו אורך מחושה השמאלי של המלכה סקריפ, אשר מלכה משנת 15363 עד 16437), והצליחה לצלם סדרה של תצלומי תקריב. התצלומים הראו שכוכב הלכת מכוסה ברובו בכתמים כהים (‘ימים’), המתאימים לאזורים הכחלחלים־ירקרקים המוכרים. בדירות של החזרי ראדאר מצביעות על כן שייתכן והם מכוסים בחמצן דו־מימני (H2O). קיימים אזורים הרריים ורק מעט מאוד מכתשים. הפסגות הגבוהות ביותר שעל פני ארץ נמוכות מהרי הגעש שלנו, והקניון הגדול ביותר, הנמצא בחבל ארץ מורם המתחיל מעט צפונה מקו המשווה ונמשך הרחק אל חצי הכדור הדרומי, דומה בגודלו לקניון הגדול שלנו. מאחר שהארץ הינו כוכב לכת הגדול מזה שלנו, הרי שקניונים והרים אלה הינם קטנים משלנו בהשוואה לגודלו של כוכב הלכת.
‘טֶרָה 4’ נכנסה למסלול היקפי סביב הארץ וצילמה סדרת תצלומים במשך 10 תקופות פובון (פובון אחד, כמובן, הוא משך הזמן שבו מקיף הירח שלנו, פובוס, את המאדים, והוא מתאים בערך ל־ 1/100 של יֶרַח ארצי). נבחרו ארבעה אזורים חלקים יחסית בתור יעדי נחיתה עיקריים.
אשתקד ניסתה ‘טֶרָה 5’ לבצע נחיתה על פני הארץ, והצליחה להאיט את מהירותה שעה שחלפה דרך האטמוספירה העבה של הארץ. אך הקשר עימה נותק מספר שניות אחר הנחיתה; ייתכן שכוסתה באותו חומר המצוי באזורים הירקרקים, יהיה חומר זה אשר יהיה. אלה ממדענינו האומרים שאותו חומר הינו חמצן דו־מימני טוענים שאותה היעלמות מיסתורית של החללית תומכת בגרסתם.
עד כה טרם עלה בידינו לקבוע אם קיימים חיי־בינה על פני כוכב הלכת. למען האמת, נראה שקיומם של חיים שם מותנה באימות ההנחה שגם על פני הארץ, כמו על המאדים, מספקים משבי האבק התכופים את ההגנה מפני קרינת השמש, בהנחה שהארצנים, כמונו, אינם יכולים לשאת חשיפה לקרני השמש. אנו מחפשים סימנים לפעילות טכנולוגית ארצנית. אחדים ממומחי האינטליגנציה שלנו סבורים שהם גילו רצועה עקלתונית ארוכה החוצה את אחד מחלקי הארץ, וכן סימנים לתבניות דמויות לוח שחמט בקנה מידה גדול, העשויות להצביע על קיומה של חקלאות. אך אותם גילויים הינם שוליים, ויש לחזור ולבדוק אותם ביסודיות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.