לִפְנֵי יָמִים רַבִּים, רַבִּים מְאֹד, חַי בְּאֶרֶץ הַמִּזְרָח עוֹבֵד אֲדָמָה אֶחָד, וְהָאִישׁ תָּם וְיָשָׁר, אוֹהֵב אֶת שָׂדֵהוּ וְאֶת גַּנּוֹ וְאֶת כַּרְמוֹ וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.
וְלָאִישׁ הַזֶּה בֵן יָחִיד, עַמִּיאֵל שְׁמוֹ, יְפֵה תֹּאַר וִיפֵה מַרְאֶה, וֵאלֹהִים חָנַן אוֹתוֹ חָכְמָה וּתְבוּנָה, עַד כִּי הִפְלִיא לֵב כָּל יוֹדְעָיו.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּדַל הַנַּעַר וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ:
– עַל מָה אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה בִכְפָר קָטֹן וְנִדָּח, בְּעוֹד אֲשֶׁר עוֹלַם יָהּ כֹּה גָדוֹל וְכֹה מָלֵא. אֵלְכָה נָא לָתוּר בָּאֲרָצוֹת וְלִרְאוֹת עַמִּים שׁוֹנִים, שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.
לַשָּׁוְא הֱנִיאוֹ אָבִיו מֵאַחֲרֵי מַחְשַׁבְתּוֹ זֹאת, בְּהוֹכִיחוֹ לוֹ, כִּי לֹא יִמְצָא מָנוֹחַ בַּנֵּכָר, בֵּין אֲנָשִׁים זָרִים לְרוּחוֹ וּרְחוֹקִים מִלִּבּוֹ – הַבֵּן הַצָּעִיר לֹא שָׁמַע לַעֲצַת אָבִיו, וְכַעֲבֹר זְמָן מָה יָרַד בָּאֲנִיָּה לָלֶכֶת לְמַסָּעָיו.
בַּתְּחִלָּה אָמַר לַעֲבֹר בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִרְחַק מֵעַל בֵּית אָבִיו אֲשֶׁר אָהֵב. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגָה הָאֲנִיָּה בַיָּם, קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר טִלְטְלָה אֶת הָאֳנִיָּה כְּכַדּוּר מִשְׂחָק. שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת הָיוּ כָל אַנְשֵׁי הָאֲנִיָּה תְלוּיִם בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמָּוֶת, אַךְ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי שָׁכְכָה הַסְּעָרָה, וְהָאֲנִיָּה הָשְׁלְכָה אֶל חוֹף אִי גָדוֹל. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָמְדוּ עַל הַחוֹף רָאוּ אֶת הָאֳנִיָּה הַשְּׁבוּרָה, וַיְמַהֲרוּ אֵלֶיהָ, וּבְחֶמְלָה רַבָּה אָסְפוּ אֶת הָאֲנָשִׁים, הַמִּתְעַלְפִים מֵרָעָב וָפַחַד, וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֹכֶל לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם.
מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים שָׁבוּ אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, אִישׁ אִישׁ אֶל מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ, וְרַק עַמִּיאֵל לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, כִּי הָאִי הַגָּדוֹל מָצָא חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד.
וְאָמְנָם הָיָה הָאִי הַזֶּה נֶחְמָד מְאֹד לְמַרְאֶה, כֻּלּוֹ הָיָה עֲטוּף דֶּשֶׁא, וַעֲצֵי פְרִי לְמִינֵיהֶם הִתְנוֹסְסוּ עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת, וְהַיָּם אֲשֶׁר מַרְאֵה תְכֵלֶת לוֹ הִקִּיף אֶת הָאִי וַיְהִי כְמִסְגֶּרֶת תִּפְאָרָה לִתְמוּנָה נֶהְדָּרָה.
אַנְשֵׁי הָאִי הָיוּ בַעֲלֵי קוֹמָה, עֵינֵיהֶם – תְּכֵלֶת, וּפְנֵיהֶם מַבִּיעִים גָּאוֹן וָאֹמֶץ, בָּתֵּי מוֹשָׁבָם
– מַרְאֵה אַרְמוֹנוֹת לָהֶם, עִם עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ מִפְּנֵיהֶם וְעִם גַּנֵּי חֶמֶד מֵאֲחוֹרֵיהֶם; וְכָל הֲלִיכוֹתֵיהֶם וְכָל מִנְהֲגִיהֶם הֵעִידוּ, כִּי יוֹשְׁבִים הֵם לָבֶטַח בְּאַרְצָם וְכָל דְּאָגָה לֹא יָדָעוּ.
וְעַמִּיאֵל אָמַר בְּלִבּוֹ: הִנֵּה הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר בּוֹ אֶמְצָא מְנוּחָה וַאֲשֶׁר יַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשִׁי.
אַךְ מִקֵּץ שָׁנָה אַחַת רָאָה עַמִּיאֵל וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עוֹיְנִים אוֹתוֹ, עַל אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם, לָחֹג אֶת חַגֵּיהֶם, לְשַׁחֵק בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם, לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
– זָר הוּא לָנוּ הָאִישׁ הַזֶּה – שָׁמַע עַמִּיאֵל מִתְלַחֲשִׁים עָלָיו – אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְאַרְצֵנוּ.
אָמְנָם דָּאַב לֵב עַמִּיאֵל לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּבְכָל זֹאת לֹא אָמַר נוֹאָשׁ, כִּי אִם שָׁם אֶת לִבּוֹ לִלְמֹד אֶל דַּרְכֵי בְנֵי הָאִי וּלְהִדָּמוֹת אֲלֵיהֶם, עַד כִּי יִהְיֶה כְאֶחָד מֵהֶם.
וְשָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ, וְעַמִּיאֵל לָמַד אֶת לְשׁוֹן בְּנֵי הָאִי, לָבַשׁ בְּגָדִים בְּבִגְדֵיהֶם, קָנָה לוֹ תּוֹרָתָם, אַף שִׁנֵּן אֶת חֻקֵּיהֶם וּמִצְוֹתֵיהֶם, אַךְ בְּנֵי הָאִי לֹא חָדְלוּ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וּלְלַגְלֵג עָלָיו וְגַם לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה אִם מָצְאָה יָדָם.
וְכַאֲשֶׁר נִלְאָה עַמִּיאֵל נְשׂוֹא אֶת הַמְּצוּקָה הַזֹּאת, עָזַב אֶת הָאִי אֲשֶׁר אָהַב וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם אַחֵר, אֲשֶׁר יִיטַב לוֹ.
וְהוּא עָבַר אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּמְדִינוֹת קְטַנּוֹת עִם גְדוֹלוֹת, הָלַךְ אֶל דָּרוֹם וְסָבַב אֶל צָפוֹן, אַךְ מְנוּחָה לֹא מָצָא. פָּנָיו קָדְרוּ, עֵינָיו מָלְאוּ תּוּגָה, וּבְלִבּוֹ אֵין נָחַת.
יֵשׁ אֲשֶׁר בָּא עַמִּיאֵל אֶל אֶרֶץ אַחַת, אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי, אַךְ הוּא לֹא הֵרִים עֵינָיו לְהַבִּיט אֶל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, אֶל זְהַב הַשֶׁמֶשׁ וְאֶל כֶּסֶף הַיָּרֵחַ, אַף לֹא רָאָה אֶת הַשָּׂדוֹת הָעוֹטִים יֶרֶק וְאֶת הַכְּרָמִים הַמְּלֵאִים עֲנָבִים, אֶת הַנְּהָרוֹת וְאֶת הַנְּחָלִים עִם מֵימֵיהֶם הַזַּכִּים וְהַצְּלוּלִים,
– אָכֵן אֵין נְשָׁמָה לָאִישׁ הַזֶּה! – אָמְרוּ עָלָיו יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹשָׁבוֹ הָיָה חַג עַם נֶהְדָּר, וְהַחַג הַזֶּה מִלֵּא שִׂמְחָה וָגִיל אֶת כָּל הָאָרֶץ. בַּחוּצוֹת וּבָרְחוֹבוֹת הִתְהַלְכוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עִם דְּגָלִים בִּידֵיהֶם וְשִׁירָה בְּפִיהֶם. עַל פְּנֵי הַכִּכָּר יָצְאוּ בַחוּרִים וּבְתוּלוֹת בְּמָחוֹל לְקוֹל נוֹגְנִים. גַּם יְלָדִים וִילָדוֹת הֵרִיעוּ תְרוּעַת שָׂשׂוֹן בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבַחֲלִילִים, וְרַק עַמִּיאֵל לְבַדּוֹ עָמַד מִן הַצַּד, הִתְבּוֹנֵן אֶל הַשִּׂמְחָה וְאֶל הַשָּׂשׂוֹן, וּפָנָיו הָיוּ עֲצוּבִים כְּשֶׁהָיוּ.
– אָכֵן אֵין נְשָׁמָה לָאִישׁ הַזֶּה! – אָמְרוּ עָלָיו הַחוֹגְגִים.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר עַל אַחַת מֵאַרְצוֹת נְדוּדָיו עָבְרָה רָעָה גְדוֹלָה, כִּי בָא אוֹיֵב אֵלֶיהָ וַיַּחֲרֵב אֶת עָרֶיהָ, וַיַּהֲרֹג אֶת בַּחוּרֶיהָ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ אֶת אַרְמְנוֹתֶיהָ. כָּל הָאָרֶץ לָבְשָׁה אֵבֶל. הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, זְקֵנִים עִם נְעָרִים, יוֹרְדִים בִּבְכִי וּמִתְאַבְּלִים עַל חָרְבַּן אַרְצָם, וְרַק בְּעֵינֵי עַמִּיאֵל לְבַדּוֹ אֵין דִּמְעָה,
– אָכֵן אֵין נְשָׁמָה לָאִישׁ הַזֶּה! – אָמְרוּ עָלָיו הָאֲבֵלִים.
וְעַמִּיאֵל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וְרַעְיוֹן בָּא אֶל לִבּוֹ: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אֱמֶת בְּפִי הָאֲנָשִׁים הָאוֹמְרִים עָלַי, כִּי אֵין נְשָׁמָה לִי, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן רְחוֹקָה מִלִּבִּי הַשִׂמְחָה הַגְּדוֹלָה, וְרָחוֹק מִלִּבִּי הַיָּגוֹן הֶעָמֹק, עֵינַי לֹא תִרְאֶינָה אֶת הַיֹּפִי וְנַפְשִׁי לֹא תָחוּשׁ אֶת מַנְעַמֵּי הַחַיִּים.
וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר בְּעִיר מוֹשָׁבוֹ אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ, וְכָל מַר נֶפֶשׁ וּקְשֵׁה יוֹם בָּא אֵלָיו לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לְפָנָיו. וְגַם עַמִּיאֵל הָיָה בֵּין הַבָּאִים.
וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר עַמִּיאֵל לְאִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת קוֹרוֹתָיו וְאֶת אֲשֶׁר יֹאמְרוּ עָלָיו הָאֲנָשִׁים, כִּי אֵין נְשָׁמָה לוֹ, נָתַן בּוֹ הַזָּקֵן עֵינָיו, אַחַר אָחַז בְּכַפּוֹ וּבְקוֹל מָלֵא חֶמְלָה אָמַר לוֹ:
– שֶׁקֶר הֵם דּוֹבְרִים עָלֶיךָ! אַל תַּאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם, כָּל אָדָם הַנִּבְרָא בְצֶלֶם אֱלֹהִים יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה.
– אַךְ מַדּוּעַ זֶה אֵין בְּלִבִּי רִגְשׁוֹת הַשִּׂמְּחָה וְהַיָּגוֹן, הָאַהֲבָה וְהַיֹּפִי, אֵלֶּה הָרְגָשׁוֹת הַמְמַלְאִים אֶת לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם מִסָּבִיב לִי?
הַזָּקֵן הֶחֱרִישׁ רֶגַע אֶחָד, הִסְתַּכֵּל יָפֶה בִּפְנֵי עַמִּיאֵל, וְאַחֲרֵי כֵן עָנָה וְאָמָר:
– דַּע לְךָ, בְּנִי, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר תֵּרָדֵם נִשְׁמַת הָאָדָם.. וְאָז יְהִי לֵב הָאָדָם חָלָל בְּקִרְבּוֹ, לֹא יָחוּשׁ עֹנֶג וְלֹא יַרְגִישׁ צַעַר… גַּם אַתָּה, בְּנִי, נִרְדְּמָה נִשְׁמָתֶךָ…
עַמִּיאֵל שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים, הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ, וַיִּשְׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת.
וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הֵרִים אֶת עֵינָיו לְמוּל פְּנֵי הַזָּקֵן וַיִּשְׁאַל:
– הַאִם לֹא תִּתְעוֹרֵר עוֹד נִשְׁמָתִי?
וְהַזָּקֵן שָׁם יָדוֹ עַל שִׁכְמוֹ, וּבְחִבָּה רַבָּה עָנָה וְאָמַר לוֹ:
– לֵךְ, בְּנִי, וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ… אָז תִּתְעוֹרֵר נִשְׁמָתֶךָ… וְאָז יִפְּתַח לִבְּךָ לִקְרַאת כָּל טוֹב וְכָל יָפֶה… אָמְנָם דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְקָשָׁה לְפָנֶיךָ… עָלֶיךָ לַעֲבֹר יַמִּים וּנְהָרוֹת, לַעֲלוֹת הָרִים וְלָרֶדֶת בְּקָעוֹת… גַּם בְּמִדְבַּר שְׁמָמָה תֵלֶךְ יָמִים רַבִּים… וְאֶת הַמְּנוּחָה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ לֹא תִרְאֶה חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וְכָל הַיֹּפִי וְכָל הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר בַּאֲרָצוֹת נוֹשָׁבוֹת לֹא תִמְצָא בַדֶּרֶךְ… וְאוּלַי גַם רָעָב וְגַם צָמָא יָבֹאוּ לָךְ… וְאוּלָם אַחֲרֵי כָל הַתְּלָאָה תָבֹא אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ… וְשָׁם תִּתְעוֹרֵר נִשְׁמָתָךְ…
וְעַמִּיאֵל עָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים. וּבוֹ בַיּוֹם אֲשֶׁר שָׂם פָּנָיו לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הִתְנַעֲרָה נִשְׁמָתוֹ מִתַּרְדֵּמָתָהּ, וְהוּא נֶהְפַּךְ וְהָיָה לְאִישׁ אַחֵר.
וְכַאֲשֶׁר שָׁב עַמִּיאֵל אֶל כְּפָר מוֹלַדְתּוֹ וְאֶל בֵּית אָבִיו…
אַךְ כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו בַּדֶּרֶךְ וְכָל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בְּבֵית אָבִיו הֵם דִּבְרֵי אַגָּדָה אַחֶרֶת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.