רקע
עמינדב דיקמן
הקדמת המתרגם למזמור השביעי מתוך התופת של דאנטה אליגיירי
בתוך: חדרים – גיליון 10: חורף 1993

חדרים 10 ז מזמור שביעי דנטה מאמר דיקמן.png

גוסטב דורה / איור למזמור השביעי (שורות 8–9). תחריט


תרגום זה של המזמור השביעי של ה“תופת” של דאנטה נעשׂה כמחווה מובהק לתרגומו – הגאוני בעיני – של זאב ז’בוטינסקי, שנדפס תחילה בכתב־העת המפורסם “התקופה” ואחר־כך, במלואו, בכרך “שירים” במהדורה המקובצת של כתביו. ז’בוטינסקי תירגם את המזמורים א' עד ו‘, את מזמור י’, קטעים מי“ז וכן את ל”ב ול"ג. כשהתחלתי לתרגם, חשבתי לשַׁמֵּר את “רוח התרגום” כמיטב יכולתי, אבל להיצמד לחרוז הנקבי הרצוף של המקור הדאנטסקי. ארבע הטֶרצינות הראשונות התקבלו, איפוא, כך:

“אֲהוֹי שָׂטָן, אֲהוֹי שָׂטָן אָבִינוּ!”

פָּתַח פְּלוּטוֹֽן בְּקוֹל אָיֹם וָפֶרֶא:

וְהֶחָכָם הַזָּךְ, שֶׁכֹּל מֵבִין הוּא,

אָמַר, מְנַחֲמֵנִי: "אַל־נָא תֵּֽרֵא

וְאַל תֵּחַת: רִדְתֵּנוּ פֹה בַּסֶּלַע

לֹא יַעֲצֹר, אַף שֶׁעָצַם לְקֶרִי."

וַיְּדוֹבֵב: "זְאֵב אָרוּר, הִדּֽוֹמָה,

בַּחֲרוֹנְךָ מִבֶּטֶן הִתְאַכֵּֽלָה!

לֹא בְּלִי סִבָּה הִשְׁפַּלְנוּ הַתְּהוֹֽמָה:

בִּרְצוֹן מָרוֹם, שָׁם מִיכָאֵל הִצְלִיחַ

נִקְמוֹ בַּכָּת שֶׁבְּחִצְפָּה נֵרוֹֽמָה". […]

אבל בסופו של דבר גמרתי אומר לדבוק יותר במלאכתו של ז’בוטינסקי ולתרגם בסֵירוּג חרוזים נקביים וזכריים, כפי שעשה הוא. החלטתו של ז’בוטינסקי לתרגם “במיבטא הספרדי” היתה מהפכנית למדי בימים שבהם התפרסם התרגום, וכדרכם של מהפכנים, היה ז’בוטינסקי אדוק מאוד בשיטתו: את השווא הנע החשיב כחטף־סגול (ואף נמנע מלהדפיסו). בתרגומי שלי עקבתי אומנם אחרי ז’בוטינסקי בכמה וכמה פרטים, אבל אחרי חכיכה הגונה בדעתי, החלטתי לוותר על פרט מיוחד זה, שהיה מקשה על הקורא עוד יותר בטקסט לא קל בלאו הכי. שימרתי גם את חלוקתו שלו לטרצינות, למול הרצף הגראפי שבמקור.

כעבור ביקור קצרצר בספריה, אחרי שנואשתי משפע הפירושים הבלתי־נדלה ל“קומדיה”, החלטתי ללקט מעט מן הפירושים שבספרייתי הביתית: פירושו האנגלי המפורסם של צ’ארלס סִינְגְלטוֹן (בסידרת “בולינגן”, פרינסטון, 1970), פירושו של נַאטאלִינוֹ סַאפֶּנְיוֹ (פירנצה, 1955) וזה של דניאֶלֶה מַאטַאלִיה (מילאנו, 1960). במקומות אחדים להלן מסומנים דברי סינגלטון ב־ס; הציטוטים מן ה“איניאס” – מתרגום ש. דיקמן; מן “התופת” – בתרגום ז’בוטינסקי, והשאר בתרגומי.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 59086 יצירות מאת 3849 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!