(סִפּוּר לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט)
עוֹמְדִים לָהֶם כָּל־הָאִילָנוֹת שֶׁבַּגַּן עֲטוּפֵי לְבָנִים; עוֹמְדִים הֵם וּמְחַכִּים בַּחֲרָדָה לִגְזַר־דִּינָם, כִּי הַיּוֹם יוֹם הַדִּין, – רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת…
הַכֹּל שָׁוִים בְּיוֹם הַדִּין – כְּפוֹר וְשֶׁלֶג יְעָטָם וְלֹא יֻכָּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל. עֵץ־פְּרִי וְאִילָן סְרָק, גָּדוֹל וְקָטֹן כֻּלָּם עוֹמְדִים הֵם לַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי שׁוֹפֵט כָּל־הָאָרֶץ וּפוֹרְשִׂים כַּפּוֹתֵיהֶם בִּתְחִנָּה הַשָּׁמָיְמָה.
וְהַשָּׁמַיִם קוֹדְרִים מִקָּרָה, עֲרָפֶל חֲוַרְוַר מַכְהֶה עַל הַכֹּל, וְאֵימַת הַדִּין שׁוֹרָה עַל כָּל־הַבְּרִיאָה כֻלָּהּ…
חֹרֶף קָשָׁה, קֶרַח עַז – מִי יִשָּׂאֶנּוּ?… מִי יִשָּׁאֵר לְחַיִּים? מִי יָאִיר עוֹד בְּאוֹר הָאָבִיב?…
וְהִנֵּה רוּחַ עָבְרָה – וְנִרְעֲשׁוּ כָל־הָעֵצִים; כֻּלָּם נִפְחָדוּ, חֲרָדָה אֲחָזָתַם, וְכָל־הַקָּהָל כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְקוֹרֵא בִתְפִלָּה.
קוֹל בְּכִיּוֹת כִּבְעֶזְרַת־נָשִׁים בִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת… אַנְחַת־שֶׁבֶר – עָנָף מְדֻלְדָּל נִשְׁבַּר מִגִּזְעוֹ וְנָפַל חָלָל אָרְצָה…
הָהּ! הִנֵּה יוֹם הַדִּין, הַבָּא לִפְקֹד עַל כָּל־הָעֵצִים בַּדִּין!
וְהַקַּטֵּגוֹר הַשָּׁחוֹר, הָעוֹרֵב, בָּא בִיעָף, – מִתְעוֹפֵף הוּא עַל הַגַּן סָבִיב סָבִיב וְקוֹרֵא:
“רַק־רַע! רַק־רַע, רַק־רָע! – כֻּלְּכֶם חֲטָאתֶם, עֲוִיתֶם, פְּשַׁעְתֶּם!” – – –
"עֵץ־הַתַּפּוּחַ – אִם לֹא פִּתִּיתָ בַּקַּיִץ שֶׁעָבַר אֶת־אַחַד הַנְּעָרִים שֶׁיָּבֹא לִגְנֹב תַּפּוּחִים?
"הַדֻּבְדְּבָן – כְּלוּם לֹא קָטְפוּ הַתִּינוֹקוֹת מִפֵּרוֹתָיו בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?
"וְהָאֱגוֹז – הוֹי, אֱגוֹז זֶה בַּעֲנָפָיו הַכְּפוּפִים וּמִשְׁתּוֹחֲחִים עַד לָאָרֶץ! – יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתְךָ צַדִּיק וְחָסִיד! דּוֹמֶה אַתָּה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת־אֵלּוּ שֶׁהָיִיתָ מַסְתִּיר שָׁם בְּצִנְעָה, בְּסֵתֶר סֻכָּתְךָ הָעֲבֻתָּה! דּוֹמֶה אַתָּה שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי אֶת־לַחַשׁ סוֹדוֹתֵיהֶם?…
"רַק־רַע! רַק־רַע, רַק־רַע עֲשִׂיתֶם כָּל־הַיָּמִים! – עַתָּה יוֹבִישׁ הַחֹרֶף אֶת־לֵחֲכֶם, לְעוֹלְמֵי עַד יַקְפִּיאֲכֶם, וְלֹא תוֹסִיפוּ לִהְיוֹת לְמִכְשׁוֹל וּלְעָוֹן לְכָל־בָּאֵי עוֹלָם! הַחֹרֶף, הַחֹרֶף יִשְׁלֹט לְעוֹלָם, וְלֹא תִרְאוּ אוֹר הַחַמָּה! הַקֶּרַח הַנּוֹרָא לֹא יָסוּר – וְכֻלְּכֶם תִּכָּרְתוּ בַגַּרְזֶן, לְהַסִּיק בָּכֶם אֶת־הַתַּנּוּר!
“רַק־רַע, רַק־רַע, רַק־רָע!”
וְשׁוֹמְעִים הָעֵצִים וַחֲרֵדִים: “הַאֻמְנָם חָטָאנוּ?” יֹאמְרוּ בְלִבָּם – וּמִיִּרְאָה גְדוֹלָה הֵם מִתְוַדִּים וּמַכִּים עַל הַלֵּב: “אָשַׁמְנוּ… בָּגַדְנוּ…”
וְנֶאֱנָחִים עֲנָפִים, נִשְׁבָּרִים וְנֶאֱנָחִים: “הִנֵּה יוֹם הַדִּין! הִנֵּה יוֹם הַדִּין – וּמִי יִזְכֶּה בַּדִּין?” – – –
“צִיץ־צִיץ־צִיץ וּפֶרַח!” – נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל צִפְצוּף דַּק.
אֵיזוֹ צִפֹּר חֲדָשָׁה, סַסְגּוֹנִית עַלִּיזָה בָאָה לַגַּן וּבְשׂוֹרָה בְּפִיהָ. וְהִנֵּה הִיא טָסָה וּמְקַפֶּצֶת מֵעֵץ אֶל עֵץ, מְבַשֶּׂרֶת וְאוֹמָרֶת:
"מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָאתִי, צִפֳּרִים שׁוֹנוֹת רָאִיתִי.
"בְּשׂוֹרַת אָבִיב שָׁמַעְתִּי, אָבִיב חָדָשׁ יָצָא.
"יָצָא בְהַדְרָתוֹ כְּחָתָן מֵחֻפָּתוֹ!
"קַרְנֵי זִיו מֵרֹאשׁוֹ סָבִיב לוֹ, וּלְרַגְלָיו נִצָּנִים וִירַק־עָלִים.
"בָּחוּר חָתָן יְפֵה עֵינַים – וְהוּא נוֹשֵׂא מַתָּנוֹת וּמִגְדָּנוֹת!
"כַּיּוֹם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא הֶחָתָן, עוֹבֵר שָׁם וּמְפַזֵּר פְּרָחִים.
"פְּרָחִים בְּכָל־הַגֵּאָיוֹת, פְּרָחִים עַל הַגְּבָעוֹת.
"וְתַפּוּחֵי־הַזָּהָב יְעַטֵּר צִיצִים, – צִיצֵי־צִיצִים וּפִרְחֵי־פְרָחִים!
"עוֹד מְעַט וְיָצָא צָפוֹנָה, יַפְלִיג בַּיָּם הַגָּדוֹל וְיָבֹא הֵנָּה!
"יָבֹא, יֵדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ, רוּחַ צֶחָה וַחֲמִימָה.
“מִגַּן־הָעֵדֶן יָבֹא וְזֵרֵי־פְרָחִים יָבִיא – צִיץ־צִיץ־צִיץ וּפֶרַח! צִיץ־צִיץ־צִיץ וּפֶרַח!” – – –
“רַק־רַע, רַק־רַע, רַק־רָע!” קוֹרֵא הָעוֹרֵב בְּזַעַף – “שֶׁקֶר דִּבְּרָה הַכַּזְבָנִית, – צִפֹּר סוֹרֵרָה, נָכְרִיָּה זָרָה, גֵּרָה גְרוּרָה – שַׁקֵּר שִׁקֵּרָה!”
וְשׁוֹמְעִים הָעֵצִים – וְהֵם מִתְנוֹדְדִים בֵּין תִּקְוָה וְיִרְאָה; אֵינָם יוֹדְעִים לְמִי יַאֲמִינוּ – אִם לְאֶזְרַח הָאָרֶץ, לָעוֹרֵב, אִם לַצִּפּוֹר הַחֲדָשָׁה, הַגֵּרָה הַבָּאָה מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת…
“צִיץ־צִיץ־צִיץ וּפֶרַח!” – מְצַפְצֶפֶת שׁוּב הַסַּסְגּוֹנִית.
רַק־רַע, רַק־רָע!" – צוֹרֵחַ שׁוּב הָעוֹרֵב.
וְהָעֵצִים מִתְנוֹדְדִים וְאֵינָם יוֹדְעִים, הֲיִשְׂמְחוּ אוֹ יֵאָנְחוּ?…
וְהִנֵּה עוֹד קוֹלוֹת, קוֹלוֹת חֲדָשִׁים יָרִיעוּ, קוֹל מִצְהֲלוֹת יְלָדִים – תִּינוֹקוֹת רָצִים מִבֵּית רַבָּם, רָצִים דָּצִים וְצוֹהֲלִים.
רָאָה אוֹתָם הָעֲרָפֶל – וַיִּמּוֹג וַיֵּלֶךְ מִפְּנֵי הַשִּׂמְחָה.
וְהַקְּטַנִּים – הִנֵּה זֶה אֶל הַגַּן בַּהֲמוֹנָם וּשְׂשׂוֹנָם בָּאוּ וַהֲרֵי הֵם קוֹרְאִים וְאוֹמְרִים:
"בֵּרַכְנוּכֶם הַיּוֹם, עֵצִים, בְּשֵׁם אֲדוֹנָי! –
“אָכַלְנוּ מִפִּרְיְכֶם וְזָכַרְנוּ לָכֶם חֶסֶד קֵיצְכֶם – וּבֵרַכְנוּכֶם!”
וְקוֹפְצִים הַיְּלָדִים וּמְדַלְּגִים, מְעַפְּרִים בַּשֶּׁלֶג וְרָצִים מֵעֵץ אֶל עֵץ וּלְכָל־אֶחָד בִּבְרָכָה יִקְרָאוּ:
“לְחַיִּים, תַּפּוּחַ, וְלֹא לַמָּוֶת!”
“לִבְרָכָה, דֻּבְדְּבָן, וְלֹא לִקְלָלָה!”
“לְשׂבַע, אֱגוֹז, וְלֹא לְרָזוֹן!”
שָׁמְעוּ זֹאת הָעֲנָנִים – וְנִפְזָרוּ, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ – וְנָהָרוּ; כִּי גַם הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ נִשְׁקְפָה מִזְּבוּלָהּ לִרְאוֹת אֶת־הַתִּינוֹקוֹת בְּשִׂמְחָתָם…
נִשְׁקְפָה הַשֶּׁמֶשׁ וַתָּאֶר בְּחַסְדָּהּ עַל הָעֵצִים הָאֲבֵלִים, – וְהִנֵּה הַכֹּל מְאִירִים, הַכֹּל מַזְּהִירִים בְּאוֹר סַפִּירִים, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, – וּבַגַּן שִׂמְחָה וִיקָר וְאוֹר שֶׁל חָג…
“בְּסִמָּן טוֹב!” קָרְאָה הַסַּסְגּוֹנָה – “סִמָּן טוֹב הוּא לְצִיצֵי־צִיצִים, צִיצִים וּפְרָחִים!” – וַתָּעָף הָלְאָה לְבַשֵּׂר אֶת־הַבְּשׂוֹרָה בָעוֹלָם.
וְהָעוֹרֵב – הוּא נֶחְבָּא וַיֵּעָלֵם וְקוֹלוֹ הָרָע לֹא נִשְׁמַע עוֹד.
רָאוּ הָאִילָנוֹת כַּמָּה גְדוֹלָה הִיא בִּרְכַּת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּם – וַיַּאֲמִינוּ בִּבְשׂוֹרַת הַצִּפֹּר הַחֲדָשָׁה, בָּטְחוּ שֶׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּינָם לְטוֹבָה, – וּמִיָּד הִתְחִילוּ מְנַעְנְעִים וּמְבָרְכִים זֶה לָזֶה בְשִׂמְחָה:
“לְשָׁנָה טוֹבָה! לְשָׁנָה טוֹבָה!”
– לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרָכֶת, עֲצֵי יְיָ!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.