(אִידִילִיָּה)

א    🔗

מְקָּרוֹב לַחֹרְשָׁה, בִּקְצֵה הַמּוֹשָׁבָה

צְרִיף קָטָן בּוֹדֵד תּוֹךְ חָצֵר רְחָבָה;

וְתַרְנְגֹלֶת בֶּחָצֵר נְקֻדָּה-בְרֻדָּה,

לְבַדָּה שָׁם תְּהַלֵּךְ, מַחֲרִישָׁה גַּלְמוּדָה,

וְכֵן תַּחְפֹּר וּתְנַקֵּר הֲלוֹם וַהֲלוֹם,

שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בָּטֵל בְּעַצְלָה וָצוֹם.

מַחֲרִישָׁה הַבְּרֻדָּה – אַךְ בַּחֲצוֹת-יוֹם

לְפֶתַע תִתְעוֹרֵר וְחָפְזָה מְקַרְקֶרֶת,

וּלְפֶתַח הַצְּרִיף בְּקוֹל רָם מְבַשֶּׂרֶת:

"אָח קְעָק, בַּעֲלַת-בָּיִת! אָח, פִּתְחִי נָא-נָא!

אֲנִי, תַּרְנְגָלְתֵּךְ, מְבִיאָה לָךְ מָה!"

וּכְרֶגַע נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת בְּנַחַת

וּבְרֻדָּה-נְקֻדָּה מְקַעְקְעָה צֹוַחַת

נִכְנֶסֶת וּבָאָה אֶל פִּנָּה נִסְתָּרָה;

וּכְצֵאתָהּ בַּחֲשָׁאי – וַהֲרֵי זוּ נִשְׁאָרָה

בַּפִּנָּה שָׁם בֵּיצָה, חַמָּה גַּם בָּרָה.

וּבַעֲלַת הַבַּיִת – זְקֵנָה בַּת-שֵׂיבָה

וְעִמָּהּ רַק נֶכְדָהּ הַקָּט שֶׁאָהֵבָה,

וְהוּא קָטָן בַּר-דָּעַת, תּוֹרָנִי חִנָּנִי,

תַּלְמִיד בֵּית-סֵפֵרֶ, וּשְׁמוֹ הוּא נַחֲמָנִי.

וּכְשׁוּבוֹ הַבָּיְתָה לִסְעֻדַּת חֲצוֹת

אָז תֹּאמַר לוֹ סַבְתָּא: "חֲכָמִי, לַמְדָּנִי!

הֲתַגִּיד, מָה אֶתֵּן בַּפַּעַם הַזֹּאת?"

וּבְשַׂחֲקַת נְדִיבוּת עַל שִׂפְתֵי הַשָּׁנִי

לָהּ מֵשִׁיב נַחֲמָנִי:

"הַמָּנָה הָאַחַת הֵן אֵדַע מֵאז, –

שְׁתֵּי קַעְרוֹתֹ-כֶּסֶף עִם דַיְסָה שֶׁל פָּז –

וְהַשְּׁנִיָּה אִם יֶשְׁנָהּ, הַגִּידִי נָא אָתְּ!"

וְעַל פַּת, הַמְּרוּחָה בְּחֶמְאָה כִּמְעָט,

אָז תּוֹשִׁיט הַזְּקֵנָה לְנֶכְדָּהּ הַשָּׂשׂ

שְׁתֵּי קַעֲרוֹת הַכֶּסֶף עִם דַּיְסַת הַפָּז, –

וְהֵן בֵּיצָה שְׁלוּקָה

הַקְּלוּפָה וַחֲלוּקָה

בְּסַכִּין לִשְׁנָיִם,

לְאָרְכָּה בַּחֲצָאִים. –

וּכְתִתָּהּ תְּצַוֶּה לַבֵּן, זֶה הָרָךְ:

"הַבְּרֻדָּה בִּתְנָאי זֶה הִתְקִינָה זֹאת לָךְ,

שֶׁתִּטּוֹל יָדֶיךָ וְתֹאכַל כַּדָּת:

הַדַּיְסָה וְהַקְּעָרוֹת עַל כָּל הַפָּת, –

כֹּל תֹּאכַל בְּיַחַד, כַּאֲשֶׁר נִתָּנוּ,

וּבֵרַכְתָּ לַזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ!"

כֹּה תַעַשׂ יוֹם-יוֹם הַנְּקֻדָּה הַבְּרֻדָּה,

וְכֹה תִתֵּן יוֹם-יוֹם הַזְּקֵנָה הַחֲסוּדָה,

וְיוֹם-יוֹם כֹּה יֹאכַל נַחֲמָנִי בַּסְּעֻדָּה –

וַיְהִי תָמִיד כֵּן

גַּם שִׂמְחָה לַסַּבְתָּא, גַּם שֹׂבַע לַבֵּן!

ב    🔗

יוֹם אֶחָד – וּשְׁעַת צָהֳרַיִם עָבָרָה,

וְהַבְּרֻדָּה לַדִּירָה לֹא דָרְשָׁה, לֹא סָרָה, –

אַךְ בְּצִדֵּי הֶחָצֵר בַּלָּאט הִיא מְטַיֶּלֶת,

מְנַקְּרָה בַדְּשָׁאִים, לֹא תִקְרַב לַדֶּלֶת:

וְעַד עֶרֶב הֶחֱרִישָׁה וּכְלָל לֹא קִרְקֵרָה,

עַל בֵּיצָה חֲדָשָׁה כַּיּוֹם לֹא בִשֵּׂרָה, –

וְהִנֵּה זֶה פָרְחָה וְעָלְתָה לַשֵּׁנָה,

לִמְקוֹם מְלוּנָתָהּ – בְּרֹאשׁ הַתְּאֵנָה.

וּתְמֵהָה לָהּ סַבְתָּא, אוֹמֶרֶת לַבְּרֻדָּה:

“וְהֵיכָן הֵטַלְתְּ אֶת-בֵּיצָתֵךְ, חֲמוּדָה”…"

וַתֵּלֶךְ לְחַפֵּשׂ בֶּחָצֵר, בַּגִּנָּה,

בֵּין טַרְפֵּי הַיָּרָק, בְּכָל מִסְתּוֹר וּפִנָּה;

בּוֹדֶקֶת הַזְּקֵנָה,

וְהַבֵּיצָה – הִיא אֵינָהּ…

וְכֵן גַּם יוֹם שֵׁנִי, וְכֵן גַּם יוֹם שְׁלִישִׁי,

אֵין בֵּיצָה בָרְבִיעִי וְגַם לֹא בַחֲמִישִׁי;

וּפָסְקוּ מִסְּעֻדַּת נַחֲמָנִי מֵאָז

שְׁתֵּי קַעֲרוֹת הַכֶּסֶף עִם דַּיְסַת הַפָּז. –

אַךְ הַזָּן אֶת-עוֹלָמוֹ – לְטוּבֹו אֵין סוֹף,

כִּי יוֹם-יוֹם מְבַכְּרוֹת כְּבָר פִּרְיָן הַטּוֹב

הַתְּאֵנָה וְהַגִּנָּה – וְלִפְנֵי נַחֲמָנִי

נְתוּנָה גַם פַּגָּה וּמְלַפְפוֹן רֵיחָנִי

עִם זַיִת הַכָּבוּשׁ, – מְזוֹן שֶׁמֶן וּדְבָשׁ,

וּמַה עוֹד יִתְאוֹנַן בֶּן-עָנִי וָרָשׁ?

וְאָכַל הַנֶּכֶד, וְאָכְלָה הַשָׂבָה;

יֹאכְלוּ עֲנָוִים וִיבָרְכוּ לְשָׂבְעָה,

וְנִשְׁלָכִים לֶחָצֵר גַּם שְׁיָרֵי סְעֻדָּה,

כִּי תִלְקֹט וְתֹאכַל גַּם נְקֻדָּה-בְרֻדָּה, –

כִּי לְשַׁלֵּם נֶאֱמָנָה כָּל-תַּרְנְגֹלֶת

גַּם פִּתֵּי הַשַּׁבָּת שֶׁל חַלַּת הַסֹּלֶת!

וַיְהִי בֹקֶר אֶחָד, כְּצֵאת שֶׁמֶשׁ חֲמוּדָה,

וַתֵּצֵא הַזְּקֵנָה, כְּדַרְכָּהּ בִּסְעֻדָּה

שֶׁל חֹפֶן זֵרְעוֹנִים לִבְרֻדָּה-נְקֻדָּה;

וָזוֹ – הֵיכָן נִתְעַלְּמָה וּבָאָה? לְאָן?…

בֶּחָצֵר אֵינֶנָּה, לֹא תַרָא בַגָּן;

בַּחוּץ יְבַקְשׁוּהָ, בְּכָל אוֹתָהּ הַסְבִיבָה,

קְרָאוהָ, לא תַעַן – אֵינֶנָּה הַחֲבִיבָה…

אִם נֶחְטְפָה בְרִדְתָּה מֵעֵץ הַתְּאֵנָה? –

אֲבוֹי, הַשּׁוּעָלִים,

הַמְחַבְּלִים הַנְּבָלִים! –

רַק נוֹצָה נִדֶּפֶת שָׁם הֵנָּה וָהֵנָּה…

אַךְ שׁוּעָל חֲטָפָהּ, נְשָׁאָהּ – וְאֵינָהּ!

וְסַבְתָּא מִצַּעַר לָהּ תִּדְמַע בַּת-עֵינָהּ.

לְנֶחָמָה נַחֲמָנִי אָז יֹאמַר בַּלָּאט:

“יְיָ נָתַן, יְיָ לָקַח” – אַךְ גַּם הוּא מִיָּד

כֵּן פָּרַשׁ בִּבְכִי וּבְדִמְעָה לַצָּד…

נִצְטַעֲרוּ כָּךְ יוֹם, נֶאֶנְחוּ יוֹמַיִם,

אַךְ גְּזֵרָה לַמֵּת שֶׁיִּשָּׁכַח מֵחַיִּים, –

כִּי לֹא תָמִיד יָגוֹן, לֹא לְעוֹלָם אֲנָחָה –

וְאַף הַתַּרְנְגֹלֶת סוֹף-סוֹף נִשְׁכָּחָה.

וְכֵן שַׁבָּת בָּאָה וְשַׁבָּת עוֹבֶרֶת –

וְשׁוֹכֶנֶת הֶחָצֵר שׁוּב אֵינָהּ נִזְכֶּרֶת,

וְנִשְׁלָכוֹת הַפִּתִּים שֶׁל שְׁיָרֵי הַסְּעֻדָּה,

לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְלֹא אֶל הַבְּרֻדָּה.

ג    🔗

וְשַׁבָּת גַּם שְׁלִישִׁית חָלְפָה חָלָפָה,

וּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן – הַחַמָּה נִשְׁקָפָה,

וְהִשְׁכִּים נַחֲמָנִי וְיָצָא לַתְּאֵנָה

לִלְקֹט בַּכּוּרוֹת לוֹ וְלַזְּקֵנָה, –

וּמַה קּוֹל בֶּחָצֵר כְּקוֹל הָאֲנָחָה?…

הוּא הִבִּיט – וְנָתַן מִיָּד קוֹל צְוָחָה:

"הוֹ, סַבְתָּא-נָא! סַבְתָּא! הוֹ, בֹּאִי וּרְאִי-נָא!

ומַה-שָּׁםָ?… בֶּחָצֵר, מֵאֵצֶל הַגִּנָּה,

תַּרְנְגֹלֶת מוֹלִיכָה פַּרְגִּיּוֹת זְעִירוֹת,

דַּקִּיקוֹת, זְהוּבוֹת, רַכִּיכוֹת, מְהִירוֹת,

נֶחְפָּזוֹת אֶל אִמָּן: “צִי, אִמָּא, צִי-צִי!” –

וְאִמָּן זֹאת-מִי?

נְקֻדָּה-בְרֻדָּה – הִיא-הִיא זֹאת, אַךְ הִיא! –

* * *

וּמְרַקֵּד נַחֲמָנִי בְצָהֳלָה וּבְכִיָּה:

“מַה-מּוֹפֵת? מַה-פֶּלֶא? מַה-נֵּס שֶׁל תְּחִיָּה?!…”

וְסַבְתָּא – אַךְ שְׂחוֹק לָהּ, וְרֹאשׁ הִיא מְנִיעָה

וְדִבְרֵי-כִבּוּשִׁין כֵּן תַּטִּיף מִפִּיהָ:

"כָּךְ אַתְּ, נְקֻדָּה? – בַּסֵּתֶר עָשִׂית?

כָּךְ אַתְּ, בְּרֻדָּה, הַזְּקֵנָה רִמִּית?" –

וּכְפַזְּרָהּ גְּרִיסִין לַבְּרוּכִים הַבָּאִים

עוֹד תָּשׁוּב עוֹד תַּטִּיף כֵּן מוּסָר לִרְגָעִים:

"וַאֲנִי, פְּתַיָּה זְקֵנָה, כָּזֹאת לֹא שֵׁעָרְתִּי!

אַךְ אָבְדָה בְּרֻדָּתִי, טֹרָפָה – אָמָרְתִּי…

וְאַתְּ חֶרֶשׁ בַּחֹרְשָׁה שָׁם מָקוֹם מָצָאת-לָךְ

וְאֶת יֶתֶר בֵּיצָיִךְ מִמֶּנִּי נָשָׂאת-כָּךְ

בַּחֲשַׁאי שָׁם הֵטַלְתְּ, לֹא קִעְקַעְתְּ וְלֹא קִרְקָרְתְּ,

אָסַפְתְּ וְצָפַנְתְּ – וְגַם אַתְּ כֵּן נִסְתָּרְתְּ, –

וְעֶשְׂרִים יוֹם צָמְתְּ, יָשָׁבְתְּ וְדָגָרְתְּ, –

וְכָל -זֹאת עָשִׂית בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת?…"

וְנַחֲמָנִי הוּא עוֹמֵד וּמְלַמֵּד זְכוּת:

"מַה-לָּךְ, אִי, סַבְתָּא! כְּלוּם יֵשׁ בְּכָךְ פְּשִׁיעָה?

הֵן תַּחַת הַבֵּיצִים – אֶפְרוֹחִים הֵבִיאָה!

לִשְׁבָחָה רְאוּיָה יוֹלֶדֶת עֲשָׂרָה!

וִיהֵא-נָא כָּל-שׁוּעָל עָלֶיהָ כַּפָּרָה!"

וְאָז תַּעַן אַף סַבְתָּא בִּנְשִׂיאַת כַּפָּיִם:

"יִתְבָּרֵךְ הָרַחֲמָן, הַשּׁוֹמֵר פְּתָאִים –

וְלֹא נְתָנָהּ שָׁם טֶרֶף לְשׁוּעָלִים רְשָׁעִים!" – – –

וְהַבְּרֻדָּה בֶּחָצֵר מְטַיֶּלֶת מְקַרְקָרֶת:

“כְּעָךְ!” תִּקְרָא לַבָּנִים, מַשְׁגַּחַת, שׁוֹמָרֶת, –

וּסְבִיבָהּ מְצַיְצִים גּוֹזָלִים פְּזִיזִים,

יְלָדִים נֶחְמָדִים, עוֹלָלִים זְרִיזִים,

וְנַחֲמָנִי עִם סַבְתָּא – יַחַד עַלִּיזִים!

וְנִזְדָּרֵז נַחֲמָנִי לְעֶזְרַת הַזְּקֵנָה,

וּבָנוּ לוּל-אֶבֶן בְּצֵל הַתְּאֵנָה –

זוּ דִירָה לִשְׁמִירָה מִפְּנֵי הַשּׁוּעָלִים,

מְלוֹן-לַיְלָה לַבְּרֻדָּה עִם כָּל-הָעוֹלָלִים,

כִּי יִישְׁנוּ שָׁם בֶּטַח עִם אִמָּא לְאֵין פָּחַד

וְיָלִינוּ בְטוֹב וּלְשָׁלוֹם גַּם יָחַד!

וְלֹא רַבּוּ הַיָּמִים, וְלָאֵם עַל הַבָּנִים

מַזְמוּטִין בֶּחָצֵר וּזְמִירוֹת חַזָּנִים;

כִּי גָדְלוּ שְׁנֵי אַחִים, בַּחוּרִים צְחוֹרִים,

וְהֵם – “קוּקוּ-חֵיקוּ” כָּל-הַיּוֹם קוֹרְאִים!

*

בָּא אָבִיב – וּלְפִרְקָן הִגִּיעוּ הַבָּנוֹת,

נְקֻדּוֹת וּבְרֻוּדֹות, גַּם שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנֹות,

וְהִתְחִילוּ מְבִיאוֹת אַף הֵן בַּמְּנָחוֹת

דַּיְסוֹת שֶׁל זָהָב עַל כֶּסֶף-צַלָּחוֹת;

כִי בֵיצִים כְּאִמָּן מְטִילוֹת הַבּוֹגְרוֹת, –

וְשָׁלֹש מֵהֶן הִתְחִילוּ גַם דּוֹגְרוֹת!

וַיָּקָם דּוֹר חָדָשׁ לַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה,

וְהוּא רַב מִן הָרִאשׁוֹן – הֶחָצֵר הוֹמִיָּה,

כִּי רַבּוּ בַּנְּכָדִים בַּחוּרִים בְּנֵי קְרִיאָה,

וְדוֹר גָּדוֹל מְלַמֵּד לַצְּעִירִים כַּהֲלָכָה:

“קוֹקְרִיקוּ” – בְּרֵי"שׁ וּבִרְנָנָה נִמְשָׁכָה!

וּבֵין שְׁנֵי הַדּוֹרוֹת מִדַּדָּה הַבְּרֻדָּה –

הוֹ, פַּנּוּ לָה דֶּרֶךְ, לַסַּבְתָּא הַכְּבוּדָה!!