א    🔗

מֵאָז הַבֹּקֶר הִשְׁתּוֹלְלָה הַסּוּפָה וְלֹא רָפְתָה. עֲרֵמוֹת־עֲרֵמוֹת נָח הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן עַל כָּל הַדְּרָכִים וּבְפִתְחֵי הַבָּתִּים וְלֹא הִצְלִיחוּ מְנַקֵּי הָרְחוֹבוֹת לְפַנּוֹתוֹ. שׁוֹמְמָה וַאֲבֵלָה הִשְׂתָּרְעָה הָעִיר הַגְּדוֹלָה עַל רְחוֹבוֹתֶיהָ הַמַּלְבִּינִים וּבִנְיָנֶיהָ הָרְטֻבִּים. שְׁוָקִים הָיוּ סְגוּרִים עַל מַסְגֵּר. חֲנֻיוֹת לֹא נִפְתְּחוּ. רוֹכְלִים לֹא הִכְרִיזוּ עַל סְחוֹרוֹתֵיהֶם. קַבְּצָנִים לֹא פָּשְׁטוּ יָד. רַק שֶׁלֶג – שֶׁלֶג – שֶׁלֶג. עַל הַגַּגּוֹת וְעַל הַמִּדְרָכוֹת וּבַחֲצֵרוֹת וּבַמְּבוֹאוֹת.

יָשְׁבוּ בְּנֵי אָדָם בִּמְעוֹנוֹת־עֹנִי שֶׁבְּפַרְבְּרֵי הַכְּרַךְ הַגָּדוֹל וַרְשָׁה, בִּירַת פּוֹלִין, וְרָעֲדוּ מִקֹּר. כְּפוֹר וְעֶצֶב שָׂרְרוּ בִּמְעוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּרְחוֹבוֹת סְמוֹצָ’ה וּדְזֶ’לְנָה וְנַלֶבְקִי. לֹא הָיָה כֶּסֶף בַּקַּיִץ כְּדֵי לְהָכִין עֵצִים בַּמַּרְתֵּף לַחֹרֶף. אֲפִלּוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה לֹא הוּכְנוּ בְּשֶׁפַע, אַף לֶחֶם לָשׂבַע לֹא הָיָה. וְהַבְּגָדִים הַחַמִּים מִשָּׁנִים טוֹבוֹת מְמֹרָטִים וּבָלִים. מִשְׁפָּחוֹת לַאֲלָפִים נִתְכַּנְּסוּ לְתוֹךְ הַמִּטּוֹת, הִתְכַּסּוּ בִּבְלוֹיֵי־בְּגָדִים וְרָעֲבוּ…

תמונה דף סרוק 2

אוֹתוֹ עֶרֶב קַר וְעָצוּב, הָיָה נַעַר בּוֹדֵד צוֹעֵד בִּצְעָדִים רְחָבִים, מְפַלֵּס דַּרְכּוֹ בֵּין עֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג.

נַעַר? – עוֹדֶנּוּ יֶלֶד כִּמְעַט. מַגָּפַיִם קְרוּעִים לְרַגְלָיו, מִטְפַּחַת צֶמֶר דְּהוּיָה לְצַוָּארוֹ, מְעִיל עוֹר מְרֻפָּט לְגוּפוֹ וּקְוֻצַּת שְׂעָרוֹת קוֹפֵאת בַּשֶּׁלֶג מִזְדַּקֶּרֶת לוֹ מִתַּחַת לְכִפָּתוֹ הַמְּעוּכָה.

לְאָן תִּצְעַד כָּךְ, הַנַּעַר? לְאָן פָּנֶיךָ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה קוֹדֵר וְאָפֵל, בַּקֹּר וּבַסּוּפָה?

– הִשָּׁאֵר בַּבַּיִת הָעֶרֶב הַזֶּה, רַק הָעֶרֶב, פֶּן תִּצְטַנֵּן וְתֶחֱלֶה – כָּךְ הִתְחַנְּנָה לְפָנָיו אִמּוֹ בְּקוֹל חֲנוּק דְּמָעוֹת. אֲבָל זַלְמָן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, כְּאִלּוּ לֹא אֵלָיו נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים.

בְּלֵב וָנֶפֶשׁ דָּבַק לְאַהֲבָה אֶת אִמּוֹ וְאֶת אָבִיו הַמִּזְדַּקְּנִים. אֶת אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַקְּטַנִּים. הַאִם לֹא יִכְאַב יוֹם יוֹם אֶת כְּאֵב עָנְיָם וּמַחְסוֹרָם? הַאִם לֹא אֲלֵיהֶם, הַבַּיְתָה, יָבִיא שָׁבוּעַ־שָׁבוּעַ בְּשִׂמְחָה וּבְגַאֲוָה אֶת כָּל שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, שְׂכָרוֹ הַזָּעוּם שֶׁל שׁוּלְיַת בֵּית־דְּפוּס קָטָן? הַאִם לֹא יַעֲזֹר לְאִמּוֹ בִּמְלֶאכֶת־הַבַּיִת וְלֹא יְצַיֵּת לָהּ בְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ? אַךְ לְהִמָּנַע מִצֵּאת אֶת הַבַּיִת בְּעֶרֶב זֶה, לְהֵעָדֵר, וַאֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, מִ"בֵּית הֶחָלוּץ" – לֹא, זֹאת לֹא יוּכַל. צַר לוֹ עַל אִמּוֹ הַטּוֹבָה וְהַחֲכָמָה, שֶׁלֹּא הֵבִינָה לְרוּחוֹ וְהֶעֱמִידָה אוֹתוֹ בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה. וַהֲלֹא יוֹדַעַת הִיא, כִּי מֵאָז הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נִפְתַּח לָרִאשׁוֹנָה “בֵּית־הֶחָלוּץ” בַּשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית דָּבַק בּוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ.

– זַלְמָן חָלוּץ, – קוֹרְאִים אַחֲרָיו יַלְדֵי־הַשְּׁכֵנִים – מַה תָּבִיא לָנוּ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?

וְזַלְמָן זוֹקֵף גַּב, מַיְשִׁיר עַיִן, מַגְבִּיהַּ רֹאשׁ. בְּוַדַּאי חָלוּץ – וְכִי מָה?

אֶת “הֶחָלוּץ” אָהַב בְּשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָהַב בְּשֶׁל… וּמִי הוּא אֲשֶׁר יַסְבִּיר בְּשֶׁל מָה אָהֲבוּ כָּכָה יְלָדִים קְטַנִּים בַּגּוֹלָה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָרְחוֹקָה? בְּשֶׁל מָה עָרְגָּה נַפְשָׁם אֵלֶיהָ שָׁנִים עַל שָׁנִים? בְּשֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת בָּהּ? בְּשֶׁל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים הַפְּרוּשִׁים עָלֶיהָ? בְּשֶׁל הַסִּפּוּרִים הַיָּפִים אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָהֶם עָלֶיהָ?

זַלְמָן אָהַב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכֹּל בְּשֶׁל הָעֵצִים הַמּוֹרִיקִים בָּהּ תָּמִיד.

עֵץ מוֹרִיק וּמְלַבְלֵב, נֶטַע רַךְ מַכֶּה שֹׁרֶשׁ בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה, מְשַׂגְשֵׂג וְעוֹלֶה, מוֹצִיא בַּדִּים וַעֲנָפִים, מַצְמִיחַ עָלִים וּפְרָחִים וּמַבְשִׁיל פֵּרוֹת.

לִנְטֹעַ עֵץ בְּמוֹ יָדָיו, לִגְחֹן אֶל הָאֲדָמָה, לַחְפֹּר בָּהּ בָּאֶצְבָּעוֹת, לִנְעֹץ אֶת הַשָּׁתִיל הָרַךְ, וּלְהַדֵּק וּלְלַטֵּף.

– סַפְּרִי עַל הָעֵצִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, – כָּךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ עֶרֶב עֶרֶב מֵאֵת הַמַּדְרִיכָה שֶׁל קְבוּצָתוֹ בְּ"הֶחָלוּץ־הַצָּעִיר" – סַפְּרִי כֵּיצַד נוֹטְעִים הַיְּלָדִים בָּאָרֶץ אִילָנוֹת בט"ו בִּשְׁבָט.

וּכְשֶׁפָּתְחָה הַמַּדְרִיכָה בַּסִּפּוּר, הָיוּ עֵינָיו נִפְקָחוֹת לִרְוָחָה וְאָזְנָיו הַקַּשּׁוּבוֹת קוֹלְטוֹת כָּל הֶגֶה הַיּוֹצֵא מִפִּיהָ.

עַל אֶרֶז הֶרְצְל בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם סִפְּרָה וְעַל מַטָּעֵי הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל הַיְּלָדִים, תַּלְמִידֵי בֵּית הַסֵּפֶר, הַיּוֹצְאִים בְּט"וּ בִּשְׁבָט לִנְטֹעַ בָּהָר וּבָעֵמֶק וּבְפִיהֶם הַשִּׁיר: “כִּי – תָ–בֹאוּ – אֶל – הָ–אָרֶץ – וּנְ–טַעְ–תֶּ–ם – כָּ–ל – עֵ–ץ”.

ב    🔗

אַדִּיר חֶפְצוֹ שֶׁל זַלְמָן הָיָה לִנְטֹעַ עֵץ עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. יָמִים רַבִּים הָגָה בְּכָךְ. תְּחִלָּה, בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, חָשַׁב שֶׁאֵין קַל מִזֶּה – יָקוּם וְיַעֲלֶה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כָּל מִי שֶׁיֹּאבֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לָקוּם וְלִנְסֹעַ. הִפְצִיר בְּאָבִיו הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב, כִּי יֶאֱרֹז אֶת הַסִּדְקִית אֲשֶׁר הוּא מוֹכֵר בַּשּׁוּק, יִצְרֹר אֶת הַכָּרִים וּכְלֵי הַבַּיִת הַמְּעַטִּים אֲשֶׁר לָהֶם, וְיָקוּמוּ וְיִסְּעוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְיִהְיוּ שָׁם נוֹטְעִים אִילָנוֹת בְּסַלְעֵי הֶהָרִים. אַךְ הָאָב נָד בְּרֹאשׁוֹ:

– שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֵין זֶה פָּשׁוּט כְּלָל. דְּרוּשָׁה וִיזָה – אָמַר – וְהַמִּשְׂרָד הַאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי לֹא יִתֵּן וִיזָה לְאִישׁ כָּמוֹנִי. אֲשֶׁר כֶּסֶף אֵין לוֹ וּמְלָאכָה אֵין בְּיָדוֹ וּבִילָדִים לָרֹב הוּא מְטֻפָּל.

תמונה קבוצה 8 דף סרוק 6

נָטַל זַלְמָן גִּלְיוֹן נְיָר לָבָן וְאֶת הָעִפָּרוֹן הַמְּחֻדָּד הוֹצִיא מִיַּלְקוּטוֹ וְיָשַׁב וְכָתַב בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

“לִכְבוֹד הָאָדוֹן הַמִּשְׂרָד, הַנּוֹתֵן וִיזוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרַק לְאַבָּא שֶׁלִּי אֵין הוּא חָפֵץ לָתֵת. אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב לְךָ הַיּוֹם, בַּמִּכְתָּב הַזֶּה, כִּי אֲנִי וְגַם אִמִּי וְגַם אָחִי הַקָּטָן וְהַבֵּינוֹנִי וְגַם שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי הַתְּאוֹמוֹת, אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ רוֹצִים לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל מְנָת לִנְטֹעַ הַרְבֵּה עֵצִים בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. וַאֲנִי וְגַם אָבִי וְגַם אִמִּי וְגַם כֻּלָּנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁכְּבָר תִּתֵּן לָנוּ אֶת הַוִּיזָה. וְשֶׁנּוּכַל לִנְסֹעַ תֶּכֶף וּמִיָּד”.

כָּתַב וְחָתַם. גַּם מִסְגֶּרֶת נָאָה מְשֻׁבֶּצֶת פְּרָחִים צִיֵּר מִסָּבִיב וְנָתַן בִּידֵי אָבִיו לְמַעַן יִשְׁלַח אֶת הַמִּכְתָּב לִתְעוּדָתוֹ.

– טוֹב, טוֹב – חִיֵּךְ הָאָב.

הֲנִשְׁלָח הַמִּכְתָּב? הַהִגִּיעַ לִתְעוּדָתוֹ? תְּשׁוּבָה, עַל כָּל פָּנִים, לֹא קִבֵּל. חִכָּה זַלְמָן יוֹם וְיוֹמַיִם, חִכָּה שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם. גַּם שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם.

וְנַפְשׁוֹ יוֹצֵאת אֶל הָאִילָנוֹת שֶׁבְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם…

כְּשֶׁגָּדַל מְעַט הֶחְלִיט לִנְסֹעַ עַל דַּעַת עַצְמוֹ. הַמַּחֲשָׁבָה גָּמְלָה בְּלִבּוֹ כְּשֶׁהָיָה לְבַר־מִצְוָה. יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ אֵלָיו בַּעַל בֵּית הַדְּפוּס וְאָמַר:

– זַלְמָן, זוֹכֵר אֲנִי הַבְטָחָתִי לְךָ, כִּי אִם תַּעֲבֹד לִשְׂבִיעוּת רְצוֹנִי אַעֲלֶה שְׂכָרְךָ בְּהַגִּיעֲךָ לְמִצְווֹת.

כָּךְ אָמַר וְנָתַן לְיָדוֹ שְׁנֵי זְהוּבִים.

שְׁנֵי זְהוּבִים נוֹצְצִים! נוֹסָף עַל שְׂכָרוֹ, שֶׁלּוֹ הֵם! נִתְמַלֵּא זַלְמָן הִתְפַּעֲלוּת וְלִבּוֹ כְּאִלּוּ הוּא מִתְפּוֹצֵץ מֵרֹב שִׂמְחָה.

שְׁנֵי זְהוּבִים פּוֹלָנִים, עֶרְכָּם הָיָה בַּיָּמִים הָהֵם רַק שִׁשָּׁה גְּרָשִׁים שֶׁלָּנוּ. לֹא רַבִּים הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֶפְשָׁר הָיָה לִקְנוֹת בָּהֶם. אֲבָל זַלְמָן דִּמָּה בְּלִבּוֹ, כִּי הוֹן עָצוּם בְּיָדוֹ וְעוֹלָם וּמְלֹאוֹ לְפָנָיו. וּבוֹ בָּרֶגַע נִצְנְצָה בְּלִבּוֹ הַחְלָטָה: לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! הֵן כֶּסֶף יֵשׁ לוֹ – וּמַה מְעַכֵּב? יִסַּע לְשָׁם, יִהְיֶה נוֹטֵעַ עֵצִים, וְיָבוֹאוּ אַחֲרָיו גַּם אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַתְּאוֹמוֹת וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ.

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָלַךְ וּבָא אֶל בֵּית הַבַּנְק אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה וְקָנָה לוֹ שָׁם פִּנְקַס־חִסָּכוֹן בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי זְהוּבָיו הַנּוֹצְצִים. אֶת הַזָּהוּב הָאַחֵר הוֹתִיר לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ. לֹא יַסְפִּיק? – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֶפְשָׁר לָלֶכֶת גַּם בָּרֶגֶל. הַאִם לֹא “חָלוּץ” הוּא? הַאִם לֹא שָׁמַע עַל חֲלוּצִים וַחֲלוּצוֹת שֶׁהָלְכוּ בָּרֶגֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים? אָמְנָם פַּסְפּוֹרְט אֵין לוֹ, אֲבָל הֲרֵי נַעַר הוּא,– חָשַׁב. – וּמִי יַשְׁגִּיחַ בַּדָּבָר? לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן עָמַד וְהוֹצִיא מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ אֶת פִּנְקַס־הֶחָבֵר שֶׁל “הֶחָלוּץ־הַצָּעִיר” וְטָרַח וְהוֹסִיף בּוֹ בִּכְתָּב מְהֻדָּר וּמְסֻלְסָל לְיַד שְׁמוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו וּבְאֵיזֶה יוֹם נוֹלַד וּמָה גָּבְהוֹ וְצֶבַע עֵינָיו, כְּכָל אֲשֶׁר יִדָּרֵשׁ בְּפַּסְפּוֹרְט כַּהֲלָכָה.

ג

כַּאֲשֶׁר גָּדַל עוֹד הֵבִין זַלְמָן, שֶׁלֹּא כָּךְ יַשִּׂיג מַטְּרָתוֹ. תְּשׁוּקָתוֹ לִנְטֹעַ עֵץ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא פָּגָה. אֲבָל עַכְשָׁו יָדַע שֶׁעָלָיו לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה בְּרוּרָה לְפָנָיו: בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה יִתְקַבֵּל לְ"הֶחָלוּץ". בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה יֵצֵא לַהַכְשָׁרָה. בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה יְקַבֵּל סֶרְטִיפִיקַט וְיַעֲלֶה.

וְעַד אָז?

עַד אָז יִהְיֶה חָבֵר נֶאֱמָן לְ"הֶחָלוּץ־הַצָּעִיר".

וְאָמְנָם, לֹא הָיָה חָבֵר מָסוּר וְנֶאֱמָן מִזַּלְמָן. הוּא הַמִּתְנַדֵּב לְקַפֵּל וְלֶאֱרֹז טָפְסֵי חוֹזְרִים לְמִשְׁלוֹחַ. הוּא הָעוֹזֵר לְכָל חָבֵר הַיּוֹצֵא לְהַכְשָׁרָה. הוּא הַמְּלַוֶּה כָּל פְּלֻגָּה הָעוֹלָה אַרְצָה. וְהוּא הַמְּטַאטֵא יוֹם יוֹם אֶת הָרִצְפָּה בִּמְעוֹן “הֶחָלוּץ” וּמְקַשֵּׁט אֶת הַכְּתָלִים בַּסִּסְמָאוֹת וּבִתְמוּנוֹת. רִאשׁוֹן לַבָּאִים אֶל הַ"מָעוֹן" הָיָה וְאַחֲרוֹן לַיּוֹצְאִים אוֹתוֹ. וְגַם הָעֶרֶב הַזֶּה, לַמְרוֹת סוּפַת הַשֶּׁלֶג, לֹא יָכֹל לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשָׁתָהּ שֶׁל אִמָּא לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. אֵיךְ יֵעָדֵר מִן הַמָּעוֹן דַּוְקָא בְּעֶרֶב זֶה, בְּט"וּ בִּשְׁבָט, שֶׁבּוֹ עוֹרְכִים מְסִבָּה וּמְסַפְּרִים סִפּוּרִים עַל הָאִילָנוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל?

פּוֹסֵעַ זַלְמָן בַּשֶּׁלֶג וּבַסּוּפָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי צְפוּיָה לוֹ אַכְזָבָה. נִכְשָׁל הוּא וְקָם, מוֹעֵד וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ. עוֹבֵר הוּא מֵרְחוֹב לִרְחוֹב וּמִסִּמְטָה לְסִמְטָה. פִּתֵּי הַשֶּׁלֶג מַכִּים בְּפָנָיו. הַסּוּפָה מְטַלְטֶלֶת אוֹתוֹ לְכָאן וּלְכָאן. אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם קוֹפְאוֹת. הֲיָשׁוּב הַבַּיְתָה? – לֹא! כִּי אֶת “חַג הָאִילָנוֹת” יָחֹגּוּ הָעֶרֶב בַּמָּעוֹן! עוֹד רְחוֹב אֶחָד, עוֹד סִמְטָה צָרָה וְהוּא יַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. רוּחַ שֶׁל עַלִּיזוּת יָרְדָה עַל זַלְמָן וְלִבּוֹ הָיָה טוֹב עָלָיו. מִבְּלִי מֵשִׂים שָׁר הוּא לְעַצְמוֹ מִשִּׁירֵי ט"וּ בִּשְׁבָט וְחַג הָאִילָנוֹת.

כָּךְ צָעַד וְשָׁר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַ"מָעוֹן". הִנֵּה הַבַּיִת! אַךְ מַדּוּעַ אָפֵל הוּא? וּמַדּוּעַ לֹא הֶעֱלוּ בּוֹ אוֹר הַלַּיְלָה הַזֶּה? הַאֻמְנָם סָגוּר הַמָּעוֹן הַלַּיְלָה בִּגְלַל הַסּוּפָה וְהַשֶּׁלֶג? דַּוְקָא הַלַּיְלָה, בְּלֵיל ט"וּ בִּשְׁבָט? וְלֹא יָחֹגּוּ הָעֶרֶב וְעַל אִילָנוֹת לֹא יְסַפְּרוּ?

עָמַד זַלְמָן כְּאָבֵל לְיַד הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה. הִבִּיט לְיָמִין וְהִבִּיט לִשְׂמֹאל. לֹא, אִישׁ אֵינוֹ בָּא, נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא תֵּרָאֶה. רַק פְּתִיתֵי שֶׁלֶג כְּבֵדִים מוֹסִיפִים לָרֶדֶת וְהַסּוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת. נִשְׁעַן אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל “בֵּית הֶחָלוּץ”, נִעֵר מֵעָלָיו אֶת פִּתֵּי הַשֶּׁלֶג וּפָתַח בְּשִׁירָה בְּקוֹל צָלוּל וְרָם:

“וְכִי תָ–בֹאוּ אֶל הָ–אָרֶץ וּ–נְטַעְ–תֶּם כָּ–ל עֵ–ץ”– –