אַתָּה לִי – –

חְתַן דָמִים לַמֻלוֹת

(שמות ד' כ"ו).

I.    🔗

יהודי אמלל סמל יגון ואבל

דמך ימצה מיום גיחך מרחם

בשּבוע נולדת ראית תבל

אזי למוצץ דמך הטית שכם.

II.    🔗

המצוה האחת היהדות מכילה

אשר על מזבחה נקריב שאר ודמים

נודעה הנה לכל איש בשם מילה

למול את בנינו לשמונת ימים.

III.    🔗

את אות ברית הקדש לחתום צונו

את כל ילדנו בננו הזכרים

כן צוה אל את אברהם אבינו

אחר כרתו עמו ברית בין הבתרים.

IV.    🔗

את זה הסמן זה התו זה האות

למצוץ מנו הדם בראשּית חלדנו

לנו היהודים מה נאה מה יאות

אות כי כמים ישפך דמנו.

V.    🔗

אל אדיר נותן המצוה והתורה

הוא נתן את האות לאב גם לילד

את זה הסמן אשר לנו יורה

כי שארנו יבותר פה עלי חלד.

VI.    🔗

בצאתך עלי תבל בכית בכי

ערת מיתריך לקינה ורב אבל

חזית בעיניך תלך לדחי

בזו ארץ השפל פה עלי תבל.

VII.    🔗

למה ביום המולך דמע הורדת

ותרם צפצף קולך, לתנות לקונן

מפני עשוך לעברי חרדת

עליהם תרגז ועליהם תתאונן.

VIII.    🔗

כאשר ידעת כי יהודי נהיית

וחתם היהדות תשא על שריך

אז אנחה איומה מלבך הוצאת

אות כי גורל יהודי תראה בעיניך.

IX.    🔗

אך לשוא תבכה תהמה גם תתגעש

בלי שאול לעברי עשוך אבותיך

שוא תרקד ברגל בשאון ורעש

לשוא תוציא מלבך כל אנחותיך.

X.    🔗

לשלא ילד אמלל תקרא לנהי

למען גם אבותיך עמך יאנחו

אכן לא כן הדבר לא כן יהי

אתה בכה בכה אך המה ישמחו.

XI.    🔗

האם תודה לדבר ילד נאנח

לדברי אלה חרצתי עליך

כי על העשתך יהודי לבך יאנח

והתואר עברי יוציא אנחותיך.

XII.    🔗

או אולי אך טעיתי ילד תמים

ושוא משפטי זה שפטתי עליך

ורק על היסורים ומציצת הדמים

עינך בוכיה נגרה עיניך.

XIII.    🔗

ומדוע תחשה אתה הילד

לא תקשיב שאלתי לא תאבה ענני

אולם בצאתך תבל בראותך חלד

אז בטח בלי שפק השּב תשיבנו.

XIV.    🔗

"אוי לי אבוי כי יהודי נבראתי

יהודי נדכה מרדף מכל עבר

הכוני פצעוני בבואי בצאתי

להם הארץ ולי אך הקבר".

XV.    🔗

עמי ישרון אל תדמענה עיניך

תו החיים התוה לך על המצח

קוה לאל כי יהיה בעזריך

וחי ישראל לעד לנצח.