א. הַמִכְתָּב¹    🔗

הַדָבָר הָיָה לִפְנֵי יָמִים לֹא רַבִּים בִּכְפָר² אֶחָד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁמוֹ “עֵין־צוּר”.

עֵין־צוּר הוּא כְּפָר עִבְרִי קָטָן בֵּין הֶהָרִים. יֵשׁ בּוֹ בָּתִּים³ רַבִּים, וְאֵצֶל כָּל בַּיִת – שָׂדֶה וְגַן. בַּכְּפָר יֵשׁ בֵּית־סֵפֶר, וּבוֹ לוֹמְדִים יְלָדִים רַבִּים, קְטַנִים גַם גְדוֹלִים. לַיְלָדִים – מוֹרֶה, וּשְׁמוֹ כַּרְמִי. הַמוֹרֶה כַּרְמִי מְסַפֵּר לַיְלָדִים סִפּוּר יָפֶה בְּכָל שָׁבוּעַ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת.

פַּעַם בְּעֶרֶב־שַׁבָּת יָשְׁבוּ כָּל הַיְלָדִים בַּחֶדֶר בְּבֵית־הַסֵפֶר, וְהַמוֹרֶה כַּרְמִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם. קָרְאוּ הַיְלָדִים:

– מַר כַּרְמִי, סַפֵּר לָנוּ סִפּוּר, סִפּוּר יָפֶה.

הַיֶלֶד עַמְרָם אָמַר:

– סַפֵּר־נָא לָנוּ סִפּוּר עַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת.

הַיַלְדָה גִילָה אָמְרָה:

– סַפֵּר־נָא לָנוּ סִפּוּר עַל בַּת־מֶלֶךְ יָפָה.

הַיֶלֶד יִשַׁי אָמַר:

– סַפֵּר־נָא לָנוּ סִפּוּר עַל יְלָדִים עִבְרִים בָּעוֹלָם.

כָּל הַיְלָדִים חָפְצוּ לִשְׁמֹעַ סִפּוּר עַל יְלָדִים עִבְרִים וְקָרְאוּ:

– כֵּן, כֵּן, סַפֵּר לָנוּ עַל יְלָדִים, עַל יְלָדִים עִבְרִים!

קָם הַמוֹרֶה כַּרְמִי וְאָמַר:

– יְלָדִים! הָעֶרֶב לֹא אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר, אֲנִי אֶקְרָא מִכְתָּב⁴. הַמִכְתָּב הַזֶה בָּא לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים.

כָּל הַיְלָדִים יָשְׁבוּ זֶה אֵצֶל זֶה וְלֹא אָמְרוּ דָבָר.

הֵם שָׁמְרוּ אֶת פִּי הַמוֹרֶה. וְהַמוֹרֶה כַּרְמִי קָרָא:

"שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים עִבְרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִבְרִים מֵהָעִיר צַנְעָא אֲשֶׁר בְּתֵּימָן. פֹּה בְּתֵּימָן הַחַיִים רָעִים. יֵשׁ פֹּה מֶלֶךְ רַע מְאֹד וּשְׁמוֹ – “הָאִימַאם יַחְיָה”. הוּא אֵינֶנוּ נוֹתֵן לָעִבְרִים לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם. הוּא אֵינֶנוּ נוֹתֵן לָהֶם לִלְמֹד תּוֹרָה, לָלֶכֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת… חֲפֵצִים אַתֶּם לָדַעַת⁵ אֵיךְ אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה? – כָּל הַיּוֹם אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה קָשָׁה⁶. בָּעֶרֶב אֲנַחְנוּ בָּאִים אֶל בַּיִת קָטָן אֶחָד. זֶה הַבַּיִת שֶׁל הַמוֹרֶה. רַק אוֹר קָטָן בַּבַּיִת. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים בְּשֶׁקֶט־בְּשֶׁקֶט⁷. יֶלֶד אֶחָד עוֹמֵד אֵצֶל הַבַּיִת וְשׁוֹמֵר. אִם עוֹבֵר אִישׁ עֲרָבִי⁸ – בָּא הַשׁוֹמֵר וְאוֹמֵר לָנוּ. אֲנַחְנוּ סוֹגְרִים אֶת הַסְפָרִים וְיוֹצְאִים בְּשֶׁקֶט מִן הַבַּיִת…

הָעִבְרִים חַיִים פֹּה בְּבָתִּים⁹ קְטַנִים מְאֹד. שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים חַיִים בְּחֶדֶר אֶחָד. בְּכָל יוֹם מֵתִים עִבְרִים רַבִּים כִּי אֵין לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכוֹל. אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים מְאֹד לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִחְיוֹת עִם כָּל הָעִבְרִים, לַעֲבוֹד וְלִלְמוֹד. אַךְ אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ. אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְגַם אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת הַדֶרֶךְ. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לַעֲזוֹר¹⁰ לָנוּ?

שָׁלוֹם –

הַיְלָדִים הָעִבְרִים

בָּעִיר צַנְעָא (תֵּימָן)

הַיְלָדִים שָׁמְעוּ אֶת הַמִכְתָּב. הֵם לֹא אָמְרוּ דָבָר. רַק יָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ¹¹.

 

ב. חלום רע    🔗

כָּל הַלַיְלָה חָשַׁב דָנִי, נַעַר בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים, עַל הַמִכְתָּב אֲשֶׁר קָרָא הַמוֹרֶה. גַם בְּכָל יוֹם הַשַׁבָּת חָשַׁב. הוּא חָשַׁב: “אֲנַחְנוּ הַיְלָדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חַיִים בְּשִׂמְחָה. יֵשׁ לָנוּ בַּיִת, לוֹמְדִים אֲנַחְנוּ בְּבֵית־הַסֵפֶר, מְשַׁחֲקִים בְּמִשְׂחָקִים וְטוֹב לָנוּ. וְהִנֵּה יֵשׁ יְלָדִים עִבְרִים בְּתֵּימָן אֲשֶׁר רַע לָהֶם, רַע מְאֹד. הֵם חֲפֵצִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֵיךְ יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לַעֲזוֹר¹² לָהֶם? מַה לַעֲשׂוֹת?”

חָשַׁב דָנִי וְחָשַׁב כָּל יוֹם הַשַׁבָּת וְכָל הַלַיְלָה עַד אֲשֶׁר סָגַר אֶת הָעֵינַיִם. כַּאֲשֶׁר סָגַר אֶת הָעֵינַיִם, רָאָה חֲלוֹם. בַּחֲלוֹם – וְהִנֵה יֶלֶד אֶחָד נוֹפֵל אֶל הַיָם¹³ וְקוֹרֵא בְּקוֹל גָדוֹל: “דָנִי, תֵּן לִי יָד! עֲזוֹר לִי! תֵּן לִי יָד!” וְהוּא, דָנִי, רָץ וְחָפֵץ לָתֵת לַיֶלֶד יָד. אַךְ פִּתְאֹם¹⁴ עָלָה דָג גָדוֹל מִן הַיָּם וּפָתַח פֶּה לֶאֱכוֹל אֶת הַיָד שֶׁל דָנִי. לֹא יָכוֹל דָנִי לָתֵת יָד לַיֶלֶד וְקָרָא בְּקוֹל גָדוֹל:

“אִ–מָא!”

כַּאֲשֶׁר פָּתַח דָנִי אֶת הָעֵינַיִם רָאָה וְהִנֵה אִמָא שֶׁלוֹ עוֹמֶדֶת אֶצְלוֹ וְכוֹס¹⁵ מַיִם בְּיָדָהּ.

– מַדוּעַ קָרָאתָ בְּקוֹל גָדוֹל? – שָׁאֲלָה אִמָא אֶת דָנִי.

– הָה, חֲלוֹם רַע חָלַמְתִּי¹⁶, אִמָא – אָמַר דָנִי.

סִפֵּר דָנִי אֶת הַחֲלוֹם לְאִמָא.

אָמְרָה אִמָא:

– נַעַר טוֹב אַתָּה, דָנִי, כִּי חָפַצְתָּ לַעֲזוֹר לַיֶלֶד. עַתָּה קוּם וְלֵךְ לְבֵית־הַסֵפֶר.

קָם דָנִי, אָכַל וְשָׁתָה וְהָלַךְ לְבֵית־הַסֵפֶר.

דָנִי יָשַׁב בְּבֵית־הַסֵפֶר וְלֹא לָמַד דָבָר. הוּא לֹא שָׁמַע מַה דִבֵּר הַמוֹרֶה, לֹא קָרָא בַּסֵפֶר וְלֹא רָאָה מַה כָּתוּב עַל הַלוּחַ. הוּא רַק חָשַׁב. חָשַׁב אֵיךְ לַעֲזוֹר לַיְלָדִים הָעִבְרִים בְּתֵּימָן. כַּאֲשֶׁר שָׁב דָנִי מִבֵּית־הַסֵפֶר, שָׁאַל אֶת אִמָא:

– אַיֵה אַבָּא?

– אַבָּא עוֹבֵד בַּשָׂדֶה – אָמְרָה אִמָא.

אָכַל דָנִי וְהָלַךְ אֶל הַשָׂדֶה לִרְאוֹת אֶת אַבָּא שֶׁלוֹ.

רָאָה אַבָּא אֶת דָנִי וְקָרָא:

– שָׁלוֹם לְךָ, דָנִי! מַדוּעַ בָּאתָ לִרְאוֹת אוֹתִי בַּשָׂדֶה? הֶחָפֵץ אַתָּה לַעֲזוֹר בַּעֲבוֹדָה?

– לֹא – אָמַר דָנִי – חָפֵץ אֲנִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ.

– עַתָּה, כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹבֵד?

– כֵּן, כֵּן, אַבָּא – אָמַר דָנִי – אֲנִי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת דְבַר־מָה¹⁷ מַהֵר מְאֹד.

– מָה הַדָבָר, דָנִי? – שָׁאַל אַבָּא.

סִפֵּר דָנִי לְאַבָּא שֶׁלוֹ עַל הַמִכְתָּב מִתֵּימָן אֲשֶׁר קָרָא הַמוֹרֶה. אַבָּא שָׁמַע וְהָיָה עָצוּב¹⁸.

– אֵיךְ יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לַעֲזוֹר? – שָׁאַל דָנִי.

– אַתָּה, דָנִי, עוֹד יֶלֶד קָטָן, רַק בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים. אַתָּה אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲזוֹר. כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה גָדוֹל, תַּעֲזוֹר.

– עוֹד יַעַבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת עַד אֲשֶׁר אֶהְיֶה גָדוֹל, אַבָּא – אָמַר דָנִי – וְהַיְלָדִים הָאֵלֶה אֲשֶׁר רַע לָהֶם חֲפֵצִים לַעֲלוֹת עַתָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל… אֵין הֵם יְכוֹלִים לִחְיוֹת שָׁם עוֹד…

– טוֹב, דָנִי, אִם יָכוֹל אַתָּה לַעֲזוֹר, לֵךְ וַעֲזוֹר – אָמַר אַבָּא, וְעַל פָּנָיו צְחוֹק עָצוּב¹⁹.

 

ג. הַיְלָדִים חוֹשְׁבִים מַה לַעֲשׂוֹת    🔗

כַּאֲשֶׁר שָׁב דָנִי מִן הַשָׂדֶה, הָלַךְ אֶל יוֹחָנָן, גַם הוּא נַעַר בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים הַלוֹמֵד עִם דָנִי בְּבֵית־הַסֵפֶר, וְסִפֵּר לוֹ מֶה חָשַׁב בַּלַיְלָה וּמַה דִבֵּר עִם אַבָּא שֶׁלוֹ.

– מַה טוֹב כִּי בָּאתָ – אָמַר יוֹחָנָן – גַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הַדָבָר, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים²⁰ לַעֲשׂוֹת דְבַר־מָה²¹ מַהֵר מְאֹד.

– מַה לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל דָנִי.

– אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִקְרֹא הָעֶרֶב אֶת כָּל הַיְלָדִים וְלַחֲשׁוֹב עַל הַדָבָר. כָּל יֶלֶד יֹאמַר מַה הוּא חוֹשֵׁב וְאַחֲרֵי־כֵן נִרְאֶה מַה לַעֲשׂוֹת.

– טוֹב מְאֹד! – אָמַר דָנִי.

הָלְכוּ דָנִי וְיוֹחָנָן מִבַּיִת אֶל בַּיִת, וְאָמְרוּ לְכָל הַיְלָדִים כִּי בָּעֶרֶב הֵם צְרִיכִים²² לָבֹא אֶל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָׂדֶה אֵצֶל הַכְּפָר.

בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ דָנִי וְיוֹחָנָן אֶל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָׂדֶה, הָיוּ שָׁם כָּל הַיְלָדִים. כָּל הַיְלָדִים יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ אֵצֶל הָעֵץ.

דָנִי קָם וְאָמַר:

– יְלָדִים, אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ אֶת דִבְרֵי הַמִכְתָּב אֲשֶׁר קָרָא הַמוֹרֶה בְּעֶרֶב־שַׁבָּת. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲזוֹר לַיְלָדִים בְּתֵּימָן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִחְיוֹת פֹּה עִם כָּל הַיְלָדִים הָעִבְרִים. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר מַהֵר. הַשְׁאֵלָה הִיא: אֵיךְ? – מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים?

הַיְלָדִים לֹא אָמְרוּ דָבָר. הֵם יָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ.

אַחֲרֵי־כֵן קָם אֱלִישָׁע, הוּא הַגָדוֹל בֵּין הַיְלָדִים וְאָמַר:

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁלוֹחַ מִפֹּה שְׁנֵי יְלָדִים. הַיְלָדִים הָאֵלֶה יֵלְכוּ לְתֵּימָן וְיָבִיאוּ אֶת הַיְלָדִים הֵנָה.

הַיְלָדִים לֹא אָמְרוּ דָבָר. הָיָה שֶׁקֶט²³. הֵם חָשְׁבוּ: “כֵּן, דָבָר גָדוֹל מְאֹד אָמַר אֱלִישָׁע. הַדֶרֶךְ רַבָּה. אֵין יֶלֶד הַיוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ. אֵין יֶלֶד מֵעֵין־צוּר אֲשֶׁר הָיָה בְּתֵּימָן. קָשֶׁה²⁴ הַדָבָר…”

אַחֲרֵי־כֵן אָמַר דָנִי:

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי טוֹב הַדָבָר אֲשֶׁר אָמַר אֱלִישָׁע. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁלוֹחַ שְׁנֵי יְלָדִים.

הַיְלָדִים חָשְׁבוּ עוֹד מְעַט. אַחֲרֵי־כֵן אָמְרוּ:

– כֵּן, טוֹב הַדָבָר אֲשֶׁר אָמַר אֱלִישָׁע.

– וּמִי יֵלֵךְ? – שָׁאֲלָה גִילָה.

יְלָדִים רַבִּים קָמוּ וְאָמְרוּ כִּי הֵם חֲפֵצִים לָלֶכֶת.

אֱלִישָׁע קָם וְאָמַר:

– דָנִי וְיוֹחָנָן הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עַל הַדָבָר. הֵם צְרִיכִים לָלֶכֶת. הֵם יוֹדְעִים לְדַבֵּר עֲרָבִית כְּמוֹ עַרְבִיִים. גַּם פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי עַרְבִיִים.

– דָנִי וְיוֹחָנָן! דָנִי וְיוֹחָנָן! – קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים.

הַיְלָדִים הָלְכוּ אִישׁ אִישׁ אֶל הַבַּיִת שֶׁלוֹ. רַק דָנִי וְיוֹחָנָן עוֹד יָשְׁבוּ בַּשָׂדֶה.

 

ד. דָנִי וְיוֹחָנָן בַּשָׂדֶה    🔗

דָנִי וְיוֹחָנָן יָשְׁבוּ בַּשָׂדֶה וְחָשְׁבוּ. הֵם חָשְׁבוּ עַל הַדְבָרִים אֲשֶׁר הֵם צְרִיכִים לָקַחַת, אֵיךְ יִמְצְאוּ אֶת הַדֶרֶךְ לְתֵּימָן וְאֵיךְ יִמְצְאוּ אֶת הַיְלָדִים כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ לְצַנְעָא. הֵם חָשְׁבוּ עַל דְבָרִים רַבִּים.

– הָאֲנָשִׁים הַגְדוֹלִים שֶׁל הַכְּפָר אֵינָם צְרִיכִים לָדַעַת²⁵ עַל הַדָבָר – אָמַר דָנִי.

– וְגַם לֹא אַבָּא וְאִמָא? – שָׁאַל יוֹחָנָן.

דָנִי חָשַׁב. אַחֲרֵי־כֵן אָמַר:

– כֵּן, לְאַבָּא וְאִמָא אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְסַפֵּר עַל הַדָבָר. יִהְיֶה רַע מְאֹד אִם הֵם לֹא יֵדְעוּ. הֵם יַחְשְׁבוּ כִּי אֲנַחְנוּ מֵתִים… אַךְ מַה לַעֲשׂוֹת? הֵם לֹא יִתְּנוּ לָנוּ לָלֶכֶת.

דָנִי וְיוֹחָנָן הָיוּ עֲצוּבִים²⁶. אַחֲרֵי־כֵן אָמַר יוֹחָנָן:

– יוֹדֵעַ אַתָּה מָה? אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר עַל הַדָבָר לָמוֹרֶה כַּרְמִי. הוּא יְדַבֵּר עִם אַבָּא וְאִמָא. אִם הוּא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, הֵם יִתְּנוּ לָנוּ לָלֶכֶת.

– טוֹב! – אָמַר דָנִי – נַעֲשֶׂה כֵּן. מָה עוֹד עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?

יוֹחָנָן חָשַׁב וְחָשַׁב וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר:

– אֲנַחְנוּ צְרִיכִים גַם כֶּסֶף. אַיֵה לוֹקְחִים כֶּסֶף?

– לָמָה לָנוּ כֶּסֶף? – שָׁאַל דָנִי.

– הַדֶרֶךְ רַבָּה וְקָשָׁה – עָנָה יוֹחָנָן – יֵשׁ אֲנָשִׁים רָעִים בַּדֶרֶךְ… הַכֶּסֶף יָכוֹל לַעֲזוֹר. גַם בְּתֵּימָן אֲנַחְנוּ צְרִיכִים כֶּסֶף. אִם נִתֵּן לַמֶלֶךְ כֶּסֶף רַב, הוּא יִתֵּן לַיְלָדִים לָצֵאת מִן הָאָרֶץ. גַם לֹא נוּכַל לְהָבִיא אֶת הַיְלָדִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִם לֹא יִהְיֶה בְּיָדֵינוּ הַרְבֵּה

כֶּסֶף.

– וְאֵיךְ נָבִיא אֶת הַיְלָדִים?

– כַּאֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָה, נִמְצָא דֶרֶךְ.

– וְאַיֵה לוֹקְחִים כֶּסֶף?

חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ. אַחֲרֵי־כֵן אָמַר דָנִי:

– יֵשׁ לִי דוֹד²⁷ בַּאֲמֶרִיקָה. לַדוֹד יֵשׁ בֵּן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל. אֲנִי אֶכְתּוֹב מִכְתָּב לְשָׁאוּל. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הַיְלָדִים בַּאֲמֶרִיקָה יְכוֹלִים לַעֲזוֹר לָנוּ.

 

ה. עִם הַמוֹרֶה כַּרְמִי    🔗

בַּשַׁבָּת הָלְכוּ דָנִי וְיוֹחָנָן אֶל הַמוֹרֶה כַּרְמִי וְאָמְרוּ לוֹ:

– אֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ הַרְבֵּה עַל הַמִכְתָּב שֶׁל הַיְלָדִים מִתֵּימָן. כָּל הַיְלָדִים חוֹשְׁבִים כִּי צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ שְׁנֵי יְלָדִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְתֵּימָן וְיָבִיאוּ אֶת הַיְלָדִים מִשָׁם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֲנַחְנוּ הַשְׁנַיִם חֲפֵצִים לָלֶכֶת. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אַבָּא וְאִמָא לֹא יִתְּנוּ לָנוּ לָלֶכֶת. חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ כִּי אַתָּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם!

– אַךְ אַתֶּם יְלָדִים קְטַנִים. גַם אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לָלֶכֶת דֶרֶךְ כֹּה רַבָּה… אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַדֶרֶךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים רָעִים הַיְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לָכֶם רָעָה וּמָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּתֵּימָן? הֲלֹא יְלָדִים קְטַנִים אַתֶּם.

– הַמוֹרֶה כַּרְמִי! – אָמַר יוֹחָנָן – פַּעַם סִפַּרְתָּ לָנוּ עַל דָוִד הַנַעַר אֲשֶׁר יָצָא אֶל גָלְיָת. גַם הוּא הָיָה יֶלֶד קָטָן…

הַמוֹרֶה חָשַׁב. דָנִי וְיוֹחָנָן יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט. אַחֲרֵי־כֵן אָמַר הַמוֹרֶה:

– טוֹב, יְלָדִים. הַדָבָר אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת – דָבָר גָדוֹל הוּא. אֵינֶנִי חָפֵץ לֵאמוֹר לָכֶם: “לֹא!” לֵב טוֹב וְנֶפֶשׁ יָפָה לָכֶם. אַךְ אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁלוֹחַ גַם אִישׁ גָדוֹל עִמָכֶם אֲשֶׁר יִשְׁמוֹר עֲלֵיכֶם וְיַעֲזוֹר לָכֶם. לִפְנֵי שְׁנֵי יָמִים בָּא אֵלַי יִצְחָק גָרְנִי וְאָמַר לִי כִּי הוּא חָפֵץ לַעֲזוֹר. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הוּא יֵלֵךְ עִמָכֶם. גַם אֶל הַהוֹרִים²⁸ שֶׁלָכֶם אֲדַבֵּר וְנִשְׁמַע אֶת אֲשֶׁר יֹאמְרוּ.

– טוֹב מְאֹד! – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה וְהָלְכוּ.

 

ו. הַמוֹרֶה מְדַבֵּר עִם אַבָּא וְאִמָא    🔗

בַּיוֹם הַשֵּׁנִי קָרָא הַמוֹרֶה כַּרְמִי לַהוֹרִים²⁹ שֶׁל יוֹחָנָן וְלַהוֹרִים שֶׁל דָנִי וְאָמַר לָהֶם:

– חָפֵץ אֲנִי כִּי תֵּדְעוּ כִּי יֵשׁ לָכֶם יְלָדִים טוֹבִים מְאֹד. הֵם הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת דָבָר גָדוֹל לְעַם־יִשְׂרָאֵל. הֵם הוֹלְכִים לְהָבִיא אֶת הַיְלָדִים מִתֵּימָן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

– מָה? – קָרְאוּ הַהוֹרִים – מָה אַתָּה מְדַבֵּר? הֲלֹא הֵם יְלָדִים קְטַנִים!

– שִׁמְעוּ! – אָמַר הַמוֹרֶה – הֵם יְלָדִים קְטַנִים, אַךְ הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דְבָרִים אֲשֶׁר הַגְדוֹלִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת.

– כֵּן… אַךְ אֵיךְ יֵלְכוּ? מָה אַתָּה מְדַבֵּר, הַמוֹרֶה כַּרְמִי? – קָרְאוּ אִמָא שֶׁל דָנִי וְאִמָא שֶׁל יוֹחָנָן – לֹא נִתֵּן לָהֶם לָלֶכֶת!

– גַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי כֵּן – אָמַר הַמוֹרֶה – אַךְ רָאִיתִי כִּי הַיְלָדִים חֲפֵצִים מְאֹד לַעֲזוֹר וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לֵאמוֹר לָהֶם: “לֹא”. כָּל הֶחָפֵץ לַעֲשׂוֹת דָבָר לְטוֹבַת הָעָם – צָרִיךְ לָתֵת לוֹ לַעֲשׂוֹת!

– כֵּן, הַמוֹרֶה כַּרְמִי! – אָמַר אַבָּא שֶׁל דָנִי – אַךְ מַדוּעַ לֹא יַעֲשׂוּ זֹאת הַגְדוֹלִים?

– מִי? – שָׁאַל הַמוֹרֶה – מִי יֵלֵךְ?

הָאֲנָשִׁים לֹא עָנוּ דָבָר. הֵם יָדְעוּ כִּי לְכָל אֶחָד בַּכְּפָר³⁰ יֵשׁ בַּיִת וְשָׂדֶה, וְהוּא עוֹבֵד כָּל הַיָמִים.

– אַךְ אֵיךְ יֵלְכוּ יְלָדִים קְטַנִים בַּמִדְבָּר³¹ וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַדֶרֶךְ! הֵם לֹא יָבוֹאוּ חַיִים לְשָׁם! – אָמַר אַבָּא שֶׁל יוֹחָנָן.

– לֹא, לֹא נִתֵּן לָהֶם לָלֶכֶת! – קָרְאָה אִמָא שֶׁל דָנִי.

– עַתָּה שִׁמְעוּ! – אָמַר הַמוֹרֶה – גַם אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הֵם קְטַנִים וְאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַדֶרֶךְ. יוֹדֵעַ אֲנִי הַכֹּל, וְחָשַׁבְתִּי עַל הַדָבָר. דִבַּרְתִּי עִם יִצְחָק גָרְנִי; הוּא יֵלֵךְ עִמָהֶם. אַתֶּם צְרִיכִים לָתֵת לָהֶם לָלֶכֶת!

הַהוֹרִים חָשְׁבוּ עוֹד וְדִבְּרוּ זֶה עִם זֶה. הֵם לֹא חָפְצוּ לָתֵת לַיְלָדִים לָלֶכֶת, אַךְ אַחֲרֵי הַכֹּל – שָׁמְעוּ בְּקוֹל הַמוֹרֶה וְאָמְרוּ:

– טוֹב, אִם אַתָּה אוֹמֵר “כֵּן” וְאִם גַם יִצְחָק גָרְנִי הוֹלֵךְ עִמָהֶם – נִתֵּן לָהֶם גַם אֲנַחְנוּ לָלֶכֶת. יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי לְטוֹבַת הָעָם הֵם הוֹלְכִים.

– וּמָתַי הֵם אוֹמְרִים לָצֵאת לַדֶרֶךְ? – שָׁאֲלָה הָאֵם שֶׁל דָנִי.

– עוֹד יַעַבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים – עָנָה הַמוֹרֶה – צָרִיךְ לְהָכִין³² הַרְבֵּה דְבָרִים לַדֶרֶךְ. צָרִיךְ גַם כֶּסֶף רַב. אַךְ אֲנִי אֲדַבֵּר אֶל הַיְלָדִים עַל כָּל זֶה, וַאֲנִי אוֹדִיעַ³³ לָכֶם אֶת הַכֹּל.

 

ז. בַּאֲמֶרִיקָה    🔗

הָיָה עֶרֶב. הַיֶלֶד שָׁאוּל יָשַׁב בַּבַּיִת אֲשֶׁר בִּבְּרוּקְלִין, נְיוּ־יוֹרְק, וְקָרָא בְּסֵפֶר. אַבָּא שֶׁל שָׁאוּל יָשַׁב וְכָתַב. אִמָא פּוֹתַחַת אֶת הַדֶלֶת וְאוֹמֶרֶת:

– שָׁאוּל, הַאִם רָאִיתָ אֶת הַמִכְתָּב?

– מִכְתָּב? אֵלַי? מִמִי?

– כֵּן, שָׁאוּל, מִכְתָּב מִדָנִי, מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

– אַיֵה הַמִכְתָּב?

נָתְנָה אִמָא אֶת הַמִכְתָּב לְשָׁאוּל. פָּתַח שָׁאוּל אֶת הַמִכְתָּב וְקָרָא:

"שָׁלוֹם לְךְ שָׁאוּל,

אֲנַחְנוּ, הַיְלָדִים בְּעֵין־צוּר שָׁמַעְנוּ כִּי יֵשׁ בְּתֵּימָן יְלָדִים עִבְרִים וְרַע לָהֶם מְאֹד. יוֹם יוֹם מֵתִים שָׁם עִבְרִים. אֵין לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכוֹל. הַיְלָדִים אֵינָם לוֹמְדִים תּוֹרָה. צָרִיךְ לַעֲזוֹר לַיְלָדִים הָאֵלֶה וּלְהָבִיא אוֹתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. יוֹחָנָן וַאֲנִי צְרִיכִים לָצֵאת לַדֶרֶךְ בְּעוֹד יָמִים מְעַטִים. אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְתֵּימָן. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים כֶּסֶף רַב וְאֵין לָנוּ. הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם, הַיְלָדִים בַּאֲמֶרִיקָה, לַעֲזוֹר? לִשְׁלוֹחַ כֶּסֶף?

שֶׁלָךְ –

דָנִי."

– מַה כּוֹתֵב דָנִי? – שָׁאֲלָה אִמָא.

– הַכֹּל שָׁם טוֹב וְיָפֶה – עָנָה שָׁאוּל. הוּא לֹא חָפֵץ לְסַפֵּר אֶת דִבְרֵי הַמִכְתָּב לְאִמוֹ.

הוּא חָשַׁב וְחָשַׁב, אֵיךְ יְכוֹלִים הַיְלָדִים בַּאֲמֶרִיקָה לַעֲזוֹר. אֵיךְ מוֹצְאִים כֶּסֶף וְשׁוֹלְחִים אֶל דָנִי, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לִשְׁאוֹל מֵאַבָּא וְאִמָא כִּי יִתְּנוּ כֶּסֶף? – לֹא. זֶה לֹא יָפֶה. הֵם נוֹתְנִים כֶּסֶף רַב לִדְבָרִים רַבִּים. רַק הַיְלָדִים צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר, לִמְצוֹא אֶת הַכֶּסֶף וְלִשְׁלוֹחַ.

כָּל הַלַיְלָה חָשַׁב שָׁאוּל. הוּא הָיָה עָצוּב, כִּי לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. אַךְ בַּבֹּקֶר קָם שָׁאוּל בְּשִׂמְחָה וְרָץ לְבֵית־הַסֵפֶר.

 

ח. בֵּית־הַסֵפֶר בִּבְּרוּקְלִין    🔗

בֵּית־הַסֵפֶר בִּבְּרוּקְלִין הוּא בַּיִת גָדוֹל מְאֹד. אֵצֶל הַבַּיִת עוֹמְדִים עֵצִים גְדוֹלִים. יְלָדִים רַבִּים מְאֹד לוֹמְדִים בְּבֵית־הַסֵפֶר הַזֶה וְכֻלָם יְהוּדִים³⁴.

שָׁאוּל בָּא בַּבֹּקֶר לְבֵית־הַסֵפֶר. עוֹד לֹא לָמְדוּ. הוּא קָרָא לַיְלָדִים וְאָמַר:

– בּוֹאוּ אֶל הָעֵצִים!

– מָה הַדָבָר? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.

– שֶׁקֶט… – אָמַר שָׁאוּל, – אֵצֶל הָעֵצִים אֲסַפֵּר לָכֶם מָה הַדָבָר.

הַיְלָדִים יָצְאוּ מִן הַבַּיִת, הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ אֵצֶל הָעֵצִים. שָׁאוּל לָקַח אֶת הַמִכְתָּב וְקָרָא לִפְנֵי הַיְלָדִים.

– מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל אַחַד הַיְלָדִים.

– אֵין לָנוּ כֶּסֶף – אָמַר הַשֵׁנִי.

– אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים כֶּסֶף לַקֶרֶן־הַקַיֶמֶת³⁵ וּלְקֶרֶן־עַמִי. זֶה דַי – אָמַר הַשְׁלִישִׁי.

אַךְ שָׁאוּל אָמַר:

– יְלָדִים, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲזוֹר. הַיְלָדִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹזְרִים. הֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ קָשָׁה לְהָבִיא אֶת הַיְלָדִים מִתֵּימָן. אֲנַחְנוּ חַיִים פֹּה חַיִים יָפִים. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲזוֹר!

– אֵיךְ? אֵיךְ? – קָרְאוּ הַיְלָדִים.

– שִׁמְעוּ! – אָמַר שָׁאוּל – אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הַדָבָר, וְזֶה הַדָבָר אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי: כָּל הַיְלָדִים יוֹדְעִים לְשַׁחֵק³⁶ בְּבֵּיסְבּוֹל. אֲנַחְנוּ נְאַרְגֵן³⁷ קְבוּצַת³⁸ בֵּיסְבּוֹל. הַקְבוּצָה הַזֹאת תְּשַׁחֵק עִם כָּל הַקְבוּצוֹת בִּנְיוּ־יוֹרְק. אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד בָּאִים לִרְאוֹת אֶת הַמִשְׂחָקִים. הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים יִתְּנוּ, אֲנַחְנוּ נִשְׁלַח לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִשְׁלַח מִכְתָּבִים גַם לְבָתֵּי־הַסֵפֶר הָעִבְרִים בְּעָרִים³⁹ אֲחֵרוֹת⁴⁰ כְּמוֹ פִילַדֶלְפִיָה וְשִׁיקַגוֹ, וְעוֹד. יַעֲשׂוּ גַם הֵם אֶת אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים. גַּם מִקֶרֶן־עַמִי יִשְׁלְחוּ לָנוּ כֶּסֶף, וְנֶאֱסוֹף⁴¹ כֶּסֶף רַב.

– הֵידָד! ⁴² ­– קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים.

– הֵידָד שָׁאוּל!

– הֵידָד קְבוּצַת הַבֵּיסְבּוֹל!

– וּמַה יִהְיֶה שֵׁם הַקְבוּצָה? – שָׁאַל יֶלֶד אֶחָד.

– שֵׁם הַקְבוּצָה… שֵׁם הַקְבוּצָה יִהְיֶה… קְבוּצַת “תֵּימָן”! – אָמַר שָׁאוּל.

– הֵידָד קְבוּצַת “תֵּימָן”! – קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה.

 

ט. קְבוּצַת תֵּימָן מְשַׂחֶקֶת    🔗

עוֹד בַּיוֹם הַהוּא אִרְגְנוּ⁴³ אֶת קְבוּצַת הַבֵּיסְבּוֹל. כָּל הַיְלָדִים אֲשֶׁר יָדְעוּ לְשַׁחֵק יָפֶה בְּבֵּיסְבּוֹל הָיוּ בְּתוֹךְ הַקְבוּצָה. הַקְבוּצָה לָמְדָה לְשַׁחֵק בְּכָל יוֹם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁבוּ הַיְלָדִים מִבֵּית־הַסֵפֶר. עֲשָׂרָה יָמִים לָמְדָה הַקְבוּצָה לְשַׁחֵק עַד אֲשֶׁר הָיְתָה קְבוּצָה טוֹבָה מְאֹד. הַיְלָדִים יָדְעוּ כִּי בַּמִשְׂחָקִים הָאֵלֶה יַעַזְרוּ לַיְלָדִים הָעִבְרִים בְּתֵּימָן וְהֵם חָפְצוּ לְשַׁחֵק טוֹב. וְהֵם שִׁחֲקוּ טוֹב. כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאוּ אֵיךְ הַקְבוּצָה מְשַׂחֶקֶת אָמְרוּ: “זֹאת תִּהְיֶה הַקְבוּצָה הַטוֹבָה בְּכָל אֲמֶרִיקָה”. שָׁאוּל הָיָה רֹאשׁ הַקְבוּצָה. הוּא אָמַר לַיְלָדִים:

– יְלָדִים, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְשַׁחֵק טוֹב מְאֹד. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁלוֹחַ כֶּסֶף רַב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

וְהַיְלָדִים שָׁמְעוּ וְשִׂחֲקוּ טוֹב.

אַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק בָּעִתּוֹנִים⁴⁴:

“קְבוּצַת בֵּיסְבּוֹל ‘תֵּימָן’ מְשַׂחֶקֶת עִם כָּל הַקְבוּצוֹת הַטוֹבוֹת שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק. בּוֹאוּ לִרְאוֹת אֶת הַמִשְׂחָקִים. הַכֶּסֶף – לַעֲזוֹר לִילָדִים יְהוּדִים בְּתֵּימָן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.”

וּקְבוּצַת “תֵּימָן” הָלְכָה לְשַׂחֵק עִם כָּל הַקְבוּצוֹת הַטוֹבוֹת שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק. אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד בָּאוּ לִרְאוֹת אֶת הַמִשְׂחָקִים. הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ כִּי עוֹד לֹא הָיְתָה קְבוּצָה טוֹבָה כְּמוֹ קְבוּצַת “תֵּימָן”.

הַמִשְׂחָק הָרִאשׁוֹן הָיָה 4:2 – קְבוּצַת “תֵּימָן” רִאשׁוֹנָה.

הַמִשְׂחָק הַשֵׁנִי הָיָה 6:0 – קְבוּצַת “תֵּימָן” רִאשׁוֹנָה.

הַמִשְׂחָק הַשְׁלִישִׁי הָיָה 8:3 – קְבוּצַת “תֵּימָן” רִאשׁוֹנָה.

בְּכָל הַמִשְׂחָקִים הָיְתָה קְבוּצַת “תֵּימָן” רִאשׁוֹנָה. הַיְלָדִים יָדְעוּ לָרוּץ טוֹב מְאֹד. כַּאֲשֶׁר הָיָה שָׁאוּל רָץ – קָרְאוּ כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַמִשְׂחָק:

– רוּץ, שָׁאוּל! רוּץ, שָׁאוּל!

וְשָׁאוּל הָיָה הָרִאשׁוֹן.

אַחֲרֵי כָּל מִשְׂחָק קָרְאוּ כָּל הָאֲנָשִׁים:

– הֵידָד קְבוּצַת “תֵּימָן”!

וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ הַיְלָדִים שֶׁל קְבוּצַת “תֵּימָן” בְּעִיר נְיוּ־יוֹרְק עָמְדוּ כָּל הָאֲנָשִׁים וְקָרְאוּ:

– הֵידָד קְבוּצַת “תֵּימָן”!

גַם בְּבָתֵּי הַסֵפֶר בְּעָרִים⁴⁵ אֲחֵרוֹת⁴⁶ אִרְגְנוּ הַתַּלְמִידִים קְבוּצוֹת בֵּיסְבּוֹל. גַם הַקְבוּצוֹת הָאֵלֶה שִׁחֲקוּ טוֹב. הֵם אָסְפוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף, וְגַם מִן “קֶרֶן עַמִי” אֲשֶׁר בְּבָתֵּי הַסֵפֶר לָקְחוּ כֶּסֶף. אֶת כָּל הַכֶּסֶף שָׁלְחוּ אֶל שָׁאוּל, רֹאשׁ קְבוּצַת “תֵּימָן”.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים הָיָה לִקְבוּצַת “תֵּימָן” 5,000 דוֹלַר.

 

י. הַכֶּסֶף בָּא    🔗

כָּל הַיָמִים הָאֵלֶה קָרְאוּ דָנִי וְיוֹחָנָן סְפָרִים עַל אֶרֶץ תֵּימָן וְעַל הַדֶרֶךְ אֶל הָאָרֶץ הַזֹאת. הֵם קָרְאוּ סִפּוּרִים עַל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְתֵּימָן וּמִתֵּימָן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֵם גַם הָלְכוּ אֶל יְהוּדִי אֶחָד בְּעֵין־צוּר אֲשֶׁר בָּא מֵאֶרֶץ תֵּימָן וְהוּא סִפֵּר לָהֶם עַל הַחַיִים בְּתֵּימָן. הֵם לָמְדוּ דְבָרִים רַבִּים עַל הָאָרֶץ הַזֹאת. הֵם יָדְעוּ עַתָּה כִּי בְּתֵּימָן חַיִים עַרְבִיִים רַבִּים, וְהַיְהוּדִים הֵם מְעַטִים שָׁם; הֵם יָדְעוּ כִּי בַּדֶרֶךְ לְתֵּימָן יֵשׁ מִדְבָּר⁴⁷ וְהָרִים, וְאֵין מַיִם; הֵם יָדְעוּ כִּי בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵין תֵּימָן יֵשׁ אֶרֶץ עֲרָב⁴⁸.

בֹּקֶר אֶחָד רָץ דָנִי אֶל הַבַּיִת שֶׁל יוֹחָנָן, פָּתַח אֶת הַדֶלֶת וְקָרָא:

– יוֹחָנָן!

– מָה הַדָבָר? – שָׁאַל יוֹחָנָן.

– בָּא… בָּא… – אָמַר דָנִי וְלֹא יָכוֹל לְדַבֵּר עוֹד.

– מָה בָּא? מִי בָּא?

– בָּא… הַכֶּסֶף!

– הַכֶּסֶף! מֵאֲמֶרִיקָה?

– כֵּן! הִנֵה! 5,000 דוֹלָר!

– 5,000 דוֹלָר! – קָרָא יוֹחָנָן.

– אַתָּה רוֹאֶה? וְאַתָּה אָמַרְתָּ כִּי הֵם לֹא יִשְׁלְחוּ.

– כֵּן, עַתָּה רוֹאֶה אֲנִי. אֵין כְּמוֹ הַיְלָדִים בַּאֲמֶרִיקָה!

– יְלָדִים טוֹבִים וַחֲכָמִים הֵם. עָבְרוּ רַק עֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת וְהִנֵּה שָׁלְחוּ אֶת הַכֶּסֶף.

– אַךְ אֵיךְ עָשׂוּ זֹאת?

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

– גַם אֲנִי אֵינֶנִי יוֹדֵעַ.

– אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִכְתּוֹב לָהֶם מִכְתַּב תּוֹדָה.

– כֵּן, נִכְתּוֹב לָהֶם. עַתָּה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת לַדֶרֶךְ.

– כֵּן, עַתָּה יֵצֵא עִמָנוּ גַם יִצְחָק גָרְנִי. הוּא אִישׁ טוֹב מְאֹד וְיַעֲזוֹר לָנוּ. עַתָּה גַם אַבָּא וְאִמָא יַעַזְרוּ לָנוּ. הֵם אָמְרוּ כִּי יִתְּנוּ לָנוּ גַם מְעַט כֶּסֶף לַדֶרֶךְ, בְּגָדִים וְאֹכֶל רַב וְעוֹד דְבָרִים רַבִּים.

– בְּעוֹד שְׁנֵי יָמִים אָנוּ יוֹצְאִים.

– טוֹב.

דָנִי הָלַךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁלוֹ וְיוֹחָנָן אֶל הַבַּיִת שֶׁלוֹ. הַהוֹרִים שֶׁל הַיְלָדִים הָיוּ עֲצוּבִים מְאֹד. אַךְ הֵם לָקְחוּ הַרְבֵּה אֹכֶל וְנָתְנוּ לַיְלָדִים וְגַם בְּגָדִים וְעוֹד דְבָרִים רַבִּים.

 

י"א. שָׁלוֹם, יְלָדִים!    🔗

בָּעֶרֶב הָלַךְ אֱלִישָׁע מִבַּיִת לְבַיִת וְאָמַר לְכָל הַיְלָדִים שֶׁל עֵין־צוּר:

– לְכוּ אֶל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָׂדֶה.

כָּל הַיְלָדִים הָלְכוּ אֶל הַשָׂדֶה וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ אֵצֶל הָעֵץ הַגָדוֹל. יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט.

אַחֲרֵי־כֵן בָּאוּ גַם דָנִי וְיוֹחָנָן. הָיָה לַיְלָה. לֹא הָיָה אוֹר בַּשָׂדֶה. שָׁמְעוּ רַק קוֹל צִפּוֹר: צִיף־צִיף־צִיף.

אֱלִישָׁע פָּתַח וְאָמַר:

– יְלָדִים, הָעֶרֶב אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים “שָׁלוֹם” לְדָנִי וּלְיוֹחָנָן. הֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ רַבָּה וְקָשָׁה. הֵם יַעַבְרוּ אֲרָצוֹת רַבּוֹת עַד אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֶל הַיְלָדִים בְּתֵּימָן וְיָבִיאוּ אוֹתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. שָׁלוֹם לָכֶם, דָנִי וְיוֹחָנָן. הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לָכֶם לַדֶרֶךְ הִיא: בּוֹאוּ מַהֵר לְעֵין־צוּר עִם הַיְלָדִים מִתֵּימָן!

דָנִי קָם וְאָמַר:

– אָנוּ יוֹצְאִים עַתָּה לַדֶרֶךְ. מִי יוֹדֵעַ אִם נָבוֹא לְתֵּימָן בְּשָׁלוֹם. מִי יוֹדֵעַ אִם נָבִיא אֶת הַיְלָדִים הֵנָה בְּשָׁלוֹם. אֲנַחְנוּ עֲצוּבִים, כִּי יָמִים רַבִּים לֹא נִרְאֶה אֶת הַיְלָדִים שֶׁל עֵין־צוּר, אֶת אַבָּא וְאִמָא וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים. אַךְ הַלֵב מָלֵא גַם שִׂמְחָה, כִּי אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַעֲזוֹר לִיְלָדִים עִבְרִים אֲשֶׁר רַע לָהֶם, לָאַחִים שֶׁלָנוּ. שָׁלוֹם לָכֶם, יְלָדִים!

כָּל יֶלֶד קָם, הָלַךְ אֶל דָנִי, נָתַן לוֹ יָד וְאָמַר: “שָׁלוֹם, דָנִי.” אַחֲרֵי־כֵן הָלַךְ כָּל יֶלֶד אֶל יוֹחָנָן וְנָתַן לוֹ יָד וְאָמַר: “שָׁלוֹם, יוֹחָנָן.”

הָיָה שֶׁקֶט וְהַיְלָדִים הָיוּ עֲצוּבִים.

 

י"ב. דָנִי וְיוֹחָנָן יוֹצְאִים לַדֶרֶךְ    🔗

בֹּקֶר. הַשֶׁמֶשׁ עוֹד לֹא עָלְתָה, כָּל הָאֲנָשִׁים בְּעֵין־צוּר עוֹד יְשֵׁנִים⁴⁹. רַק דָנִי עִם אַבָּא וְאִמָא שֶׁלוֹ, וְיוֹחָנָן עִם אַבָּא וְאִמָא שֶׁלוֹ, וְיִצְחָק גָרְנִי יוֹצְאִים מִן הַכְּפָר. אִמָא שֶׁל דָנִי וְאִמָא שֶׁל יוֹחָנָן בּוֹכוֹת. הֵם הוֹלְכִים עַד הַדֶרֶךְ הַגְדוֹלָה. שָׁם הֵם עוֹמְדִים וְנוֹשְׁקִים⁵⁰ זֶה לָזֶה.

– לְכוּ בְּשָׁלוֹם וְשׁוּבוּ בְּשָׁלוֹם! – קוֹרְאִים הַהוֹרִים.

– שָׁלוֹם לָכֶם, נָשׁוּב מַהֵר! – קוֹרְאִים הַיְלָדִים וְיִצְחָק.

– יִצְחָק! אַתָּה שְׁמוֹר עַל הַיְלָדִים יָפֶה! – אוֹמֵר אַבָּא שֶׁל דָנִי.

– כֵּן, אֲנִי אֶשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם וְאֶרְאֶה כִּי טוֹב יִהְיֶה לָהֶם – אוֹמֵר יִצְחָק.

הַהוֹרִים שָׁבִים אֶל הַכְּפָר, וְהַיְלָדִים עִם יִצְחָק עוֹמְדִים עַל הַדֶרֶךְ.

אֵיךְ הוֹלְכִים לְתֵּימָן? – דָנִי אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ, יוֹחָנָן אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ. אַךְ הֵם יוֹדְעִים כִּי בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵין תֵּימָן יֵשׁ מִדְבָּר וְיֵשׁ אֶרֶץ עֲרָב.

– כֵּן, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת אֶל הַמִדְבָּר – אוֹמֵר יִצְחָק – אֶל הַדֶרֶךְ הַגְדוֹלָה שָׁם.

דָנִי וְיוֹחָנָן וְיִצְחָק הוֹלְכִים עַד אֲשֶׁר הֵם בָּאִים אֶל הַדֶרֶךְ הַגְדוֹלָה. בַּדֶרֶךְ עוֹבְרִים אוֹטוֹמוֹבִּילִים.

– הֵי, עֲמוֹד! – קוֹרֵא יִצְחָק לְאַחַד הָאוֹטוֹמוֹבִּילִים הָעוֹבְרִים בַּדֶרֶךְ.

הָאוֹטוֹ עוֹמֵד.

– יָכוֹל אַתָּה לָקַחַת אוֹתָנוּ?

• לְאָן⁵¹ אַתֶּם הוֹלְכִים? – שׁוֹאֵל הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּאוֹטוֹ.

– לַמִּדְבָּר – עוֹנֶה יִצְחָק.

– טוֹב, עֲלוּ. אֲנִי אֵינֶנִי הוֹלֵךְ לַמִּדְבָּר, אַךְ יָכוֹל אֲנִי לָקַחַת אֶתְכֶם אֶל הַדֶרֶךְ לַמִדְבָּר.

– כַּמָה כֶּסֶף אַתָּה חָפֵץ? – שׁוֹאֵל יִצְחָק.

– לֹא צָרִיךְ כֶּסֶף.

דָנִי וְיוֹחָנָן וְיִצְחָק עוֹלִים עַל הָאוֹטוֹ. הָאוֹטוֹ רָץ מַהֵר עַל הַדֶרֶךְ. הֵם עוֹבְרִים שָׂדוֹת, הָרִים, עָרִים וּכְפָרִים. הֵם עוֹבְרִים אֶת הָעִיר חֵיפָה, אַחֲרֵי־כֵן הֵם רוֹאִים כְּפָרִים עִבְרִים רַבִּים אֵצֶל הַדֶרֶךְ. הֵם עוֹבְרִים בְּתוֹךְ כְּפָר גָדוֹל אֲשֶׁר שְׁמוֹ “חֲדֵרָה”. הֵם יוֹצְאִים מֵחֲדֵרָה וְרוֹאִים שָׂדוֹת וְגַנִים וַאֲנָשִׁים עוֹבְדִים. דָנִי וְיוֹחָנָן חוֹשְׁבִים: “אֶרֶץ יָפָה הִיא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. מִי יוֹדֵעַ כַּמָה יָמִים לֹא נִרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַזֹאת…” וְהֵם עֲצוּבִים.

הָאוֹטוֹ רָץ־רָץ. הֵם בָּאִים לָעִיר הָעִבְרִית תֵּל־אָבִיב. רַק יְהוּדִים חַיִים בָּעִיר הַזֹאת. עִיר יָפָה, בָּתִּים יָפִים. הֵם יוֹרְדִים מִן הָאוֹטוֹ וְהוֹלְכִים לֶאֱכוֹל.

 

י"ג. יִצְחָק אֵינֶנוּ    🔗

כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ מִן הָאוֹטוֹ אָמַר יִצְחָק לַיְלָדִים:

– אַתֶּם לְכוּ לֶאֱכוֹל. לִי יֵשׁ פֹּה דוֹד⁵² בְּתֵּל־אָבִיב וַאֲנִי חָפֵץ לֵאמוֹר לוֹ “שָׁלוֹם”. עוֹד מְעַט אָשׁוּב.

– טוֹב, לֵךְ וְשׁוּב מַהֵר! – אָמַר הָאִישׁ – כִּי הָאוֹטוֹ הוֹלֵךְ עוֹד מְעַט לִבְאֵר־שֶׁבַע.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָכְלוּ יָצְאוּ הַיְלָדִים וְעָמְדוּ אֵצֶל הָאוֹטוֹ. יִצְחָק גָרְנִי עוֹד לֹא שָׁב.

– אַיֵה יִצְחָק? – שׁוֹאֵל יוֹחָנָן.

– עוֹד מְעַט יָבוֹא! – אוֹמֵר דָנִי.

– יְלָדִים, אֲנִי צָרִיךְ לָבוֹא עוֹד הַיוֹם לִבְאֵר־שֶׁבַע! – קוֹרֵא הָאִישׁ מִן הָאוֹטוֹ.

– עוֹד מְעַט. הִנֵּה יִצְחָק גָרְנִי יָבוֹא. עֲמוֹד מְעַט!

הָאוֹטוֹ עָמַד, אַךְ אֶת יִצְחָק אֵין רוֹאִים. אַיֵה יִצְחָק? דָנִי וְיוֹחָנָן רָצִים פֹּה, רָצִים שָׁם… יִצְחָק אֵינֶנוּ.

– מַה לַעֲשׂוֹת? אֵיךְ נִמְצָא אֶת יִצְחָק? – שׁוֹאֵל יוֹחָנָן.

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ. אֲנִי לֹא הָיִיתִי בְּתֵּל־אָבִיב וְאֵינֶנִי יוֹדֵעַ אֶת הָעִיר – אָמַר דָנִי.

– גַם אֲנִי אֵינֶנִי יוֹדֵעַ – אָמַר הָאִישׁ – אֵין אֲנִי יָכוֹל לְחַכּוֹת⁵³ עוֹד. צָרִיךְ אֲנִי לָלֶכֶת.

– אוּלַי נָשׁוּב לְעֵין־צוּר? – שָׁאַל יוֹחָנָן אֶת דָנִי.

– לֹא! – אָמַר דָנִי – אֲנַחְנוּ לֹא נָשׁוּב. נַעֲלֶה עַל הָאוֹטוֹ וְנֵלֵךְ. אֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִמְצוֹא אֶת יִצְחָק עַתָּה בָּעִיר הַגְדוֹלָה הַזֹאת. מַה נַעֲשֶׂה פֹּה? אֲנַחְנוּ נִמְצָא אֶת הַדֶרֶךְ לְתֵּימָן גַּם אִם יִצְחָק לֹא יִהְיֶה עִמָנוּ! וְעַתָּה יֵשׁ לָנוּ אוֹטוֹ הַלוֹקֵחַ אוֹתָנוּ עַד בְּאֵר־שֶׁבַע! עַד הַמִדְבָּר!

 

י"ד. הַיְלָדִים הוֹלְכִים אֶל הַמִדְבָּר    🔗

– טוֹב, יְלָדִים – אָמַר הָאִישׁ – אִם אַתֶּם חֲפֵצִים לָלֶכֶת עַד בְּאֵר־שֶׁבַע עֲלוּ עַל הָאוֹטוֹ וְנֵלֵךְ. אוּלַי⁵⁴ נִמְצָא אִישׁ בִּבְאֵר־שֶׁבַע אֲשֶׁר יַעֲזוֹר לָכֶם.

הַיְלָדִים עָלוּ, וְהָאוֹטוֹ רָץ־רָץ בַּדֶּרֶךְ. הֵם עָבְרוּ אֶת כָּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַחֲרֵי־כֵן עָמַד הָאוֹטוֹ, וְהָאִישׁ אָמַר:

– עַד פֹּה! מִפֹּה אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל בְּאֵר־שֶׁבַע. מָה אַתֶּם חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת?

– אֲנַחְנוּ נֵרֵד פֹּה וְנֵלֵךְ אֶל הַמִדְבָּר – אָמַר דָנִי.

– וּמַה תַּעֲשׂוּ בַּמִדְבָּר? – שָׁאַל הָאִישׁ.

– יֵשׁ לָנוּ אַחִים בַּמִדְבָּר – עָנָה דָנִי – אֲנַחְנוּ נִמְצָא אוֹתָם וְנֵשֵׁב בְּבֵיתָם.

– טוֹב, רְדוּ פֹּה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְדַרְכִּי – אָמַר הָאִישׁ.

– וְאֵיךְ הוֹלְכִים לַמִדְבָּר? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.

– שָׁם! – אָמַר הָאִישׁ – רוֹאִים אַתֶּם אֶת הַשֶׁמֶשׁ? – שָׁם הַמִּדְבָּר. שָׁלוֹם לָכֶם, יְלָדִים!

– שָׁלוֹם, תּוֹדָה רַבָּה!

שְׁנֵי הַנְעָרִים יָרְדוּ מִן הָאוֹטוֹ. הֵם עָמְדוּ עַל הָאָרֶץ. לֹא הָיוּ שָׁם שָׂדוֹת, לֹא גַנִים, לֹא כְּפָר וְלֹא עִיר. לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ. לֹא יָדְעוּ לְאָן⁵⁵ הוֹלְכִים. הֵם רָאוּ רַק אֶת הַשֶׁמֶשׁ וְהָלְכוּ בַּדֶרֶךְ אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם הָאִישׁ.

– זֶה הוּא הַמִדְבָּר – אָמַר דָנִי.

הֵם הָלְכוּ וְהָלְכוּ. הָיָה חַם⁵⁶. הֵם חָפְצוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם, אַךְ לֹא שָׁתוּ, כִּי הָיָה לָהֶם אַךְ מְעַט מַיִם.

 

ט"ו. אֹהֶל עֲרָבִי    🔗

בָּא הָעֶרֶב. הַנְעָרִים לֹא רָאוּ לְאָן לָלֶכֶת, לֹא רָאוּ דָבָר.

– מַה לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל יוֹחָנָן.

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ. נֵשֵׁב עַל הָאָרֶץ עַד הַבֹּקֶר – אָמַר דָנִי.

יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ. אָכְלוּ מִן הַלֶחֶם וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם וְלֹא דִבְּרוּ דָבָר. כָּל אֶחָד חָשַׁב. פִּתְאֹם קוֹרֵא יוֹחָנָן.

– דָנִי! אוֹר!

וּשְׁנֵי הַנְעָרִים רָאוּ אוֹר קָטָן. הֵם קָמוּ וְהָלְכוּ אֶל הָאוֹר. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָה – רָאוּ וְהִנֵּה אֹהֶל⁵⁷ קָטָן עוֹמֵד. אֹהֶל שֶׁל עֲרָבִי.

הֵם שָׁמְעוּ קוֹל קוֹרֵא: “מִי שָׁם?”

– יְלָדִים עַרְבִיִים! – קָרְאוּ דָנִי וְיוֹחָנָן.

– וּמָה אַתֶּם חֲפֵצִים פֹּה?

– אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְתֵּימָן.

– בּוֹאוּ אֶל הָאֹהֶל.

דָנִי וְיוֹחָנָן בָּאוּ לְתוֹךְ הָאֹהֶל. אֹהֶל קָטָן וּמְנוֹרָה קְטַנָה בּוֹ וְעַל הָאָרֶץ יָשַׁב הָעֲרָבִי.

– שְׁבוּ! – אָמַר הָעֲרָבִי – חֲפֵצִים אַתֶּם לִשְׁתּוֹת קָפֶה⁵⁸?

– טוֹב, תּוֹדָה! – אָמְרוּ הַנְעָרִים.

נָתַן לָהֶם הָעֲרָבִי קָפֶה וְהֵם שָׁתוּ. גַם הָעֲרָבִי שָׁתָה.

– וּמָה הַשֵׁמוֹת שֶׁלָכֶם? – שָׁאַל הָעֲרָבִי

– שְׁמִי עָזִיז – עָנָה דָנִי – וְשֵׁם חֲבֵרִי וָלִיד.

– וּשְׁמִי מוּסְטָפָה – אָמַר הָעֲרָבִי – עַתָּה סַפְּרוּ לִי לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים וּמָה אַתֶּם חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת.

סִפְּרוּ לוֹ הַנְעָרִים כִּי הֵם הוֹלְכִים לְתֵּימָן. חֲפֵצִים הֵם לִרְאוֹת אֶת הָאַחִים שֶׁלָהֶם הַיוֹשְׁבִים שָׁם.

– וְאֵיךְ אַתֶּם חוֹשְׁבִים לָלֶכֶת? – שָׁאַל מוּסְטָפָה.

– בָּרֶגֶל! – עָנוּ הַנְעָרִים.

– כֵּן? – אָמַר מוּסְטָפָה – אַתֶּם, נְעָרִים קְטַנִים, חוֹשְׁבִים לַעֲבוֹר אֶת הַמִדְבָּר הַגָדוֹל וְאֶת כָּל אֶרֶץ עֲרָב בָּרֶגֶל? לֹא, לֹא. רוֹאֶה אֲנִי כִּי אֵין אַתֶּם נְעָרִים חֲכָמִים. גַם אֲנָשִׁים גְדוֹלִים אֵינָם עוֹבְרִים אֶת הַמִדְבָּר בָּרֶגֶל. אֵין אֲנָשִׁים בַּמִדְבָּר. אֵין מַיִם בַּמִדְבָּר…

– מַה לַעֲשׂוֹת? – שָׁאֲלוּ הַנְעָרִים.

חָשַׁב מוּסְטָפָה מְעַט וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר:

– יֵשׁ לִי שְׁלֹשָׁה גְמַלִים⁵⁹. אִם אַתֶּם חֲפֵצִים – אֲנִי יָכוֹל לָקַחַת אֶתְכֶם לְתֵּימָן עַל הַגְמַלִים.

חָשְׁבוּ הַנְעָרִים וְאַחֲרֵי־כֵן אָמְרוּ:

– טוֹב.

– וְכֶסֶף יֵשׁ לָכֶם?

– כֵּן. כַּמָה אַתָּה חָפֵץ?

– 200 דוֹלָר – אָמַר הָעֲרָבִי.

חָשְׁבוּ הַנְעָרִים עוֹד מְעַט. יָצְאוּ מִן הָאֹהֶל וְדִבְּרוּ מְעַט זֶה עִם זֶה. אַחֲרֵי־כֵן בָּאוּ אֶל הָאֹהֶל וְאָמְרוּ:

– טוֹב. אַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ תֵּימָן עַל הַגְמַלִים וַאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לְךָ 200 דוֹלָר.

– טוֹב – אָמַר הָעֲרָבִי – בַּבֹּקֶר אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לַדֶרֶךְ. הַלַיְלָה אַתֶּם יְשֵׁנִים⁶⁰ בָּאֹהֶל שֶׁלִי.

 

ט"ז. עַל הַגְמַלִים    🔗

בַּבֹּקֶר, לִפְנֵי אֲשֶׁר יָצְאָה הַשֶׁמֶשׁ, קָרָא הָעֲרָבִי:

– קוּמוּ, יְלָדִים!

הַנְעָרִים פָּתְחוּ אֶת הָעֵינַיִם וְרָאוּ כִּי הֵם יְשֵׁנִים עַל הָאָרֶץ בָּאֹהֶל. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה הַדָּבָר… אֵין אִמָא, אֵין אַבָּא, אֵין הַבַּיִת אֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים…

הֵם קָמוּ. הָעֲרָבִי לָקַח שְׁלֹשָׁה גְמַלִים. הוּא עָלָה עַל הַגָמָל הָרִאשׁוֹן, דָנִי עָלָה עַל הַגָמָל הַשֵׁנִי וְיוֹחָנָן עָלָה עַל הַגָמָל הַשְׁלִישִׁי. הַגְמַלִים קָמוּ וְהָלְכוּ. כָּל הָאָרֶץ הָיְתָה מִדְבָּר. הָיָה חַם⁶¹. בְּכָל הַדֶרֶךְ לֹא רָאוּ דְבָר, לֹא כְּפָר, לֹא עִיר, לֹא בַּיִת, לֹא עֵץ, לֹא אִישׁ. רַק שָׁמַיִם וְאֶרֶץ וָשֶׁמֶשׁ. מִדְבָּר אֶחָד גָדוֹל. הָיָה שֶׁקֶט בַּמִדְבָּר. רַק מוּסְטָפָה שָׁר בַּעֲרָבִית:

“יַה־לִיל יַה לִילִי, יַה־לִיל יַהלִילִי…”

זֶה הָיָה הַקוֹל הָאֶחָד אֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַנְעָרִים בַּמִדְבָּר.

הָיָה חַם. הַנְעָרִים חָפְצוּ מְאֹד לִשְׁתּוֹת מַיִם. אֲבָל הָעֲרָבִי אָמַר לָהֶם לִשְׁתּוֹת מְעַט מְאֹד כִּי בַּדֶרֶךְ אֵין מַיִם.

– כַּמָה יָמִים נִהְיֶה בַּדֶרֶךְ? – שָׁאֲלוּ הַנְעָרִים.

– חֲמִשָׁה יָמִים – קָרָא מוּסְטָפָה.

– אַתָּה שׁוֹמֵעַ? – קוֹרֵא דָנִי לְיוֹחָנָן.

– כֵּן, אֲנִי שׁוֹמֵעַ. רַע מְאֹד! – עוֹנֶה יוֹחָנָן.

אוֹר הַשֶׁמֶשׁ גָדוֹל. יוֹחָנָן סוֹגֵר אֶת הָעֵינַיִם. הִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֶת עֵין־צוּר. הַיְלָדִים מְשַׁחֲקִים. שָׂדוֹת. עֵצִים. אַבָּא וְאִמָא. אַבָּא עוֹבֵד בַּשָׂדֶה. יוֹחָנָן בָּא לַשָׂדֶה וְשׁוֹתֶה מַיִם. מַיִם רַבִּים. כָּל הַשָׂדֶה מָלֵא מַיִם.

– מַיִם! – קוֹרֵא יוֹחָנָן בְּקוֹל גָדוֹל.

– אַיֵה מַיִם? – שׁוֹאֲלִים דָנִי וּמוּסְטָפָה בְּשִׂמְחָה.

יוֹחָנָן פּוֹתֵחַ אֶת הָעֵינַיִם…

– לֹא, לֹא, זֶה הָיָה רַק חֲלוֹם… – אוֹמֵר יוֹחָנָן בְּקוֹל עָצוּב.

– כֵּן – אוֹמֵר הָעֲרָבִי – כַּאֲשֶׁר הוֹלְכִים בַּמִדְבָּר וְאֵין מַיִם, חוֹלְמִים עַל מַיִם.

בָּא הָעֶרֶב. הַנְעָרִים וּמוּסְטָפָה יָרְדוּ מִן הַגְמַלִים. הַגְמַלִים יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ. יָשְׁבוּ גַם הָאֲנָשִׁים עַל הָאָרֶץ אֵצֶל הַגְמַלִים. הָעֲרָבִי נָתַן לַגְמַלִים לֶאֱכוֹל.

אַחֲרֵי־כֵן
אָכְלוּ גַם הֵם מְעַט וְשָׁתוּ מְעַט מַיִם.

– חֲפֵצִים אַתֶּם לִשְׁמוֹעַ סִפּוּר? – שָׁאַל מוּסְטָפָה.

– כֵּן, כֵּן! – קָרְאוּ הַנְעָרִים בְּשִׂמְחָה.

מוּסְטָפָה סִפֵּר, וְהַנְעָרִים יָשְׁבוּ וְשָׁמְעוּ.

 

י"ז. הַסִפּוּר אֲשֶׁר סִפֵּר מוּסְטָפָה    🔗

– פַּעַם הָלַכְתִּי בַּמִדְבָּר עִם הַגָמָל שֶׁלִי, הָלַכְתִּי אֶל הָעִיר מֶכָּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ עֲרָב. בָּעִיר מֶכָּה יֵשׁ בֵּית־תְּפִלָה גָדוֹל וְהָעַרְבִיִים מִכָּל הָעוֹלָם בָּאִים בְּכָל שָׁנָה אֶל בֵּית־הַתְּפִלָה הַזֶה. כַּאֲשֶׁר בָּאתִי אֶל הָעִיר – הָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד. בָּעֶרֶב יָצָאתִי מִן הָעִיר עִם הַגָמָל שֶׁלִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַר אֶחָד אֵצֶל הָעִיר. יָשַׁבְתִּי אֵצֶל הַגָמָל וְאָכַלְתִּי. פִּתְאֹם אֲנִי רוֹאֶה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים בָּאִים. הֵם בָּאוּ, יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ וְאָכְלוּ. אַחֲרֵי־כֵן קַמְתִּי. קָמוּ גַם הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לִי: “אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לְךָ כֶּסֶף. תֵּן לָנוּ אֶת הַכֶּסֶף. אִם לֹא – אַתָּה מֵת.” הָיָה לִי כֶּסֶף רַב. מֶה עָשִׂיתִי? אָמַרְתִּי לָאֲנָשִׁים: “טוֹב, אֲנִי אֶתֵּן לַגָמָל לֶאֱכוֹל וְאַחֲרֵי־כֵן אַתֶּם יְכוֹלִים לָקַחַת אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יֵשׁ לִי.” “טוֹב” – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים – “לֵךְ וַעֲשֵׂה זֹאת מַהֵר.” הָלַכְתִּי וְנָתַתִּי לַגָמָל לֶאֱכוֹל. הָיָה חֹשֶׁךְ⁶² רַב, וְהָאֲנָשִׁים לֹא רָאוּ אֵיךְ נָתַתִּי לַגָמָל לֶאֱכוֹל, וַאֲנִי שַׂמְתִּי אֶת הַכֶּסֶף בַּפֶּה שֶׁל הַגָמָל. “עַתָּה אַתֶּם יְכוֹלִים לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יֵשׁ לִי” – אָמַרְתִּי אֶל הָאֲנָשִׁים. בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, הִבִּיטוּ⁶³ בַּבְּגָדִים שֶׁלִי, בְּכָל הַדְבָרִים – לֹא מָצְאוּ אֶת הַכֶּסֶף וְהָלְכוּ. כַּאֲשֶׁר בָּאתִי אֶל הָאֹהֶל שֶׁלִי – פָּתַח הַגָמָל אֶת הַפֶּה וְהַכֶּסֶף נָפַל עַל הָאָרֶץ.

– סִפּוּר יָפֶה מְאֹד – אָמַר דָנִי – אִישׁ חָכָם אַתָּה!

אַחֲרֵי־כֵן אָמַר יוֹחָנָן לְדָנִי:

– יֵשׁ לְךָ הַכֶּסֶף?

– כֵּן – אָמַר דָנִי.

– אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁמוֹר עָלָיו יָפֶה – אָמַר יוֹחָנָן – יֵשׁ אֲנָשִׁים רָעִים בַּדֶרֶךְ.

– אֵיךְ? – שָׁאַל דָנִי.

– תֵּן לִי אֶת הַכֶּסֶף – אָמַר יוֹחָנָן.

נָתַן דָנִי אֶת הַכֶּסֶף לְיוֹחָנָן, וְיוֹחָנָן שָָׂם אֶת הַכֶּסֶף בְּתוֹךְ הַבֶּגֶד שֶׁלוֹ, עַל הַלֵב.

 

י"ח. דָבָר טוֹב וְדָבָר רַע    🔗

בַּבֹּקֶר קָמוּ, עָלוּ עַל הַגְמַלִים, וְהַגְמַלִים הָלְכוּ בַּמִדְבָּר. אֵין רוֹאִים דָבָר. רַק שָׁמַיִם וְאֶרֶץ וָשֶׁמֶשׁ.

פִּתְאֹם קוֹרֵא דָנִי:

– יוֹחָנָן! אֲנִי רוֹאֶה הַר!

– כֵּן, הַר! הַר! גַם אֲנִי רוֹאֶה! – קָרָא יוֹחָנָן.

– מַהֵר, גְמַלִים! – קָרְאוּ הַנְעָרִים.

גַם הַגְמַלִים רָאוּ אֶת הָהָר וְהֵם הָלְכוּ מַהֵר. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֵצֶל הָהָר – רָאוּ וְהִנֵה הוּא גָדוֹל מְאֹד וְרֹאשׁ הָהָר בַּשָׁמַיִם.

– מַה פֹּה? – שָׁאֲלוּ הַנְעָרִים אֶת מוּסְטָפָה.

– עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּאֶרֶץ עֲרָב. זֶה הַר מֵהֶהָרִים שֶׁל אֶרֶץ עֲרָב – אָמַר מוּסְטָפָה.

הֵם יָרְדוּ מִן הַגְמַלִים וְהָלְכוּ אֶל הָהָר. טוֹב מְאֹד הָיָה אֵצֶל הָהָר, כִּי לֹא הָיָה שָׁם חַם. פִּתְאֹם הֵם רוֹאִים הַרְבֵּה עַרְבִיִים עוֹמְדִים לְרֶגֶל הָהָר. הֵם קָרְאוּ לְמוּסְטָפָה וְאָמְרוּ לוֹ:

– רוֹאֶה אַתָּה? אֲנָשִׁים רַבִּים עוֹמְדִים שָׁם. מַה יֵשׁ שָׁם?

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי יֵשׁ שָׁם מַיִם – אָמַר מוּסְטָפָה.

– מַיִם! מַיִם! – קָרְאוּ הַנְעָרִים בְּשִׂמְחָה.

רָצוּ הַנְעָרִים, רָץ מוּסְטָפָה, רָצוּ גַם הַגְמַלִים. הֵם בָּאוּ וְרָאוּ מַיִם רַבִּים מְאֹד יוֹצְאִים מִן הָאָרֶץ, וַאֲנָשִׁים רַבִּים שׁוֹתִים מִן הַמַיִם, וּגְמַלִים רַבִּים שׁוֹתִים מִן הַמַיִם. הֵם נָפְלוּ עַל הָאָרֶץ וְשָׁתוּ וְשָׁתוּ וְשָׁתוּ… עַד אֲשֶׁר הָיוּ מְלֵאִים. גַם הַגְמַלִים שָׁתוּ מַיִם רַבִּים מְאֹד. הַשִׂמְחָה הָיְתָה גְדוֹלָה. שְׁלֹשָׁה יָמִים הָיָה חַם וְלֹא הָיוּ דֵי מַיִם לִשְׁתּוֹת. כָּל הַדֶרֶךְ חָפְצוּ הַנְעָרִים לִשְׁתּוֹת מַיִם. עַתָּה הֵם יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת מַיִם כְּכָל אֲשֶׁר חָפְצוּ.

אֵצֶל הַמַיִם עָמְדוּ עֵצִים רַבִּים. הָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ אֵצֶל הָעֵצִים, וְדִבְּרוּ זֶה עִם זֶה. הֵם רָאוּ אֶת הַנְעָרִים וְשָׁאֲלוּ:

– מִי הַנְעָרִים הָאֵלֶה?

אָמַר לָהֶם מוּסְטָפָה:

– אֵלֶה יְלָדִים טוֹבִים מְאֹד, וְהֵם הוֹלְכִים לִרְאוֹת אֶת הָאַחִים שֶׁלָהֶם בְּאֶרֶץ תֵּימָן.

אַחֲרֵי־כֵן עָלוּ שְׁנֵי הַנְעָרִים עַל הָהָר. הַר יָפֶה וְגָדוֹל הָיָה הָהָר הַזֶה וְעֵצִים רַבִּים עָלָיו. הַנְעָרִים עָמְדוּ עַל הָהָר וְרָאוּ אֶת כָּל הַמִּדְבָּר. אַחֲרֵי־כֵן הָלְכוּ בֵּין הָעֵצִים. הֵם רָצוּ מֵעֵץ לְעֵץ פֹּה וְשָׁם. פִּתְאֹם עָמַד דָנִי וְהִנֵה – הוּא אֵינֶנוּ רוֹאֶה אֶת יוֹחָנָן…

– יוֹחָנָן! יוֹחָנָן! – קָרָא דָנִי.

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

רָץ דָנִי עַל הָהָר וְקָרָא: “יוֹחָנָן, יוֹחָנָן”, אַךְ לֹא רָאָה אֶת יוֹחָנָן וְלֹא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ. הוּא יָרַד מִן הָהָר, רָץ מַהֵר אֶל מוּסְטָפָה וְאָמַר לוֹ:

– וָלִיד אֵינֶנוּ! הָלַכְנוּ בֵּין הָעֵצִים עַל הָהָר וּפִתְאֹם⁶⁴ – לֹא רָאִיתִי עוֹד אֶת וָלִיד…

קָרָא מוּסְטָפָה לְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְאָמַר לָהֶם:

– יֶלֶד אֶחָד עָלָה עַל הָהָר וְעַתָּה הוּא אֵינֶנוּ.

עָלוּ כָּל הָאֲנָשִׁים עַל הָהָר, הָלְכוּ בֵּין הָעֵצִים וְקָרְאוּ בְּקוֹל גָדוֹל: “וָלִיד! וָלִיד!” אַךְ לֹא שָׁמְעוּ אֶת הַקוֹל שֶׁל יוֹחָנָן וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ. כָּל הַיוֹם הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים עַל הָהָר וְלֹא מָצְאוּ אֶת הַנַעַר. בָּא הָעֶרֶב. לֹא הָיָה אוֹר. הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ:

– הַיֶלֶד אֵינֶנוּ. אֵין מַה לַעֲשׂוֹת. אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים כִּי חַיָה רָעָה אָכְלָה אוֹתוֹ.

שָׁמַע דָנִי אֶת הַדָבָר וּבָכָה⁶⁵. יָשַׁב עַל הָהָר וּבָכָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "יוֹחָנָן, יוֹחָנָן הַטוֹב, אַיֵה אַתָּה? אִם אַתָּה לא פֹּה – לָמָה לִי חַיִים…

הוּא יָרַד מִן הָהָר עִם כָּל הָאֲנָשִׁים וּבָכָה:

– וָלִיד… וָלִיד… מָה אוֹמַר לְאַבָּא שֶׁלְךָ וּלְאִמָא שֶׁלְךָ?… מָה אוֹמַר לַיְלָדִים?… אָחִי, וָלִיד…

יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים מִן הָהָר וְגַם דָנִי יָרַד. הֵם בָּאִים לְרֶגֶל הָהָר, וּפִתְאֹם הֵם רוֹאִים – יוֹחָנָן יוֹשֵׁב אֵצֶל הַגְמַלִים..

– וָלִיד! – קָרָא דָנִי וּבָכָה מִשִׂמְחָה…

– אַיֵה הָיִיתָ? – שָׁאֲלוּ כָּל הָאֲנָשִׁים אֶת יוֹחָנָן.

– הָלַכְתִּי עַל הָהָר – סִפֵּר יוֹחָנָן – פִּתְאֹם רָאִיתִי – עָזִיז אֵינֶנוּ. קָרָאתִי: “עָזִיז! עָזִיז!”, וְעָזִיז אֵינֶנוּ. הָלַכְתִּי בֵּין הָעֵצִים וְלֹא מָצָאתִי אֶת עָזִיז. יָרַדְתִּי מִן הָהָר לִקְרֹא לָאֲנָשִׁים. רָאִיתִי כִּי אֵין אֲנָשִׁים, יָשַׁבְתִּי אֵצֶל הַגְמַלִים…

הָיְתָה הַשִׂמְחָה גְדוֹלָה בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהַשִׂמְחָה שֶׁל הַיְלָדִים הָיְתָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד.

 

י"ט. בָּעִיר מֶכָּה    🔗

בַּיוֹם הָרְבִיעִי בַּבֹּקֶר רָאוּ וְהִנֵּה הֵם בְּאֶרֶץ הָרִים. הֶהָרִים רַבִּים, אַךְ אֵין עֵצִים וְאֵין מַיִם.

– רֹאשׁ הָאָרֶץ הַזֹאת הוּא הַמֶלֶךְ אִבְּן־סָעוּד – אָמַר מוּסְטָפָה לַנְעָרִים.

– וְאַיֵה יוֹשֵׁב הַמֶלֶךְ אִבְּן סַעוּד? – שָׁאֲלוּ הַנְעָרִים.

– בָּעִיר מֶכָּה – עָנָה מוּסְטָפָה.

הַגְמַלִים הָלְכוּ וְהָלְכוּ. הָיָה חַם. פִּתְאֹם רָאוּ בָּתִּים וְאֹהָלִים עוֹמְדִים עַל הָהָר, וּבֵין הַבָּתִּים בֵּית־תְּפִלָה גָדוֹל.

– מַה שָׁם? – שָׁאַל יוֹחָנָן.

– זֹאת הִיא הָעִיר מֶכָּה – אָמַר מוּסְטָפָה.

– הָעִיר מֶכָּה! אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים לִרְאוֹת אֶת הָעִיר מֶכָּה – אָמַר דָנִי – אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ סִפּוּרִים רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹאת.

הַגְמַלִים בָּאוּ אֶל הָעִיר מֶכָּה. עִיר לֹא גְדוֹלָה. בָּתִּים וְאֹהָלִים בְּתוֹךְ הָעִיר. מְעַט עֵצִים. מְעַט אֲנָשִׁים וּבֵית תְּפִלָה גָדוֹל. אֵצֶל בֵּית־הַתְּפִלָה יֵשׁ מַיִם, וְכָל הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֶל בֵּית־הַתְּפִלָה שׁוֹתִים מִן הַמיִם. יָרְדוּ מוּסְטָפָה וּשְׁנֵי הַנְעָרִים מִן הַגְמַלִים.

– בּוֹאוּ אֶל בֵּית־הַתְּפִלָה – אָמַר מוּסְטָפָה.

הָלְכוּ הַנְעָרִים אַחֲרֵי מוּסְטָפָה אֶל בֵּית־הַתְּפִלָה. הֵם רָאוּ חֶדֶר גָדוֹל מְאֹד וְיָפֶה. בַּחֶדֶר לֹא עָמַד דָבָר. רַק מְעַט אֲנָשִׁים הָיוּ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. הַנְעָרִים עָמְדוּ אֵצֶל מוּסְטָפָה. כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָעֲרָבִי – עָשׂוּ גַם הֵם.

פִּתְאֹם אָמַר מוּסְטָפָה בְּשֶׁקֶט לְדָנִי:

– בּוֹאוּ מַהֵר! נֵצֵא מִפֹּה!

– מַדוּעַ? – שָׁאַל דָנִי.

– אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי “מַדוּעַ” – אָמַר מוּסְטָפָה בְּשֶׁקֶט. וְהֵם יָצְאוּ מַהֵר מִבֵּית־הַתְּפִלָה.

– בּוֹאוּ מַהֵר, מַהֵר! – אָמַר מוּסְטָפָה.

רָצוּ הַנְעָרִים מַהֵר אַחֲרֵי מוּסְטָפָה. בָּאוּ אֶל הַגְמַלִים, עָלוּ עֲלֵיהֶם וְיָצְאוּ מַהֵר מִן הָעִיר. כַּאֲשֶׁר הָיוּ בַּשָׂדֶה – סִפֵּר מוּסְטָפָה:

כַּאֲשֶׁר עָמַדְנוּ בְּבֵית־הַתְּפִלָה שָׁמַעְתִּי עֲרָבִי אֶחָד אוֹמֵר אֶל הַשֵׁנִי בְּשֶׁקֶט: “הַיְלָדִים הָאֵלֶה הֵם יְהוּדִים”. אָמַר הַשֵׁנִי: “אַךְ הַבְּגָדִים הֵם עַרְבִיִים וְגַם פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי עַרְבִיִים”. אָמַר הָרִאשׁוֹן: “לֹא, אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הַפָּנִים הֵם כִּפְנֵי יְהוּדִים”. “וּמָה הֵם עוֹשִׂים פֹּה?” – שָׁאַל הַשֵׁנִי. רָאִיתִי כִּי הֵם אֲנָשִׁים רָעִים מְאֹד וְכִי הֵם אוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת דָבָר רָע. אָמַרְתִּי לָכֶם לָצֵאת. אִמְרוּ לִי אֶת הָאֱמֶת⁶⁶, יְלָדִים, הַאִם עִבְרִים אַתֶּם אוֹ עַרְבִיִים?

– אֱמֶת הַדָבָר כִּי עִבְרִים אֲנַחְנוּ – אָמְרוּ הַיְלָדִים.

הֵם סִפְּרוּ לְמוּסְטָפָה עַל הַמִכְתָּב אֲשֶׁר שָׁלְחוּ לָהֶם הַיְלָדִים בְּתֵּימָן. גַם סִפְּרוּ לוֹ אֶת אֲשֶׁר הֵם הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת שָׁם בְּעַד הַיְלָדִים הָעִבְרִים בְּתֵּימָן.

שָׁמַע מוּסְטָפָה אֶת דִבְרֵי הַיְלָדִים וְאָמַר:

– יְלָדִים טוֹבִים אַתֶּם! אַלְלַהּ יִהְיֶה עִמָכֶם וְיִשְׁמֹר אֶתְכֶם מִכָּל רָע, כִּי דָבָר טוֹב אַתֶּם עוֹשִׂים. גַם אֲנִי אֶעֱזוֹר לָכֶם כְּכָל אֲשֶׁר אֲנִי יָכוֹל. אַךְ טוֹב כִּי יָצָאנוּ מִן הָעִיר.

– מַדוּעַ? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים – מַדוּעַ חָפְצוּ הָעַרְבִיִים לַעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה?

– חֹק⁶⁷ הוּא לָעַרְבִיִים – עָנָה מוּסְטָפָה – כִּי אֵין אִישׁ עִבְרִי אוֹ בֶּן עַם אַחֵר יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָעִיר מֶכָּה.

– מַדוּעַ? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים עוֹד.

– כִּי כֵּן אָמַר מוּחַמַד, הַנָבִיא שֶׁלָנוּ: “רַק עַרְבִיִים יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת מֶכָּה, כִּי קְדוֹשָׁה⁶⁸ הִיא. אֵין אִישׁ מִבְּנֵי עַם אַחֵר יָכוֹל לָבֹא אֶל הָעִיר הַקְדוֹשָׁה וְלִרְאוֹת אוֹתָהּ.”

 

כ. לַיְלָה רַע    🔗

לַיְלָה. הַגְמַלִים יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ. הָאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים אֵצֶל הַגְמַלִים. פִּתְאֹם פּוֹתֵחַ דָנִי אֶת הָעֵינַיִם וְאוֹמֵר בְּשֶׁקֶט:

– יוֹחָנָן! יוֹחָנָן!

יוֹחָנָן פּוֹתֵחַ אֶת הָעֵינַיִם.

– שָׁמַעְתִּי קוֹל… – אוֹמֵר דָנִי.

– קוֹל? – שׁוֹאֵל יוֹחָנָן.

– כֵּן, קוֹל אֲנָשִׁים הוֹלְכִים.

קָרְאוּ לְמוּסְטָפָה. פָּתַח גַם מוּסְטָפָה אֶת הָעֵינַיִם. לֹא הָיָה אוֹר. אַךְ הֵם רָאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים.

– מִי אַתֶּם? – קָרָא מוּסְטָפָה.

– עַרְבִיִים אֲנַחְנוּ – קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים.

– וּמָה אַתֶּם חֲפֵצִים?

– אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יֵשׁ לָכֶם.

– אֵין לָנוּ כֶּסֶף – אָמַר הָעֲרָבִי.

– וּמִי הֵם שְׁנֵי הַנְעָרִים?

– אֵלֶה הַבָּנִים שֶׁלִי – אָמַר הָעֲרָבִי.

– חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ לִרְאוֹת אִם יֵשׁ לְךָ כֶּסֶף.

– טוֹב, בּוֹאוּ וְתִרְאוּ.

לֹא הָיָה אוֹר וּבְחֹשֶׁךְ הַלַיְלָה נָתַן מוּסְטָפָה אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְיוֹחָנָן. הָאֲנָשִׁים לֹא רָאוּ אֶת הַדָבָר. הֵם בָּאוּ אֶל הָעֲרָבִי וְלֹא מָצְאוּ כֶּסֶף. הֵם רָאוּ אֶת הַיְלָדִים אַךְ חָשְׁבוּ: “אֵלֶה יְלָדִים קְטַנִים, לָהֶם אֵין כֶּסֶף”. הָלְכוּ וְלֹא אָמְרוּ דָבָר.

– כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בְּמֶכָּה – עָזַרְתִּי⁶⁹ אֲנִי לָכֶם, עַתָּה עֲזַרְתֶּם אַתֶּם לִי – אָמַר מוּסְטָפָה לַנְעָרִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים הָרָעִים.

 

כ"א. שָׁלוֹם, עֲרָבִי!    🔗

אַחֲרֵי הַלַיְלָה הַזֶה, בַּבֹּקֶר, אָמַר מוּסְטָפָה לַנְעָרִים:

– עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּתֵּימָן!

לֵב הַנְעָרִים מָלֵא שִׂמְחָה. הִנֵה עוֹד מְעַט וְהֵם בָּאִים אֶל הַיְלָדִים הָעִבְרִים וְלוֹקְחִים אוֹתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. דָנִי וְיוֹחָנָן חָשְׁבוּ כָּל הַדֶרֶךְ: “אֵיךְ יִמְצְאוּ אֶת הַיְלָדִים, מַה יֹאמְרוּ לָהֶם, אֵיךְ יִמְצְאוּ דֶרֶךְ לָלֶכֶת עִם הַיְלָדִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”. וְהִנֵה עַתָּה הֵם בְּתֵּימָן!

דָנִי וְיוֹחָנָן לֹא דִבְּרוּ כָּל הַיוֹם. כָּל אֶחָד חָשַׁב בַּלֵב וְלֹא אָמַר מֶה חָשַׁב. בָּעֶרֶב רָאוּ אוֹרוֹת וּבָתִּים.

– זֹאת הִיא הָעִיר צַנְעָא – אָמַר מוּסְטָפָה.

– הָעִיר צַנְעָא! – קָרְאוּ הַנְעָרִים. וְהַלֵב: תַּק־תַּק־תַּק…

– עַתָּה, רְדוּ מִן הַגְמַלִים וּלְכוּ אֶל הָעִיר, אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאֹהֶל שֶׁלִי.

יָרְדוּ הַנְעָרִים מִן הַגְמַלִים, לָקְחוּ כָּל אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם, נָתְנוּ יָד לְמוּסְטָפָה וְאָמְרוּ:

– שָׁלוֹם לָךְ! אִישׁ טוֹב מְאֹד אַתָּה. אַתָּה עָזַרְתָּ לָנוּ כָּל הַדֶרֶךְ. תּוֹדָה לְךָ. יַעֲזוֹר לְךָ אֱלֹהִים.

– שָׁלוֹם, נְעָרִים! – אָמַר מוּסְטָפָה – לְכוּ לְשָׁלוֹם וְיַעֲזוֹר לָכֶם אֱלֹהִים. אֲנִי אֶהְיֶה בָּעִיר הַזֹאת חֲמִשָׁה יָמִים. אַחֲרֵי־כֵן אָשׁוּב אֶל בֵּיתִי בְּפַלַסְטִין. אֲנִי אָבֹא לִרְאוֹת אֶתְכֶם לִפְנֵי שׁוּבִי לְפַלַסְטִין.

– טוֹב מְאֹד – אָמְרוּ הַיְלָדִים – אֲנַחְנוּ נִשְׂמַח⁷⁰ לִרְאוֹת אוֹתְךָ לִפְנֵי שׁוּבְךָ. בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַיְהוּדִים תִּמְצָא אוֹתָנוּ.

הָלַךְ מוּסְטָפָה בַּדֶרֶךְ שָׁלוֹ וְהַנְעָרִים הָלְכוּ אֶל הָעִיר.

 

כ"ב. בָּעִיר צַנְעָא    🔗

עֶרֶב. דָנִי וְיוֹחָנָן הוֹלְכִים בְּתוֹךְ הָעִיר צַנְעָא. בָּתִּים, אוֹרוֹת קְטַנִים, עַרְבִיִים הוֹלְכִים בָּעִיר. אֵין הַנְעָרִים יוֹדְעִים אִישׁ בָּעִיר, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מִי הֵם. שְׁנֵי נְעָרִים עִבְרִים קְטַנִים בְּתוֹךְ עִיר שֶׁל עַרְבִיִים. אַיֵה יוֹשְׁבִים הַיְהוּדִים? אַיֵה הַיְלָדִים? דָנִי וְיוֹחָנָן אֵינָם יוֹדְעִים. הֵם לֹא חָפְצוּ לִשְׁאוֹל אֶת הָאֲנָשִׁים כִּי לֹא חָפְצוּ כִּי יֵדְעוּ הָעַרְבִיִים מִי הֵם. הֵם הוֹלְכִים בֵּין הַבָּתִּים וְרוֹאִים אֲנָשִׁים.

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי זֶה יְהוּדִי – אוֹמֵר דָנִי.

– לֹא, זֶה עֲרָבִי – אוֹמֵר יוֹחָנָן.

וְהֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מִי יְהוּדִי וּמִי עֲרָבִי, כִּי בְּתֵּימָן הַיְהוּדִים לוֹבְשִׁים בְּגָדִים כְּמוֹ שֶׁל הָעַרְבִיִים.

הֵם הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים בָּעִיר. אַחֲרֵי־כֵן הֵם רוֹאִים בָּתִּים קְטַנִים מְאֹד, בַּיִת עוֹמֵד אֵצֶל בַּיִת, וְאוֹר קָטָן יוֹצֵא מִן הַבָּתִּים.

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי פֹּה יוֹשְׁבִים יְהוּדִים – אוֹמֵר דָנִי.

– מַדוּעַ אַתָּה חוֹשֵׁב כֵּן? – שׁוֹאֵל יוֹחָנָן.

– כִּי בַּמִכְתָּב הֵם כָּתְבוּ לָנוּ כִּי הֵם חַיִים בְּבָתִּים קְטַנִים וְרַע לָהֶם מְאֹד – אוֹמֵר דָנִי.

אַךְ הֵם לֹא חָפְצוּ לִשְׁאוֹל אִישׁ. פִּתְאֹם הֵם שׁוֹמְעִים קוֹל יוֹצֵא מֵאַחַד הַבָּתִּים:

“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ…”

– פֹּה יְהוּדִים – אוֹמֵר דָנִי לְיוֹחָנָן בְּשֶׁקֶט.

– כֵּן, פֹּה יְהוּדִים! – קוֹרֵא יוֹחָנָן.

וְהֵם רוֹאִים כִּי בְּתוֹךְ הַבַּיִת אוֹר קָטָן, וִילָדִים רַבִּים יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וְלוֹמְדִים בְּסֵפֶר. הֵם הָלְכוּ אֶל הַדֶלֶת וְחָפְצוּ לָבוֹא לְתוֹךְ הַבַּיִת, וְהִנֵה נַעַר אֶחָד אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אוֹמֵר לָהֶם:

– עִמְדוּ!

הַנְעָרִים עָמְדוּ.

– מִי אַתֶּם?

– אֲנַחְנוּ יְהוּדִים – אָמְרוּ הַנְעָרִים.

שָׁמַע הַנַעַר כִּי הֵם מְדַבְּרִים עִבְרִית וְיָדַע כִּי הֵם יְהוּדִים.

– אֲנִי שׁוֹמֵר עַל הַבַּיִת – אָמַר הַנַעַר – אִם עוֹבְרִים עַרְבִיִים, אֲנִי אוֹמֵר לַיְלָדִים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהֵם יוֹצְאִים מַהֵר.

– כֵּן, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים – אָמְרוּ הַנְעָרִים – אֲנַחְנוּ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

– מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל… – קָרָא הַנַעַר, וְכִמְעַט⁷¹ לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר עוֹד – מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל… בּוֹאוּ, בּוֹאוּ אֶל הַבַּיִת.

הֵם בָּאוּ אֶל הַבַּיִת וְהַנַעַר הַשׁוֹמֵר אָמַר:

– יְלָדִים! נְעָרִים עִבְרִים בָּאוּ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

– מֵאֶ–רֶץ יִשְׂ–רָ–אֵל…! – קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים וְקָמוּ.

– כֵּן, שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים! מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֲנַחְנוּ, מִכְּפַר עֵין־צוּר. קָרָאנוּ אֶת הַמִכְתָּב אֲשֶׁר כְּתַבְתֶּם. בָּאנוּ לַעֲזוֹר לָכֶם לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

כָּל הַיְלָדִים רָצוּ אֶל דָנִי וְיוֹחָנָן, נָשְׁקוּ⁷² לָהֶם וּבָכוּ. גַם דָנִי וְיוֹחָנָן בָּכוּ. אַחֲרֵי־כֵן אָמַר דָנִי:

– אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַחֲשׁוֹב אֵיךְ נִמְצָא דֶרֶךְ לָצֵאת מִן הָאָרֶץ הַזֹאת וְלָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

– כֵּן, אַךְ סַפְּרוּ לָנוּ אֵיךְ בָּאתֶם וּמַה יֵשׁ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! – אָמְרוּ כָּל הַיְלָדִים.

דָנִי וְיוֹחָנָן יָשְׁבוּ עִם הַיְלָדִים וְסִפְּרוּ לָהֶם כָּל אֲשֶׁר הָיָה בְּעֵין־צוּר וְכָל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם בַּדֶרֶךְ. אַחֲרֵי־כֵן סִפְּרוּ עַל הַחַיִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל הַיְלָדִים וְהַגְדוֹלִים. כָּל הַלַיְלָה יָשְׁבוּ וְסִפְּרוּ. הַיְלָדִים שָׁמְעוּ, שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת וְחָפְצוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וְעוֹד. בַּבֹּקֶר הָלְכוּ הַיְלָדִים, יֶלֶד יֶלֶד לַבַּיִת שֶׁלוֹ. וְיֶלֶד אֶחָד, זְכַרְיָה, לָקַח אֶת דָנִי וְיוֹחָנָן אֶל הַבַּיִת שֶׁלוֹ.

 

כ"ג. אֶל בֵּית הָאִימַאם יַחְיָה    🔗

בַּלַיְלָה הַשֵׁנִי יָשְׁבוּ דָנִי וְיוֹחָנָן עַם זְכַרְיָה וְעוֹד שְׁנֵי יְלָדִים תֵּימָנִים, וְחָשְׁבוּ מַה לַעֲשׂוֹת.

יוֹחָנָן אָמַר:

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָקַחַת גְמַלִים רַבִּים מִן הָעַרְבִיִים וְכָל הַיְלָדִים יֵצְאוּ בַּלַיְלָה, יַעֲלוּ עַל הַגְמַלִים וְכֵן יַעֲלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אַךְ זְכַרְיָה אָמַר:

– לא. אֲנַחְנוּ יְלָדִים רַבִּים. הַדֶּרֶךְ רַבָּה. הָעַרְבִיִים יִרְאוּ אוֹתָנוּ בַּדֶרֶךְ, וְזֶה יִהְיֶה רַע מְאֹד. אֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר הַזֶה.

דָנִי אָמַר:

– אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת אֶל הַמֶלֶךְ וְלִשְׁאוֹל אוֹתוֹ. אוּלַי⁷³ יִתֵּן לַיְלָדִים לָצֵאת מֵאֶרֶץ תֵּימָן בְּשָׁלוֹם.

– לֹא – אָמַר זְכַרְיָה – הָאִימַאם יַחְיָה הוּא מֶלֶךְ רַע מְאֹד וְהוּא עוֹשֶׂה רַע לַיְהוּדִים כָּל הַיָמִים. הוּא לֹא יִתֵּן לָצֵאת בְּשָׁלוֹם.

– וְאִם אֲנַחְנוּ נִתֵּן לוֹ כֶּסֶף רַב?… – שָׁאַל דָנִי.

זְכַרְיָה חָשַׁב מְעַט וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר:

– טוֹב, אוּלַי… נֵלֵךְ וְנֹאמַר לוֹ כִּי אֲנַחְנוּ נִתֵּן לוֹ כֶּסֶף רַב. אוּלַי יִתֵּן…

בַּבֹּקֶר יָצְאוּ דָנִי, יוֹחָנָן וּזְכַרְיָה מִן הַבַּיִת. הֵם הָלְכוּ בָּעִיר עַד אֲשֶׁר רָאוּ בַּיִת גָדוֹל וְיָפֶה וְאֵצֶל הַבַּיִת גַן גָדוֹל.

– זֶה בֵּית הַמֶלֶךְ – אָמַר זְכַרְיָה.

הֵם בָּאוּ אֶל הַדֶלֶת. אֵצֶל הַדֶלֶת עָמַד שׁוֹמֵר.

– מָה אַתֶּם חֲפֵצִים? – שָׁאַל הַשׁוֹמֵר.

– אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים לִרְאוֹת אֶת הַמֶלֶךְ הָאִימַאם יַחְיָה – אָמְרוּ הַנְעָרִים.

– לָמָה? – שָׁאַל הַשׁוֹמֵר.

– אֱמוֹר לַמֶלֶךְ כִּי בָּאוּ נְעָרִים יְהוּדִים וְהֵם חֲפֵצִים לְדַבֵּר אֵלָיו.

הָלַךְ הַשׁוֹמֵר אֶל הַמֶלֶךְ, אַחֲרֵי־כֵן בָּא וּפָתַח אֶת הַדֶלֶת לִפְנֵי הַנְעָרִים.

הַנְעָרִים בָּאוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת. הֵם רָאוּ חֶדֶר גָדוֹל מְאֹד וְיָפֶה וְרָאוּ אֶת הַמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא, וְלוֹ בְּגָדִים יָפִים מְאֹד. הֵם נָפְלוּ עַל הָאָרֶץ וְאָמְרוּ:

– שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל! שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל! שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל!

– קוּמוּ! – אָמַר הַמֶלֶךְ – מָה אַתֶּם חֲפֵצִים?

הַנְעָרִים קָמוּ מִן הָאָרֶץ, וּזְכַרְיָה אָמַר:

– הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל וְהַטוֹב, מֶלֶךְ תֵּימָן! אֲנַחְנוּ הַיְלָדִים הַיְהוּדִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ תֵּימָן חֲפֵצִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. תֵּן־נָא לָנוּ לָצֵאת מִן הָאָרֶץ שֶׁלְךָ וְלָלֶכֶת אֶל הָאָרֶץ שֶׁלָנוּ.

– מַה? – קָרָא הַמֶלֶךְ בְּקוֹל – לָצֵאת מִן הָאָרֶץ הַזֹאת אַתֶּם חֲפֵצִים? יָדַעְתִּי כִּי אֲנָשִׁים רָעִים אַתֶּם. כָּל הַיְהוּדִים אֲנָשִׁים רָעִים. אֲנִי עוֹשֶׂה רַק טוֹב לָכֶם וְאַתֶּם חֲפֵצִים לָלֶכֶת מִפֹּה! לֹא, לֹא תֵּצְאוּ מִן הָאָרֶץ!

– הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל! – אָמַר זְכַרְיָה – תֵּן לָנוּ לָלֶכֶת אֶל בֵּית־אֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, לִלְמוֹד שָׁם אֶת הַתּוֹרָה וְלַעֲבוֹד אֶת אֱלֹהִים…

– לֹא! אָמַרְתִּי כִּי לֹא תֵּלְכוּ! לֹא אֶתֵּן לָכֶם לָלֶכֶת! – קָרָא הַמֶלֶךְ בְּקוֹל – צְאוּ מִפֹּה!

דָנִי אָמַר:

– כָּל הַיְהוּדִים בָּעוֹלָם חֲפֵצִים כִּי הַיְהוּדִים מִתֵּימָן יַעֲלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה חָפֵץ – יִתְּנוּ לְךְ הַיְהוּדִים כֶּסֶף רַב וְאַתָּה תֵּן־נָא לָהֶם לָצֵאת…

– כֶּסֶף? – אָמַר הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁב מְעַט…

הַנְעָרִים עָמְדוּ בְּשֶׁקֶט.

– כֶּסֶף?… כַּמָה כֶּסֶף?

– 4000 דוֹלָר! – אָמַר דָנִי.

– 4000 דוֹלָר? – אָמַר הַמֶלֶךְ וְחָשַׁב עוֹד מְעַט – טוֹב, בּוֹאוּ בָּעֶרֶב וְאָשִׁיב⁷⁴ לָכֶם תְּשׁוּבָה.

הַנְעָרִים יָצְאוּ מִבֵּית הַמֶלֶךְ. זְכַרְיָה אָמַר:

– הוּא לֹא יִתֵּן לָנוּ לָלֶכֶת. הוּא יַחְפֹּץ עוֹד וְעוֹד כֶּסֶף. אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יֵשׁ לַיְהוּדִים בְּכָל הָעוֹלָם…

בָּעֶרֶב בָּאוּ הַנְעָרִים אֶל בֵּית הַמֶלֶךְ.

– שְׁבוּ! – אָמַר הַמֶלֶךְ.

יָשְׁבוּ.

– עַתָּה שִׁמְעוּ – אָמַר הַמֶלֶךְ – אִם אַתֶּם נוֹתְנִים לִי מִילְיוֹן דוֹלָר – אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לָצֵאת מִן הָאָרֶץ וְלָלֶכֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לָכֶם מִילְיוֹן דוֹלָר?

– תֵּן לָנוּ עֲשָׂרָה יָמִים לַחֲשׁוֹב עַל הַדָבָר – אָמַר זְכַרְיָה.

– טוֹב – אָמַר הַמֶלֶךְ – אַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים תָּבֹאוּ וְתָשִׁיבוּ⁷⁵ לִי תְּשׁוּבָה.

 

כ"ד. מִכְתָּב לְעֵין־צוּר    🔗

הַנְעָרִים בָּאוּ אֶל הַבַּית שֶׁל זְכַרְיָה, יָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ מַה לַעֲשׂוֹת.

דָנִי אָמַר:

– אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לְדַבֵּר אֶל הַמֶלֶךְ. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִמְצֹא דֶרֶךְ אַחֶרֶת לָצֵאת מֵאֶרֶץ תֵּימָן, וְאִישׁ לא יֵדַע וְגַם הַמֶלֶךְ לֹא יֵדַע.

– כֵּן – אָמַר זְכַרְיָה – הַמֶלֶךְ הוּא אִישׁ רַע מְאֹד. הוּא חָפֵץ רַק כֶּסֶף כָּל הַיָמִים. גַם מִילְיוֹן דוֹלָר לֹא יִהְיוּ לוֹ דַי. כַּאֲשֶׁר נִתֵּן לוֹ מִילְיוֹן דוֹלָר הוּא יֹאמַר: “תְּנוּ עוֹד” וְלֹא יִתֵּן לָנוּ לָצֵאת. לָמָה לָנוּ לִשְׁאוֹל אֶת הַמֶלֶךְ?

גַם יוֹחָנָן אָמַר כִּי לֹא צְרִיכִים לִשְׁאוֹל אֶת הַמֶלֶךְ.

הַנְעָרִים חָשְׁבוּ כָּל הַלַיְלָה אֵיךְ לִמְצֹא דֶרֶךְ.

דָנִי אָמַר:

– יֵשׁ לָנוּ עֲשָׂרָה יָמִים. בַּיָמִים הָאֵלֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת מִן הָאָרֶץ הַזֹאת. אֲנַחְנוּ נִשְׁלַח מִכְתָּב לְעֵין־צוּר. נִכְתּוֹב לָהֶם כִּי הֵם צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ הֵנָה אֳנִיָה⁷⁶. נִשְׁלַח לָהֶם גַם כֶּסֶף. הָאֳנִיָה תִּקַח אֶת כָּל הַיְלָדִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

– וּבִידֵי מִי נִשְׁלַח אֶת הַמִכְתָּב וְהַכֶּסֶף? – שָׁאַל זְכַרְיָה.

– יֵשׁ לִי עֵצָה⁷⁷ טוֹבָה – קָרָא יוֹחָנָן וּפָנָיו מָלְאוּ אוֹר – מָחָר⁷⁸ יָבֹא אֵלֵינוּ מוּסְטָפָה כִּי אָמַר לַעֲזֹב⁷⁹ אֶת תֵּימָן אַחֲרֵי עֲבוֹר חֲמִשָׁה יָמִים. עַל כֵּן נִשְׁלַח בְּיָדוֹ אֶת הַמִכְתָּב וְאֶת הַכֶּסֶף, כִּי טוֹב הוּא לָנוּ וְהוּא חָפֵץ לַעֲזוֹר לָנוּ.

– כֵּן – עֵצָה טוֹבָה הִיא – אָמַר דָנִי.

וּבַבֹּקֶר שָׁלַח דָנִי מִכְתָּב:

"שָׁלוֹם לָכֶם הַיְלָדִים בְּעֵין־צוּר.

בָּאנוּ לְתֵּימָן. מָצָאנוּ אֶת הַיְלָדִים. כָּל הַיְלָדִים חֲפֵצִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַמֶלֶךְ אֵינֶנוּ נוֹתֵן לָהֶם. אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאַל אֶת הַמֶלֶךְ. אֲנַחְנוּ שׁוֹלְחִים לָכֶם אֶת כָּל הַכֶּסֶף אֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ. שִׁלְחוּ אֳנִיָה מַהֵר מְאֹד. הָאֳנִיָה צְרִיכָה לַעֲמוֹד בַּיָם אֲשֶׁר אֵצֶל אֶרֶץ תֵּימָן. כִּתְבוּ מַהֵר מָתַי בָּאָה הָאֳנִיָה.

דָנִי וְיוֹחָנָן"

בַּיוֹם הַהוּא בָּא מוּסְטָפָה כַּאֲשֶׁר אָמַר. דָנִי נָתַן לוֹ אֶת הַמִכְתָּב וְאֶת הַכֶּסֶף, וּמוּסְטָפָה נִשְׁבַּע⁸⁰ בְּשֵׁם אַלְלַהּ כִּי יָבִיא אֶת הַמִכְתָּב לִידֵי אֱלִישָׁע בְּעֵין צוּר.

 

כה. אֱלִישָׁע בָּא    🔗

עָבְרוּ שְׁמֹנָה יָמִים. אֵין מִכְתָּב מֵעֵין־צוּר. הַיְלָדִים הָיוּ עֲצוּבִים מְאֹד. הֵם לֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת. בְּכָל עֶרֶב בָּאוּ כָּל הַיְלָדִים הַיְהוּדִים אֲשֶׁר בְּצַנְעָא אֶל הַבַּיִת שֶׁל זְכַרְיָה, יָשְׁבוּ וְחָפְצוּ לָדַעַת אִם הָאֳנִיָה בָּאָה. הֵם חָפְצוּ לַעֲלוֹת עַל הָאֳנִיָה, לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַחַד הַיְלָדִים עָמַד בְּכָל עֶרֶב אֵצֶל הַבַּיִת וְשָׁמַר.

עָבְרוּ עוֹד שְׁנֵי יָמִים. עֲשָׂרָה יָמִים עָבְרוּ, וּמִכְתָּב לֹא בָּא. בָּעֶרֶב יָשְׁבוּ כָּל הַיְלָדִים בַּחֶדֶר שֶׁל זְכַרְיָה. הָיוּ עֲצוּבִים מְאֹד. שֶׁקֶט הָיָה בַּחֶדֶר. לֹא דִבְּרוּ דָבָר.

יוֹחָנָן אָמַר בְּשֶׁקֶט אֶל דָנִי:

– מַה יִהְיֶה? אֵין מִכְתָּב. מִי יוֹדֵעַ אִם הַמִכְתָּב שֶׁלָנוּ בָּא לְעֵין־צוּר. מִי יוֹדֵעַ אִם הֵבִיא מוּסְטָפָה אֶת הַמִכְתָּב וְאֶת הַכֶּסֶף לִידֵי אֱלִישָׁע. בַּבֹּקֶר אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָתֵת תְּשׁוּבָה לַמֶלֶךְ…

וְדָנִי אָמַר:

– אֵינֶנִי יוֹדֵעַ. יִהְיֶה רַע מְאֹד…

– מַה נַעֲשֶׂה אִם הָאֳנִיָה לֹא תָּבֹא? הַיְלָדִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, גַם אֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל…

פִּתְאֹם בָּא הַשׁוֹמֵר אֶל הַחֶדֶר וְאָמַר:

– דָנִי וְיוֹחָנָן! בָּא יֶלֶד אֶחָד. אֵינֶנִי יוֹדֵעַ מִי הוּא. הוּא חָפֵץ לִרְאוֹת אֶתְכֶם.

דָנִי וְיוֹחָנָן קָמוּ מַהֵר וְיָצְאוּ מִן הַחֶדֶר. וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים… אֱלִישָׁע, אֱלִישָׁע מֵעֵין־צוּר.

– אֱלִישָׁע! – קָרְאוּ דָנִי וְיוֹחָנָן.

– דָנִי! יוֹחָנָן! – קָרָא אֱלִישָׁע. וְהֵם נָשְׁקוּ⁸¹ זֶה לָזֶה.

אַחֲרֵי־כֵן אָמַר דָנִי:

– בָּא הַמִכְתָּב אֲשֶׁר כָּתַבְנוּ?

– כֵּן – אָמַר אֱלִישָׁע – קָרָאנוּ אֶת הַמִכְתָּב. הָאֳנְיָה פֹּה. הִיא עוֹמֶדֶת בַּיָם⁸² אֵצֶל תֵּימָן!

– הָאֳנִיָה פֹּה! – קָרְאוּ דָנִי וְיוֹחָנָן בְּשִׂמְחָה. – הָה, מַה טוֹב הַדָבָר! הָה, מַה טוֹב הַדָבָר!

– גַם אָבִי בָּאֳנִיָה, וְגַם יִצְחָק גָרְנִי עִמוֹ שָׁם – אָמַר אֱלִישָׁע – הֵם מְחַכִּים לָנוּ שָׁם.

– אָבִיךָ וְגָרְנִי? – קָרְאוּ דָנִי וְיוֹחָנָן – מַה טוֹב! הֵידָד!

– כֵּן – אָמַר אֱלִישָׁע – כַּאֲשֶׁר הֵבִיא מוּסְטָפָה אֶת הַמִכְתָּב לְיָדִי לֹא יָדַעְתִּי מַה לַעֲשׂוֹת, אֵיךְ לִמְצֹא אֳנִיָה. סְפַּרְתִּי אֶת כָּל זֹאת לְאָבִי. הוּא שָׁלַח אֶת יִצְחָק גָרְנִי אֶל חַבְרֵי⁸³ הַ"הֲגָנָה" אֲשֶׁר בְּתֵּל־אָבִיב וְהֵם שָׁלְחוּ אֶת הָאֳנִיָה, וְגַם אֶת אָבִי וְאֶת יִצְחָק גָרְנִי שָׁלְחוּ לַעֲזוֹר לָנוּ בַּדָבָר הַזֶה.

– וּמֶה הָיָה לְיִצְחָק? – שָׁאַל יוֹחָנָן – מַדוּעַ עָזַב אוֹתָנוּ בְּתֵּל אָבִיב וְלֹא שָׁב?

– הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל כָּל זֹאת – עָנָה אֱלִישָׁע – כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּבֵית דוֹדוֹ בְּתֵּל־אָבִיב, בָּאוּ שׁוֹטְרִים⁸⁴ אַנְגְלִיִים אֶל הַבַּיִת וְאָמְרוּ כִּי רֹאשׁ־הַשׁוֹטְרִים חָפֵץ לִרְאוֹת אוֹתוֹ. הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל בֵּית רֹאשׁ־הַשׁוֹטְרִים, אֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת: מַדוּעַ בָּא לְתֵּל־אָבִיב? הַאִם הוּא חָבֵר בָּ"אִרְגוּן" וְעוֹד.

– וּמֶה עָשׂוּ לוֹ? – שָׁאַל דָנִי.

– הֵם לֹא עָשׂוּ לוֹ דָבָר – עָנָה אֱלִישָׁע – הֵם לֹא מָצְאוּ בּוֹ כָּל רָע וְנָתְנוּ לוֹ לָלֶכֶת. אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁב לַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עָזַב אֶתְכֶם לֹא מָצָא אִישׁ וְלֹא רָאָה אֶת הָאוֹטוֹ.

 

כו. עוֹלִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל    🔗

דָנִי, יוֹחָנָן וֶאֱלִישָׁע בָּאוּ לְתוֹךְ הַחֶדֶר. דָנִי אָמַר:

– יְלָדִים! הָאֳנִיָה בָּאָה!

– הָאֳנִיָה בָּאָה! – קָרְאוּ כָּל הַיְלָדִים.

– וְהַנַעַר הַזֶה הוּא אֱלִישָׁע מֵעֵין־צוּר. הוּא בָּא עַם הָאֳנִיָה. עַתָּה אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים בְּשֶׁקֶט מִן הַבַּיִת וְהוֹלְכִים אַחֲרֵי אֱלִישָׁע.

הַשִׂמְחָה הָיְתָה רַבָּה מְאֹד. אַךְ הַיְלָדִים לֹא דִבְּרוּ. הֵם קָמוּ וְיָצְאוּ בְּשֶׁקֶט מִן הַבַּיִת. הֵם הָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לְסַפֵּר לְהוֹרֵיהֶם עַל הַדָבָר הַזֶה.

לַיְלָה. אוֹר קָטָן פֹּה, אוֹר קָטָן שָׁם. הַיְלָדִים הוֹלְכִים בָּעִיר אַחֲרֵי אֱלִישָׁע, דָנִי וְיוֹחָנָן. הֵם יוֹצְאִים מִן הָעִיר. אֵין אוֹר. הֵם הוֹלְכִים בַּשָׂדֶה. הֵם הוֹלְכִים בֵּין הֶהָרִים. הֵם אֵינָם רוֹאִים אֶת הַדֶרֶךְ. נוֹפְלִים וְקָמִים, נוֹפְלִים וְקָמִים. אַךְ אֱלִישָׁע יוֹדֵעַ אֶת הַדֶרֶךְ.

כָּל הַלַיְלָה הֵם הוֹלְכִים. הַדֶרֶךְ גְדוֹלָה וְקָשָׁה.

פִּתְאֹם הֵם רוֹאִים אֶת הַיָם. וּבַיָם אֳנִיָה עוֹמֶדֶת.

– אֲנַחְנוּ בָּאִים! – קוֹרֵא אֱלִישָׁע.

– שָׁלוֹם לָכֶם! בּוֹאוּ מַהֵר! – קוֹרֵא קוֹל מִן הָאֳנִיָה.

זֶה הָיָה קוֹל הָאָב שֶׁל אֱלִישָׁע.

לַיְלָה. אֵין אוֹר. הַיְלָדִים עוֹלִים עַל הָאֳנִיָה. הֵם בַּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.