מבחר צייריה של גלריה “דוגית”. המהווה את “תערוכת החורף” שלה, אינו תערוכה במובן המקובל של המילה. אך אם נשווה אותה עם תערוכת הצעירים, נווכח לדעת שבחירה קפדנית, שמאחוריה עומדים טעם וידע, עדיפה לאין ערוך על תערוכתה של פשרות וחוסר אומץ לב. ציירי גלריה “דוגית” אף הם צעירים ברובם, והמבוגרים יותר משתלבים יפה ביניהם: הרציפות בציור הישראלי וודאית היא, כשאנו מתכוננים בסטמצקי, ובגת והלפרן (שהיו תלמידיו); ותלמידיו של ארדון – טמיר, ויתקין, בזם – מתמזגים היטב מה שנושאי דברים העיקריים הם בציורם הפיגוראטיבי החופשי במג- יוסף ברגנר ויוסף הלוי. אם נוסיף לשמות אלה את שני האמנים הקשישים פלדי והופשטטר ואם הצעירים טוביה בארי ואלקלעי, נשלים את מסגרת התצוגה.
המכנה המשותף לציירי הגלריה “דוגית” אינו מגמה אמנותית, ומרביתו אינם אמנים “פרובלמאטיים”, היינו מגדירים אותו במסגרת האינטימית של הפורמאטים הזעירים. המשווים לתערוכה את צורתה ואופייה. אכן, אין הגדרה זו מקובלת בסקירה אמנותית, אך היא מדגישה את איכותם של מספר ציירים המחייבים את תשומת-לבנו: אנו מתכוונים בעיקר לרישומיו של אוזיאש הופשטטר, אמן הפועל במיטב המסורת האכספרסיוניסטית של מזרח אירופה. ולציוריו ותחריטיו של טוביה בארי, המעצב דימויים ספק מופשטים ספק סוריאליסטיים בניואנסים מחושבים להפליא.
למרחב יום שישי 8 בינואר 1965
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות