רקע
יונה פישר

 

[נחום גוטמן] הצייר הוותיק נחום גוטמן הציג    🔗

בימים אלה תמונותיו בבית האמנים בירושלים לאחר הפסקה של שנים רבות. צבעי השמן שלו, ובייחוד צבעי המים, היטיבו להמחיש לנו את התפתחותו בשנים האחרונות, שעיקרה התפתחות אורגאנית של האֵלגאנטי והגראפי, המונח ביסוד הדרך האילוּסטראטיבית של עולמו הציורי. היסוד האילוּסטראטיבי עדיין שליט בו, אם כי עמד האמן וויתר אי־אלו ויתורים מאנייריסטיים לאמנות המודרניסטית.

 

קליר יניב    🔗

היא אמנית צעירה, הנמנית עם אנשי “קבוצת העשרה”. תערוכתה בגאלריית צ’מרינסקי בתל־אביב הוכיחה את נאמנותה לצייר סטימצקי, ויכולתה לבנות מן האלמנטים המסוגננים של המורה דבר קרוב יותר אל עצמה, ורענן יותר בגוֹני צבע עליזים וחמים. אמנם צבעיה רגישים פחות מאלה של סטימצקי, אלא דומה משמעות יש להם משלהם, ואין היא צמודה כל כך לצורה, ויש הרמוניה חפשית יותר בציוריה, ותוכנם לעיתים יותר אימפרסיוניסטי.

 

דוד כפתורי    🔗

הציג מציוריו בגאלרייה כץ בתל־אביב בתערוכת־יחיד ראשונה שלו. צייר זה, דומה, מבטיח הרבה, הואיל ועולה בידו להשתמש בתורת מוריו בשביל להקים עולמו שלו בצבע וברישום. עולם של אלמנטים פאנסטיים, המאכלסים את בדיו. דוד כפתורי בא אל הציור בהשפעת מוריה של קליר יניב, אלא שהוא עמד ופיתח לו אכּספרסיוֹניזם מובהק משלו.

 

קלמן הק    🔗

הציג אף הוא בגאלרייה כץ. צייר צעיר זה בא אלינו לפני שנים מספר מדרום־אפריקה, ובאמתחתו יצירות לא מבוטלות. עולמו הרוחני מאוד קוֹסמוֹפּוֹליטי, וציורו המופשט אינו נבדל מיצירות רבות, הנעשות ברוח דומה בעולם הגדול. הקוֹמפּוֹזיציות הגיאוֹמטריות שלו משובחות יותר מאלה שיש בהן אלמנטים צבעוניים מרובים, והמעידות על אימפּרוֹביזציה מזהירה אמנם, אך נטולת תוכן אמנותי משכנע.

 

יוסף הלוי    🔗

תערוכתו בגאלריית צ’מרינסקי הייתה הטובה בתערוכות יחיד של אמנים צעירים בחדשים האחרונים. אמן זה הצליח להשתחרר עד מהרה מסכנת המאנייריזם שארבה לו. ציורו מבוסס על אלמנטים ספרותיים מסוגננים ברישום ובקוֹמפּוֹזיציה. כוחו רב בעיקר בתחום הצבע, בו הוא יודע להביע את עצמו בגוונים מעטים. בתערוכה זו נתגלה כצייר, שהגיע לביטוי עולמו הרוחני בדרך שיש בה הרבה בלתי־אמצעיות וחירות במגע המכחול, אף־על־פי שעודה כבולה בעולם צורות ואלמנטים של ספרות.


אמנות יהודית.png

נרתיק למגילת אסתר

מתוך תערוכת “תשמישי קדושה יהודים” שנערכה בבית הנכון “בצלאל”

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 60441 יצירות מאת 3955 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־33 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!