אניות באות ומביאות יהודים, ותל־אביב גדלה. נפתחות חנויות ועסקים. והשמות יפים ומצלצלים. לפנים היו בתל־אביב בתי מסחר “הדר” ו"החלוץ" ועכשיו יש כבר גם חמאה “גבע” וגם חנות כלֿבה “חפציֿבה”. ספסרי תל־אביב עטים על אדמת העמק, ושמות נקודות העמק מתנוססים על עסקי תל־אביב. ממש ימות המשיח: העיר והכפר מתקרבים.
נפגש אני, לרגל עבודתי, עם רבים מהעולים החדשים, צעירים וזקנים. ואני רואה שהם תפסו את המצב והתכשרו בשביל תל־אביב עוד בהיותם שם, בפולין, ברומניה ובגרמניה.
“אנחנו מוכשרים לארץ” – טוען כל אחד מהם. ואמנם, הם מוכשרים: פלוני הוא, לדבריו, מוכר מומחה בחנות מנופקטורה והלז היה ממוּנה על הפירסומת החשמלית (בחשמלאות עצמה איננו מבין כלום) ופלמוני – “נהג מומחה”. והנה צצו גם מומחים לעתוּנות (כלומר: למכירת עתונים), לצחצוּח נעלים (סנדלרים ממש, עושי־נעלים טובים, מחפשת אגוּדת פועלי העור בנרות – ואין), לשליחוּת מהירה (בשביל הדואר והמשטרה והרכבת אין אנשים), לגידוּל פרחים (בשביל גידול ירקות לא מצאתי עד עתה מומחים). והיכן אנשים בשביל חפציֿבה בעמק ובשביל הדר השרון?
תרצ"ה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות