בעתונות מתריעים לא פעם כלפי אלה המניפים גרזן על עצים לכרתם. מי יצעק אתי על העצים הרכים – הילדים הצעירים – הנערים העזובים אשר ברחובותינו.
יש ואנו קוראים בכרוניקה שפלוני נתפס בגנבה או בעבירה אחרת, הובא לפני השופט, נדון לכך וכך זמן, ובסוף הערה, שהפושע יצא מבית הספר לילדים פושעים אחרי היותו שם כך וכך זמן.
איך נוכל לראות את הנערים העזובים מסתובבים בין בתי קפה ובתי־שעשוע, ראינוע, אולמי ריקוּדים ונשפים, ומכריזים על סחורותיהם.
מלוכלכים, ימים ושבועות לא מרוחצים ולא מסורקים, הגוף מלא פצעים, מתקוטטים בשל פת לחם או מציאה אחרת בתוך פחי־האשפה בחצרינו. סימנים תחת העינים, שרטות בפנים.
מה פלא אם הם נעשים לעוברי־חוק?
אראה בנחמה אם לא ראיתי ילד שקיבל בנקניקיה מלפפון חמוץ בתנאי שיעזוב את החנות. נפגש לו חבר ושניהם אחזו במלפפון, אחד מזה ואחד מזה, וכן הם עושים גם עם שיירי סיגריות.
*
לילה לילה רואה אני אותם באין גג ומיטה. הנה הם מוכרים שוקולדה ליד תחנת האוטובוסים, שוקולדה של “ארבע חתיכות בגרוש”, הם מנסים להסב אליהם את לב “הלקוחות” האדישים בקריאות, בבקשות, במשיכות בשולי הבגד. מתוך התחרות הם מגיעים גם לידי קטטות ביניהם לבין עצמם ואז שומע אתה שטף “עברית צחה”, קללות וגידופים, שקשה להשמיעם לאוזן, וכל אלה הם ילדי ישראל מבני שש עד עשר, בגיל “הילדות, תור האביב”…
ומכאן עד למעשי פשע קצרה הדרך וישרה. מהם מאורגנים חבורות חבורות תחת השגחת “מחנך” מנוסה, ומתוך בית מדרש זה הם יוצאים מושלמים בכל המעלות. האנשים המעטים המטפלים בשאלה חמורה זו יודעים לספר על מעשים שמקום להם בסמטאות הנדחות של פרברי אירופה. ילדי הפקר אלה יטרידו את המשטרה בקרב הימים, אם לא נעקור את הרע משרשו בעוד מועד.
*
אזרחי העיר, הורים, מורים, מחנכים, ועסקנים!
ידוע כי שלוש מאות ילדים מגיל שונה מתגוללים בחוצות תל־אביב ללא צל־קורה ומחסה מעל לראשם.
המרגישים אנו בכאבו של הילד העזוב שאין לו לפני מי לספר את מר גורלו: כאב ראשו, סבלו והתמרמרותו נגד סדרי החברה ש"הקיאה" אותן ורודפת אותו?
האם חשבנו שכל אלה שלוש מאות הילדים הנקראים “ילדי הפקר” יכולים להיות ברכה לחברה אם יהיה להם ידיד מחנך, בית, מיטה וקרוב לנפש?
עלינו לדאוג להם, לגדלם לתועלת החברה. עלינו ליצור את הבית בשביל אלה שבאשמות החברה וסדריה אין להם בית ואינם בחברה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות