בפתח־תקוה נבנה בית הפועלים הראשון.
בפתח־תקוה נוסדה קבוצת “אחוה”, שאפשר לומר כי היתה הגרעין ל"יכין". קבוצת “אחוה” קיבלה פרדסים שלמים לעיבוּד וגם נטיעת פרדסים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עלתה הצעה בדעתו של נטע גולדברג (כעת נ. הרפז) והוקמה ועדה אשר רכשה בזול מעט חיטה ומעט דורה ומטרים אחדים בד לשמלות, מעין התחלה ל"המשביר".
“הנוער העובד” נוסד באם המושבות בפתח־תקוה על־ידי אפרים מרגלית, שבא אז מרוסיה וידע יפה עברית. הוא מצא מקום באחת הפינות של האוּרוה הגדולה של מגלי, ושם הונח היסוד להסתדרות הגדולה והיקרה הזאת.
בשנת 1922 לא היו אלא כ־400 פועלים בפתח תקוה. כעבור זמן־מה נוסדה חבורת הפועלים הראשונה “חבורת מעבר”; וכעבור שתי שנים כבר מנוּ בפתח־תקוה למעלה מ־2000 פועל בכל מיני ארגונים. ושני מרכזים היו הולכים כל יום לפרדסים ולפרדסנים, לכורמים ולכרמים להשיג עבודה ולחלקה בין הזקוקים לה.
תרצ"ח.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות