מכרי וידידי, רע וחבר לי, ותיק בארץ, ואף לא צעיר בגיל. משפחתו – הוא והיא, ששנות חייהם יחד כ־130 שנה. ובארץ – חמש שמיטות שנים. זה כמה שנים עובד הוא באחד המוסדות המרכזיים של ההסתדרות ומקבל את משכורתו לפי הדרגה והוותק.

בשיחה ידידותית, בשעת בין ערבים, סידר לי את חשבונו, והרי הוא לפניכם. באחוזים מהמשכורת:

א. מס אחיד, משען, מפדה וכו' וכו' וכו' 10

ב. ביטוח ב"הסנה" 4

ג. תרומות לקרנות הלאומיות 3

ד. מסי המפלגה 1

ה. “חוג־הבימה” ו"למען־האהל" ½1

ו. חולים, אינגלידים וכו' ½1

ז. עזרה סוציאלית, אמהות עובדות וכו' ½1

ח. דירה בבית משותף" (האשה השיאתני) 45

ט. מסי כנסת ישראל וע.ת. א ½13

י. מסי פנחס בן יאיר 2

יא. מכבי אש, “הפועל”, “מכבי” 1

יב. דבר" (עד ההתיקרות!) ½1

יג. יוקר רפואות, ותוספת אחוזי האשה 2

יד. בגדים והנעלה 10

טו. נדבות ליורדים", ימי סרט, המשמר האזרחי, מגן־דוד אדום, פליטים, מעפילים, ועוד ועוד ועוד 2

אני רושם את החשבון, והנה הוא כבר מחוץ לגבולות הֿ־100 אחוז. הפסקתיו בשאלה:

– והיכן, אכילה ושתיה, קבלת־אורחים, מתנות לשמחת־­רעים, לידה, בר־מצוה וכו' וכו' הרי גם זה עולה בכסף ובפרט בימים האלה, ימי־היוקר…

וידידי ענה לי:

אני הולך לבנק ומשלם… אחוזים.

תש"ה