– דבריך: “היחס הבסיסי, הראשוני לכל אדם באשר הוא אדם, יחס של רחמים”. לא! אינני מסכים. מערער. האדם איננו רוצה ביחס של רחמים אליו.
– וביחס־אליו זה השולט כיום בחברתנו מקצה הארץ ועד קצה הארץ, בו רוצה האדם?
– הוא אינו רוצה לא ביחס זה ולא ביחס של רחמים. האדם רוצה שיתייחסו אליו בכבוד. כבוד מכל אדם לכל אדם.
– באויר־נשימתנו זה המורעל ברעל איבה, זעם, התנכּרות, קשיחות, אכזריות, אלימות – באקלים־חיינו זה “כבוד מכל אדם לכל אדם”?! ואני גם אינני תופס, מה מפחיתוּת כבוד־האדם יש ביחס רחמים זה שבו מדובר, יחס שכל תוכנו הוא: גישתו והתייחסותו של כל אדם במחשבתו ולבו אל יצור־אדם כמוהו כהתייחסותו הוא אל עצמו, מדעתו הוא את עצמו ומהרגישו הוא את עצמו כאדם – מה פגיעה יש בכבוד־אדם ביחס־אמת, ביחס של בינת־לב זאת אליו?
– אם המלה רחמים היא שמקוֹממת אותך, הרשות בידך להחליפה באחרת – בהבנה… אך יש הבדל: הבנה היא במוח, בשכל, ומאה הבנות, כשהן רק מוחיות, שכליות, אין בכוחן להפיג בלב אף רחש אחד של שנאה, רוגז, מרירות, תאוות־נקם. כוחה וכושר־פעולתה של הבנה לחולל שינוי, ואף הפיכה באדם, הוא רק כשההבנה עוברת להיות “בינה שבלב”. הרגש, הרגש את הזולת! ובנידון שלנו: הרגש את היצור האדם, שהוא, בשניותו האנושית המהותית, מתנודד ומתפתל ונלבּט כל ימי חייו בין בתרי לב עצמו, בין ניגודי תכונותיו, יצריו ודחפיו, והוא מלא מכאוֹבים ומתיחות, קרוע, משוסע ומסוכסך. מתוך “בינת לב” זאת, מתוך הרגשת־נפשו זאת של כל יצור אדם, כונן את הגישה והיחס אליו.
– אני גם לאחר דבריך אלה אינני מקבל. אינני משלים. היחס לאדם איננו מתמצה ביחס של רחמים אליו. אני טוען ליחס של כבוד לאדם!
– וגם אני הן דיברתי ומדבר על היחס הראשוני, הבסיסי, הבלתי־מותנה. ועוד זאת: ראה גם ראה, האם בעצם התביעה לאדם שהוא יתייחס ביחס של רחמים לבן מינו המסוכסך, הנלבט והמיוסר כמוהו, האם בעצם התביעה הזאת מהאדם אין מיחס הכבוד אליו, ואף הכבוד היותר נעלה?
– בתביעה מאדם שהוא יתייחס ביחס־של־רחמים לכל אדם יש מיחס הכבוד, ואף הכבוד הנעלה ביותר?! אינני מבין.
– אני מדבר על נקודת־המוצא של פנייה כזאת לאדם. על ההנחה הקודמת שבלעדיה, שלולא היא, אין שום טעם ושום הגיון לפנות בתביעה מעין זאת לאדם, כשם שאין אעם לפנות אל חיית־יער בתביעה שהיא תחרוג מטבעה, תשנה את אורחה.
– ומהי ההנחה הקודמת הזאת? פרש!
– ההנחה הקודמת לפנייה מעין זאת אל האדם היא, שהיצור האדם מוכתר בכתר־כבוד ששום יצור ביקום לא הוכתר בו ואינו נושאו!
– אתה מתכוון, כנראה, למה שקוראים “בחירה חופשית”?
– חופשו של האדם לבחור באור הטוב והחסד המנצנץ, קורץ וקורא אליו מצפונות רוחו ונשמתו, בחור בו והתאמץ להגביר ולהשליט אותו על המאפליה הדז’ונגלית הנישׂאת באדם. היא וכל הרמש השורץ בתוכה! והאם לא זה ובזה הכבוד, כבוד־האדם הנישא, הנעלה?
– ואתה מאמין בהנחה המוקדמת הזאת שאמרת?
– הן גם אתה פונה בתביעה אל האדם. תובע ממנו יחס של כבוד לכל אדם.
– אני רק כך… אמרתי… אני אינני תובע… ומי הוא זה שהכתיר את האדם בכתר הכבוד הזה?
– השאלה כבר נשאלה, והתשובה עליה כבר ניתנה. היא ידועה לך ולי. עליה גם מכריזים חגיגית בישראל בכל ליל ראש־השנה: “הינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד, ד' צבאות הוא מלך הכבוד”.
– (לאחר שתיקה. בשינוי טון) שמע, האמינה לי, לבי עתה לא להתווכּחות. אני… אני רוצה לדעת. אתה יכול לא לענות לי… אני שואל. אמור לי. אמור! האם אתה מאמין? מאמין באמת? באמת? בזה… במה שדיברת עתה?
– אם אני “מאמין באמת, באמת” – על זה לא אענה. אך זאת יכול אני לומר לך בפה מלא, בהכרה מלאה ושלמה, שאם לא היא – האמונה בזה… במה שדיברתי עתה, ובמה שלא דיברתי, אם אתה נוטל את האמונה הזאת בעיקרי עיקריה המהותיים – כי אז… כל שקיים, כל שנעשה תחת השמש, כל המציאות, הכל, הכל… בכלל… בכל ההיקף –
– הבל?
– לא! לא הבל! אלא משהו כה איום, כה איום־תוהי, ששום שפת־אנוש לא תבטאהו ושום מוח אנוש ולב אנוש לא יסבלנו. איננו יכול סובלו. איננו עוצר כוח וגם לא יעצור כוח! לא יעצור!
– ומכאן בא האדם לידי אמונה?
– ומכאן בא האדם לידי פניית לב לאמונה. לידי לבטי אמונה. ואף לידי תפילה על אמונה.
– תפילה על אמונה בטרם אמונה?
– בצירוף הלב!
– והלב?
– הלב, לבו של האדם, במטמוני מטמוניו, מאמין. הוא תמיד מאמין. וגם מתפלל.
– (בחיוך נוגה) וזאת אומרת, שגם אני… גם לבי… שלא בידיעתי?
– וכי לא אדם אתה? ובפרט אדם מישראל, אדם – בן לעם־ה"תהלים"? – – –
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות