לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים מֵאָז יָצָא אַבְרָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְהִנֵּה חָלַם הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד חֲלוֹם, אֲשֶׁר שׁוּב עוֹרֵר בּוֹ אֶת כַּעְסוֹ עַל אַבְרָם. וּבַחֲלוֹמוֹ רָאָה הַמֶּלֶךְ וְהִנֵּה הוּא וַעֲבָדָיו הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם הָיָה הַכִּבְשָׁן. וְהִנֵּה יָצָא לִקְרָאתָם אִישׁ גִּבּוֹר־מִלְחָמָה וּבְיָדוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה. נִבְהַל נִמְרוֹד וְהִתְחִיל בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו וְהָעֲבָדִים נָסִים אַחֲרָיו. פִּתְאֹם זָרַק הָאִישׁ אַחֲרֵיהֶם בֵּיצָה. נָפְלָה הַבֵּיצָה וְהָיְתָה לְמַעְיַן עַז־זֶרֶם וּכְהֶרֶף עַיִן הָיָה הַזֶּרֶם לְנָהָר גָּדוֹל וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ טָבְעוּ בְּמֵימָיו, וְלֹא נוֹתְרוּ עִמּוֹ, כִּי אִם שְׁנֵי שָׁלִישָׁיו בִּלְבַד. עוֹד הֵם נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם וְהִנֵּה שָׁב הַנָּהָר וְהָיָה לְבֵיצָה בִּידֵי הָאִישׁ הָרוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. וְהָאִישׁ רָץ אַחֲרֵיהֶם. עוֹד רֶגַע וְיַשִּׂיגֵם. אַךְ הִנֵּה הֵטִיל עֲלֵיהֶם שׁוּב אֶת הַבֵּיצָה וְיָצָא מִמֶּנָּה אֶפְרוֹחַ קָטָן. לֹא הִסְפִּיק נִמְרוֹד לְהָלִיט אֶת פָּנָיו וְהָאֶפְרוֹחַ קָפַץ עָלָיו וְנִקֵּר אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו – – –
נִרְעָשׁ וְנִבְעָת הֵקִיץ נִמְרוֹד מִשְּׁנָתוֹ וְעַד אוֹר הַבֹּקֶר לֹא יָכֹל לַעֲצֹם עֵינָיו עוֹד, כִּי הִכָּהוּ לִבּוֹ כְּהַלְמוּת הַמַּקֶּבֶת.
אַךְ הֵאִיר הַיּוֹם מִהֵר הַמֶּלֶךְ וְאָסַף אֶת כָּל חֲכָמָיו, פּוֹתְרֵי כָּל חִידָה וְכָל חֲלוֹם, וּבְחֶרְדָתוֹ הָרַבָּה סִפֵּר לָהֶם אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם אֲשֶׁר הִבְעִיתוֹ.
הָיָה בֵּינֵיהֶם חָכָם גָּדוֹל, אָנוּקִי שְׁמוֹ, וְהוּא בְּשָׁמְעוֹ אֶת דְּבַר הַחֲלוֹם הַזֶּה קָם וְאָמַר:
– חֲלוֹם מִנַּבֵּא רָעוֹת חָלַמְתָּ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. הָאִישׁ אֲשֶׁר רָדַף אַחֲרֶיךָ – הֲלֹא הִיא הָאֱמוּנָה בָּאֵל הַבִּלְתִּי־נִרְאֶה, אֲשֶׁר תִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם כַּנָּהָר הַזֶּה אֲשֶׁר אוֹתוֹ רָאִיתָ בַּחֲלוֹמְךָ וְהָאֶפְרוֹחַ – הוּא אַבְרָם, אֲשֶׁר יוֹרִידְךָ מִכְּבוֹדְךָ עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יֶחֱשַׁךְ עָלֶיךָ, וְעַתָּה מוּטָב לְךָ לַהֲמִיתוֹ, פֶּן יָקִיץ הַקֵּץ עָלֶיךָ וְעַל מַלְכוּתְךָ.
וְהַמֶּלֶךְ לֹא הִשְׁתָּהָה הַרְבֵּה, קָרָא לַעֲבָדָיו וְאָמַר לָהֶם לְחַפֵּשׂ אֶת אַבְרָם וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו לַהֲמִיתוֹ.
אוּלָם דַּעַת ה' אֱלֹהֵי אַבְרָם כְּבָר קָנְתָה לָהּ לְבָבוֹת גַּם בְּקֶרֶב עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעֶבֶד אֶחָד סִפֵּר לֶאֱלִיעֶזֶר, נֶאֱמַן בֵּית אַבְרָם, אֶת אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ זוֹמֵם לַעֲשׂוֹת בּוֹ. בְּהִוָּדַע הַדָּבָר לְאַבְרָם מִהֵר וְהִסְתַּתֵּר בְּבֵית שֵׁם. לַשָּׁוְא הִקִּיפוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֶת בֵּית־תֶּרַח וְחִפְּשׂוּ בְּכָל פִּנּוֹתָיו – אֶת אַבְרָם לֹא מָצְאוּ שָׁם. לְיָמִים נִשְׁכַּח דְּבַר הַחֲלוֹם מִלֵּב הַמֶּלֶךְ, אַךְ אַבְרָם עוֹד הוֹסִיף לְהִסְתַּתֵּר, וְהִנֵּה בָּא אֵלָיו תֶּרַח אָבִיו וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה מִתְנַכֵּל נִמְרוֹד לְהָרְגְךָ, הֲלֹא טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַעֲזֹב כֻּלָּנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְךָ לְמוֹרֶשֶׁת עוֹלָם”.
וְאָכֵן מֵאָז נִצַּל אַבְרָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ דָּבַק תֶּרַח בַּה' לְעָבְדוֹ וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּבִזְכוּת זוֹ הָיָה הוּא הַמְבַשֵּׂר הָרִאשׁוֹן, כִּי עָתִיד ה' לְהַנְחִיל אֶרֶץ לְאַבְרָם, לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
וְאַבְרָם שָׁמַע בְּקוֹל אָבִיו וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת תֶּרַח, הוּא וְשָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְלוֹט בֶּן הָרָן אָחִיו וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ יָצְאוּ מֵעִיר מוֹלַדְתָּם אוּר־כַּשְׂדִּים.
בָּאוּ לְאֶרֶץ חָרָן וְשָׁם יָשְׁבוּ כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים. בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים קֵרְבוּ שָׁם אַבְרָם וְשָׂרַי אֶת יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם אֶל ה' וּשְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָם יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הָאָרֶץ.
וְהִנֵּה נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי תֶרַח וַה' נִרְאָה לְאַבְרָם וְאָמַר לוֹ: “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”.
“וּמַה יִהְיֶה עַל אָבִי הַזָּקֵן? אֵיךְ אֶעֶזְבֶנּוּ לְבַדּוֹ?” – חָלַף הִרְהוּר בְּלִבּוֹ שֶׁל אַבְרָם, וַה' הִבְטִיחַ לוֹ, כִּי הַאֲרֵךְ יַאֲרִיךְ אֶת יְמֵי תֶּרַח אָבִיו. וְאַבְרָם אָסַף אֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְאֶת כָּל עֲבָדָיו וְגַם אֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְיָצָא לְדַרְכּוֹ, כּוֹכַב הַצֶּדֶק מֵאִיר לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ וַה' שׁוֹמֵר אוֹתוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ. וּלְאַבְרָם אֶבֶן טוֹבָה הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ וְכָל אִישׁ חוֹלֶה, כָּל אִשָּׁה עֲקָרָה, כָּל יוֹרֵד יָם הַיּוֹצֵא לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, – כִּי יִסְתַּכֵּל בְּאֶבֶן זוֹ תִּנָּתֵן לוֹ בַּקָּשָׁתוֹ וְנַפְשׁוֹ תִּדְבַּק בֵּאלֹהֵי אַבְרָם.
בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים עָבַר אַבְרָם בְּדַרְכּוֹ זוֹ, אַךְ אַף בְּאֶחָד מֵהֶם לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּקֵּעַ, כִּי רָאָה אֶת יוֹשְׁבֵיהֶם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְחוֹגְגִים וּמְבַלִּים אֶת יְמֵיהֶם לָרִיק. וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד שֶׁכָּל יוֹשְׁבָיו לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם עוֹבְדִים אֶת אַדְמָתָם, חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְקוֹצְרִים וְאוֹכְלִים אֶת לַחְמָם בְּזֵעַת אַפַּיִם בֵּרֵךְ אוֹתָם אַבְרָם וּבְלִבּוֹ אָמַר: “מִי יִתֵּן וְהָיָה גַם חֶלְקִי כְּחֶלְקָם” – וְאָכֵן הָיְתָה זוֹ אֶרֶץ צוֹר הַיּוֹשֶׁבֶת עַל גְּבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן – הִיא הָאָרֶץ שֶׁה' אָמַר לְהַנְחִילָהּ לוֹ.
וּבָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת הִשְׁתַּקַּע אַבְרָם וְשָׁם גָּדַל שְׁמוֹ כִּדְבַר הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַם נִמְרוֹד וְכִדְבַר פִּתְרוֹנוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות