יָמִים קָשִׁים מִנְּשֹא הִשְׁתַּלְּטוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
הַחֹם גָּבַר וְהָלַךְ וּבְנֵי הָאָדָם נֶאֶנְחוּ וְהֵזִּיעוּ, נְאֶנְחוּ וְנָשְׂאוּ עַיִן אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, כִּמְבַקְּשִׁים לְנַחֵשׁ: הֲתָבוֹא הַקַּלָּה בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַנּוֹרָא אוֹ אַיִן.
בַּשָּׂדוֹת הִשְׁתּוֹלְלוּ רוּחוֹת הַסְּתָו הַקָּשׁוֹת. הֵן חוֹלְלוּ מַמָּשׁ מַהְפֵּכָה בְּכֹל אֲשֶׁר פָּגָעוּ. קוֹצֵי הַקַּיִץ הַיְבֵשִׁים נִקְרְעוּ וְנֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת, וְהָרוּחַ הָיְתָה נוֹשֵׂאת וּמְטַלְטֶלֶת וּמַרְקִידָה אוֹתָם עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְעוֹשָׂתָם מִשְׂחָק לָהּ.
עַנְנֵי אָבָק הִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֵד גָּבֹהַּ הַמִּסְתּוֹבֵב וּמְחוֹלֵל בָּאֲוִיר וְהוּא מֵרִים עִמּוֹ צְרוֹרוֹת וּנְיָרוֹת מִכָּל אֲשֶׁר מָצָא בְּדַרְכּוֹ הַפְּתַלְתֹּלֶת.
הָאָבָק חָדַר לְכָל הַפִּנּוֹת וְהַסְּדָקִים. הוּא כִּסָּה בְּשִׁכְבָה דַּקָּה אֶת הָרְהִיטִים הַנָּאִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת, וְאַף הָאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ כֻּסּוּ דֹּק קַל שֶׁל אָבָק עַל פְּנֵיהֶם.
– סוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ קָשֶׁה מִן הַקַּיִץ. – הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה וְהוֹסִיפוּ כִּמְבַקְּשִׁים לְנַחֵם עַצְמָם: – אֵלֶּה הֵם יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַקַּיִץ. עוֹד מְעַט וִימוֹת הַגְּשָׁמִים הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים יְמָרְקוּ וְיִשְׁטְפוּ אֶת הָאֲדָמָה מִן הָאָבָק הָרַב אֲשֶׁר עָלֶיהָ. הֵם יְטַהֲרוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, וְנָעִים יִהְיֶה לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַחֹרֶף הַמִּתְקָרֵב וּבָא.
וּבֵינְתַיִם וְהַחַיִּים עַל שְׂפַת הַיָם סוֹאֲנִים וְגוֹעֲשִׁים מֵרֹב בְּנֵי הָאָדָם הַמְבַקְּשִׁים לְצַנֵּן אֶת גּוּפָם הַלּוֹהֵט בְּמֵי הַיָּם וְגַלָּיו הַזּוֹעֲפִים.
אַף הַיְלָדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַחֹם הַקָּשֶׁה, וְאַף הֵם בִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט בְּגַלֵּי הַיָּם הַקְּרִירִים.
בֹּקֶר־בֹּקֶר הָיוּ הַיְלָדִים מַשְׁכִּימִים לָקוּם, וְהוֹלְכִים אֶל הַיָּם. נְעִימָה הָיְתָה הַהֲלִיכָה בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַצּוֹנְנִים. וְיֵשׁ וְהַיְלָדִים הָיוּ מַטְרִיחִים עַצְמָם וְעוֹלִים בְּגִבְעוֹת הַחוֹל וּמְבַקְּשִׁים לִזְכּוֹת בַּחֲבַצֶּלֶת־הַחוֹף הַלְּבָנָה וְהָרֵיחָנִית הָעוֹלָה בְּיָמִים אֵלָּה.
וּפַעַם, בִּהְיוֹת יוֹרָם וַאֲחוֹתוֹ יוֹכֶבֶד מְהַלְּכִים בַּבֹּקֶר אֶל הַחוֹלוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה רָאֲתָה יוֹכֶבֶד בְּמֶרְחַק־מָה מִמֶּנָּה צִפּוֹר שְׁכוּבָה לְלֹא תְנוּעָה בְּאַחַד הַמִּשְׁקָעִים עַד כִּי בְּקֹשִׁי יָכְלוּ לְהַבְחִין בָּהּ, כִּי צִבְעָהּ דָּמָה בְּדִיּוּק לָזֶה שֶׁל הַחוֹלוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם רָבְצָה הַמִּסְכֵּנָה.
– יוֹרָם! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד אֶל אָחִיהָ, – הַבֵּט וּרְאֵה מַה־לְּפָנֵינוּ! הִסְתַּכֵּל יוֹרָם אֶל כָּל צַד, שִׁפְשֵׁף עֵינָיו, אַךְ מְאוּמָה לֹא רָאָה. בֵּינְתַיִם גָּהֲרָה יוֹכֶבֶד וְקָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם רָבְצָה הַצִּפּוֹר וְהִתְחִילָה בּוֹדֶקֶת אוֹתָהּ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב.
אַךְ יוֹרָם וְיוֹכֶבֶד קָרְבוּ אֶל הַצִּפּוֹר בְּרִיצָה וְלִבָּם נִכְמַר לְמַרְאֵה הַמִּסְכֵּנָה, אֲשֶׁר נִסְּתָהּ לְהִמָּלֵט וְלֹא יָכֹלָה. עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ עַל הַיְלָדִים, הִבִּיעוּ פַּחַד אֵין קֵץ וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים.
עַתָּה יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּצִפּוֹר. הִיא הָיְתָה בַּעֲלַת רַגְלַיִם גְּבֹהוֹת קִמְעָה, שֶׁהָיוּ נְטוּיוֹת לִצְדָדִים לְלֹא תְּנוּעָה. הַכְּנָפַיִם הָיוּ כְּתֻמּוֹת אֲפֹרוֹת וְדָמוֹ מְאֹד לְצֶבַע הַחוֹל. וּלְפִיכָךְ כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ בָּהּ בְּמֶרְחֲבֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.
– הָבָה נִתְפֹּס אֶת הַצִּפּוֹר! – הִצִּיעַ יוֹרָם.
– חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד בַּחֲרָדָה, – חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁאִם נִקְרַב אֵלֶיהָ יוֹתֵר מִדַּי, עֲתִידָה הִיא לִבְרֹחַ מֵאִתָּנוּ.
– לֹא! – אָמַר יוֹרָם לְאַחַר רִגְעֵי מַחְשָׁבָה קְצָרִים, – אִלּוּ רָצְתָה וְאִלּוּ יָכְלָה לִבְרֹחַ, וַדַּאי שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת זֶה כְּבָר. נִרְאֶה, שֶׁחוֹלָה הִיא, וְאוּלַי גַּם פְּצוּעָה.
נִתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים עַל לֶב הָאָחוֹת וְהַשְּׁנַיִם קָרְבוּ אַט־אַט אֶל הַצִּפּוֹר הַשּׁוֹכֶבֶת עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת. יוֹכֶבֶד כָּרְעָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבְרַחֲמִים רַבִּים אָחֲזָה בַּצִּפּוֹר. זוֹ נִסְּתָהּ אָמְנָם לְהִתְחַמֵּק מִן הַיָּד הַמַּחֲזִיקָה בָּהּ, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְטָה הַכָּנָף הַמְדֻלְדֶּלֶת וְהַסְרוּחָה כְּלַפֵּי מָטָּה.
– הַמִּסְכֵּנָה! – קָרָא יוֹרָם, – רוֹאָה אַתְּ, אֲחוֹתִי: הַצִּפּוֹר נִפְצְעָה בִּכְנָפָהּ, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ בִּמְעוּפָהּ.
– אֲבָל מַה הִיא צִפּוֹר זוֹ? וְכֵיצַד הִגִּיעָה הֵנָּה? מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ! – הֶעְתִּירָה יוֹכֶבֶד דְּבָרֶיהָ בַּחֲטִיפָה.
– אַף אֲנִי מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ. – הִתְנַצֵּל יוֹרָם, – אָמְנָם, דּוֹמֶה הִיא לַדְּרוֹר בִּצְבָעֶיהָ הַיְּסוֹדִיִּים, אַךְ גְּדוֹלָה הִיא הֵימֶנָּה. אַף מִן הָעֶפְרוֹנִי גְּדוֹלָה הִיא.
– יוֹדֵעַ אַתָּה – הִצִּיעָה יוֹכֶבֶד, – בּוֹא וְנִגַּשׁ אֶל שְׂפַת הַיָּם. שָׁם נִפְגֹּשׁ בְּוַדַּאי בַּמַדְרִיךְ, וְהוּא יַגִּיד לָנוּ אֶת אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ עַל צִפּוֹר זוֹ.
הֵרִימוּ הַשְׁנַיִם אֶת הַצִּפּוֹר, וְיוֹכֶבֶד הֶחֱזִיקָה בָּהּ בְּחֶמְלָה רַבָּה וְדָאֲגָה, שֶׁהַכָּנָף הַפְּצוּעָה לֹא תִשָּׁמֵט וְלֹא תִגְרֹם כְּאֵב לַמִּסְכֵּנָה.
עַל שְׂפַת הַיָּם פָּגְשׁוּ הַיְלָדִים בְּחַבְרֵיהֶם, שֶׁאַף הֵם תָּמְהּוּ לְמַרְאֵה הַצִּפּוֹר וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִין כֵּיצַד הִגִּיעָה זוֹ אֶל אֵזוֹר הַחוֹלוֹת הַשּׁוֹמְמִים הָאֵלֶּה.
וְהִנֵּה נִגַּשׂ הַמַּדְרִיךְ. מִשֶּׁרָאָה זֶה אֶת הַצִּפּוֹר, אוֹרוּ עֵינָיו מִשִּׂמְחָה. – הַיְדַעְתֶּם צִפּוֹר זוֹ מַה הִיא? – שָׁאַל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. שְׁתִיקַת־אֵלֶם הֵעִידָה, כִּי לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם צִפּוֹר זוֹ.
– הֵן הַשְּׂלָו הוּא זֶה הַמֻּנָּח לִפְנֵיכֶם. זֶה הַשְּׁלָו הַנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה וַאֲשֶׁר אֶת בְּשָׂרוֹ אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד אֲשֶׁר יָצָא מֵאַפָּם!
– זֶהוּ הַשְּׂלָו הַמְפֻרְסָם. אֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ טָעִים כָּל כָּךְ? – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּקוֹלוֹת בְּלוּלִים. – וְכֵיצַד הִגִּיעַ הֵנָּה? וּמַדּוּעַ יָחִיד הוּא? הֵן לָמַדְנוּ, כִּי הַשְּׁלָו בָּא לְאָרֶץ חֳמָרִים חֳמָרִים? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.
– יְלָדִים! – הִצִּיעַ הַמַּדְרִיךְ, הָבָה נֵשֵׁב כָּאן, עַל הַחוֹל, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ עַל הַשְּׁלָו. מִסִּפּוּרִי זֶה אוּלַי יִתְבָּרֵר לָכֶם כֵּיצַד הִגִּיעָה זוֹ הַצִּפּוֹר הֵנָּה וַאֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ.
– אָנָּא, סַפֵּר! – הִפְצִירוּ כָּל הַיְלָדִים בַּמַדְרִיךְ וְעָשׂוּ מִיָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם. וְהַמַּדְרִיךְ הִתְחִיל: – מְעַנְיְנִים וּמֻפְלָאִים הֵם דְּרָכָיו שֶׁל הַשְּׂלָו. גַּם עוֹף מְסֻרְבָּל וְכָבֵד זֶה עַל עוֹפוֹת־הַמַּסָּע יִמָנֶה. אֶת יְמוֹת הַקַּיִץ עוֹשֶׂה הוּא בְּאֵרוֹפָּה הַמֶּרְכָּזִית. שָׁם, בֵּין הַשִּׂיחִים הַיְבֵשִׁים שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בּוֹנֶה הַזּוּג אֶת קִנּוֹ בְּתוֹךְ גּוּמָה וּבָהּ מַטִּילָה הַנְקֵבָה כְּ־16 בֵּיצִים.
– הֲרֵי הַקֵּן דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְקִנּוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי! – שִׁסַּע מְנַשֶּׁה אֶת דִּבְרֵי הַמַּדְרִיךְ.
– נָכוֹן מְאֹד! – אָמַר זֶה, – וְאָכֵן, אֵלֶּה הַשְׁנַיִם קְרוֹבִים הֵם, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה.
– אָנָּא, הַמְשֵׁךְ! – הִפְצִירוּ הַבָּנוֹת, וְאֶל מְנַשֶּׁה פָּנוּ בְּאֵיבָה וְתֹּאמַרְנָה: – בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל־נָא תַפְרִיעַ לוֹ, לַמַּדְרִיךְ.
– הַבֵּיצִים – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ דְּבָרָיו, – צִבְעָן כְּצֶבַע הָאֲדָמָה וַעֲלֵיהֶן פַּסִּים, רְצוּעוֹת כֵּהוֹת חוּמוֹת.
הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים יְדַמּוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, כִּי זֶהוּ צִבּוּר שֶׁל קַשׁ וְלֹא יַעֲלוּ עַל דַּעְתָּם, כִּי קֵן וּבֵיצִים לִפְנֵיהֶם.
– אָכֵן, צֶבַע־הֲגַנָּה נִפְלָא הוּא זֶה! – אָמַר יוֹאֵל בְּהִתְפָּעֲלוּת.
– חִישׁ מַהֵר מִתְבַּקְּעוֹת הַבֵּיצִים – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, – וְלֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב, עוֹד טֶרֶם יֵצֵא הָאִכָּר לקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ, וּכְבָר רוֹחֲשִׁים וּמְהַלְּכִים בְּנֵי־הַשְּׁלָו בְּתוֹךְ יָם הַדְּשָׁאִים הַיָּבֵשׁ.
בָּאוּ יְמֵי הַסְּתָו! רוּחוֹת מַתְחִילוֹת לְנַשֵּׁב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. רוּחוֹת אֵלּוּ מַזְכִּירוֹת וּמְזָרְזוֹת אֶת הַצִּפֳּרִים, כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתָן לְהִפָּרֵד מִמּוֹלַדְתָּן וְלָצֵאת לַגּוֹלָה. אָז תִּתְאַסֵּפְנָה הַצִּפֳּרִים בִּלְהָקוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹרֵשׁ כָּל הַמַּחֲנֶה כְּנָפָיו וַהֲרֵי הוּא מַפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים, אֶל אַרְצוֹת הַמִּזְרָח, מֵעֵבֶר לַיָּם הַתִּיכוֹן. בַּלַּיְלָה עוֹשׂוֹת הַצִּפֳּרִים אֶת דַּרְכָּן הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה. יֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲלֶה מִן הַיָּם רוּחַ סְעָרָה וְהִיא מְטַלְטֶלֶת בִּכְנָפֶיהָ אֶת הַצִּפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. לִפְרָקִים יֵרֵד גֶּשֶׁם וְיִתְקֹף אֶת הַצִּפֳּרִים בִּהְיוֹתָן מְעוֹפְפוֹת. נִטְפֵי הַמַּיִם מַכְבִּידִים עַל הַכְּנָפַיִם הָעֲיֵפוֹת, וּבִגְבֹר חַשְׁרַת הַגֶּשֶׁם יֵשׁ וְתִכְרַעְנָה הַמִּסְכֵּנוֹת וּתִצְלֹלְנָה כְּאֶבֶן בְּמֵי הַיָּם הַזֵּידוֹנִים.
– הַמִּסְכֵּנוֹת! – נָדוּ הַיְּלָדוֹת לְשֵׁמַע חָזוּת קָשָׁה זוֹ.
– כֵּן. – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, – לֹא קַל הוּא מְעוֹפָן זֶה שֶׁל הַצִּפֳּרִים עַל פְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם.
אֵלֶּה הַמְאֻשָּׁרִים, אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהִצְלִיחוּ לַחֲצוֹת בְּשָׁלוֹם אֶת הַיָּם, נוֹפְלִים עֲיֵפִים וִיגֵעִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָעֲרֻמָּה בְּאַלְפֵיהֶם וּבְרִבְבוֹתֵיהֶם. כָּאן אוֹרֶבֶת לָהֶם יַד הָאָדָם.
הָאֲנָשִׁים לָמְדוּ לָדַעַת עֵת בּוֹאָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים וַהֲרֵי הֵם מַעֲמִידִים עַל שְׂפַת הַיָּם רְשָׁתוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהַשַּׂלְוִים הָעֲיֵפִים נוֹפְלִים לְתוֹכָן. בַּבֹּקֶר בָּאִים הָאֲנָשִׁים וְאוֹסְפִים עַל נְקַלָּה אֶת הַשְּׁבוּיִים וְנוֹתְנִים אוֹתָם בִּכְלוּבִים, לְמַעַן הַעֲבִירָם לְשׁוּקֵי הָאָרֶץ לִמְכִירָה, כִּי טוֹב הוּא, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, בְּשָׂרָם שֶׁל הַשַּׂלְוִים, שָׁמֵן הוּא.
– אִם כֵּן הַדָּבָר, הֲרֵי סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לַצִפֳּרִים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב וְכֻלָּן תִּשָּׁמַדְנָה לַחֲלוּטִין מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. – קוֹנְנָה מָרָה גְּאֻלָּה.
– יָפֶה טָעַנְתְּ – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בִּמְאוֹר־פָּנִים, – אַף הַשִּׁלְטוֹנוֹת נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל צַיִד הֲמוֹנִי זֶה וְהֶחֱלִיטוּ לְהַגְבִּילוֹ עַד כַּמָּה שֶׁיּוּכְלוּ. מִשּׁוּם כָּךְ אָסְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַעֲמִיד רְשָׁתוֹת סָמוּךְ לַיָּם. וְהָיָה כִּי יֵרְדוּ הַשַּׂלְוִים אַרְצָה, יִמְצְאוּ לִפְנֵיהֶם פַּס בְּרֹחַב שֶׁל 50 מֶטְרִים וְהוּא פָּנוּי מֵחֲרָמִים וּמַלְּכֹּדוֹת. כָּאן יְכוֹלִים הֵם לָנוּחַ, וְהַחֲזָקִים שֶׁבָּהֶם יְכוֹלִים לְהַאֲבִיר כָּנָף וּלְהִתְחַמֵּק מִן הַגּוֹרָל הַמַּר הַצָּפוּי לַשַּׂלְוִים. וְעוֹד גַּם זֹאת: הַשִּׁלְטוֹנוֹת צִוּוּ לְהַשְׁאִיר מֶרְחָב מְסֻּיָּם, פֶּתַח רָחָב, בֵּין שׁוּרוֹת הָרְשָׁתוֹת. בְּפֶתַח זֶה יִמְצְאוּ מַעֲבָר אֵלֶּה הַשַּׂלְוִים אֲשֶׁר שִׁחֵק לָהֶם מַזָּלָם.
– יָפֶה עָשׂוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁדָּאֲגוּ לָהֶן, לְאֵלּוּ הַמִּסְכֵּנוֹת! – אָמְרָה גְּאֻלָּה.
– וּלְאָן יֹאחֲזוּ דַּרְכָּם הַשַּׂלְוִים? – שָׁאַל מְנַשֶּׁה.
– הַשַּׂלְוִים – אָמַר הַמַּדְרִיךְ, – פּוֹנִים אֶל מָקוֹם בּוֹ יִמְצְאוּ זֵרְעוֹנִים וּמָזוֹן לָרֹב: לְאֹרֶךְ הַנִּילוּס הָרָחָב וְהָאָרֹךְ. בְּאַפְרִיקָה מְבַלוֹת הַצִּפֳּרִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְעִם בּוֹא הָאָבִיב הֲרֵי כֻּלָן פּוֹרְשׁוֹת כָּנָף וְשָׁבוֹת אֶל מוֹלַדְתָּן הַצְּפוֹנִית הָרְחוֹקָה.
– וְעַתָּה, הֲלֹא תְסַפֵּר לָנוּ מָה־קָּרָה לִצִפּוֹר מִסְכֵּנָה זוֹ, הָרְבוּצָה לְרַגְלֵינוּ? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.
הִסֵּס הַמַּדְרִיךְ וְאָמַר: – נִרְאֶה, שֶׁאֶמֶשׁ עָבְרָה לַהֲקַת שַׂלְוִים וּפָנֶיהָ אֶל אַרְצֵנוּ. הֵם הִנְמִיכוּ מְאֹד לָעוּף, וְיִתָּכֵן כִּי שְׁלָו זֶה פָּגַע בְּחוּט חַשְׁמַל אוֹ טֶלֶּגְרָף וַחָבַל אֶת כְּנָפוֹ. בְּאֵין כֹּחַ לַצִפּוֹר לְהַמְשִׁיךְ בִּמְעוֹפָהּ נֶאֶלְצָה לְהִפָּרֵד מֵעִם חַבֵרוֹתֶיהָ וְנָפְלָה עַל הַחוֹל הָרַךְ. וְטוֹב עֲשִׂיתֶם, יְלָדִים, כִּי אֲסַפְתֶּם אוֹתָהּ. חוֹשֵׁשְׁנִי, שֶׁלּוּלֵא כֵן, הָיָה שְׁלָו זֶה נוֹפֵל טֶרֶף לְצִפָּרְנֵי חָתוּל אוֹ עוֹף דּוֹרֵס.
– אָנוּ נְטַפֵּל בְּרַחֲמִים בְּצִפּוֹר זוֹ, עַד אֲשֶׁר תַּבְרִיא! – קָרְאוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת יוֹרָם וְיוֹכֶבֶד.
כָּל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר יָשְׁבוּ הַיְּלָדִים וְדָנוּ כֵּיצַד לְהַבְרִיא אֶת זוֹ הַמִּסְכֵּנָה. רַבּוֹת קִנְּאוּ הַיְלָדִים בְּיוֹרָם וְיוֹכֶבֶד עַל הָאֹשֶׁר אֲשֶׁר נָפַל בְּחֶלְקָם לְטַפֵּל בַּשְׁלָו וּבִקְּשׁוּ כִּי תִּנָּתֵן גַּם לָהֶם הָרְשׁוּת לְבַקֵּר אֶת הַצִּפּוֹר לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת.
בַּבַּית שָׁמוּ הַיְלָדִים תַּחְבּשֶׁת רְחָבָה עַל כְּנַף הַצִּפּוֹר הַפְּצוּעָה. הַצִּפּוֹר הֶחֱלִימָה עַד מְהֵרָה, אַף הִסְתַּגְּלָה אֶל יְדִידֶיהָ וְשׁוּב לֹא יָרְאָה מִפְּנֵיהֶם.
יָמִים מִסְפָּר עָשְׂתָה הַצִּפּוֹר עִם מֵטִיבֶיהָ. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל הַיְלָדִים מִשֶּׁהֵסִירוּ אֶת הַתַּחְבּשֶׁת וְרָאוּ כִּי נִרְפְּאָה הַצִּפּוֹר.
מֵאָז הָיְתָה הַצִּפּוֹר עָפָה וּמַרְחִיקָה נְדֹד מִפַּעַם לְפַעַם, אַךְ תָּמִיד הָיְתָה חוֹזֶרֶת אֶל בֵּית יְדִידֶיהָ הַקְטַנִּים.
וְהִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי הָאָבִיב, רוּחוֹת חַמּוֹת הִתְחִילוּ מְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבְיוֹם אֶחָד נֶעֱלַם הַשְּׁלָו וְלֹא חָזַר עוֹד וְאַךְ לַשָּׁוְא חִפְשׂוּהוּ הַיְּלָדִים.
– כַּנִּרְאֶה, הִרְחִיק הַשְּׁלָו נְדֹד, הוּא חָזַר אֶל מוֹלַדְתּוֹ. – אָמַר יוֹרָם בְּעֶצֶב אֶל חֲבֵרָיו, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וְדוֹאֲגִים לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַשְּׁלָו.
– צֵאתוֹ לְשָׁלוֹם! – הָיְתָה יוֹכֶבֶד שׁוֹלַחַת בִּרְכָתָהּ אֶל זֶה הַמְעוֹפֵף, וְיָגוֹן, יְגוֹן הַגַּעְגּוּעִים, נִשְׁקָף בְּעֵינֶיהָ הַחוֹלְמוֹת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות