– הַנַּחְלִיאֵלִים הִגִּיעוּ! – הִכְרִיז יוֹרָם בְּשִׂמְחָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה לַהֲקַת נַחְלִיאֵלִים, אֲשֶׁר יָרְדָה בְּצָהֳרֵי יוֹם אֶחָד שֶׁל סְתָו לְיַד תְּעָלַת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּפַרְדֵּס.
– מְבַשְּׂרֵי הַגֶּשֶׁם כְּבָר נִרְאִים בָּאָרֶץ! – קָרְאוּ זָקֵן וָנַעַר וְיָצְאוּ לְקַדֵּם בְּשִׂמְחָה אֶת אֵלֶּה הַחֲמוּדִים מְנִיעֵי הַזָנָב, אֲשֶׁר בָּאוּ מִמֶּרְחַקִּים לַחֲרֹף בְּאַרְצֵנוּ הַחַמָּה.
גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנָם שֶׁל יִצְחָק וַחֲבֵרָיו. הַלָּלוּ, הָרְשָׁעִים, שָׂמְחוּ, כִּי מֵעַתָּה, עִם בּוֹאָם שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִים, תִּהְיֶה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לְיַדּוֹת בָּהֶם אֲבָנִים בְּקֶלַע, וְאָז יַרְאוּ לְכָל הַיְלָדִים, כִּי קַלָּעִים לְמוֹפֵת הֵמָּה.
וְהִתְחִילוּ הַהֲכָנוֹת בִּמְעוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה. בִּקְדַחְתָּנוּת רַבָּה חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בֵּינוֹת לְעַנְפֵי הָעֵצִים הַצְעִירִים עֲנָפִים הַמִּסְתַּעֲפִים לִשְנַיִם בִּדְמוּת מַזְלֵג. אֶת הָעֲנָפִים הָאֵלֶּה כָּרְתוּ, הִתִּיזוּ רָאשֵׁיהֶם הָאֲרֻכִּים, הִקְצִיעוּ אוֹתָם כַּהֲלָכָה וּמָתְחוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַמַּזְלֵג רְצוּעוֹת גּוּמִי חֲזָקוֹת, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָן נָתוּן מִשְׁטַח עוֹר, שֶׁבּוֹ מַנִּיחִים אֶת חַלֻקֵּי הָאֲבָנִים.
כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ חֲבֵרָיו שֶׁל יִצְחָק מִתְהַלְּכִים אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ וּמִתְאַמְּנִים בְּהִלְכוֹת קְלִיעָה. רָאָה מִישֶׁהוּ מִן הַחֶבְרַיָּה צִפּוֹר מִמֶּרְחָק־מָה, מִיָּד הָיָה גּוֹהֵר לָאָרֶץ, מְבַקֵּשׁ אַחַר אֶבֶן מַתְאִימָה וּמָעֳגֶלֶת וְאַחַר הוּא נוֹתְנָהּ בֵּין רְצוּעוֹת הַקֶּלַע, וּמְשֹׁךְ! נִתֶּקֶת הָאֶבֶן מִמְּקוֹמָהּ וַהֲרֵי הִיא קוֹשֶׁטֶת בָּאֲוִיר אֶל עֵבֶר הַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה. לֹא תָּמִיד שִׂחֲקָה הַשָּׁעָה לִפְרָאִים אֵלֶּה. לָרֹב הִצְלִיחוּ הַצִּפֳּרִים לְהִמָּלֵט בְּעוֹד מוֹעֵד. אֲבָל יֵשׁ אֲשֶׁר פָּגְעָה הָאֶבֶן בְּ+צִּפּוֹר וּפָצְעָה אוֹתָהּ בִּכְנָפָה אוֹ בְּרַגְלָהּ וְזוֹ הָיְתָה מְדַדָּה בִּכְבֵדוּת, עַד כִּי עוֹרְרָה רַחֲמִים בְּלֵב כָּל רוֹאֶיהָ.
רָגְזוּ הַיְלָדִים הַטּוֹבִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל בְּנֵי כְּנוּפְיָה אֵלֶּה, אַךְ יִצְחָק וַחֲבֵרָיו חֲזָקִים הֵם, וּמִי זֶה יָעֵז לְדִין עִם תַּקִּיפִים?
וּפַעַם הִצְלִיחַ יִצְחָק “לְהַפִּיל” נַחְלִיאֵלִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ. צִפּוֹר זוֹ עוֹד טֶרֶם לָמְדָה הִלְכוֹת זְהִירוּת, כַּנִּרְאֶה, וְאוּלַי הָיְתָה עֲיֵפָה מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וְיָרְדָה לָנוּחַ קְצָת לְיַד אַמַּת־הַמַּיִם, אֲשֶׁר הִבְהִיקָה לְאוֹרָהּ הַמְסַנְוֵר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.
מִהֲרוּ הַיְלָדִים וְנִגְּשׁוּ אֶל קָרְבָּנָם, אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה וּמֵחָזֵהוּ זָב דָּם.
– אַכְזָרִים! – קָרְאָה גְּאֻלָּה, אֲשֶׁר עָבְרָה עַל יָדָם וְרָאֲתָה אֶת הַפֶּשַׁע אֲשֶׁר בִּצְּעוּ הַיְלָדִים.
– הִבִּיטוּ נָא! – קָרָא יִצְחָק בְּשִׂמְחָה, בַּהֲרִימוֹ אֶת הַצִּפּוֹר, – דְּבַר־מָה נוֹצֵץ עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי! נִדְחֲקוּ וּבָאוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל יִצְחָק כָּל הַחֲבֵרִים וְעָמְדוּ כֻּלָּם מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם. עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי, סָמוּךְ לָאֶצְבָּעוֹת, נִרְאֲתָה טַבַּעַת רְחָבָה, שֶׁחִבְּקָה אֶת עֶצֶם הָרֶגֶל מִסָּבִיב.
– מַה הִיא טַבַּעַת זֹאת?
– מִי קִשֵּׁט אֶת הַנַּחְלִיאֵלִי בְּטַבַּעַת זוֹ? – נִשְׁמְעוּ הַשְׁאֵלוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ.
– מַשֶּׁהוּ חָרוּת עַל גַּבֵּי הַטַּבַּעַת! – הוֹדִיעַ יִצְחָק לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בִּתְשׂוּמֶת לֵב.
– הָסִירוּ אֶת הַטַּבַּעַת וְנַרְאֶה אוֹתָהּ לַמּוֹרֶה! – הִצִּיעַ אַחַד הַיְלָדִים, – הַמּוֹרֶה יַסְבִּיר לָנוּ בְּוַדַּאי פֵּשֶׁר הַטַּבַּעַת הַזֹּאת וּמִמֶּנּוּ גַּם יִוָּדַעַ לָנוּ מִי הוּא אֲשֶׁר שָׂם אוֹתָהּ עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי וּלְשֵׁם מָה.
– אֶל הַמּוֹרֶה! אֶל הַמּוֹרֶה! – נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מִכָּל צַד.
וְהַמּוֹרֶה, בִּרְאוֹתוֹ קְבוּצַת תַּלְמִידִים גְּדוֹלָה, הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֶל בֵּיתוֹ, תָּמַהּ עַל תַּהֲלוּכָה זוֹ וּמִהֵר וְיָצָא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּאִים.
הַמּוֹרֶה שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַיְלָדִים, אַחֵר נָתַן עֵינוֹ בַּנַחְלִיאֵלִי הַמֵּת וּבְטַּבַּעַת הָאַלּוּמִינְיוּם הַנּוֹצֶצֶת וּמִיָּד הֵבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. פָּנָיו נָהֲרוּ לְמַרְאֵה הַטַּבַּעַת וּלְמִקְרָא הַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר עָלֶיהָ.
– יְהוֹשַׁבְעַת! – פָּנָה אֶל אַחַת הַיְלָדוֹת, – הוֹאִילִי־נָא לְהָבִיא לִי מִן הַבַּיִת צְבָת קְטַנָּה. תִּמְצְאִי אוֹתָהּ בַּאֲרוֹן הַכֵּלִים אֲשֶׁר לִי.
חִישׁ הוּבְאָה הַצְבָת, וְהַמּוֹרֶה הֵסִיר אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי.
– וְעַתָּה, הָבִיאִי נָא אֶת הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת. הִיא נִמְצֵאת עַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי. – פָּנָה הַמּוֹרֶה שֵׁנִית אֶל תַּלְמִידָתוֹ.
הוּבְאָה הַמַּגְדֶּלֶת. בְּהַקְפָּדָה רַבָּה בָּדַק הַמּוֹרֶה אֶת הַטַּבַּעַת, קָרָא אֶת הַכָּתוּב וְאַחַר הֵרִים עֵינָיו, שֶׁעָשְׁשׁוּ מֵרֹב הִסְתַּכְּלוּת, וַיֹּאמֶר אֶל הַנֶּאֱסָפִים: – יְלָדִים, דָּבָר חָשׁוּב הֲבֵאתֶם אֵלַי הַפָּעַם. אוֹרֵחַ נִכְבָּד הֲרַגְתֶּם זֶה עַתָּה. – פָּנָה וְאָמַר אֶל יִצְחָק וַחֲבֵרָיו, – נַחְלִיאֵלִי זֶה בָּא מִן הַצָּפוֹן הָרָחוֹק מְאֹד, מִמְּדִינַת שְׁוֵדְיָה.
– מֵאַיִן? מִשְּׁוֵדְיָה? – תָּמְהוּ הַיְּלָדִים. – דָבָר זֶה מִנַּיִן לְךָ?
– הִנֵּה! – אָמַר הַמּוֹרֶה, הַטַּבַּעַת הִיא מְסַפֶּרֶת לִי כָּל זֹאת. חָרוּת עָלֶיהָ שֵׁם הָעִיר וּלְיָדָהּ מִסְפָּר. אָמְנָם, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אֵימָתַי שָׂמוּ אֶת הַטַּבַּעַת עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי, אַךְ מִיָּד אֶכְתֹב אֶל הָעִיר הָרָאשִׁית אֲשֶׁר בַּמְּדִינָה, עַל פִּי הַכְּתֹבֶת הָרְצוּפָה בָּזֶה, וּלְאַחַר זְמַן־מָה אֲקַבֵּל מִשָּׁם תְּשׁוּבָה, וּלְפִיהָ אוּכַל לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֵיכֶם הַחֲשׁוּבוֹת, אֲשֶׁר שְׁאַלְתֶּם אוֹתִי.
– מַפְלִיא! – פָּלְטָה גְאֻלָּה מִפִּיהָ, – תְּמֵהָה אֲנִי: לָמָּה לָהֶם, לַאַנָשִׁים מְבֻגָּרִים, לָשִׂים טַבָּעוֹת עַל רַגְלֵי צִפֳּרִים, וְכֵיצַד צָדוּ אֶת הַצִּפּוֹר? וּלְשֵׁם מָה?
– כֵּן, יְלָדִים! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה כְּשֹׁךְ סַעֲרַת הַשְּׁאֵלוֹת, – גַּם אָנוּ, הַמְבֻגָּרִים, מִתְעַנְיְנִים בַּצִפֳּרִים. אָנוּ אֵינֶנּוּ רוֹצִים לַהֲמִיתָן בְּקֶלַע, כְּמוֹכֶם, אַךְ רוֹצִים אָנוּ לִלְמֹד וְלָדַעַת דֶּרֶךְ חַיֵּיהֶן שֶׁל הַצִּפֳּרִים. אָנוּ רוֹצִים לְהָבִין סִבָּתָם שֶׁל מַסְּעוֹת הַצִּפֳּרִים וְאֶת דַּרְכָּן הָאֲרֻכָּה. הַאִם לֹא שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם: מֵאַיִן בָּאִים אֵלֵינוּ אֵלֶּה הַנַּחְלִיאֵלִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה? הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וְיוֹדְעִים אָנוּ מֵרֹאשׁ עֵת בּוֹאָם. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְׁאֵלָה: מִי הוּא הַמַּקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל לוּחַ הַשָּׁנָה וּמְזָרֵז אוֹתָם, שֶׁיֵּצְאוּ בִּזְמַנָּם לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה זוֹ? וּלְאָן תַּחֲזֹרְנָה הַצִּפֳּרִים בְּבֹא הָאָבִיב?
נִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה שֶׁל מְבוּכָה בְּקֶרֶב הַיְלָדִים לְשֵׁמַע הֲמוֹן הַשְׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בְּפִי הַמּוֹרֶה.
– בֶּאֱמֶת! – הִתְנַצְּלָה גְּאֻלָּה, – אַף פַּעַם לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי לַחְקֹר, וַאֲפִילּוּ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה.
– כֵּן! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה אַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה, – אֲבָל דָּבָר זֶה עִנְיֵן מְאֹד אֶת הַמְלֻמָּדִים בְּכָל אַרְצוֹת אֵירֹפָּה וְאַסְיָה. אֵלֶּה הֶחֱלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וְעַל יְדֵי זֶה יִגָּלּוּ כַּמָּה מִן הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ. בְבֹא עוֹנַת מַסָּעָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים, נוֹסְעִים מִיָּד כַּמָּה מִן הַמְּלֻמָּדִים לַמְּקוֹמוֹת, שֶׁבָּהֶן עוֹבְרוֹת צִפֳּרִים רַבּוֹת – לְמָשָׁל בְּאִיֵּי הַיָּם אוֹ חוֹפָיו – וְכָאן הֵכִינוּ מַלְכּוֹדוֹת עֲנָקִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן נִלְכָּדוֹת הַצִּפֳּרִים, בְּלִי אֲשֶׁר תְּרַגֵּשְׁנָה בְּכָךְ. אֵין מַטָּרָתָן שֶׁל מַלְכּוֹדוֹת אֵלֶּה לִלְכֹּד חָס וְחָלִילָה אֶת הָעוֹפוֹת וּלְהַחְזִיקָן בַּשֶּׁבִי. לֹא וָלֹא! אֶת הַצִּפֳּרִים מוֹצִיאִים בִּזְהִירוּת מִן הַמַּלְכּוֹדוֹת לְעֵת הַבֹּקֶר וּלְרַגְלָהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן מַצְמִידִים טַבַּעַת אַלוּמִינְיוּם, כָּזוֹ אֲשֶׁר רְאִיתֶם. עַל הַטַּבַּעַת מִסְפָּר סִדּוּרִי וּכְתֹבֶת – רְשׁוּמָה בְּקִצּוּר רָב. בּוֹ בַּמָּקוֹם גַּם רוֹשְׁמִים בְּמַחְבֶּרֶת פְּרָטִים אֵלֶּה: א. שֵׁם הַצִּפּוֹר הַמְּטֻבַּעַת, ב. הַמִּין, ג. הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ טִבְּעוּהָ. מִיָּד לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה מְשַׁחְרְרִים אֶת הַצִּפּוֹר, וְזוֹ פּוֹרַחַת לָהּ בְּשִׂמְחָה עַל כִּי יָצְאָה בְּשָׁלוֹם מִיְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה מְטַבְּעִים עֲשָׂרוֹת אַלְפֵי צִפֳּרִים בְּטַּבָּעוֹת. תַּחֲנוֹת רַבּוֹת בִּשְׁוֵדְיָה, אַנְגְּלִיָּה, רוּסִיָה וְעוֹד עוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה זוֹ. אַף בָּעִתּוֹנוּת הַמַּדָּעִית מוֹדִיעִים עַל כָּךְ וּמְבַקְּשִׁים מִכָּל אָדָם, אֲשֶׁר מָצָא צִפּוֹר וְעָלֶיהָ טַבַּעַת, שֶׁיּוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְפִי הַכְּתֹבֶת, כִּי חָשׁוּב הוּא הַדָּבָר לְמַעַן הַמַּדָּע.
– וּבְכֵן, גַּם אַתָּה תִכְתֹב מִכְתָּב עַל זֶה לִשְׁוֵדְיָה? שָׁאֲלָה גְּאֻלָּה. – מוּבָן מֵאֵלָיו! הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הֵן אָמַרְתִּי לָכֶם בְּרֵאשִׁית דְּבָרַי, כִּי אֶעֱשֶׂה זֹאת. אַגַּב, גַּם אָנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בְּטִבּוּעַ וְגַם בְּיָדִי טַבָּעוֹת מִסְפָּר אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בִּירוּשָׁלַיִם, וַאֲנִי מַטַבֵּעַ בְּטַּבָּעוֹת אֵלֶּה צִפֳּרִים הַנּוֹפְלוֹת לְיָדָי. רְצוֹנְכֶם – אַרְאֶה לָכֶם כַּמָּה טַבָּעוֹת כָּאֵלֶּה.
– בְּבַקָּשָׁה, הַרְאֵה! – בִּקְּשׁוּ הַיְּלָדִים. נִכְנַס הַמּוֹרֶה לְחֶדְרוֹ, וְאַחַר רֶגַע יָצָא וּבְיָדוֹ מַחֲרֹזֶת טַבָּעוֹת, וַעֲלֵיהֶן כָּתוּב: “אוּנִיבֶרְסִיטָה עִבְרִית, יְרוּשָׁלָיִם” וּלְיַד זֶה מִסְפָּר.
– וּבְבֹא הַתְּשׁוּבָה מִשְּׁוֵדְיָה וַדַּאי תּוֹדִיעַ לָנוּ עַל כָּךְ!
– וַדַּאי! וַדַּאי שֶׁאֶעֱשֶׂה זֹאת. – הִבְטִיחַ הַמּוֹרֶה.
עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וַעֲדַיִן לֹא שָׁכְחוּ הַיְלָדִים אֶת דְּבַר הַטַּבַּעַת עַל הַנַּחְלִיאֵלִי וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּכָל עֵת מְצֹא בְּחִידָה זוֹ.
וּבְבֹקֶר אֶחָד בָּא הַמּוֹרֶה אֶל הַכִּתָּה וּפָנָיו הַמְאִירִים מְעִידִים כִּי בְּשׂוֹרָה בְּפִיו. הוּא הוֹצִיא גְּלוּיַת־דֹּאַר מִכִּיסוֹ וְעָלֶיהָ צִיּוּר מוּזָר וֶהֱנִיפוֹ לִפְנֵי הַיְלָדִים.
– אֵיזֶה בּוּל יָקָר! – קִנֵּא יִגְאָל בַּמּוֹרֶה לְמַרְאֵה הַבּוּל הַמּוּזָר וְהַבִּלְתִּי רָגִיל שֶׁעַל הַגְּלוּיָה.
– יְלָדִים! – אָמַר הַמּוֹרֶה, – הִנֵּה נתְקַבְּלָה הַתְּשׁוּבָה מִן הַצָּפוֹן הָרָחוֹק. הֵם כּוֹתְבִים כִּי אֶת הַנַּחְלִיאֵלִי טִבְּעוּ בְּאַחַד הָאִיִּים בַּיָּם הַבַּלְטִי לִפְנֵי חָדְשַׁיִם בְּעֵרֶךְ. מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר טִבְּעוּ אֶת הַצִּפּוֹר וְעַד הַיּוֹם אֲשֶׁר נִצּוֹדָה אֶצְלֵנוּ, עָבְרוּ בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם.
–וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזֹאת עָשְׂתָה הַצִּפּוֹר בִּזְמַן כָּל כָּךְ קָצָר? – הִתְפַּלֵּא יוֹרָם
– חֲבָל! חֲבָל, שֶׁאַף אָנוּ הַיְלָדִים לֹא נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם! – קִנֵּא אֵלִיָּהוּ בָּזֶה הַמְּעוֹפֵף הַקָּטָן, שֶׁרָאָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עַמִּים וַאֲרָצוֹת.
– אִלּוּ יְדַעְתֶּם כַּמָּה סַכָּנוֹת אוֹרְבוֹת לָהֶן, לְאֵלֶּה הַצִּפֳּרִים, כִּי אָז וַדַּאי לֹא קִנֵּאתֶם בָּהֶן. – גִּחֵךְ הַמּוֹרֶה, – הֵן לֹא תִּרְצוּ לִהְיוֹת מַטָּרָה לְקַלָּעִים טוֹבִים, כְּיִצְחָק וַחֲבֵרָיו.
– חָלִילָה לָנוּ מִזֹּאת! – קָרְאָה גְּאֻלָּה וְרַעַד עָבַר אוֹתָהּ בְּזָכְרָהּ אֶת גּוֹרָלוֹ הַמַּר שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי.
– רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַנַּחְלִיאֵלִי – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה: – עוֹפוֹת טֶרֶף, צַיָּדִים, פְּגָעִים מִיַּד הַטֶּבַע, כְּגוֹן: גֶּשֶׁם, רוּחוֹת וְרָעָב. כָּל אֵלֶּה עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּצִפֳּרִים.
– בֶּאֱמֶת! עָלֵינוּ לְרַחֵם עַל הַמִּסְכֵּנִים הַלָּלוּ, הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִמֶּרְחַקִּים. יֵשׁ לְפַזֵּר זֵרְעוֹנִים, לְהַשְׁקוֹת אֶת אֵלֶּה הָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים. – אָמַר אֵלִיָּהוּ לַחֲבֵרָיו.
מֵאָז הֶחְלִיטוּ הַיְלָדִים לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה קָשָׁה בְּכָל אֵלֶּה הַמְּיַדִּים אֲבָנִים לַהֲנָאָתָם בַּצִפֳּרִים. וְהַטּוֹבִים שֶׁבַּיְלָדִים קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲזֹר לַצִפֳּרִים וְלָתֵת לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן בְּשָׁעָה שֶׁיְמֵי סַגְרִיר מִשְׁתּוֹלְלִים בַּחוּץ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות