חָלְפוּ, עָבְרוּ יְמֵי הַחַגִּים. הַיְלָדִים חָזְרוּ לְבֵית־סִפְרָם לְאַחַר חֹפֶשׁ אָרֹךְ וְחַם, וְעַתָּה הֲרֵי הֵם לוֹמְדִים כְּבָר בַּכִּתָה הַחֲדָשָׁה.
אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל הַתַּלְמִידִים מוֹשְׁכִים בִּמְיֻחָד הַמּוֹרִים הַחֲדָשִׁים. בְּיוֹתֵר אוֹהֲבִים הַיְלָדִים אֶת מוֹרָם הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר בְכִּתָּה ג'. מוֹרֶה זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת לִבָּם בְּסִפּוּרָיו הַיָּפִים וּבַטִּיּוּלִים, אֲשֶׁר הוּא עוֹרֵךְ עִמָּהֶם. יֵשׁ וְהוּא מוֹצִיא אוֹתָם הַחוּצָה, לְמַעַן יִרְאוּ צְמָחִים חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה בָּקְעוּ וְיָצְאוּ מִן הָאֲדָמָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲמִיד אוֹתָם שָׁעָה אֲרֻכָּה דוֹמְמִים וּמַחֲרִישִׁים כְּשֶׁהֵם מְצַפִּים, שֶׁתִּגָּלֶה לְעֵינֵיהֶם מִסֵּתֶר הַסְבַךְ צִפּוֹר פְּלוֹנִית מַנְעִימַת זָמֶּר. מְאֻשָּׁרִים הֵם הַיְלָדִים, אֲשֶׁר יֵדְעוּ לְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת הַצִּפּוֹר עַל צִבְעֵי הַנּוֹצוֹת שֶׁל כְּנָפֶיהָ אוֹ זְנָבָהּ. כֵּן גַּם מְצֻוִּים הֵם לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּבִנְיַן מַקּוֹרָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר, עַל יָדוֹ לוֹמְדִים הֵם לָדַעַת מַה־מְּזוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל זוֹ. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת עוֹמֵד הַמּוֹרֶה כְּמֻקְסָם וְעִמּוֹ גַם הַיְּלָדִים לְשֵׁמַע זִמְרָתָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר. – לְפִי צִיּוּצֶיהָ – אוֹמֵר הַמּוֹרֶה, – אֶפְשָׁר לְהַכִּיר מַה הִיא הַצִּפּוֹר וּמַה־שְׁמָהּ.
וּפַעַם, בְּיוֹם סְתָו אֶחָד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹם הָיָה כָּבֵד מִנְּשֹׂא וְהַיְלָדִים הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד מִיְשִׁיבָה מְמֻשֶּׁכֶת עַל גַּבֵּי סַפְסַל־הַלִּמּוּדִים – קָרָה הַדָּבָר:
שְׁמוּאֵל הַקָּטָן, זֶה הַיּוֹשֵׁב לְיַד הַחַלוֹן, נָשָׂא לְפֶתַע אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּלְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת פָּרַץ מִיָּד בְּקוֹל צְעָקָה:
– חֶבְרַיָּה! חֲסִידוֹת עָפוֹת בַּשָּׁמַיִם!
– חֲסִידוֹת? – עָנְתָה אַחֲרָיו כָּל הַכִּתָּה בִּשְׁאֵלָה: – הֵיכָן?
חִישׁ נֶעֶזְבוּ הַסַּפְסָלִים. הַיְלָדִים נֶעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָם וְנִדְחֲפוּ מִי לַחַלּוֹן וּמִי לַדֶּלֶת, לְמַעַן יוּכְלוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה.
אַף הַמּוֹרֶה נִגְרַר אַחֲרֵי תַלְמִידָיו. הוּא נָשָׂא עַיִן לְמַעְלָה וְאַחַר חָזַר, בְּצַחֲקָה קַלָּה, אֶל הַקַתֶּדְרָה וְחִכָּה בְּקֹצֶר רוּחַ לְשׁוּב הַשּׁוֹבָבִים אֶל מְקוֹמוֹתֵיהֶם.
– הַאִם בֶּאֱמֶת חֲסִידוֹת הֵן אֵלּוּ? שָׁאַל אֵלִיָּהוּ אֶת מוֹרוֹ לְאַחַר שֶׁהַכֹּל חָזְרוּ אֶל מְקוֹמוֹתֵיהֶם. – לֹא וָלֹא! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּשֶׁקֶט קוֹלוֹ.
– כֵּיצַד? וַהֲרֵי בְּעֵינַי רָאִיתִי אֶת מַקּוֹרָן הָאָרֹךְ וְאַף בְּרַגְלֵיהֶן הִבְחָנְתִּי! – הִתְרַעֵם שְׁמוּאֵל.
– וַאֲנִי רָאִיתִי אוֹתָן וְהִנֵּה הֵן עָפוֹת בְּצוּרַת חֵץ. בָּרֹאשׁ עָפָה הַצִּפּוֹר הָאַחַת וְאַחֲרֶיהָ הָאֲחֵרוֹת וְהֵן מְסֻדָּרוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם וְהָאַחַת מִתְרַחֶקֶת מֵחֲבֶרְתָּהּ, עַד אֲשֶׁר יָצְרָה כָּל הַלַּהֲקָה צוּרַת חֵץ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: צוּרַת זָוִית, אֲשֶׁר צַלְעוֹתֶיהָ הָלְכוּ וְרָחֲקוּ זוֹ מִזּוֹ.
– וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ קוֹבֵעַ אֲנִי, כִּי לֹא הָיוּ אֵלּוּ חֲסִידוֹת, אֶלָּא עֲגוּרִים! – עָמַד הַמּוֹרֶה בְּעַקְשָׁנוּת עַל דַּעְתּוֹ.
– עֲגוּרִים! חֲסִידוֹת! וְכִי מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁנֵי מִינִים אֵלֶּה? – שָׁאֲלָה עַלִּיזָה.
– אָמְנָם! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם. הָעֲגוּרִים גְּדוֹלִים כַּחֲסִידוֹת, אַךְ אֵלֶּה הָרִאשׁוֹנִים אֲפֹרִים הֵם וְזָנָב נָאֶה וּמְנֻצֶּהּ לָהֶם וְאִלּוּ הַחֲסִידוֹת לְבָנוֹת וְכַנְפֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת וּזְנָבָן אַף הוּא שָׁחוֹר. זֹאת וְעוֹד: הַחֲסִידָה אִלֶּמֶת הִיא אַף הֶגֶה לֹא תּוֹצִיא מִפִּיהָ, וְהֶעָגוּר: "גוּר גּוּר! אוֹ “גְּרוּס גְּרוּס” מְמַלְמֵל הוּא. גַּם בְּעוֹפוֹ אֵין פִּיו פּוֹסֵק מִפִּטְפּוּט וָהֶגֶה.
וּמֵאַיִן וּלְאָן עָפִים אֵלֶּה הָעֲגוּרִים? הִקְשְׁתָה לֵאָה הַשַּׁקְדָּנִית.
– שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה שָׁאַלְתְּ! אָמַר הַמּוֹרֶה, – רַבּוֹת רַבּוֹת הֵן הַצִּפֳּרִים, הַבָּאוֹת מִן הַצָּפוֹן לְעִתּוֹת אֵלֶּה, וּפְנֵיהֶן מוּעָדוֹת דָּרוֹמָה, אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת.
– וַדַּאי קָשֶׁה לָהֶן לִסְבֹּל אֶת הַקֹּר הַקָּשֶׁה שָׁם בַּצָּפוֹן. – אָמְרָה לֵאָה.
– יִתָּכֵן – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – בַּחֹרֶף מִתְכַּסִּים שָׁם הַשָּׂדוֹת בַּשֶּׁלֶג וְאֵין לִמְצֹא צְפַרְדֵּעִים בָּאֲגַם אוֹ זְחָלִים וְשִׁרְצֵי עוֹף אֲחֵרִים בַּשָּׂדוֹת וּמֵאֵין מָזוֹן, נֶאֱלָצוֹת הַצִּפֳּרִים לִנְדֹד דָּרוֹמָה, אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת וְהָעֲשִׁירוֹת בִּזְחָלִים וְיַתּוּשִׁים.
– וַהֲיּוֹדְעִים אַתֶּם? – שָׁב וְהִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה לְאַחַר הַפְסָקָה קַלָּה – לוּ נִתְּנָה לָשׁוֹן לְאֵלֶּה הָעֲגוּרִים, וַדַּאי שֶׁהָיוּ יְכֹלִים לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְעַנְיֵן לְמַדַּי עַל נְדוּדִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת.
– וּבְאֵין לָשׁוֹן לַצִפֳּרִים – הַלֹּא תְּסַפֵּר לָנוּ אַתָּה, מוֹרֵנוּ, אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ בְּעִנְיָן זֶה. – הִפְצִירוּ הַיְּלָדִים בַּמּוֹרֶה.
לְאַחַר בַּקָּשׁוֹת רַבּוֹת הִתְחִיל הַמּוֹרֶה בְּסִפּוּרוֹ: בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הָרָחוֹק יָגוּרוּ הָעֲגוּרִים בְּכָל יְמוֹת הַקַּיִץ הָאֲרֻכִּים. שָׁם, בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם, שׁוֹכְנִים בְּנֵי אָדָם מוּעָטִים מְאֹד. כָּל הָאָרֶץ מְכֻסָּה בִּצּוֹת, אֲגַמִּים וּסְבַךְ שֶׁל שִׂיחִים גָּדֵל וּמְשַׂגְשֵׂג פֶּרֶא. בְּפִנּוֹת נִדָחוֹת אֵלּוּ בּוֹנֶה הֶעָגוּר אֶת קִנּוֹ וְשָׁם יְגַדֵּל אֶת גּוֹזָלָיו. בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה מָצוּי לָהֶם לָעֲגוּרִים מָזוֹן בְּשֶׁפַע: צְפַרְדְּעִים וְיַתּוּשִׁים הַמְזַמְזְמִים לְיַד מִקְוֵי הַמַּיִם. אַךְ הִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי הַסְתָו. רוּחוֹת זוֹעֲפוֹת נוֹשְׁבוֹת בְּעֹז, מֵעֲכִירוֹת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְדוֹמֶה: עוֹד מְעַט וְיִפְּלוּ בְּכָל כָּבְדָּם מַמָּשׁ עַל רֹאשְׁךָ, בֶּן־אָדָם, וְיִמְעֲכוּךָ בְּמִשְׁקָלָם הַכָּבֵד. אָז יֵדְעוּ וְיַרְגִּישׁוּ הָעֲגוּרִים, כִּי הִגִּיעָה שַׁעְתָּם לְהִפָּרֵד מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.
יֵצֶר הַמַּסָּע תּוֹקֵף גַּם אֶת הַצְעִירִים. הֵן גַּם אֵלֶּה לָמְדוּ כְּבָר לָעוּף וְשׁוּב אֵין פַּרְנָסָתָם עַל הַהוֹרִים. אָז יִתְאַסְּפוּ הָעֲגוּרִים בִּלְהָקוֹת לְהָקוֹת עֲצוּמוֹת, הַמְּקִימוֹת שָׁאוֹן רַב. וּמְעַנְיֵן: עַד עַתָּה הָיוּ הָעֲגוּרִים מִתְרַחֲקִים מֵחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם, עַתָּה לַהֲקוֹתֵיהֶם מִתְכַּנְּסוֹת דַּוְקָא בְּקִרְבַת מְקוֹם מוֹשָׁבָם.
מַאֲזִינִים הָאִכָּרִים לְקוֹל הַשָּׁאוֹן, נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּלַהֲקוֹת הָעֲגוּרִים הַגְּדוֹלוֹת. וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: – חָלְפָה עָבְרָה עוֹנַת הַקַּיִץ, עֵת לֶאֱסֹף אֶת הַיְּבוּל, לְכַנֵּס אֶת הַצֹּאן וְהַבָּקָר, וְעַל הַכֹּל צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הַפְּרָצוֹת בַּבַּיִת, בָּרֶפֶת וּבָאֻרְוָה. לִפְרָקִים מִתְפַּלְּאִים הַחַקְלָאִים, כִּי הִקְדִּימוּ הָעֲגוּרִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ, אַךְ דָּבָר זֶה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם אוֹת, כִּי קָשֶׁה יִהְיֶה הַחֹרֶף הַבָּא עֲלֵיהֶם.
– הֲכָנוֹת אֵלּוּ – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – נִמְשָׁכוֹת כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים הָעוֹפוֹת הַנֶּהְדָּרִים בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם. מִתְאַמְּנִים הֵם בְּהִלְכוֹת תְּעוּפָה – אוֹמְרִים הָאִכָּרִים.
וּכְשֶׁכָּלּוֹ הַהֲכָנוֹת, נֶעֱרָךְ מִפְקָד הַיּוֹצְאִים וְהָעֲגוּרִים מַתְחִילִים עוֹזְבִים אֶת מוֹלַדְתָּם. יוֹצְאִים הֵם בִּלְהָקוֹת בְּנוֹת עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלוֹשִׁים כָּל אַחַת. בָּרֹאשׁ עָף הַמַּנְהִיג שֶׁנֵּחָן בְּכֹחַ־תְּעוּפָה חָזָק. הוּא גַּם יוֹדֵעַ לְהִתְגַּבֵּר עַל קָשְׁיֵי הַדֶּרֶךְ וְיֵדַע לַעֲמֹד אַף בִּפְנֵי רוּחוֹת זוֹעֲפוֹת. לְאִטָּם עוֹשִׂים הָעוֹפוֹת דַּרְכָּם הָלֹךְ וְנָסֹע דָּרוֹמָה.
בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית, עֵת עָלְתָה כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, תִּנָּתֵן הַפְּקֻדָּה הַקְּצָרָה בְּלָּשׁוֹן: “גְּרוּס, גְּרוּס”, וְהָעֲגוּרִים מְבִינִים מִיָּד מָה מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל פְּקֻדָּה זוֹ וַהֲרֵי הֵם נְכוֹנִים לַמַּסָּע. נִשְׁמָעוֹת טְפִיחוֹת כְּנָפַיִם עַזּוֹת וּכְהֶרֶף עַיִן וְהָרַגְלַיִם נִתָּקוֹת מִן הָאֲדָמָה וְהָעֲגוּרִים פּוֹרְחִים כְּבָר תַּחַת שְׁמִי הַסְתָו הָעֲגוּמִים. אֶת צַוָּארָם שׁוֹלְחִים הֵם לְפָנִים וְאֶת רַגְלֵיהֶם לְאָחוֹר וּבְקַו יָשָׁר קוֹשְׁטִים הֵם זֶה אַחַר זֶה בְּעִקְבוֹת מַנְהִיגָם. שָׁעוֹת רַבּוֹת נִשָּׂאִים הֵם בָּאֲוִיר, כִּי רַב כֹּחָם. הַמַּנְהִיג – כָּל הָעֵת עֵינָיו צוֹפִיּוֹת לְמַטָּה וְהוּא בּוֹדֵק בִּתְשׂוּמֶת־לֵב אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים. נָהָר אֶחָד, מִן הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּאֵירֹפָּה, הוּא מוֹרֶה דַּרְכָּם וּלְאָרְכּוֹ יִתְנַהֲלוּ וְיָעוּפוּ. אִם צָמְאוֹ הָעוֹפוֹת. הֲרֵי הֵם יוֹרְדִים לִפְרָקִים וּמְשִׁיבִים רוּחָם בְּמֵימָיו הַזּוֹרְמִים, לְאֹרֶךְ הַנָּהָר מוֹצְאִים הֵם, כַּמּוּבָן, דֵּי מָזוֹן כַּאֲשֶׁר אָהֲבוּ: אִם צְפַרְדְּעִים וְאִם שִׁרְצֵי עוֹף אֲחֵרִים.
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אַחַר הַצָּהֳרַיִם. עוֹד מְעַט וְיָבֹאוּ דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב. עַתָּה נִתֶּנֶת הַפְּקֻדָּה לָרֶדֶת וּלְבַקֵּשׁ מִקְלָט לְלִינַת לָיְלָה. מָצְאוּ הָעֲגוּרִים אֶת מְבֻקָּשָׁם, מִיָּד הֵם מִתְפַּזְּרִים בֵּין קְנֵי הַסּוּף וְכָל אֶחָד בָּהוּל וְרָץ אַחַר צֵידוֹ הַמִּזְדַּמֵּן לוֹ. כָּכָה יַעֲשׂוּ עַד בֹּא הַלָּיִל. כָּזֶה הוּא מִנְהָגָם שֶׁל הָעֲגוּרִים בְּכָל תְּקוּפַת מַסָּעָם. בְּאַסְיָה יַעֲשׂוּ הָעֲגוּרִים דַּרְכָּם לְאֹרֶךְ חוֹף הַיָּם וּמְגַמָּתָם מִצְרַיְמָה.
– אֲנִי מֵבִין מַדּוּעַ יוֹרְדִים הֵם מִצְרָיְמָה! – קָרָא יוֹרָם, – כִּי בְּמִצְרַיִם הֵן זוֹרֵם הַנִּילוּס וְשָׁם יִמְצְאוּ עוֹפוֹת אֵלֶּה צְפַרְדְּעִים לָרֹב כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
– נָכוֹן מְאֹד! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה. – לְאֹרֶךְ הַנִּילוּס עוֹשִׂים הֵם אֶת דַּרְכָּם עַד בּוֹאָם אֶל אַרְצוֹת הָאֲגַמִּים הָרַבִּים. שָׁם נִפְגָּשִׁים הֵם בְּרִבְבוֹת חַבְרֵיהֶם, בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, אֲשֶׁר בָּאוּ מִן הַצָּפוֹן וְיַחְדָּיו יְבַלוּ יְמֵיהֶם בְּתַעֲנוּגוֹת כָּאן, בָּאָרֶץ הַחַמָּה, בֹּו בִּזְמַן שֶׁמּוֹלַדְתָּם עוֹטֶה תַכְרִיכֵי שֶׁלֶג.
– מוֹרִי! – קָרָא אֶפְרַיִם, – הַבִּיטָה נָא! הָעֲגוּרִים הִתְחִילוּ חָגִים וְנָעִים בַּמַּעְגָּל. דּוֹמֶה, שֶׁהִנֵּה מִתְכּוֹנְנִים הֵם לָרֶדֶת לָנוּחַ בַּבִּצָּה הַסְמוּכָה.
– אֱמֶת! אֱמֶת! – אִשְּׁרוּ הַיְלָדִים וּמִיָּד פָּנוּ אֶל הַמּוֹרֶה בְּבַקָּשָׁה, כִּי יֵלֵךְ עִמָּהֶם אֶל מָקוֹם תַּחֲנָתָם שֶׁל הָעֲגוּרִים. תְּחִלָּה הִסֵּס הַמּוֹרֶה, אַךְ גָּבְרוּ עָלָיו הַפְצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים וְהוּא נֶעְתַּר לָהֶם.
לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה שֶׁל הֲלִיכָה מְזֹרֶזֶת הִגִּיעָה הַקְבֻצָּה אֶל אֵזוֹר הַבִּצָּה. כְּבָר מֵרָחוֹק קָלְטָה אָזְנָם קוֹלוֹת שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה עֲמוּמִים.
מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה נִרְאָה לִפְנֵיהֶם הַמִּישׁוֹר כֻּלּוֹ וּרְצוּעַת הַכֶּסֶף שֶׁל הַנָּהָר מְבַתֶּרֶת אֶת הַמִּשְׁטָח שֶׁל יֶרֶק הַבִּצָּה. בֵּין שִׂיחֵי קָנֶה וָסוּף הִתְהַלְּכוּ בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה הָעֲגוּרִים וּמַקּוֹרָם כְּלַפֵּי מָטָּה. רַבִּים מֵהֶם הָיוּ עוֹמְדִים עַל רֶגֶל אַחַת וְצַוָּארָם מְקֻפָּל. הֵם נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵם מַעֲמִיקִים חֲשֹׁב. עַל מָה הִרְהֲרוּ אֵלֶּה? הֶחָשְׁבוּ עַל מוֹלַדְתָּם? הַהִתְגַּעְגְּעוּ אֵלֶיהָ? אוֹ אוּלַי הָיוּ מְלַאִים דְּאָגָה וַחֲרָדָה לַאֲשֶׁר יִקְרֶה לָהֶם בָּאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הֵם נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם?
רַבִּים הָיוּ עֲסוּקִים בְּהִלְכוֹת זְלִילָה בִּלְבָד. יֵשׁ וּמַשֶּׁהוּ הָיָה מַחֲרִיד אֶת אֶחָד מִבְּנֵי הַלַּהֲקָה וּמִיָּד הָיָה טוֹפֵחַ בִּכְנָפָיו וּמִתְרוֹמֵם מְלֵא חֲרָדָה מִן הַמָּקוֹם, כְּשֶׁהוּא מַחֲרִיד מִשַּׁלְוָתָם אֶת חֲבֵרָיו, שֶׁאַף הֵם מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ.
שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ הַיְּלָדִים יַחַד עִם מוֹרָם מֻקְּסָמִים מִן הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה. וּבֵינְתַיִם יָרַד הָעֶרֶב עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה. אֵדִים הִתְחִילוּ עוֹלִים מִן הַנָּהָר וְהָלְכוּ וְהֶאֱפִילוּ עַל פְּנֵי הַסְבִיבָה כֻּלָּה.
בְּלִי חֶמְדָּה פָּנוּ הַיְּלָדִים לָלֶכֶת הַבָּיְתָה. זְמַן רַב הָיוּ תְפוּסִים לְהִרְהוּרֵי לִבָּם. הֵם חָשְׁבוּ עַל הָעֲגוּרִים, אוּלַי קִנְּאוּ בָּהֶם עַל כִּי נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם וִיכֹלִים הֵם לָטוּס אֶל כָּל אֲשֶר יַחְפֹּצוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות