עשרת אלפים איש, החיים במעין כוכב לכת מלאכותי (“פלנטואיד”) ועוסקים בפעילות מדעית, טכנולוגית וחברתית מגוונת? היום אין זה עוד חלום של סופרי מדע בדיוני, אלא נושא לתכנון יסודי, המעסיק מדענים רציניים רבים.
יש הרואים במעבדת החלל “סקיילאב” האמריקנית ו"סאליוט" הרוסית את הסנוניות הראשונות המבשרות את הקמתן של “ערי חלל”.
בקיץ 1975 בלתה קבוצת מדענים עשרה שבועות באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, וערכה דיונים בנושא הקמת מושבות חלל. נבחנו ההיבטים הטכנולוגיים, החברתיים והכלכליים של פרויקט אדיר זה.
בכנס שאורגן על ידי מרכז המחקר איימס של נאסא (סוכנות החלל האמריקנית), בשיתוף עם אוניברסיטת סטנפורד, הוצג תכנון עקרוני של מבנה בצורת טבעת בקוטר של קילומטר וחצי בערך, שיחוג סביב כדור הארץ במסלול דומה לזה של הירח (ראה ציור). בתוך המבנה הטבעתי ישררו תנאים מתאימים לחיים סדירים של חלוצי החלל. על ידי סיבוב הטבעת בקצה של סיבוב אחד בדקה יווצר כוח צנטרפוגלי שיספק את הגרביטציה המלאכותית הדרושה, ותושבי “עיר החלל” לא יחושו כלל בהבדל בינה לבין כוח הארץ. מקור האנרגיה היחיד שיפעיל את כל מתקני ה"עיר" תהיה קרינת השמש – מקור אנרגיה אדיר, בלתי מזהם ובלתי מתכלה.
כדי לאפשר חיים נוחים ככל האפשר לתושבי המושבה, יהיו שם אזורים של צמחיה, חוות בעלי חיים, אגם מלאכותי וכו' – ממש גן עדן עלי חלל…
בכל הוועידות והדיונים שהוקדשו לנושא, הועלו מטרות רבות ושונות, שהגשתן תתאפשר הודות להקמתן של “ערי החלל”. בין המדענים שנתבקשו לחוות דעתם בנושא היה מיודענו איזאק אסימוב, שהגיש את המלצותיו בנושא באוגוסט 1977 לתת־ועדה של הקונגרס האמריקני לענייני מדע־החלל ויישומיו. המלצות אלה מובאות כאן כלשונן.
אומר אסימוב: "לדעתי, המטרה העיקרית של חקר החלל במהלך המאה הבאה תהיה הקמת מושבה בלתי תלויה מבחינה אקולוגית על פני הירח, או – מושבות חלל מלאכותיות שינצלו את הירח כמקור לחמרי גלם. הסיבות לכך הן:
“תצפיות אסטרונומיות שייערכו מחוץ ל”מסך" האטמוספירה של כדור הארץ עשויות להביא לשיפור משמעותי של הידע על היקום וחוקי הטבע השולטים בו, ולדבר זה יהיו השלכות שימושיות וודאיות אם כי בלתי חזויות מראש, על חיי האדם.
"תנאים של וואקום מוחלט, טמפרטורות נמוכות, קרינת שמש חזקה ועוד, יאפשרו פעילות תעשייתית ענפה ברמה, שהיא בלתי אפשרית על פני כדור הארץ, וזו תוביל להישגים טכנולוגיים כבירים.
"סוד מושבה תעשייתית בלתי תלויה מבחינה אקולוגית, על הירח או במבנה מלאכותי בחלל, יחייב קיום חברה השונה באופן מהותי מזו שלנו – חברה שתוכל לחיות בסביבה הנדסית ובמשטר חמור של שימור משאבים ושימוש חוזר בפסולת. מאחר שזהו בדיוק המצב שלקראתו מתקדמים חיינו כאן, על פני כדור הארץ (אם נוציא מכלל אפשרות שואה שתשמיד את כל הטכנולוגיה האנושית), הרי שהמושבות ישמשו כבית־ספר לכדור הארץ, כניסוי בצורת חיים חדשה, שנוכל להפיק ממנו יתרונות עצומים.
"הקמת המושבה תהיה קשה ויקרה במידה כזו, שתחייב מאמץ כלל־עולמי, ולא רק לאומי. המאמץ יהיה כביר דיו כדי לספק לאנושות כולה שאיפה משותפת, שעשויה להתעלות על שובניזם מקומי. בכך יעודד המבצע את התפתחותה של קהילה פוליטית כלל־עולמית, ובאמת ישמש כתחליף לקטרזיס האמוציונלי של מלחמה.
"מתיישבי הירח או מושבות החלל, החיים בעולמות טכניים־הנדסיים יהיו מותאמים יותר מבחינה פסיכולוגית לחיים בתוך חללית במסע בין־כוכבי שיימשך שנים רבות ולכן, הם יהיו אלה, שימשיכו לחקור את מערכת השמש (ואולי אף כוכבים שמחוץ לה).
“מושבות־החלל יתנו הזדמנות חדשה להמשך ההרפתקה והגידול של המין האנושי, וזאת לאחר שכדור הארץ ינקוט בעל כורחו, במדיניות של אי־ריבוי האוכלוסיה.”
אם פרויקט “ערי הטבעת” נראה בעיניכם גרנדיוזי ודימיוני, דעו לכם שהוא פשוט וצנוע ביותר בהשוואה למושבות החלל, שאותן צופים המדענים לקראת סוף המאה ה־21 (מדענים נוהגים לכנותן בשם "סופר־האביטאט)." מושבות אלה ימנו כמה מאות אלפי תושבים, וצורתן תהיה כשל מבנים גליליים ענקיים באורך 32 ק"מ ובקוטר של כ־7 ק"מ.
האם תהיינה ערי ענק אלה תשובה לערים המזוהמות והמתפוצצות מרוב אוכלוסיה של כדור הארץ? האם תושביהן ישמרו על זיקה לכדור הארץ הזקן והטוב(?), או שמא יעדיפו לפתח חברה עצמאית לחלוטין ללא תלות כלכלית או פוליטית בכדור הארץ?
יש הרואים את ההצדקה העיקרית לייסודן של מושבות הענק בכך, שהן תאפשרנה את הצלתם של שרידי האנושות במקרה של שואה גרעינית או אקולוגית, או קליטת עודפי האוכלוסיה “המתפוצצת” על פני כדור הארץ. כאן, כמובן, מתעוררת השאלה מי יהיו הניצולים המאושרים, מי יחליט על כך וכיצד. זוהי רק אחת השאלות העקרוניות הכרוכות במפעל אדירים זה, אשר כדי להשיב עליהן יש לשתף את מיטב המומחים בכל תחומי הידע האנושי, ולא רק את מומחי האסטרונומיה וההנדסה. אך ספק אם ניתן יהיה לחזות את התפתחותן של מושבות החלל בטווח של עשרות שנים ויותר מיום היווסדן. האם לא יתפתחו בהן משטרים דיקטטוריים? האם לא יתעוררו קונפליקטים בין מושבה אחת לשניה, או בינן לבין כדור הארץ? האם לא תתפתח “פירטיות חלל” כפי שחוזה פאול טסונקה, מנהל המכון למדע תיאורטי באוניברסיטת אורגון?
נסיים בדבריו של פרופ' סאגאן, מנהל המעבדה ללימודים פלנטריים באוניברסיטת קורנל, ואחד המומחים הגדולים ביותר בנושא כוכב־הלכת נוגה:
“אין כיום מקומות רבים העשויים להיות מוקד משיכה להגירת קבוצות אנשים בלתי מרוצים ממצבם הנוכחי, כפי שהיתה יבשת אמריקה במאות ה־19 וה־20. ערי־החלל יספקו לאנושות מעין אמריקה שמיימית – הזדמנות ליצור סגנון חיים חדש מכל הבחינות – תרבותיות, חברתיות, פוליטיות, כלכליות וטכנולוגיות”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות