בכנס חברי “מנזה” שנערך ביוני 1974 בלונדון, הציג ארתור ס. קלארק בפני הנוכחים את עמיתו אייזק אסימוב. בין היתר, סיפר קלארק לקהל השומעים על החוזה המפורסם אותו כרתו ביניהם בשעת נסיעה משותפת ברחובות ניו־יורק, ואשר לפיו מוסכם עליהם שאסימוב הוא סופר המדע הטוב ביותר בעולם ואילו קלארק הוא סופר המדע הבדיוני הטוב ביותר בעולם.

*

בבתי קולנוע מסוג ג' ברחבי ארצות הברית מוקרן סרט מדע בדיוני אשר נעשה בשנת 1968 ונקרא בשם “מסע אל כוכב הנשים הפרהיסטוריות”. הסרט בוים על ידי הבמאי פיטר בוגדנוביץ שהתפרסם מאוחר יותר בסרטיו “הצגת הקולנוע האחרונה”, “מה נשמע, דוק”, “ירח של נייר” ועוד.

*

חובב מושבע של סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה הוא וודי אלן הסופר־מחזאי־שחקן־בדרן ולעתים בימאי (“בננות”, “שחק אותה, סם”. ישנוני", מלחמה ואהבה", “הרומן שלי עם אנני” ועוד) האמריקאי. בסגנון האופייני לו מתיחס וודי אלן לפולמוס סביב נושא הצלחות המעופפות – “השאלה הנשאלת תכופות לגבי עב”מ היא, בהנחה שאלו הן אמנם צלחות מעופפות, מדוע אין טייסיהן מנסים ליצור עמנו מגע במקום לבצע ריחופים מסתוריים מעל שטחים נטושים. לפי השערתי, אפשר שליצורים ממערכת שמש אחרת “ריחוף” היא צורה מקובלת של קשר חברתי" ואפילו מהנה. אני ריחפתי פעם מעל לשחקנית בת שמונה עשרה במשך שישה חדשים תמימים ועשיתי חיים משוגעים…"

*

“אנו על כוכב אפסילון בוטיס. זהו כוכב כפול אנו על הכוכב הגדול מבין השניים. כוכבנו הוא השישי מתוך שבעה המקיפים את השמש שלנו. לכוכב שלנו ירח אחד. חללית שלנו מקיפה עתה את הירח שלכם.” – לדברי דונקאן לונאן, כתבו המדעי של בטאון האגודה הבריטית הבין־פלנטרית – ספייספלייט, זהו פענוח של תשדורת שקלט ואשר מקורה בחללית – רובוט של יצורים אינטליגנטיים שחיים מחוץ למערכת השמש שלנו. דברים אלה התקבלו, כמובן בזלזול מוחלט על ידי אנשי המקצוע.

*

בימים אלה הושלמה בארצות הברית הפקתו של סרט מד"ב בכיכובם של דונלד סאטרלנד, ליאונרד נימוי (מיודענו – ספוק מצוות האנטרפרייז) ואחרים. הסרט הקרוי “פלישת חוטפי הגופות” הוא גרסה חדשה לסרט ישן יותר שנשא את אותו השם, נעשה על ידי הבמאי דון סיגל, והוקרן בטלויזיה הישראלית לפני כשנתיים.

*

במסגרת פרס הוגו מחולקים בדרך כלל פרסים לספר המדע הבדיוני הטוב ביותר, לספור הקצר הטוב ביותר וכדומה. אך מלבד קטגוריות אלה מחולק מידי שנה גם פרס מיוחד, אשר ניתן בשנת 1969 לאסטרונאוטים ארמסטרונג, קולינס, ואולדרין עבור "הנחיתה המוצלחת ביותר שנעשתה אי־פעם על הירח.

*

אל מרוץ הוצאת ספרי מד"ב מצטרפות בימים אלה ארבע (!) הוצאות ספרים נוספות: הוצאת הפועלים המוציאה לאור את “יום הטירפידים” של ווינדהם, הוצאת זמורה, ביתן, מודן אשר מתעתדת להוציא חלק מפרקי “מסע בין כוכבים” אשר נכתבו על ידי ג’יימס בליש, הוצאת כתר אשר תוציא ככל הנראה את ספריו של פיליפ ק. דיק, הוצאת שוקן אשר רכשה את זכויות התרגום וההפצה של הסופר הפולני שנחשב כיום לאחד מבכירי סופרי המד"ב סטניסלב לם.

*

בפרס הוגו, המחולק מאז שנת 1953 בועידה השנתית של המדע הבדיוני, זכו גם חלק מספרי המדע הבדיוני אשר תורגמו לעברית והוצאו לאור בארץ. בשנת 1952 זכה בפרס ספרו של קליפורד סימאק “עיר” (הוצאת עם עובד). “מעבר לעלטה” מאת אורסולה לה־גווין (הוצאת עם עובד) זכה בשנת 1969 הן בפרס הוגו והן בפרס נביולה המכובד יותר אשר מחולק על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני האמריקאים בועידה השנתית שלהם.

*

באביב 1977 יצא לאור בארצות הברית גליון הבכורה של הרבעון החדש למדע בדיוני המכונה “מדע בדיוני של אייזק אסימוב” הרבעון שבר את מסורת המאגזינים הקודמים מן הסוג הזה בכך שעל גבי עטיפתו לא מופיע ציור דמיוני ברוח הנושא אלא תמונתו של אסימוב בכבודו ובעצמו.

*

סממניה של “המהפכה” הפמיניסטית ניכרים לאחרונה גם בספרות המדע הבדיוני. בסוף 1975 יצאה לאור בארצות הברית אנתולוגליה בשם “מדע בדיוני על ידי נשים ועבור נשים”, שנערכה על ידי פמלה סטרג’ט וכוללת בין היתר גם ספורים פרי עטן של סופרות ידועות שם כגון אורסולה לה־גווין וג’ודית מריל. הספר נועד, כדברי העורכת, לצאת כנגד הממסד הגברי השולט בז’אנר ספרותי זה.

*

בעקבות ההכרה בספרות המדע הבדיוני כז’אנר ספרותי מכובד החלה גם התענינות האקדמית בנושא ולאחרונה נפתחו קורסים באוניברסיטאות השונות בהם נלמד הנושא. כיום מצויות כמאה אוניברסיטאות כאלה ברחבי ארצות הברית וקנדה. באירופה, לעומת זאת, נלמד הנושא רק באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד.

*

“המסע הבין כוכבי”, הממלא את מקומו של סטיב אוסטין על מסכי הטלוויזיה, הגיע אלינו לאחר שזכה להצלחה מסחררת בארצות הברית. בכתיבת התסריטים לחלק מפרקי הסדרה נטלו חלק כמה מבכירי סופרי המדע הבדיוני וביניהם ג’יימס בליש, רוברט בלוך, והרלן אליסון. לאור זה היה מי שאמר שאילו היה שייקספיר חי כיום, היה ללא ספק תורם לסידרה פרק מפרי עטו. אחד הסרטים בסדרה, “גן החיות”, זכה בפרס הוגו (מקביל לפרס האוסקר בתעשיית הקולנוע, נקרא על שמו של הוגו גרנסבק – אבי המדע הבדיני המודרני ועורכו של המגזין הראשון לסיפורי מדע בדיוני).

*

לאחרונה ביקר בארץ הקודש חובב המד"ב המפורסם ביותר בעולם מר פורסט אקרמן הידוע בכינויו מר מדע בדיוני ואשר זכה בפרס הוגו לחובב המד"ב לשנת 1953. מר אקרמן ערך מספר לא קטן של ירחוני מד"ב, אנטולוגיות ואף שימש כמזכיר אגודת סופרי המד"ב, האמריקאים. בתור תחביב נוהג מר אקרמן להופיע מדי פעם בסרטי מד"ב ופנטסיה בדמויותיהן של מפלצות שונות ומשונות. מר מדע בדיוני גילה כמובן התעניינות בירחון המד"ב שלנו והיה גם הראשון שחתם על מינוי שנתי על “פנטסיה 2000”.

*

תגובתו של אסימוב על היותו נושא למחקרים אקדמיים – “התאמינו שאני עצמי הגעתי לדרגה כזו שבה אני מהווה נושא לעבודת מחקרו? כן, כן! אנשים מקבלים תארים אקדמיים על הכנת רשימות ביבליוגרפיות של ספורים, ספרים, ומאמרים שכתבתי. הם באמת ראויים לכך שכן הכנת רשימה ביבליוגרפית מושלמת של כתבי היא משימה בלתי אפשרית. אני עצמי לא הייתי מעז לעשות זאת”.