במדור “אסימוב על” נארח אחת לחודש את איזאק אסימוב, אשר הינו מדען בעל שיעור קומה עולמי – פרט להיותו סופר מד"ב ידוע.

במדור זה ילבן אסימוב בעיות מדעיות וטכניות הקשורות לעתים למד"ב – אך לא בהכרח.

במאמרו הראשון מעלה אסימוב את הבעיה, האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ, ואם כן – האם כבר זכינו ל"מפגשים" עם אינטיליגנציות אחרות.

* * *

לעיתים קרובות למדי אני מקבל בדואר ספרים, כתבי עת, ודברי דפוס שונים ומשונים שלא הזמנתי כלל. תגובתי המיידית במקרים אלה היא לדפדף בהם, או לחפש בתוכן העניינים כדי לראות אם שמי מוזכר. לעיתים קרובות (לא תמיד), איזכור שמי הוא הסיבה למשלוח החומר אלי.

כשהנושא הנדון הוא כזה, שהבעתי כבר דעתי עליו בהזדמנות כלשהי בנימה עוקצנית, אז הדבר חשוד בעיני במיוחד. למשל, לפני זמן רב למדי קיבלתי משהו הקרוי “סימפוזיון בנושא עב”ם, 1973," ובו מאמר מאת ס. ט. פרידמן, ג’נטלמן שאינו מוכר לי. המאמר הכיל קטע שכותרתו “מדע בדיוני לעומת עבמולוגיה”, המתחיל כך:

אנשים רבים מופתעים, כשאני מציין ששניים מגדולי המדע והמדע הבדיוני, איזאק אסימוב וארתור סי. קלארק, שניהם תקיפים מאד בדעותיהם נגד העב"ם."

העובדה שפרידמן פוגש אנשים שמופתעים מכך, מצביעה, כך אני מניח, על רמת החוגים בהם הוא מסתובב. סוף־סוף, מדוע העובדה שאנחנו סופרי מדע בדיוני, גורמת לאנשים להניח שאיבדנו את תבונתנו ושאנו חייבים להאמין בכל אמונה מיסטית, שיש בה אי־אלו אלמנטים קרובים לנושאי המדע הבדיוני?

פרידמן ממשיך לצטט אותי ולהוסיף את הערותיו, כנראה כדי למנוע ממני פתחון פה. וכך הוא מצטט את דברי: “דרישות האנרגיה למסע בין־כוכבי הן כה עצומות, עד שאין זה מתקבל על דעתי שיצורים המנווטים את חלליותיהם במרחבי החלל האדירים יעשו זאת רק כדי לשחק אתנו משחקים במשך מספר עשרות שנים. אם ברצונם ליצור קשר, הם היו יוצרים קשר, ואם לא – היו חוסכים את האנרגיה שלהם”; כאן מוסיף פרידמן בסוגריים: “איזה אגו יש לנו ליושבי הארץ! האם אנו ראויים בכלל שיתקשרו אתנו?”

כמובן שפרידמן ציטט אותי בלי לקרוא את הציטוט. אני אמרתי “אם הם רוצים ליצור קשר –” אני מוכן להודות שייתכן ואיננו ראויים לכך, אך במקרה כזה “הם היו חוסכים את האנרגיה שלהם” ומסתלקים.

תארו לכם את האגו של הפרידמנים, המאמינים שאין אנו ראויים שיבואו אתנו במגע, ובכל זאת אנו כה מקסימים, עד שלמרות הכל הצלחות המעופפות ממשיכות לרחרח סביב כדור ארצנו באלפיהן במשך עשרות שנים – כמו ‘הולנדי מעופף’ מונע במנוע רקטי, הנדון להקיף את כדור הארץ לנצח בלי לנחות עליו – ממשיכים להציג את עצמם לעיניו כמו יונים בעונת היחום.

פרידמן מצטט מסקנה נוספת משלי: “אני אמשיך להניח שכל דווח על ראיית עב”ם הוא מתיחה או טעות או משהו, שניתן להסבירו ללא כל קשר לספינות חלל מכוכבים רחוקים." ובנקטו לשון קירבה אומר פרידמן בעליצות: (ומה בנוגע לכוכבים הקרובים, איזאק?)"

אבוי, מר פרידמן (אני מעדיף לא להשתמש בסגנון, המניח קיומה של קרבה כביכול בינינו), אפילו הכוכבים הסמוכים מרוחקים הם.

פרידמן ממריץ אותי לכתוב ספר לא־בדיוני על צלחות מעופפות במאמרו: “מקרה כמו זה שארע לבטי וברני היל, הוא הרבה יותר מעניין ומלהיב דמיון, מאשר כל אחד מסיפורי אסימוב.”

ייתכן, מר פרידמן, אך הם גם הרבה יותר דמיוניים…

אך אם לא ספר, לפחות מאמר על הנושא – אכתוב. אעשה זאת כעת ברשותכם בצורה של שאלות ותשובות:

מדוע אתה מתעקש לקרוא להם “צלחות מעופפות”? האם אין זה מגוחך? מדוע לא לכנותם עב"ם, שהוא מונח יותר רציני?

עב"ם פרושו “עצמים מעופפים בלתי מזוהים”. אם אני דן על העניין עם מי שמסכים להגדרה זו, כלומר שיהיו עצמים אלה אשר יהיו – למעשה הם בלתי מזוהים, והוא אינו מתעקש לזהותם, אזי אשמח לדון בנושא עב"מ בכל הרצינות האפשרית. אולם בשביל כל מי שמתעקש לזהותם בתור ספינות חלל נהוגות על ידי יצורים חוץ־ארציים, עצמים אלה אינם בלתי מזוהים, ועל כן אינם עב"מ. במקרה כזה אכנה אותם “צלחות מעופפות”, שהוא המונח שבו השתמשו חובבי הצלחות המעופפות הנלהבים בעצמם, לפני שניסו לשוות לעצמם ארשת של הדרת כבוד.

האם אתה כופר בקיומן של צורות חיים אינטליגנטיות אחרות ביקום?

ודאי שאינני כופר בכך. כבר בשנת 1963 כתבתי מאמר בשם “מי זה שם בחוץ?” שבו העליתי את טיעונו של קרל סאגאן, בזכות ההנחה שעשויות להיות ציוויליזציות רבות מאד ברחבי היקום. כמו כן כתבתי ספר יחד עם סטפן ה. דול בשם “פלנטות לאדם”, שבו דנתי בנושא ביתר פירוט ומנקודות מבט שונה במקצת, ופיתחתי את ההנחה שיש הרבה מאד כוכבי לכת נושאי־חיים ביקום.

ברשותכם אחזור בקיצור על הטיעון –

איש אינו יודע בוודאות כמה גלקסיות קיימות ביקום; וודאי שמספרן מגיע להרבה מיליארדים. מאה מיליארדים הוא המספר שאני נוקב בו בדרך כלל, אך גם אם נגביל עצמנו לגלקסיה שלנו בלבד, גלקסיית שביל החלב, עדיין תהיה לנו מערכת הכוללת 135 אלף מיליון שמשות.

התיאוריות המודרניות בדבר היווצרות הכוכבים מעלות את ההשערה, שעם כל שמש שנולדה נוצרה גם מערכת כוכבי לכת. לפיכך נוכל לומר שהגלקסיה שלנו כוללת 135 אלף מליון מערכות שמש, שכל אחת מהן כוללת אולי כתריסר כוכבי לכת וכחצי תריסר לווינים גדולים.

מתוך כטריליון גופים קרים אלה, אחדים רחוקים מדי מהשמש שלהם בהשוואה לכדור הארץ, ואחרים קרובים מדי. אחדים עלולים להסתובב לאט מדי, או שמסלוליהם אקסצנטריים מדי מכדי לאפשר על פניהם מזג אויר מתאים. אחדים עשויים לחוג סביב שמשות קרות מדי, שאינן יכולות לספק את האנרגיה הדרושים לחיים, או חמות מדי ולפיכך קיימות זמן קצר מדי, כך שטרם הספיקו לפתח חיים.

אחרים עשויים לחוג סביב כוכבים המהווים חלק ממערכות כפולות, או כוכבים פועמים, או כוכבים שמכל סיבה אחרת גורמים לתנאי סביבה בלתי נוחים.

אך אפילו בהתחשב בכל אלה העריך דול שעשויים להמצא בגלקסיה שלנו כ־640 מליון כוכבי לכת דמויי ארץ, כוכבי לכת בעלי מסה דומה בערך לזו של כדור הארץ, בעלי טמפרטורה “ארצית”, כימיה “ארצית”, מסלול “ארצי” ושמש הדומה לזו שלנו.

אנדרומדה – הגלקסיה ה"קרובה" ביותר לשביל־החלב (“רק” שני מיליון שנות־אור)

זו אינה הערכה נדיבה מדי, כי פירושה הוא שרק אחד מתוך 4000 גרמי שמיים הינו מתאים ושרק לשמש אחת מתוך 210 יש פלנטה דמויית כדור הארץ.

אך בכל זאת ייתכן והיא נדיבה מדי אם נקח בחשבון את ההתפתחויות האסטרונומיות של העשור האחרון. מאחר שכ־90 אחוז מכוכבי הגלקסיה מצויים בגרעין הגלקטי, אזי כ־90 אחוז של כוכבי הלכת דמויי־ארץ צריכים להמצא שם אף הם, בהנחת פילוג אחיד. אך גרעיני הגלקסיות מהווים זירה לפעילות סוערת – קוואזרים, התפוצצויות, חורים שחורים, וכו' – ועל כן ייתכן שרק בזרועות הספיראליות של הגלקסיה (זהו המקום שבו אנו נמצאים), קיימים תנאים הדומים באמת לאלו השוררים כאן. במקרה זה, ייתכן שעלינו לאמוד בכ־64 מליון, את מספר הפלנטות דמוייות־ארץ בגלקסיה שלנו.

אולם ככל שיש פלנטות דמויות־ארץ, טובים יותר הסיכויים לקיום הצלחות המעופפות, אז הבה נהיה נדיבים ונחזיק בכמות הגדולה של 64 מליון.

לפי התאוריות החדשניות על מקור החיים, כל כוכב לכת בעל תנאי סביבה דומים לכדור הארץ יפתח על פניו חיים, באופן בלתי נמנע. כלומר, עשויים להימצא כ־640 מליון כוכבי לכת נושאי חיים בגלקסיה שלנו – והכוונה לחיים כפי שאנו מכירים אותם, פחות או יותר.

כעת מגיעה הנקודה, שבה הספקולציה נעשית צרה יותר: על כמה מבין הכוכבים נושאי החיים מתפתחים יצורים אינטיליגנטיים, ועל כמה מהם יצורים אלה מפתחים ציוויליזציות?

הדבר הראשון בו נוכל להאחז בתור נקודת מוצא הוא כדור הארץ עצמו, כוכב הלכת נושא החיים היחיד שמוכר לנו. על כדור הארץ החיים קיימים מזה שלושה ביליון שנה, ואילו הציוויליזציה קיימת לכל היותר מזה 10,000 שנים. פירושו של דבר, שכדור הארץ חסר הציוויליזציה קיים פי 300,000 יותר מאשר זה בעל הציוויליזציה. ועכשיו, אם ניקח את כדור הארץ בתור ממוצע ואת היחס דלעיל כחוק כללי, ונניח שהחיים החלו בזמנים שונים במקומות שונים, נוכל להניח שציוויליזציה קיימת על פני אחד מבין כל 300,000 כוכבי לכת נושאי חיים. במקרה זה יהיו לנו כ־2150 ציוויליזציות בגלקסיה שלנו.

ובנוגע לציוויליזציה תעשיתית, זו קיימת רק מזה 200 שנה מתוך 10,000 שנות ציוויליזציה. במלים אחרות, משקלה של הציוויליזציה הבלתי תעשיתית עולה פי 50 על זו של הטכנולוגיה התעשייתית.

אם נשער, שאחת מכל 50 ציוויליזציות בגלקסיה זו הגיעו לשלב התעשייתי, אזי יש כ־43 ציוויליזציות כאלה בגלקסיה.

אם נניח שהטכנולוגיה שלנו היא הממוצע, אזי מחצית מאותן ציוויליזציות, נאמר 21, הן מתקדמות יותר משלנו ובעלות יכולת לבצע מסע בחלל.

כל זאת רק בגלקסיה שלנו. אם סוג זה של טיעונים תופס לגבי כל הגלקסיות, אזי קיימות אולי עד שני טריליון ציוויליזציות מתקדמות ביקום; אבל אני משער, שאפילו חובב הצלחות המעופפות הנלהב ביותר יסכים להתעלם מגלקסיות אלה, ולהצטמצם בזו שלנו. זה עדיין מותיר 21 ציוויליזציות אפשריות הנודדות בין מרחבי החלל האינסופיים, וודאי שזה יכול להיות המקור לצלחות המעופפות, אם אכן אלה הן ספינות חלל.

אם כך, מדוע אתה כה סקפטי באשר לאפשרות שחלליות מונחות על ידי אינטליגנציות חוץ־ארציות מבקרות את כדור הארץ?

ראשית, המרחק מטריד אותי. תארו לעצמכם את כל 640 מליון הפלנטות נושאות החיים מפוזרות באופן אקראי בגלקסיה. הן תהיינה מרוחקות זו מזו בממוצע כ־45 שנות אור. 21 הפלנטות בעלות הציוויליזציה הטכנולוגית המתקדמת יהיו מרוחקות זו מזו בממוצע כ־13,500 שנות אור.

כשכוכב הבית של הצלחות המעופפות נמצא 13,000 שנות אור מאתנו, סיכויי הביקור נראים קלושים.

מאחר ומהירות האור היא המהירות המירבית שבה חללית יכולה לנוע אלינו, הרי לחללית הבאה אלינו אפילו מהציוויליזציה המתקדמת הקרובה ביותר, יארך המסע 13,500 שנים (לפי הזמן הביתי של עולמה) עד שתגיע אלינו, וסביר מאד שאף פי 10 יותר.

בנסיבות אלה, נראה לי מפוקפק, שחלליות יזמזמו סביבנו זו אחר זו, שנה אחר שנה, כדבורים סביב פרח. לא ייתכן שאנו כה מעניינים וחשובים.

אך נניח שהתמזל מזלנו בנוגע למרחק מהציוויליזציה המתקדמת הקרובה; וגם אם לא כן, מדוע אתה מתעקש כל כך, שמהירות האור היא הגבול העליון?

אינני מתעקש להיות ספקן בדברים כאלה. בהנחה פילוג אקראי, אחדות מהציוויליזציות המתקדמות עשויות להיות צמודות זו לזו, ואחרות מבודדות עד אימה. ייתכן שכדור הארץ מרוחק רק 100 שנות אור מציוויליזציה מתקדמת ביותר. זה יהיה מאד בלתי סביר, אך אין הוכחה לכאן או לכאן, וייתכן שאכן זה כך.

כמו כן, גם אם מרכזי הציוויליזציות המקוריים מרוחקים מאד מאד זה מזה, ואף אחד מהם אינו קרוב במיוחד אלינו, כל אחד מהם עשוי להיות של אימפריה גלקטית הולכת וגדלה, וייתכן שיש שלוחות של אימפריות אחדות על אחדים מהכוכבים הקרובים. גם לכך אין ראייה, אך זה ייתכן.

יתר על כן, ציוויליזציה מתקדמת עשויה ללמוד כיצד לעקוף את מגבלת מהירות האור ללא הפרת חוקי תורת היחסות של איינשטיין. ייתכן שהם יכולים ללמוד להשתמש בחלל־על או בהנעה טכיונית או משהו, שאנו במצב הטכנולוגי העלוב שלנו איננו יכולים כלל להעלות על דעתנו. זה אינו נראה סביר ביותר – אך גם זה ייתכן. אולי המרחק הוא חסר חשיבות עבור ציוויליזציה מתקדמת. אולי הם יכולים לעבור 100 שנות אור או אף 13,500 שנות אור באותה קלות, בה אנו טסים מעל לאוקינוס האטלנטי.

אם כן, מה פשר התנגדותך לרעיון הצלחות המעופפות? מדוע אין חלליות עשויות לתור את הארץ באופן חופשי ותדיר?

אפילו נתעלם מבעיית המרחק, עדיין נשארת שאלת המניע פתוחה. אם אותם הולנדים מעופפים בחלליות מסתובבים סביב כדור הארץ בכוונה תחילה ומסיבה רציונלית כלשהי, הרי זה מפני שכדור הארץ מעניין אותם. אך מה על פני כדור הארץ עשוי לעניינם?

זה טבעי (ואולי אגואיסטי) להאמין שלכל נוכרי מעולם אחר, הדבר הדבר המעניין ביותר הוא האדם והציוויליזציה שלו. אך אם הצלחות המעופפות חוקרות אותנו, מדוע אין הן נוחתות ומברכות אותנו? הם ודאי פקחים דיים כדי לדעת מיהם דוברינו והיכן מצויים ריכוזי האוכלוסיה וכיצד ליצור מגע עם ממשלותינו.

אין זה מתקבל על הדעת שהם נמנעים מליצור עמנו קשר משום שהם פוחדים מאתנו. אם הטכנולוגיה שלהם מאפשרת להם לעבור מרחקים של שנות אור רבות ללא קושי, אזי הם יכולים להתגונן בנקל כנגד כל סוגי הנשק הפרימיטיים שנוכל להפנות נגדם. האם ספינת מלחמה אמריקנית תחשוש מפני שיגור משלחת מחקר לאי המאוכלס בשימפנזות? אם יש דבר מה באטמוספירה שלנו או על פני האדמה שהוא קטלני או סתם בלתי נעים עבורם, הרי הם די נבונים כדי ליצור קשר באמצעות אמצעי תקשורת ארוכי־טווח, כגון רדיו. אם לא מילים או שפה, אז לפחות איזה אות רציונלי.

לעומת זאת, אם הם מעוניינים בנו אך אינם רוצים לבוא אתנו במגע, אם אינם רוצים להתערב בשום צורה בציוויליזציה מתפתחת, הרי ודאי שהם נבונים ומתקדמים דיים, כדי שיהיה באפשרותם לחקור אותנו בפרוטרוט מבלי שנבחין בהם כלל. על ידי כך, שהם מאפשרים לנו להבחין בהם, הם כן מתערבים בעניינינו.

ואם יש משהו שונה מלבד האדם שמעניין אותם, מהו הדבר? לא, הם היו צריכים לרדת ולומר שלום, או להסתלק. אם אין הם עושים זאת אין אלה יכולות להיות ספינות חלל מונחות על ידי תבונה.

אך כיצד אתה בטוח שאתה מבין את מניעיהם? אולי אינם מעוניינים להתקשר אתנו אך בכל זאת לא איכפת להם שנראה אותם?

אהה, אבל אם תמשיכו להערים תנאים, הדרושים לכם לשיפור עמדתכם, תגיעו חיש מהר לנקודה, שבה לא תהיו מסוגלים לשכנע כלל.

כדי להפטר מבעית המרחק, עליכם לשער, שלפחות אחת הציוויליזציות קרובה אלינו במידה בלתי סבירה, ואתם חייבים לשער שהם מסוגלים לנוע מהר יותר מהאור. כדי להפטר מחידת התנהגותם, עליכם לשער מחד־גיסא, שהם מצאו עניין בכדור הארץ עד כדי לבקרו תכופות, אך מאידך, שאנו בלתי מעניינים עד כדי כך שאינם רוצים לשוחח עמנו – ולעומת זאת לא אכפת להם כלל שנראה אותם.

ככל שעליכם לשער יותר השערות מסוג זה, טענותיכם חלשות יותר.

למעשה, אין כל תימוכין אף לא לאחת מההשערות הנ"ל. שימושן היחיד הוא להסביר את תופעות הצלחות המעופפות. אם כך, אפשר להשתמש בצלחות מעופפות עצמן כהוכחה לנכונותן של ההשערות. זוהי שיטת טעון במעגל סגור, אחד התענוגות החביבים על רפי־השכל…

חכה רגע, לבטח יש ראייה ישירה לכך, שהצלחות המעופפות אכן הינן ספינות חלל. יש דוחות רבים של אנשים, שראו ספינות חלל ואת אנשי צוותן החוץ־ארציים. אחדים אף טוענים שנלקחו אל תוך החלליות. האם טרחת לחקור דוחות אלה? אם לא, האם אתה פוטר את כולם כחסרי ערך? מהי ההצדקתך לכך?

לא, לא חקרתי כל דין־וחשבון שכזה. אף לא אחד.

ההצדקה להתעלמותי מהם היא, מהם היא שעדות ראיה של מספר אנשים קטן, שאינה נתמכת על ידי ראיות אחרות, הינה חסרת ערך. גם אמונה מיסטית נתמכת על ידי עדויות ראיה שונות ומשונות.

קיימות עדויות ראיה (של הוזים נלהבים) לקיומם של מלאכים, רוחות, שדים, ריחוף באויר, אנשי־זאב, ראית הנולד, פייות, נחשי־ים, טלפאתיה, אנשי שלג וכך הלאה, וכך הלאה וכך הלאה…

לא אשקע בביצת־האמונה בכל הדברים הללו על סמך עדות ראיה בלבד; ועל כן לא אאמין גם בצלחות המעופפות על סמך עדות ראיה בלבד.

אני מעוניין במשהו פחות מועד לסילוף, ופחות אפשרי לאחיזת עיניים מכוונת, מאשר עדות ראיה.

אני רוצה משהו ממשי, מוצק ומחזיק מעמד, שיוכל להחקר על ידי רבים. אני רוצה סגסוגת מתכתית, שאיננה מתוצרת כדור הארץ. אני רוצה מתקן הפועל על פי עקרון, שאינו מובן לנו. ומעל לכל, אני רוצה בהופעה ברורה של חללית על צוותה שיתגלו לעיני יצורי אנוש שיוכלו לצפות בהם וללמדם במשך זמן סביר. אותם דיווחים על ההתגלות לעיני איכרים בשדות ולנהגים בכבישים שוממים, פשוט אינם עושים עלי רושם. איני מתרשם מתאורים אלה של החללית ותוכן, תאורים שהייתי מצפה לשמוע מבורים במדע שצפו בכמה סרטי “מדע־בדיוני”, שנוצרו על ידי בורים דומים.

אך כיצד תסביר את כל הדוחות הללו, אם אתה מוציא מכלל אפשרות ספינות־חלל?

ישנה אמרה ידועה של שרלוק הולמס: “אם הוצאת מכלל חשבון את כל הבלתי אפשרי, כל מה שנשאר, יהי בלתי סביר ככל שיהי, חייב להיות נכון.”

יש בכך הטעייה רבה, כי האמרה יוצאת מתוך הנחה, שאחרי ניפוי כל הבלתי אפשרי, נשאר גורם אחד בלבד. אך כיצד נוכל לוודא זאת?

התפיסה המוטעית מקורה במתמטיקה. אנו יכולים לארגן את הגדרותינו והאקסיומות שלנו, כך שנשאר עם מספר קטן של משתנים, שכל אחד מהם ידוע. אם נוציא מכלל חשבון את כולם פרט לאחד, הרי המשתנה הנותר חייב להיות נכון. (בתנאי שנוכיח, שאי־אפשר, שכולם בלתי נכונים).

אין הדבר כך לגבי מדע נסיוני או תצפיתי. שם מספר המשתנים עשוי להיות אינסופי, ולא כולם ידועים.

היות הצלחות המעופפות ספינות חלל חייב להיות מוכח על ידי ראייה ישירה. אי אפשר להוכיח זאת על ידי יללות כגון: “אז מה זה יכול להיות אם לא ספינות חלל?”

אם כך מה הן הצלחות המעופפות, לדעתך?

הרגשתי האישית היא, שכמעט כל מקרה בו ראו אותן היה טעות או אחיזת עיניים. דווחים רבים הינם כה מבולבלים ובלתי ברורים, עד כי אין אפשרות לקבוע מה בעצם ראו.

שמעתי שמספר דוחות (מיעוט יוצא מן הכלל) אינם טעות או תרמית; הם נבדקו על ידי צופים אמינים, ואין להם כל הסבר רגיל.

בסדר, נתרכז באותו מיעוט של מקרים. מהו ההסבר אם לא ספינות חלל?

אינני יודע. אינני צריך לדעת. היקום מלא תופעות מסתוריות, שאין בכוחי להסבירן. העובדה שאינני עומד באתגר אינה מוכיחה ולא כלום.

ראו, נניח שאינכם יודעים את שמו של הנשיא ה־15 של ארה"ב. אם אומר לכם ששמו ג’רמי ג’יימסון, אזי העובדה שלא תוכלו לסתור זאת אינה מוכיחה את טענתי.

נתייחס עתה לדבריו של ג’וזף היינק, אסטרונום מכובד המוכר לי אישית, ואני מעיד עליו שהוא איש ישר, נבון ובעל כוונות מדעיות טהורות.

היינק אינו מוכן לדחות עדויות בדבר צלחות מעופפות כלאחר יד, כפי שרוב האסטרונומים עושים (וכפי שאני עצמי נוהג לעשות בדרך כלל). הוא מעדיף לבדוק אותן ביסודיות, והדבר אינו פשוט כלל ועיקר. הדיווחים כה מלאים מעשי תרמית ואחיזת עיניים, ובין חסידי הצלחות המעופפות יש מספר רב של נוכלים מטורפים וטיפוסים מוזרים למיניהם, עד שמר היינק מסכן את שמו הטוב באופן קבוע ועלול להחשב לאחד מאלה. אך התעניינותו באותם דיווחים מוזרים ואמונתו בחשיבותם, די בהם כדי להמריץ אותו להמשיך ולהסתכן, ועל כך אני מכבד אותו.

היינק אינו מאמין שאותם דיווחים עוסקים בספינות חלל של ציוויליזציות חוץ־ארציות. אך אין לו כל הסבר מיידי אחר לתופעות אלה. עבורו נושא הוויכוח הוא עב"ם, היינו – עצמים בלתי מזוהים. לטענתו יש בזה משהו, שקשה להסבירו במסגרת המבנה המדעי המקובל; משהו שאין לדחותו בלעג, כי אם לחקור בזהירות וביסודיות.

הוא חושב שתופעות בלתי מוסברות אלה מעמידות בפני המדע דבר מה כה חדש, עד שכאשר הן תפתרנה יביא הדבר להיתקדמות עצומה, ל"דילוג קוואנטי", לדבריו.

הדבר כבר קרה בעבר. התעלומה שבתוצאות השליליות בניסוי מיכלסון – מורלי הביאה לידי קפיצה קוואנטית של תורת היחסות. הפרדוקס של קרינת הגוף השחור גרם לקפיצה קוואנטית של תורת הקוואנטים עצמה. לכן ייתכן שפתרון תעלומת העב"ם יביא ל… למה?

האם יש להיינק תאוריות כלשהן בנדון? לקראת מה לדעתו צועד המדע?

עד כמה שידוע לי, הוא עדיין שרוי באפילה מוחלטת. הוא בילה זמן ממושך בבדיקת הדיווחים, במיונם ובאיתור מכנים משותפים ביניהם, אך גם לאחר כל זאת יש בידיו תעלומה מחוסרת פתרון.

מה כל כך מקשה על מציאת התשובה לבעייה זאת?

המתקפה המדעית על חידות היקום פועלת היטב, כאשר המערכת ניתנת באופן רצוף לתצפיות או לניסוי או לשניהם כאחד. המאדים ניתן לתצפית טלסקופית בדרך כלל. את ליבו של הצב ניתן תמיד לחקור באופן ניסויי. אך לעומת זאת, חשבו על אותם דיווחים ספורים על עב"מ, שאינם טעויות או מעשי תרמית אלא הינם תעלומות אמיתיות. תופעות אלה מופיעות ללא כל התראה מוקדמת, בלתי צפויות באופן לא סדיר מבחינת המקום והזמן. אין כל דרך להניח להם מלכודת, אלא אם כן תותקן מערכת התראה כלל־עולמית, שתהיה יקרה עד מאד.

ומכאן עולה שלעיתים מופיע עב"מ כאשר אין איש מבחין בכך. במקרים אחרים, יבחינו בתופעה רק בודדים ואולי אפילו עד אחד בלבד, שלא יהיו מסוגלים לבצע תצפיות קפדניות, לא יעמוד לרשותכם ציוד עזר מתאים לביצוע תצפית, והם ייאלצו להסתמך על חוש הראיה שלהם.

עדויות שכאלה מזכירות לי את הבדיחה על האיש שבקושי זכר את מה שבקושי ראה…