א.    🔗

הָאָבִיב הִתְפַּשֵּׁט עַל הַכַּרְמֶל בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן אֲשֶׁר הֵקִים הַחֹרֶף נָדַם וְהָלַךְ. שׁוּב לֹא הָיְתָה הָרוּחַ פּוֹרֶצֶת מִן הַיָּם, מְטַפֶּסֶת וְעוֹלֶה בָּעֲמָקִים וּמַרְגִּיזָה אֶת עֲצֵי הָאֹרֶן הַכְּבֵדִים. הַקֹּר גַּם הוּא נֶחֱלָשׁ. שֶׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת יָצְאָה עַל הָאָרֶץ וְהָיְתָה שׁוֹלַחַת קַרְנֶיהָ עַל הֶהָרִים וְעַל הַמִּדְרוֹנוֹת.

לְאַט לְאַט הִתְעוֹרְרוּ הַצְּמָחִים מִתַּרְדֵּמָתָם. הֵם הֵחֵלּוּ מְכִינִים עַצְמָם לִקְרַאת חַג הָאָבִיב הַמִּתְקָרֵב לָבוֹא. מִן הָאֲדָמָה שֶׁהֵחֵלָּה מִתְחַמֶּמֶת הִתְרוֹמְמוּ וְעָלוּ, לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, פִּרְחֵי הַחִנָּנִית, בָּקְעוּ וְעָלוּ פַּעֲמוֹנֵי הַלְּבָנוֹן אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ קוֹלָם לְמִן הַקָּצֶה הָאֶחָד שֶׁל הָהָר וְעַד לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי. הָהָר כֻּסָה עַד מְהֵרָה בְּאֹדֶם פִּרְחֵי הַנּוּרִיּוֹת וְדַם הַמַּכַּבִּים שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּאִים בְּבַיְשָׁנוּת מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים הָרַבִּים.

פִּרְחֵי הַנַּרְקִיס נִפְגְּשׁוּ בַּפְרָגִים. הַנַּרְקִיס הַלָּבָן הִתְכּוֹנֵן לְהִכָּנֵס שֵׁנִית לָאֲדָמָה, לְהֵרָדֵם. הוּא חִכָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל הַפָּרָג אֲשֶׁר לוֹ יִמְסֹר אֶת בִּרְכַּת שְׁלוֹמוֹ וּאַחַר יֵלֵךְ לָנוּחַ לִתְקוּפַת הַקַּיִץ הָאֲרֻכָּה.

גַּם בֵּין הָעֵצִים הֵחֵלָּה תַחֲרוּת שֶׁל גִּדּוּל וּפְרִיחָה. הָרְתֵמָה הַצְהֻבָּה הֶעֶלְתָה עָלֶיהָ אַדֶּרֶת צִבְעוֹנִית, אַדֶּרֶת מְקֻשֶּׁטֶת בִּשְׁלַל פְּרָחִים פַּרְפְּרָנִיִּים וַהֲדּוּרִים. גַּם הַלֹּטֶם כְּבָר הִתְקַשֵּׁט בִּפְרָחָיו וְהָיָה מֵנִיעַ אֶת כּוֹתַרְתּוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, כִּמְבַקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לְעֵינֵי כֹּל אֶת פְּרָחָיו הַיָּפִים.

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ הָיָה מִן הַמְעַטִּים אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם, כַּנִּרְאֶה, לֹא הִגִּיעָה עֲדַיִן בְּשׂוֹרַת הָאָבִיב. הָעֵץ עָמַד עָרֹם כֻּלּוֹ. עָלִים לֹא הָיוּ לוֹ, פְּרָחִים לֹא כִּסּוּ אֶת מַעֲרֻמָּיו, וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ הָיָה מְדַמֶּה בְּלִבּוֹ כִּי יָבֵשׁ הוּא הָעֵץ, נָבֵל וְלֹא יוֹסִיף לָקוּם לִתְחִיָּה…

וֹבְעוֹלַם הַצִּפָּרִים שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. בְּרֹאשׁ כָּל עֵץ הָיוּ עוֹמְדוֹת צִפֳּרִים וּמִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן מִי תַּצְלִיחַ בְּשִׁירָתָהּ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ הָאֲחֵרוֹת.

הָיוּ צִפֳּרִים אֲשֶׁר מִהֲרוּ לִבְנוֹת לָהֶן קֵן בֵּין הָעֲנָפִים. הַזָּכָר הָיָה מִתְיַצֵּב בְּרֹאשׁ הָעֵץ, וּמִשָּׁם הָיָה מַכְרִיז בְּקוֹלוֹ הָרַם כִּי הִנֵּה בּוֹנָה זוּגָתוֹ קֵן לָהּ וְכִי אָסוּר לָהֶן, לִנְקֵבוֹת אֲחֵרוֹת, לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹם.

ב.    🔗

הַחִמְרִיָּה, בַּעֲלַת הַזָּנָב הָאָדֹם הַמְּקֻשָּׁט בְּנוֹצוֹת לְבָנוֹת, שָׁבָהּ גַּם הִיא לְמוֹלַדְתָּהּ.

שָׁם, בַּמֶרְחַקִּים, הָיְתָה זוֹ הַנֶּחְמָדָה מִתְגַּעְגַּעַת כָּל הַיָּמִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל אֲשֶׁר עָלָיו נוֹלְדָה. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה הַחִמְרִיָּה מִזְדַּמֶּנֶת עִם חֲבֵרוֹתֶיהָ, שָׁם בְּאֶרֶץ הַדָּרוֹם הַחַמָּה. הָיוּ הַחֲבֵרוֹת מְשׂוֹחֲחוֹת בֵּינֵיהֶן עַל הַמּוֹלֶדֶת הַזְרוּעָה עֵצִים, עַל נוֹף הַסְלָעִים הַקֵּרְחִים וְעַל הָעֲמָקִים הַנֶּחְמָדִים.

– הַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ לַחֲזֹר מַהֵר הַבָּיְתָה! – הָיְתָה אוֹמֶרֶת הַחִמְרִיָּה.

– אֲבָל קַר שָׁם! רוּחוֹת עַזּוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת בָּהָר! – הָיוּ הַחֲבֵרוֹת עוֹנוֹת.

– חַכִּי עוֹד שָׁבוּעַ, עוֹד שְׁבוּעַיִם, וְאָנוּ נָעוּף הַבָּיְתָה! – הָיוּ הַזְקֵנוֹת בַּצִפֳּרִים מַבְטִיחוֹת לַחִמְרִיָה.

וְיוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִרְאוּ בַּשָּׁמַיִם לְהָקוֹת הַשְׁרַקְרַקִּים, הַשּׁוֹרְקִים וּמְצַפְצְפִים בִּמְעוּפָם, יָדְעוּ כָּל הֶעָפוֹת כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשׁוּב לַמּוֹלֶדֶת.

הַשְׁרַקְרַקִּים הַהֲדוּרִים בְּנוֹצוֹתֵיהֶם הָיוּ יוֹרְדִים אַגַּב מְעוֹפָם וּמוֹדִיעִים בְּקוֹל תְּרוּעָה:

– הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה!

– רְאִי! מַה־נֶּחְמָדִים הֵם שְׁרַקְרַקִּים אֵלֶּה! מָה־נֶּחְמָד גּוֹן נוֹצוֹתֵיהֶם! הַבִּיטִי אֶל הַזָּנָב שֶׁלָּהֶם! כַּמָּה הוּא הָדוּר!

– הֵם מִתְגָּאִים בְּצִבְעֵיהֶם הַיָּפִים, לָכֵן הֵם פּוֹשְׂקִים אֶת זְנָבָם. רוֹצִים הֵם לְהַרְאוֹת לְעֵינֵי כֹּל אֶת הַנּוֹצוֹת הָאֲרֻכּוֹת אֲשֶׁר בְּמֶרְכַּז זְנָבָם. – אָמְרָה אַחַת הַחִמְרִיּוֹת.

– חֶבְרַיָּה! לְמָחָר אָנוּ יוֹצְאוֹת לַדֶּרֶךְ! – הוֹדִיעָה הַחִמְרִיָּה הַזְקֵנָה, זוֹ שֶׁהָיְתָה הָרֹאשׁ לְכָל מַחֲנוֹת הַחִמְרִיּוֹת בַּגּוֹלָה.

– הָאָמְנָם? נָעוּף הַבָּיְתָה? – עָבַר הָרַחַשׁ־הַלַּחַשׁ בֵּין הַצִּפֳּרִים.

הֵחֵלּוּ הַהֲכָנוֹת לַיּוֹם הַגָּדוֹל.

וְלַמָּחֳרָת הִתְרוֹמֵם מַחֲנֵה הַחִמְרִיּוֹת, וּפָנָיו אֶל עֵבֶר צָפוֹן. שָׁעוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ עַל הַצִּפֳּרִים בְּטִּיסָה, וְכַאֲשֶׁר נִרְאָה לִפְנֵי הַנּוֹסְעוֹת הָיָּם הַכָּחֹל פָּרְצוּ כְּלָן בְּקוֹלוֹת תְּרוּעָה, וּצְרִיחוֹת שֶׁל שִׂמְחָה הִדְהֲדוּ מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

– בְּנוֹתַי, עוֹד שָׁעָה, עוֹד שְׁעָתַיִם וְאָנוּ בַּמּוֹלֶדֶת! – הוֹדִיעָה הַמַּנְהִיגָה. אוּלָם רַבּוֹת מִן הַחִמְרִיּוֹת הָיוּ כְּבָר עֲיֵפוֹת וִיגֵעוֹת, וְעוֹד בְּטֶרֶם תַּגִּיעַ הַלַּהֲקָה אֶל הַר הַכַּרְמֶל – כַּאֲשֶׁר הִרְגִישׁוֹ הַנּוֹדְדוֹת הָעֲיֵפוֹת קַרְקַע תַּחַת כַּנְפֵיהֶן – מִיָּד הֵחֵלּוּ יוֹרְדוֹת וּמִתְחַמְּקוֹת אַחַת אַחַת, עַד כִּי מִכָּל הַמַּחֲנֶה כִּמְעַט וְנִשְׁאֲרוּ רַק מְעַטּוֹת וּבוֹדְדוֹת.

עֲיֵפוֹת וִיגֵעוֹת נָפְלוּ הַחִמְרִיּוֹת עַל צַלְעוֹת הֶהָרִים. אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמּוֹלֶדֶת הָיָה מָתוֹק מְאֹד לְצִפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. הַמַּרְוָה שָׁלְחָה רֵיחָהּ, וְהַקְטַנּוֹת שָׁאֲפוּ מְלֹא רֵאוֹתֵיהֶן מִן הָרֵיחַ הַמְּשַׁכֵּר אֲשֶׁר נָדַף מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

גַּם הַפִּיגָם, בַּעַל הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים, הֵפִיץ רֵיחוֹתָיו וְרָצָה לְקַדֵּם בּוֹ אֶת פְּנֵיהֶן שֶׁל הַנּוֹדְדוֹת הָעֲיֵפוֹת.

– אָהּ! כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת שֵׁנִית בַּבָּיִת! – מִלְמְלָה כְּשִׂכּוֹרָה הַחִמְרִיָּה הַצְעִירָה. עֲיֵפָה הָיְתָה הַמִּסְכֵּנָה, וְעוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיקָה לִשְׁמֹע דִּבְרֵי חֲבֶרְתָּהּ, מִהֲרוּ הָעֵינַיִם לְהִסָּגֵר וְהִיא נִרְדְּמָה.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם יָצְאָה הַחִמְרִיָּה לְסִיּוּרֶיהָ. הִיא רָצְתָה לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ הָיָה קִנָּה, בּוֹ רָאֲתָה אֶת יְמֵי הַיַּלְדוּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלָּהּ, אַךְ לַשָּׁוְא.

שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיְתָה הַקְּטַנָּה נוֹדֶדֶת מִשִׁיחַ אֱלֵי שִׂיחַ, מֵהַר אֶל גִּבְעָה, מְחַפֶּשֶׂת לִמְצֹא זֵכֶר לְמָּקוֹם בּוֹ הָיָה בָּנוּי קִנָּהּ. הִיא לֹא יָכְלָה לִמְצֹא אוֹתוֹ.

– מָה־אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, חֲבֵרָה? – שָׁמְעָה הַקְטַנָּה לְפֶתַע קוֹל דּוֹבֵר אֵלֶיהָ.

– אֶת הַקֵּן בּוֹ נוֹלַדְתִּי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת. – הֵשִׁיבָה הַחִמְרִיָּה.

– מָה? אֶת הַקֵּן בּוֹ נוֹלָדְתְּ? וְכִי מְקַוָּה אַתְּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ עֲדַיִן? הַאִם אֵינְךָ מְבִינָה כִּי הָרוּחוֹת וְהַגְּשָׁמִים הֵם אֲשֶׁר הָרְסוּ אֶת כָּל הַקִּנִּים וְכִי לְחִנָּם תְּחַפְּשִׂי אַחֲרֵי מְקוֹם מוֹלַדְתֵּךָ מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה?

– חֲבָל! – נֶאֶנְחָה הַקְּטַנָּה.

– לָמָּה חֲבָל? כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. לָמָּה הַדְּאָגָה? לָמָּה הַצָּעַר? רְצוֹנְךָ, בּוֹאִי נִבְנָה לָנוּ קֵן יָחַד! תִּהְיִי אַתְּ הָאֵם, וְיִהְיוּ לְךָ גּוֹזָלִים חֲמוּדִים!

לְשֵׁמַע הַהַצָּעָה הַזּוֹ הִסְמִיקָה הַחִמְרִיָּה, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע נָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל חֲבֵרָהּ שֶׁעָמַד מוּלָהּ הָדּוֹר בִּלְבוּשׁוֹ וַאֲשֶׁר מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.

– טוֹב! אֲנִי מוּכָנָה וּמְזֻּמָּנָהּ! הָבָה נִגַּשׂ לִבְנוֹת קֵן לָנוּ! – הֵשִּׁיבָה הַחִמְרִיָּה.

מִבֵּין עַנְפֵי הָאֹרֶן הִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה שֶׁבֵּין הַשְׁנַיִם הַנֵּץ הַטּוֹרֵף. נֵץ זֶה הָיָה מְשׁוֹטֵט מֵאָז הַבֹּקֶר וּמְבַקֵּשׁ טֶרֶף לוֹ. הוּא רָאָה אֶת הַחִמְרִיָּה וְהֶחֱלִיט לַעֲקֹב אַחֲרֶיהָ וְלִטְרֹף אוֹתָהּ. אוּלָם, מִשֶּׁרָאָה אֶת הַזָּכָר, הֶחֱלִיט לְחַכּוֹת, לֶאֱרֹב לַשְׁנַיִם וּלְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם.

בִּהְיוֹת הַשְׁנַיִם עֲסוּקִים בְּשִׂיחָתָם, לֹא הִרְגִּישׁוּ הַמִּסְכֵּנִים כִּי הַנֵּץ אוֹרֵב לָהֶם. בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ הַשְׁנַיִם לְהִתְקָרֵב זֶה אֶל זוֹ וְלִפְרֹח יַחְדָּיו כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ קִנָּם, נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַנֵּץ הָרָשָע.

– טִפְּשִׁים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! קֵן אַתֶּם רוֹצִים לִבְנוֹת לָכֶם? בְּבִטְנִי אֲנִי תִמְצְאוּ לָכֶם מְקוֹם מְנוּחָה! אֶטְרֹף אֶתְכֶם אֶחָד, אֶחָד, וְסוֹף יִהְיֶה לָכֶם!

בְּדַבְּרוֹ, פָּרַשׂ הַנֵּץ אֶת כְּנָפָיו, הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה, וֹכְבָר הָיָה מוּכָן לֶאֱסֹף כְּנָפָיו וּלְהִתְנַפֵּל – תְּחִלָּה עַל הַנְּקֵבָה, וְאַחַר עַל הַזָּכָר.

– הִזָּהֲרִי! הִמָּלְטִי עַל נַפְשְׁךָ! – קָרָא הַזָּכָר אֶל חֶבְרָתּוֹ.

– לְאָן אֶבְרַח? – שָׁאֲלָה הַחִמְרִיָּה מְיֹאֶשֶׁת, – רְאֵה! הַכֹּל כֹּה עָרֹם מִסָּבִיב! רַק סְלָעִים וְשִׂיחִים דַּלִּים מְבַצְבְּצִים פֹּה וָשָׁם.

– הַבִּיטִי! הִנֵּה שִׂיחַ עוֹלֶה מִן הַסֶּלַע! עוּפִי שָׁמָהּ! – אָמַר הַזָּכָר אֶל זוּגָתוֹ.

– אֲבָל הוּא קֵרֵח! הוּא עָרֹם לְלֹא עָלִים! עוֹמֵד הוּא בַּשַׁלֶּכֶת!

– אֵין דָּבָר! עוּפִי יָשָׁר וְהִסְתַּתְּרִי בֵּין עֲנָפָיו סָמוּךְ לַקַּרְקַע! אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל לָעוּף יָשָׁר מִמּוּל הַנֵּץ הַטּוֹרֵף. הוּא יְנַסֶּה לרְדֹּף אַחֲרַי, כִּי יַחֲשֹׁב שֶׁקַּל לוֹ לִתְפֹּשׂ אוֹתִי, וְאָז תּוּכְלִי אַתְּ לְהֵעָלֵם מֵעֵינָיו שֶׁל הַטּוֹרֵף.

– וְאַתָּה?

– לִי אַל תִּדְאֲגִי, יַקִּירָה! אֲנִי זָרִיז, וּכְשֶׁאֶרְאֶה כִּי אַתְּ נִמְצֵאת בְּמָקוֹם בָּטוּחַ, מִיָּד אֶתְנַפֵּל אַרְצָה, אֶרְבַּץ עַל פְּנֵי הַקַּרְקָע הַחִוֵּר וְאֶהְיֶה דּוֹמֶה מַמָש לְגוֹן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה, בִּרְחִי לָךְ!

וְהַנֵּץ, הוּא הֵבִין לַתַּכְסִיס, וְנִסָּה לִרְדֹף אַחַר הַחִמְרִיָּה הַחַלָּשָׁה.

זוֹ, מִשֶּׁהִרְגִישָׁה בַּטּוֹרֵף, מִהֲרָה לֶאֱסֹף כְּנָפֶיהָ וְנָפְלָה יָשָׁר אֶל בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ הַקֵּרֵח.

אוֹתָהּ שָׁעָה קָרָה הַפֶּלֶא הַמּוּזָר: הָעֵץ הַקֵּרֵח וְהַנִּרְדָּם, כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי עוֹד מְעַט וְתָבוֹא הָרָעָה עַל הַחִמְרִיָּה הַמִּסְכֵּנָה, מִיָּד הִתְעוֹרֵר וְהֶחֱלִיט לְהָגֵן עַל זוֹ הַחֲמוּדָה.

– מַהֲרוּ גִּדְלוּ פְּרָחַי! מַהֲרוּ וְכַסּוּ אֶת הַבּוֹרָחַת! – לָחַשׁ הָעֵץ לִפְרָחָיו.

מִיָּד הֵחֵלּוּ עוֹלִים צְרוֹרוֹת שֶׁל פְרָחִים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הָעֵץ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ. לְעֵינֵי הַצְמָחִים הַשְּׁכֵנִים נִרְאָה הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל. הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים־וְרֻדִּים הָיוּ דּוֹמִים לְפַרְפָּרִים, וְהֵם כִּסּוּ עַל הַבּוֹרַחַת, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ לְהַרְגִּישׁ בָּהּ.

– רְאוּ נָא! הוּא הוֹצִיא פְּרָחִים בְּטֶרֶם יַעֲשֶׂה עָלִים! – לָחֲשׁוּ הַצְמָחִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

– דָּבָר גָּדוֹל עָשָׂה הָעֵץ! הוּא מֵגֵן עַל הַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה!

וְהַנֵּץ! אַף הוּא נִבְהַל לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו. הוּא הִסְתַּכֵּל לְרֶגַע קָט בַּפְרָחִים הַנֶּחְמָדִים, וְכִמְעַט שָׁכַח אֶת טַרְפּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה מִהֲרָה הַחִמְרִיָּה לְהֵחָבֵא עָמֹק עָמֹק בֵּין הַפְּרָחִים, עַד כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה הַנֵּץ לִרְאוֹת אוֹתָהּ.

– מֵילָא! – הִרְהֵר הַטּוֹרֵף, – עַתָּה אֶרְדֹּף אַחַר הַזָּכָר וְאֶתְפֹּשׂ אוֹתוֹ!

אֲבָל, לְחֶרְפָּתוֹ רָאָה הַנֵּץ כִּי גַּם הַזָּכָר נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ וְלַשָּׁוְא חִפֵשׁ הַטּוֹרֵף אֶת הַחִמְרִיָּה אֲשֶׁר נִמְלְטָה מַמָּשׁ מִצִּפָּרְנָיו.

מָלֵא בּוּשָׁה הִסְתַּלֵּק הַנֵּץ מִן הַמָּקוֹם.

מִבֵּין הַשִּׂיחִים הִסְתַּכֵּל הַזָּכָר בַּנַּעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ זֶה כִּי הַנֵּץ נֶעֱלַם, יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ, הִתְיַצֵּב עַל רֹאשׁ הֶעָנָף, וּמִשָּׁם הֵחֵל שׁוֹלֵחַ צְלִילִים־שִׁירִים עֲנֻגִּים וְנֶחְמָדִים, לְבַשֵּׂר לַחֲבֶרְתּוֹ כִּי הַסַּכָּנָה חָלְפָה.

לְשֵׁמַע הַקּוֹלוֹת יָצְאָה הַנְקֵבָה מִן הַמַּחֲבוֹא שֶׁלָּהּ וְנִצְּבָה לְיַד חֲבֵרָה.

– אֲנִי חַיֶבֶת תּוֹדָה לוֹ, לְצֶמַח זֶה, אֲשֶׁר כִּסָּה עָלַי בִּפְרָחָיו הַדּוֹמִים לְפַּרְפָּרִים.

– הָבָה וְנִבְנֶה בּוֹ, לְאוֹת תּוֹדָה, אֶת הַקֵּן שֶׁלָּנוּ! – הִצִּיעַ הַזָּכָר.

– אֲבָל הֲלֹּא הָעֵץ עָרֹם הוּא! – אָמְרָה הַנְּקֵבָה.

– בְּעֵינַיךָ תִּרְאִי כִּי עוֹד מְעַט וְיִתְכַּסֶּה הָעֵץ עָלִים. – הִרְגִּיעַ הַזָּכָר אֶת זוּגָתוֹ.

וְאָמְנָם, לְעֵינֵי הַזּוּג הַמִּשְׁתּוֹמֵם הֵחֵל הָעֵץ מִתְכַּסֶּה הֲמוֹנֵי עָלִים יְרֻקִּים, הָיוּ הֶעָלִים גְּדוֹלִים וְדוֹמִים לְלֵּב.

מִיָּד הֵחֵלּוּ בְּנֵי הַזּוּג לִבְנוֹת קִנָּם בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ. וּבְנֵי הָאָדָם שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים לְיַד הָעֵץ הָיוּ אוֹמְרִים:

– הַרְאִיתֶם עֵץ נֶחְמָד כָּזֶה? הַאִם יֶשְׁנוֹ בַּכַּרְמֶל עֵץ אֲשֶׁר יִתְקַשֵּׁט בְּשֶׁפַע שֶׁל פִּרְחֵי חֵן פַּרְפְּרָנִיִּים כְּמוֹ הָעֵץ הַזֶּה?

– וְהֶעָלִים! דּוֹמִים לְלֵּב הֵם! – הָיוּ אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים, – נִרְאֶה שֶׁעֵץ זֶה בַּעַל לֵב הוּא!

– הוּא הַיָּפֶה בַּעֲצֵי הַכַּרְמֶל! – הִסְכִּימוּ כֻּלָּם.

– וְלָכֵן, הָבָה נִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “כְּלִיל־הַחֹרֶשׁ”, כִּי כָּלוּל הוּא בַּהֲדָרוֹ!

וּמִשֶּׁנּוֹדַע הַדָּבָר בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה הָעֵץ לְמַעַן הַחִמְרִיּוֹת, הָיוּ הַכֹּל מְלֵאִים הִתְפָּעֲלוּת מִן הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

– אָכֵן! – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, – לֹא לְחִנָּם זָכָה הָעֵץ לְעָלִים דְּמוּיֵי לֵב! כִּי לֵב רַחוּם וְחַנּוּן לוֹ, לִכְלִיל־הַחֹרֶשׁ אֲשֶׁר בַּכַּרְמֶל.

מֵאָז רַבִּים הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נוֹהֲגִים לְקַשֵּׁט גִּנּוֹתֵיהֶם בַּעֲצֵי כְּלִיל הַחֹרֶשׁ. הֵם הֶעְתִּיקוּ צֶמַח זֶה מִן הָהָר וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ וּמְטַפְּלִים בּוֹ בְּאַהֲבָה בִּמְקוֹם גִּדּוּלוֹ הֶחָדָשׁ.