ב־ג' כרכי הטרילוגיה הנוסטלגית, סיפר שחר, שהיה בהווה, בזמן הסיפֵּר, סופר בסוף העשור השלישי של חייו (להלן: “המספר”) - את הזיכרונות שלו מירושלים המנדטורית בשנת 1936, באמצעות דמותו הבדויָה של נער בן 10 שנים (שכמו שחר עצמו נולד בשנת 1926), בן להורים ששכרו באותה שנה דירה במרתף הבית של משפחת לוריא. באותה שנה פגש הנער לראשונה את גבריאל לוריא - בנה היחיד של משכירת הדירה למשפחתו - רווק אשר חזר זה מקרוב משנים של שהות בצרפת, שאליה נשלח ללמוד רפואה, אך כלל לא שקד שם על לימודיו, אלא גיבש בה השקפה חברתית־חילונית מגוונת ורב־תרבותית על האזור במזרח התיכון שבו נולד (זו שהיתה מוגדרת כהשקפה לֶבַנְטינית בפי חוקרי התרבות באירופה).
על־ידי התרכזותו בתקופה המנדטורית ב־ג' כרכי הטרילוגיה זו, הראשונה שלו, ביטא דוד שחר את געגועיו הרומנטיים בנעוריו, וגם בשנות בחרותו, להגשמה בעתיד של החזון הכנעני במרחב של המזרח התיכון, אך גם שיקף בהם, בשם “היכל הכלים השבורים”, את השקפתו על העולם הגשמי־חומרי שבו אנו חיים, שאותו הוא מדמה להיכל של כלים שבורים, ולכן אין בכוחו להכיל את שפע השאיפות הרוחניות שהאדם מסוגל לברוא אותן בדמיונו, ואשר אותן הוא נכסף להגשים במציאות. באופן זה שזר דוד שחר בפרקי הטרילוגיה הזו תמהיל של מיסטיקה (הכוללת גם את החזון הכנעני) ושל הומור (על העולם הגשמי) - תמהיל המבליט את ההבדל בין האפשרי בדמיון האנושי לבין הנלעג בממשות של הקיום.
מבקר ספרות המקבל לביקורת, מעורך מוסף ספרותי מרכזי בעיתונות הישראלית, רק כרך ראשון מטרילוגיה, אשר שאר כרכיה טרם נכתבו, לא רק מתלבט אם לשעבד את עצמו למשימה מתמשכת כזו, אלא גם מסתכן בניסוח מסקנות על הצפוי להתפתח מעלילת הכרך הראשון בשני הכרכים הבאים שלה, כרכים שטרם נדפסו, שהסופר הצהיר על כתיבתם בעתיד. לפיכך מוזמן הקורא להתלוות למסעי כמבקר ספרות עם כרכי הטרילוגיה הנוסטלגית, מאמר אחרי מאמר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות