א 🔗
– יְלָדִים! רְצוֹנְכֶם בְּטִּיּוּל? – שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה יוֹם אֶחָד אֶת תַּלְמִידֶיהָ.
– וַדַּאי רוֹצִים! – הֵשִׁיבוּ הַקְּטַנִּים בְּמַקְהֵלָה, – הֵן יְמֵי הָאָבִיב עַתָּה וְכֹה טוֹב לְטַיֵל בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים. – אָמַר יוֹרָם.
– וּמָתַי נְטַיֵּל? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ, – הַאִם נֵצֵא מִיָּד? הִתְעַנְיֵן הַיֶּלֶד וְתֵכֶף לְאַחַר שְׁאֵלָתוֹ זוֹ מִהֵר לְהוֹצִיא אֶת יַלְקוּטוֹ מִן הַסַּפְסָל וְהֵחֵל מְכַנֵּס אֶת מַחְבְּרוֹתָיו וּסְפָרָיו הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן אוֹ בַּמַּכְתֵּבָה.
– מָה־הַחִפָּזוֹן, חֲבִיבַי? – נֶעֶנְתָה הַמּוֹרָה וְחִיּוּךְ עָלָה עַל שְׂפָתֶיהָ לְמַרְאֵה זְרִיזוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, – לֹא עַתָּה נֵצֵא לְטַיֵל כִּי אִם בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר, לְאַחַר שֶׁתֵּרֵד הַשֶּׁמֶשׁ, אֲנוּ נְטַיֵל בַּלָּיְלָה!
– בַּלַּיְלָה? קָפְאָה הַשְּׁאֵלָה עַל פְּנֵי הַיְלָדִים כֻּלָּם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.
– אֲנִי מְפַחֶדֶת לָצֵאת בַּלַּיְלָה מִפֶּתַח הַבַּיִת! הֵעֵזָּה וְאָמְרָה גְאֻלָּה הַפַּחְדָּנִית.
– מֵעוֹדִי לֹא יָצָאתִי מִבֵּיתֵנוּ אַחַר צֵאת־הַכּוֹכָבִים. – גִּמְגְּמָה אִילָנָה וְסִימָנֵי אֵימָה הִסְתַּמְּנוּ בְּפָנֶיהָ לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַמּוּזָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂרָה הַמּוֹרָה זֶה עַתָּה.
– אַבָּא לֹא יַרְשֶׁה לָצֵאת בַּלַּיְלָה! הֵן חשֶׁךְ בַּחוּץ! – הוֹדִיעָה קְצָרוֹת אֶרְאֶלָּהּ חִוְּרַת־הַפָּנִים.
– מַה־נּוּכַל לִרְאוֹת בַּחֹשֶׁךְ? וּבַמֶה נוּכַל לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַבְחִין בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה? – שָׁאֲלוּ בְּבַת אַחַת כַּמָּה יְלָדִים וּמָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן לְשֵׁמַע הַהַצָּעָה הַמְשֻׁנָּה.
– וּבְכָל זֹאת הָלֹךְ נֵלֵךְ! – הֵשִּׁיבָה בְּתֹקֶף הַמּוֹרָה. – יְלָדִים! עֲלֵיכֶם לְהוֹדִיעַ עַל זֹאת לְהוֹרֵיכֶם וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם כִּי יַרְשׁוּ לָכֶם לָצֵאת אַךְ הַלָּיְלָה. תֹּאמְרוּ לָהֶם – הוֹסִיפָה הַמּוֹרָה, – כִּי זֶהוּ טִיּוּל טֶבַע, וְלָכֵן עַל כֻּלְּכֶם לְהִמָּצֵא בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב לְיַד בֵּית־הַסֵּפֶר. אָנוּ לֹא נַרְחִיק לֶכֶת וְלֹא נִשְׁהֶה זְמַן רַב בַּחוּץ. אֲנִי מְקַוָּה כִּי אִישׁ מִכֶּם לֹא יֵעָדֵר הָעֶרֶב וּמֻבְטָחַנִי כִּי לֹא תִּתְחָרְטוּ עַל מַסָּע־פְּלָאִים זֶה.
בְּתִמָּהוֹן נִפְרְדוּ הַיְלָדִים מִמּוֹרָתָם וְיֵּלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ לְסַפֵּר אֶת הַבְּשׂוֹרָה, אַף הַהוֹרִים תָּמְהוּ עַל הוֹדָעָה זוֹ, אַךְ לֹא אָמְרוּ דָּבָר. הֵם הֵבִינוּ כִּי הַמּוֹרָה לְטוֹבַת הַיְלָדִים נִתְכַּוְּנָה, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַרְשׁוֹת לַיְלָדִים לָצֵאת הָעֶרֶב.
הַמְסוּרוֹת שֶׁבְּאִמָּהוֹת עָטְפוּ אֶת יַלְדֵיהֶן בְּכַמָּה בְּגָדִים נוֹסָפִים וְלִוּוּ אוֹתָם אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר, וְשָׁם בִּקְּשׁוּ מִן הַמּוֹרָה כִּי תִדְאַג לְיַלְדֵיהֶם וְתַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם בְּעַיִן פְּקוּחָה.
ב 🔗
חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה יָרְדָה עַל הַסְּבִיבָה, בְּצֵאת הַקְּבוּצָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר. לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקְּטַנִּים דָּפְקוּ בְּעֹז מֵרֹב פַּחַד. יֵשׁ וּרְעָדָה אָחֲזָה אֶת אַחַד הַיְּלָדִים וְשִׁנָּיו הָיוּ נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ, כְּאִלּוּ תָּקְפָה אוֹתוֹ קַדַּחַת מֵרֹב מוֹרָא. זֶה לְיַד זֶה, צְפוּפִים וּדְחוּקִים הָלְכוּ הַחֲבֵרִים וְאֵין דּוֹבֵר דָּבָר.
הַיְלָדִים יָצְאוּ אֶת הַמּוֹשָׁבָה וְאָחֲזוּ דַּרְכָּם בֵּין שִׁטּוֹת הַמְשֻׁכּוֹת, שֶׁנִּצְּבוּ כְּשׁוֹמְרִים, מִסָּבִיב לְגִנּוֹת וּפַרְדֵּסִים.
לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל מוּזָר וּבַכְיָנִי: וַי! וַי! הָלַךְ וְנִשְׁנָה הָקּוֹל.
מַה־זֶּה? – שָׁאֲלוּ כַּמָּה מֵהַיְלָדִים כְּשֶׁאוֹתוֹת בֶּהָלָה מִתְמַלְּטִים מִגְּרוֹנָם. הָאֵימָה מִפְּנֵי הַקּוֹל הַמּוּזָר רִתְּקָה אֶת הַיְלָדִים לִמְקוֹמָם וְאַף הַחֲלוּצִים הָאַמִּיצִים לֹא הֵעֵזּוּ לְהִתְקַדֵּם.
– מָה־הַבֶּהָלָה אֲשֶׁר תָּקְפָה אֶתְכֶם? – שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה, – כְּלוּם יְרֵאִים אַתֶּם מִפְּנֵי קוֹלָהּ שֶׁל צִפּוֹר־לָיְלָה?
– טוֹב! – הוֹסִיפָה הַמּוֹרָה, – עִמְדוּ עַל עָמְדְּכֶם בִּמְנוּחָה וְנוֹכַחְתֶּם וּרְאִיתֶם כִּי אַךְ צִפּוֹר הִיא זוֹ.
לְאַחַר שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר הָלַךְ וְנִשְׁנָה הַקּוֹל: וַי! וַי! וְהוּא כֹּה קָרוֹב אֶל הַיְלָדִים.
– הִנֵּה הוּא! הוּא עוֹמֵד עַל עַמּוּד הַחַשְׁמַל! – קָרָא אֵלִיָּהוּ. מִיָּד הֵאִירָה הַמּוֹרָה בְּפָנַס הַכִּיס אֲשֶׁר לָהּ עַל פְּנֵי הָעַמּוּד. אֲלֻמַּת אוֹר בְּהִירָה וּמְסַנְוֶרֶת נִתְּכָה עַל הָעֵצִים וַהָלְכָה וְקָרְבָה אֶל הַמּוֹט הַגָּבֹהּ.
– הִנֵּה הִיא! – קָרְאוּ הַיְלָדִים פֶּה אֶחָד, בִּרְאוֹתָם צִפּוֹר כְּגֹדֶל יוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ בָּהִיר וְהִיא עוֹמֶדֶת נְבוּכָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָעַמּוּד.
– הִיא פּוֹרַחַת! – קָרְאוּ גְאֻלָּה וְיוֹאֵל לְמַרְאֵה הָעוֹף אֲשֶׁר פָּרַשׂ כְּנָפָיו וַיִמָּלֵּט אֶל מַמְלֶכֶת הַחֹשֶׁךְ.
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! זֶה הָעוֹף פָּרַח לוֹ בְּשֶׁקֶט, לְלֹא מַשַּׁק כְּנָפַיִם, עַד כִּי לֹא הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים בְּהֵעָלְמוֹ.
– הַרְאִיתֶם? הֵן פֶּלֶא הוּא! כֵּיצַד לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹל הַצִּפּוֹר בִּשְׁעַת פְּרִיחָתָהּ?
– הֵיטַבְתֶּם לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹע. – חִיְּכָה הַמּוֹרָה, – צִפּוֹר זוֹ אֲשֶׁר רְאִיתֶם – עוֹף לַיְלָה הִנֵּהוּ וְ"כוֹס" שְׁמוֹ. כּוֹס זֶה, כְּכָל הַצִּפֳּרִים הַמְעוֹפְפוֹת בַּלַּיְלָה, יֵשׁ לוֹ כְּסוּת נוֹצוֹת רַכָּה מְאֹד וְהוֹדוֹת לְכָךְ יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ לְלֹא קוֹל וּלְלֹא רָעַשׁ.
– מָה? כְּלוּם צִפּוֹר זוֹ יְרֵאָה מִפְּנֵי הָרַעַשׁ? הַאִם “גָּנַּב” הִיא אֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹע אֶת צְעָדֶיהָ? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.
– כִּמְעַט וְצָדַקְתָּ, חֲבִיבִי! – הַשִׁיבָה הַמּוֹרָה וְנֶהֶנְתָה מִדְּבָרָיו שֶׁל תַּלְמִידָה, – עוֹפוֹת־הַלַּיְלָה עוֹפוֹת טֶרֶף הֵם: כְּגַנָּבִים, לְלֹא רַעַשׁ, מִתְנַפְּלִים אֵלֶּה עַל טַרְפָּם, הַנָּם בְּקִנּוֹ אוֹ בְּמַחֲבוֹאוֹ, תּוֹפְסִים אוֹתוֹ וְטוֹרְפִים אוֹתוֹ. בְּשֶׁקֶט יַעֲשׂוּ אֶת מְלָאכְתָּם, לְבַל יַרְגִּישׁוּ הַנִּתְקָפִים בְּבוֹא הַשּׁוֹדֵד.
– רְשָׁעִים שֶׁכָּאֵלֶּה! – הִתְמַרְמְרוּ הַיְּלָדִים.
– לֹא, לְגַמְרֵי לֹא רְשָׁעִים הֵם. הַצִּפֳּרִים הָאֵלֶּה טוֹרְפוֹת עַכְבָּרִים, לְטָאוֹת, עַכְבְּרֵי שָׂדֶה וְעוֹד וּמְבִיאוֹת תּוֹעֶלֶת רַבָּה לְחַקְלָאוּתֵנוּ. הַכּוֹס אֵינוֹ בּוֹנֶה לוֹ קֵן. הוּא מוֹצֵא מִשְׁכָּן לוֹ בְּפִנּוֹת הָרְפָתוֹת, בֵּין חֳרָבוֹת וּמִתַּחַת לְגַגּוֹת. הַכּוֹסִים מוֹפִיעִים עַל עַמּוּדֵי הַחַשְׁמַל הַגְּבֹהִים בֵּין הָעַרְבַּיִם וּבְטַיֶּלְכֶם בְּלֵילוֹת הָאָבִיב תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלָם: וַי! וַי! קַאוּ! קַאוּ! בְּלֹא רַעַשׁ מִתְנַפְּלִים אֵלֶּה עַל טַרְפָּם – לְטָאוֹת, עַכְבְּרֵי שָׂדֶה, וְאַף בְּצִפֳּרִים לֹא יִמְאָסוּ.
ג 🔗
וְהַיְלָדִים עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים עַל הָעוֹף שֶׁפָּרַשׁ כְּנָפָיו וְנִמְלַט אֶל מַמְלֶכֶת הַחֹשֶׁךְ. וְהִנֵּה סִילוֹן שֶׁל אוֹר הֵחֵל מַפְצִיעַ בֵּין הָעֲשָׂבִים.
– הַבִּיטוּ נָא! – קָרְאָה לְפֶתַע לֵאָה וְקוֹלָהּ רוֹעֵד, – אוֹרוֹת! אוֹרוֹת טָסִים בֵּין הַצְּמָחִים.
– אוֹרוֹת? טָסִים? מָה? אֵשׁ מְטַיֶלֶת? כְּלוּם חֲלוֹם חָלַמְתָּ? אוֹ שֶׁמָּא חָלִיתָ וְאַתְּ מְדַבֶּרֶת מִקַּדַּחַת? – תָּמְהוּ הַיְלָדִים. שׁוּב הִשְׁתַּלֵּט הַפַּחַד עַל פְּנֵי הַקְּטַנִּים.
עָמְדוּ הַחֲבֵרִים תַּחְתָּם וְהֵחֵלּוּ בּוֹלְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל.
– נָכוֹן מְאֹד! – אִשֵּׁר אֵלִיָּהוּ, – אַף אֲנִי רוֹאֶה אוֹרוֹת נִשָּׂאִים פֹּה וָשָׁם.
– וְהִנֵּה שָׁם רָחוֹק נִדְלַק וְכָבֶה חֲלִיפוֹת אוֹר בָּהִיר מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!
– אוֹי לִי! אוּלַי שֵׁדִים הֵם אֵלֶּה? יִלְלָה יוֹכֶבֶד הַפַּחְדָּנִית וּמִהֲרָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַמּוֹרָה כִּמְבַקֶּשֶׁת מִפְלָט לָהּ לְיַד שִׂמְלָתָהּ שֶׁל זוֹ הַמְבֻגָּרָהּ.
– הֲבָלִים! – קָרְאָה הַמּוֹרָה, – שׁוּב נִבְהַלְתֶּם? הֵן הִבְטַחְתִּי לָכֶם, כִּי כָל רַע לֹא יִקְרֶה לָכֶם. וַאֲשֶׁר לְאוֹרוֹת אֵלֶּה – הָאֱמֶת הִיא כִּי לְשֵׁם כָּךְ הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְטִיּוּל זֶה. אֲנִי שְׂמֵחָה כִּי נִרְאוּ לָנוּ סוֹף־סוֹף אֵלּוּ הַגַּחְלִילִיּוֹת הַחֲמוּדוֹת. הִנֵּה, עִם בּוֹא הָאָבִיב, שׁוּב נִרְאוּ אֵלּוּ הַחִפּוּשִׁיּוֹת הַנּוֹצְצוֹת. מֵעַתָּה תּוּכְלוּ לִרְאוֹתָן מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה. אַךְ עֲלֵיכֶם לְהָעֵז וְלָצֵאת הַחוּצָה.
– אֵלּוּ הֵן הַגַּחְלִילִיּוֹת הַמְּאִירוֹת. – נֶאֶנְחָה יוֹכֶבֶד אַנְחַת רְוָחָה.
– אֲנִי זוֹכֶרֶת כִּי פַּעַם קָרָאתִי שִׁיר יָפֶה עַל זוֹ הַמְּאִירָה בַּלָּיְלָה.
– וְאֶפְשָׁר לְתְפֹּס אוֹתָן? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.
– וַדַּאי! אִם רַק תַּצְלִיחַ בְּצֵידְךָ. – הַשִּׁיבָה הַמּוֹרָה.
– וְהָאֵשׁ אֵינָהּ צוֹרֶבֶת? – חָקְרָה לֵאָה לָדַעַת.
– תִּוָּכְחִי וְתִרְאִי כִּי הָאֵשׁ אֵינָהּ צוֹרֶבֶת כְּלָל וּכְלָל. – הִבְטִיחָה הַמּוֹרָה.
זְמַן מָה עָמְדָה חֲבוּרַת הַיְלָדִים וְהֵם דְּבוּקִים זֶה בָּזֶה. לְאַט־לְאַט, לְמַרְאֵה שִׁפְעַת הַגַּחְלִילִיּוֹת, לָבְשׁוּ הַבָּנִים אֹמֶץ וְהֵחֵלּוּ רוֹדְפִים אַחַר הַפָּנַסִים הַמְּאִירִים. כְּמוֹהֶם עָשׂוּ גַּם הַבָּנוֹת וְעַד מְהֵרָה הִתְפַּזְּרָה הַחֶבְרַיָּה וְהָיוּ עֲסוּקִים בְּצֵיד הַגַּחְלִילִיּוֹת.
– מוֹרָתִי! מָצָאתִי גַחְלִילִית וְהִיא רוֹבֶצֶת עַל הָאֲדָמָה! – קָרָא יוֹרָם מֵרָחוֹק.
– הַבֵא אוֹתָהּ הֵנָּה! – קָרָא אֵלִיָּהוּ אֶל תּוֹךְ הָאֲפֵלָה.
– לֹא וָלֹא! הַנַּח אוֹתָהּ עַל הָאָרֶץ! – צִוְּתָה הַמּוֹרָה, – מִיָּד אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלֶיךָ. יְלָדִים! בּוֹאוּ וְתִרְאוּ גַחְלִילִית עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! – קָרְאָה הַמּוֹרָה.
– וְהִיא לֹא תִּבְרַח? – שָׁאֲלָה אֶרְאֶלָּה.
– לֹא! אֲנִי בְּטוּחָה כִּי זוֹ הָרוֹבֶצֶת עַל הָאֲדָמָה לֹא תָּזוּז וְלֹא תָּנוּעַ מִמְּקוֹמָהּ. הִיא תְּחַכֶּה לָנוּ עַד בּוֹאֵנוּ אֵלֶיהָ.
בַּפָּנָס שֶׁבְּיָדָהּ הֵאִירָה הַמּוֹרָה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִיָּד נִגְלְתָה הַגַּחְלִילִית לָעָיִן. הַיְלָדִים הִתְאַסְּפוּ וּבָאוּ מִכָּל עֵבֶר לִרְאוֹת בַּפֶלֶא.
– הַבִּיטוּ נָא! הִיא מָאֳרֶכֶת וּשְׁחוֹרָה! – הֵעִיר יוֹרָם.
– וּכְתָמִים כְּתֻמִּים מַקִּיפִים אֶת שְׂפַת גּוּפָהּ! – הֵעִירָה גְאֻלָּה.
– וְהֵיכָן הַכְּנָפַיִם? – תָּמְהָה לֵאָה.
– וּמַדּוּעַ זֶה אֵין הִיא עָפָה? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.
– פָּשׁוּט מְאֹד! – הַשִיבָה הַמּוֹרָה, – הוֹאִיל וּכְנָפַיִם אֵין לָהּ, הֲלֹא תָּבִינוּ כִּי אֵין הִיא יְכוֹלָה לָעוּף.
– וְאֵלֶּה הַמְעוֹפְפִים אֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים הָעֶרֶב, כֵּיצַד הֵם עָפִים? – הִדְהֲדוּ הַשְּׁאֵלוֹת מִכָּל עֵבֶר.
– וּבְכֵן, הַקְשִׁיבוּ, יְלָדִים. – הִשְׁתִּיקָה הַמּוֹרָה אֶת פִּיּוֹת הַחוֹקְרִים, שֶׁעָטוּ עָלֶיהָ מִכָּל צַּד.
– אֵלֶּה הַמְעוֹפְפִים הִנָּם הַזְּכָרִים שֶׁבְּגַּחְלִילִיּוֹת. הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם וְהֵם מְעוֹפְפִים הֵנָּה וָהֵנָּה עִם בּוֹא הַלָּיְלָה. הַנְּקֵבוֹת – לָהֶן אֵין כְּנָפַיִם וְאֵין הֵן יְכוֹלוֹת אֵפוֹא לָעוּף. רוֹבְצוֹת הֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהוֹדוֹת לָאוֹר הַבּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה לְיַד בִּטְנָן – הֵן מְאוֹתְתוֹת וְקוֹרְאוֹת לָהֶם, לַזְּכָרִים, וְאֵלֶּה בָּאִים אֲלֵיהֶן מִמֶּרְחַקִּים. עַתָּה זָכִינוּ לִרְאוֹת נְקֵבָה, אֲנִי מְקַוָּה כִּי הֶחָרוּצִים בָּכֶם וַדַּאי יִתְפְּסוּ וְיָבִיאוּ עוֹד מְעַט גַּם זָכָר מְעוֹפֵף.
– הִבִּיטוּ נָא! – קָרְאָה לֵאָה, – הִנֵּה הִיא מְאִירָה!
בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה עָמְדוּ הַיְלָדִים וְהִסְתַּכְּלוּ כֵּיצַד גָּהֲרָה הַמּוֹרָה לָאָרֶץ וְהֵרִימָה אֶת הַגַּחְלִילִית. הִיא הָפְכָה אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ, וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל כַּף הַיָּד. לְמַטָּה, לְיַד אַחַת מִטַּבְּעוֹת הַבֶּטֶן, נִרְאֶה אוֹר יְרַקְרַק־בָּהִיר נוֹצֵץ וְכָבֶה חֲלִיפוֹת.
– הָאֵין זֶה חַם? – שָׁאֲלָה לֵאָה.
– בְּבַקָּשָׁה, נַסִּי לְנְגֹּע בָּהּ וְתִוָּכְחִי! – הִצִּיעָה הַמּוֹרָה.
בְּפִקְפּוּק וּבְמוֹרָא נָגְעוּ הַיְלָדוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ בַּחֶרֶק, שֶׁרָבַץ דּוּמֵם, וְאַחַר פָּרְצוּ בִּצְחוֹק רָם.
– אֵין זֶה חַם כְּלָל!
– אוֹר קַר! – הִתְפַּלֵּא אֵלִיָּהוּ. – מַמָּשׁ כְּמוֹ אוֹר שֶׁל פָּנַס־כִּיס חַשְׁמַלִּי. – הִסְבִּיר יוֹאֵל.
– וְאוֹר זֶה כֵּיצַד הוּא נוֹצָר? – שָׁאַל יוֹרָם הַחוֹקֵר.
– בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה הִיא זוֹ. – אָמְרָה הַמּוֹרָה, אוֹר זֶה, הַמָּצוּי בְּגַחְלִילִיּוֹת, נִסְתָּר הוּא וְנִמְצָא מִתַּחַת לְעוֹרָן. הַמְלֻמָּדִים סְבוּרִים, שֶׁהוּא בָּא מֵחַיְדַּקִּים קְטַנְטַנִּים, הַנִּמְצָאִים בְּגוּפָן שֶׁל הַגַּחְלִילִיּוֹת וְהֵם הֵם הַנּוֹתְנִים אוֹר קַר זֶה.
– זֶה בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן, – הֵעִיר אֵהוּד הַשַּׁתְקָן.
אוֹתָהּ שָׁעָה לָבְשָׁה רוּחַ גְּבוּרָה אֶת הַחֶבְרַיָּה וְהֵם הֵחֵלּוּ דוֹלְקִים אַחַר הַזְּכָרִים הַמְעוֹפְפִים. יוֹאֵל הִצְלִיח לָצוּד זָכָר אֶחָד וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַמּוֹרָה. הוּא פָּתַח אֶת כַּף יָדוֹ הַקְּמוּצָה וּלְאוֹר פָּנַסָּהּ שֶׁל הַמּוֹרָה נִרְאָה גּוּפוֹ שֶׁל הַגַּחְלִיל הַחוּם וְאַף הוּא מֵאִיר וְכִָבֶה חֲלִיפוֹת. זֶה הַמְעוֹפֵף, מִשֶּׁהִרְגִּישׁ כִּי נִפְתְּחוּ כַּפּוֹת הַמַּלְכֹּדֶת, פָּרַשׂ כְּנָפָיו וּמִהֵר לִפְרֹחַ מִן הַכֶּלֶא אֲשֶׁר נִמְצָא בּוֹ לִפְנֵי כֵן.
חֲבָל! פָּרַח! – הִצְטַעֲרוּ הַיְּלָדִים.
– אֵין דָּבָר! יִנְעַם לוֹ הַחֹפֶשׁ! – אָמְרָה לֵאָה.
עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה נֶהֱנוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֵה מִשְׂחַק הָאוֹרוֹת, הַתּוֹעִים וּמִתְרוֹצְצִים, הֵם שָׂמְחוּ לְגַלּוֹת מִפַּעַם לְפַעַם אֶת הַנְּקֵבוֹת הַמְאוֹתְתוֹת, שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים.
לְבַסּוֹף הוֹדִיעָה הַמּוֹרָה: יְלָדִים! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת הַבָּיְתָה.
בְּלִי חֶמְדָה עָקְרוּ הַקְּטַנִּים מִמְּקוֹמָם וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. הַפַּעַם הָלְכוּ הַתַּלְמִידִים כְּשֶׁלִּבָּם טוֹב עֲלֵיהֶם וְסִימָנֵי הַפַּחַד הָיוּ רְחוֹקִים מֵהֶם.
לֵאָה וּגְאֻלָּה הֶחֱזִיקוּ בִּידֵיהֶן גַּחְלִילִיּוֹת נְקֵבוֹת וְאֵלּוּ הֵאִירוּ לָהֶן אֶת דַּרְכָּן בָּאֲפֵלָה.
מְשֻׁלְהָבִים וּשְׂמֵחִים סִפְּרוֹ הַיְלָדִים בַּבַּיִת אֶת אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם. כֻּלָּם כְּאֶחָד הֶחֱלִיטוּ וְאָמְרוּ: – מֵעַתָּה לֹא נִירָא מֵהַלַּיְלָה וּמֵהָאֲפֵלָה הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ. עַתָּה יוֹדְעִים אָנוּ כִּי רַבִּים, רַבִּים הֵם הַיְּצוּרִים הָרוֹחֲשִׁים וּמִתְרוֹצְצִים גַּם בָּאֲפֵלָה, וְאֵין לָנוּ לְפַחֵד מִן הַחֲשֵׁכָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות